מריה אלווירה סלזאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מריה אלווירה סלזאר
Maria Elvira Salazar
לידה 1 בנובמבר 1961 (גיל: 63)
מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת מיאמי
עיסוק פוליטיקאית, עיתונאית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
אתר האינטרנט הרשמי של מריה אלווירה סלזאר
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-27 של פלורידה
3 בינואר 2021 – מכהנת
(3 שנים ו־47 שבועות)

מריה אלווירה סלזאר (באנגלית: Maria Elvira Salazar; נולדה ב-1 בנובמבר 1961) היא פוליטיקאית ולשעבר עיתונאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-27 של מדינת פלורידה. היא נבחרה לתפקיד בבחירות 2020, מטעם המפלגה הרפובליקנית אחרי שגברה על נציגת המחוז המכהנת דונה שלאלה. טרם כניסתה לחיים הפוליטיים, הייתה סלזאר מגישת טלוויזיה ועיתונאית.

ביוגרפיה

סלזאר נולדה בשכונה "הוואנה הקטנה" שבמיאמי, בתם של מהגרים לארצות הברית שגלו מקובה. היא גדלה בבית דו-לשוני, ולמדה אנגלית וספרדית כאחד. חלק מילדותה העבירה בפוארטו ריקו[1]. סלזאר למדה בבית הספר התיכון דירבון שבקורל גייבלס, וסיימה את לימודיה הגבוהים במכללת מיאמי דייד. בשנת 1983 השלימה לימודי תואר ראשון בתקשורת המונים מאוניברסיטת מיאמי, ובשנת 1995 קיבלה תואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פיצג'רלד קנדי באוניברסיטת הרווארד[2]. ב-1983 החלה לראשונה את עבודתה כעיתונאית, ככתבת כללית בערוץ 23 שבמיאמי[3].

בשנת 1984 שימשה ככתבת פוליטית בכירה במהדורת החדשות הלאומית בטלוויזיה הספרדית של "הרשת הבין-לאומית הספרדית", שלימים תהפוך לערוץ "Univision" (יוניוויז'ן). ב-1988 החלה לעבוד כשליחת יוניוויז'ן אל הבית הלבן ולהפנטגון, וכעבור שלוש שנים, ב-1991, החלה לנהל את דסק אמריקה המרכזית של הערוץ כאשר סיקרה את מלחמת האזרחים באל סלוודור[4]. בשנת 1993 החלה לעבוד ברשת "טלמונדו", ושימשה מאוחר יותר ככתבת פוליטית בכירה בטלמונדו בהוואנה. ב-1995, סלזאר ריאיינה את פידל קסטרו, נשיא מועצת המדינה של קובה, במשלחת הדיפלומטית של קובה לאומות המאוחדות. סלזאר טוענת שהיא העיתונאית האמריקאית דוברת-הספרדית היחידה שראיינה את קסטרו בארבע עיניים[5].

סלזאר בילתה שלושה עשורים בעבודה עיתונאית בטלמונדו עד שנת 2002, אז עזבה את תחנת הטלוויזיה זו והמשיכה ככתבת ברשת הטלוויזיה "אמריקה TV 41". כעבור שנה עברה לערוץ טלוויזיה אחר. ב-2003 ראיינה את העריץ הצ'יליאני אוגוסטו פינושה. ריאיון זה עם פינושה צוטט בידי השופט הצ'יליאני חואן גוזמן כבסיס משפטי לקביעה כי פינושה כשיר נפשית לעמוד לדין בעוון הפרת זכויות האדם בצ'ילה[6]. במהלך עבודתה העיתונאית ראיינה מספר אישים, בהם ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ויסנטה פוקס, קרלוס סלינס, חוסה מריה אסנאר, אלווארו אוריבה, חואן מנואל סנטוס ומאמא תרזה. בהמשך מיצבה עצמה כאשת תקשורת שמרנית בפוקס ניוז, והתארחה בתוכניותיהם של שון האניטי, טאקר קרלסון ואחרים.

בינואר 2018 דיווח העיתון "Miami Herald" כי חברת הקונגרס הפורשת, אליאנה רוס-לאטינן, המייגת את מחוז הקונגרס ה-27 של פלורידה מאז 1989, נועדה בפרטיות עם סלזאר. כעבור חודשיים, בחודש מרץ, הכריזה סלזאר על התמודדותה אל בית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס ה-27. מחוז זה, הכולל בתוכו את מיאמי ביץ', מרבית מיאמי, קורל גייבלס וקהילות אמידות אחרות, נתון למגמה דמוקרטית מאז בחירות האמצע ב-2012[7]. יריבה העיקרי בבחירות המקדימות, ברונו בארירו, מתח עליה ביקורת על הריאיון שערכה ב-1995 עם פידל קסטרו בו התייחסה לעריץ הקובני כ"מפקד", וכן על אמירתה בפוקס ניוז ב-2016 כי ההפשרה שהנהיג ברק אובמה ביחסי ארצות הברית–קובה היא "אצילית". סלזאר דחתה את הביקורת, טענה כי הייתה מהמבקרים הנחרצים של התחממות היחסים, וב-28 באוגוסט זכתה במועמדות המפלגה[8]. יריבתה הדמוקרטית הייתה דונה שלאלה, לשעבר מזכירת הבריאות ושירותי האנוש בממשלו של ביל קלינטון. עימותי הבחירות התנהלו בספרדית בלבד (כ-63% מאוכלוסיית המחוז היא לטינית), מה שהקנה לסלזאר יתרון ברור על אף שקשרה עצמה לנשיא טראמפ שלא היה פופולרי במחוז, והשתיים מיאנו להתעמת זו עם זו באנגלית בשל סכסוכים. בסופו של דבר, ביום הבחירות הכלליות, גברה שלאלה על סלזאר עם כ-52% מקולות הבוחרים[9].

כעבור שנתיים, בבחירות 2020, שלאלה וסלזאר ניצבו אחת בפני השנייה בשנית, אך הפעם סלזאר ניצחה וגרפה כ-51% מהקולות[10]. בבחירות אלה הדמוקרטים היו בטוחים בניצחונה של שלאלה, שטענה כי ארבעת הסקרים שמטה הבחירות שלה הזמין לפני הבחירות הוליכו אותה שולל ושייחסה את התחזקות הרפובליקנים במחוז להתקפותיה של סלזאר כנגד האידאולוגיה הסוציאליסטית לכאורה של שלאלה בקרב האוכולסייה הקובנית[11]. סלזאר הושבעה לתפקיד עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריה אלווירה סלזאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ איבון ה. ואלדז, Maria Elvira Salazar derrota a Donna Shalala en la carrera por el escaño en el Congreso del Distrito 27 de Miami-Dade, באתר South Florida Sun Sentinel‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  2. ^ This Week in South Florida: Maria Elvira Salazar, באתר WPLG‏, 27 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  3. ^ CNN Latino Launches in Miami, באתר CNN‏, 17 ביוני 2013 (באנגלית)
  4. ^ Maria Elvira Salazar, באתר BigSpeak Motivational Speakers Bureau (באנגלית)
  5. ^ אלכס דורטי, Journalist Maria Elvira Salazar joins GOP race for Ros-Lehtinen's seat, באתר Naked Politics‏, 1 במרץ 2018 (באנגלית)
  6. ^ הקטור טובאר, Pinochet Competent, Must Stand Trial, Judge Rules, באתר לוס אנג'לס טיימס, 14 בדצמבר 2004 (באנגלית)
  7. ^ We polled voters in Florida’s 27th Congressional District., באתר הניו יורק טיימס, אוקטובר 2018 (באנגלית)
  8. ^ מרטין ואסולו, Salazar beats Barreiro in GOP primary in Florida’s 27th congressional district, באתר מיאמי הראלד, 28 באוגוסט 2018 (באנגלית)
  9. ^ אמילי קוקריין, Too Old to Be a Freshman in Congress? Donna Shalala Doesn’t Care, באתר הניו יורק טיימס, 30 בדצמבר 2018 (באנגלית)
  10. ^ GOP’s Maria Elvira Salazar defeats US Rep. Donna Shalala, באתר AP‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  11. ^ אלי מאטניק, The biggest surprises of the 2020 Democratic House debacle, באתר פוליטיקו, 11 בנובמבר 2020 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31785870מריה אלווירה סלזאר

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מריה_אלווירה_סלזאר&oldid=1838590"