רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
| לידה |
1433 ה'קצ"ג |
|---|---|
| פטירה |
1493 (בגיל 60 בערך) ה'רנ"ג |
| השתייכות | רבני קסטיליה, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תורה, תלמוד, הלכה, אגדה, מוסר |
| רבותיו | רבי יצחק קנפנטון |
| תלמידיו | רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות |
| חיבוריו | ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ורמב"ן על התורה, פירושים לכמה ממסכתות מהתלמוד הבבלי, "נהר פישון" (דרשות על התנ"ך), קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם, ביאור לטור אורח חיים, "מגן אלקים" (פירוש למסכת אבות המיוחס לרבי יצחק אבוהב) |
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר יהודי, עסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּנה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב מחבר ספר מנורת המאור.
תולדות חייו
הרב עמד בראשות ישיבה בעיר טולדו בדור גירוש ספרד ורבו היה רבי יצחק קנפנטון. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב ור' אברהם זכות וה"ר יצחק אברבנאל.
היה חותנו של רבי שמואל סיריליו[1].
בזמן גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), יצא לפורטוגל על מנת לנהל משא ומתן עם מלך פורטוגל דאז, ז'ואו השני, על שיכונם של מגורשי ספרד בפורטוגל. לאחר גירוש ספרד עבר לעיר פורטו שבצפון פורטוגל ושם נפטר כעבור שבעה חודשים, והוא בן פחות משישים שנה.
בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", ככל הנראה על שם רבי יצחק אבוהב גאון קסטיליה. בבית הכנסת ישנו ספר תורה עתיק יומין, אשר כתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו, אשר נקשרו בו מסורות עממיות רבות.
אוזכר פעמים רבות על ידי ר' יוסף קארו בחיבורו "בית יוסף" לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים, כדוגמת "רבינו הגדול מהר"י אבוהב". בהקדמתו כותב הבית יוסף: ”והנה בא לידי ביאור רוב ספר אורח חיים לרבנו הגדול כמה"ר יצחק אבוהב ז"ל.”. ביאורו לתחילת טור אורח חיים הוצא לאור מכתב יד על ידי הרב ד"ר הושע רבינוביץ' וצורף למהדורת הטור של מכון ירושלים.
| תקופת חייו של רבי יצחק אבוהב על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו
- ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ולפירוש הרמב"ן לתורה (דפוס ונציה, שנת ש"ח (1548)[2]
- פירושים לכמה ממסכתות התלמוד הבבלי. חידושיו למסכת ביצה הובאו בשו"ת מהר"ם גאלאנטי (נדפס שנית בתוך ספר שיטת הקדמונים על מסכת ביצה, ירושלים: אורייתא, תשי"ט).
- בכתב יד קיימברידג' (Add. 488) נמצאים חידושיו למסכת כתובות.
- בכתב יד אוקספורד 2361 נמצאים חידושיו על מסכת ברכות.
- בשיטה מקובצת למסכת בבא מציעא, דף נ'. קטעים נוספים לפרק "הזהב" הובאו בספר "מהררי נמרים".
- ספר נהר פישון ובו דרושים על התורה ושאר ספרי המקרא (ירושלים?: חמו"ל, תשמ"ב).
- ספר דרשות בכתב-יד (נ"י קולומביה, 442 (X893) מספר 50).
- קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם[3][דרוש מקור].
- ביאור לטור אורח חיים, מכון אור המזרח - מכון ירושלים, ירושלים, תשס"ג (מהדורה שנייה. נדפס גם בסוף כרכי הטור של חלק אורח חיים, הוצאת מכון ירושלים).
- י"ש שפיגל, ספר מגן אלקים : פירוש על מסכת אבות / מיוחס לרבי יצחק אבוהב, פתח תקווה, תשס"ז.
לקריאה נוספת
- א' איזנבך, רבינו יצחק אבוהב זצ"ל וחיבורו על הטור, צפונות א, ג (תשמ"ט) עמ' כא-כב.
- הושע רבינוביץ, מהר"י אבוהב ושיטתו בפרשנות התלמוד, רמת-גן תשנ"ב
- הנ"ל, דרשה לא נודעת לרבי יצחק אבוהב השני : דרשה לפרשת בשלח, הגיגי גבעה ה (תשנ"ז) עמ' 29–34.
- הנ"ל, מבוא לביאור לטור אורח חיים, ירושלים, : מכון אור המזרח - מכון ירושלים, תשס"ג.
- הנ"ל, רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני), אלקנה תשע"ג
- יעקב שפיגל, מבוא לספר מגן אלקים, פתח תקווה תשס"ז.
קישורים חיצוניים
- "אֲבוּהָב, יִצְחָק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 19, באתר HebrewBooks
- "יצחק אבוהב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתבה על בית הכנסת אבוהב בצפת
הערות שוליים
- ^ כללי שמואל פרק הפ"א סי' שנה.
- ^ דפוס ירושלים תשל"ג (באתר היברובוקס).
- ^ ראו למשל הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה, הלכה יב
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
31419240יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)