צ'ארלס את'רטון
| לידה | אמהרסט, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | מנצ'סטר, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
צ'ארלס גורדון את'רטון (באנגלית: Charles Gordon Atherton; 4 ביולי 1804 – 15 בנובמבר 1853) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי מניו המפשייר. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1837–1843, כחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1843–1849, ושוב בשנת 1853. את'רטון היה חבר המפלגה הדמוקרטית.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
את'רטון נולד ב-4 ביולי 1804 באמהרסט שבניו המפשייר, והיה בנם של צ'ארלס המפרי את'רטון ומרי אן טופאן, בתו של כריסטופר טופאן מהעיר המפטון, ניו המפשייר. אמו לימדה אותו בבית, והוא קיבל השכלה קלאסית ולמד לטינית מגיל צעיר. בין השנים 1815–1817 למד באקדמיה בלנקסטר, מסצ'וסטס, תחת ניהולו של ג'ארד ספארקס. לאחר מותה של אמו שב לביתו והמשיך בהכנות ללימודים אקדמיים במשרדו של אביו, בהדרכת ג'וזף וילארד.
הוא קיבל שיעורים בלימודים קלאסיים מהממציא סמואל אבוט, ולאחר מכן למד משפטים אצל אביו, שהיה פוליטיקאי פדרליסט לשעבר ונחשב לאחד מעורכי הדין הבולטים במדינה. בשנת 1818 החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד, למד משפטים וב־1822 השלים את לימודיו. בשנת 1825 התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בעריכת דין בדנסטבל, ניו המפשייר.
סבו היה ג'ושוע את'רטון, פעיל מוקדם ונלהב נגד העבדות במסצ'וסטס. שמו האמצעי, גורדון, ניתן לו לזכר ידיד המשפחה ויליאם גורדון (אנ'). אמו נפטרה כשהיה בן שלוש־עשרה. היו לו שישה אחים ואחיות נוספים, שרבים מהם לא הגיעו לבגרות.
כמו כל הגברים בני 18–45 בניו המפשייר, שירת את'רטון במיליציה של המדינה: בשנת 1827 כקצין בדרגת לוטננט ברגימנט הרובאים "לפאייט", ובשנת 1828 קודם לדרגת קפטן.
קריירה פוליטית
את'רטון היה דמוקרט בעל השקפת עולם המדגישה את זכויות המדינות, אף שמוצאו היה ממדינות ניו אינגלנד בצפון. הוא היה מעורב בפוליטיקה מגיל צעיר והזדהה עם המפלגה הדמוקרטית, אליה נשאר נאמן לאורך כל חייו.
בנושא העבדות סבר את'רטון כי היא מותרת על פי החוקה וכי לממשלה הפדרלית אין סמכות להסדיר אותה. עמדה זו עמדה בניגוד מוחלט להשקפת סבו, שהתנגד לאשרור חוקת ארצות הברית בשל הכרתה בעבדות.
בית הנבחרים של ניו המפשייר
בשנת 1830, בגיל 26, נבחר את'רטון לבית הנבחרים של ניו המפשייר, ובשנים 1833–1835 כיהן כיושב ראש הבית.
בית הנבחרים של ארצות הברית
את'רטון נודע בעיקר בשל עמדתו התקיפה בעד זכויות המדינות. הוא נבחר כדמוקרטי לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס ה־25 ולשני הקונגרסים שאחריו וכיהן מ־4 במרץ 1837 ועד 3 במרץ 1843. בשנת 1842 לא ביקש להיבחר מחדש, שכן התמודד על מושב בסנאט.
בין חבריו הקרובים היה חבר הקונגרס ג'ונתן סילי (אנ'), שנהרג בדו-קרב בבליידנסברג, מרילנד, בפברואר 1838. את'רטון ענב סרט אבל שחור במשך שלושים יום לזכרו, ומונה בידי הנשיא מרטין ואן ביורן לוועדה שחקרה את נסיבות מותו. אחת מהמלצות הוועדה הובילה לחקיקת חוק, שנחתם על ידי ואן ביורן ב־20 בפברואר 1839, ואסר על אתגור לדו־קרב או קבלת אתגר כזה במחוז קולומביה.
"כלל ההשתקה" של את'רטון
בשנת 1838 חיבר את'רטון את "כלל ההשתקה" הידוע בשם "כלל את'רטון", אשר מנע מהקונגרס לדון בכל עתירה העוסקת בביטול העבדות. צעד זה, שבוצע לבקשת בעלי העבדים הדרומיים, היה אירוני במיוחד לאור העובדה שסבו היה מתנגד חריף לעבדות. מאז נודע את'רטון בכינוי "את'רטון חוק־ההשתקה".
בדצמבר 1838 הציג חמש החלטות שקבעו כי כל עתירה, הצעה או מסמך הנוגעים לעבדות או לביטולה יונחו על שולחן הקונגרס ללא דיון, הדפסה או העברה לוועדות. הקונגרס אישר את ההחלטות ב־12 בדצמבר 1838.
מתוך חמש ההחלטות, האחרונה ביטאה בצורה הברורה ביותר את כוונתו, ובה קבע כי ניסיונות הקונגרס לבטל עבדות במחוז קולומביה או בטריטוריות, או להגביל העברת עבדים בין מדינות, הם מנוגדים לחוקה וחורגים מסמכות הקונגרס.
המשורר והפעיל לביטול העבדות ג'ון גרינליף ויטייר כינה את את'רטון "נבזה וחמקמק", ואף כתב שירים שתקפו אותו ואת כלל ההשתקה, אשר עורר תסכול עמוק בקרב תומכי ביטול העבדות, מאחר שמנע כל דיון פתוח בנושא בקונגרס.
כלל ההשתקה עורר מחלוקת חריפה, היה בלתי־פופולרי במדינות הצפון, אך נותר בתוקף יותר משמונה שנים בשל לחצים כבדים מצד מדינות הדרום. רק בשנת 1844 בוטל הכלל ביוזמתו של ג'ון קווינסי אדמס – צעד אמיץ שחידש את הדיון, אך גם העמיק את הקיטוב שתרם בסופו של דבר לפרוץ מלחמת האזרחים.
הסנאט של ארצות הברית
בשנת 1843 נבחר את'רטון לסנאט של ארצות הברית כדמוקרטי, והחליף את לאונרד וילקוקס. הוא כיהן מ־4 במרץ 1843 ועד 3 במרץ 1849. במהלך כהונתו עמד בראש ועדת הדפוס, ועדת הדרכים והתעלות, ובהמשך ועדת הכספים של הסנאט.
את'רטון היה אחד משני סנאטורים בלבד מניו אינגלנד – לצד סמואל פלפס – שתמכו בפשרת קלייטון.
גם מחוץ לתפקיד המשיך להשפיע פוליטית במסגרת המפלגה הדמוקרטית. לאחר תקופת כהונתו לא נבחר מחדש וחזר לעסוק בעריכת דין בנשואה, אך בנובמבר 1852 נבחר למלא את המושב שהתפנה בעקבות פרישתו של ג'ון הייל, ושב לסנאט עם פתיחת הכהונה ב־4 במרץ 1853.
את'רטון היה חלק ממעגל מקורביו של פרנקלין פירס, שנבחר לנשיא ארצות הברית ה־14 ב־1853. פירס תכנן שאת'רטון יהיה דוברו המרכזי בסנאט, אך את'רטון נפטר בפתאומיות זמן קצר לאחר מכן.
חיים אישיים
בשנת 1828 התחתן את'רטון עם אן (ננסי) ברנרד קלארק, נכדתו של הכומר ג'רמיה ברנרד מאמהרסט. לזוג לא היו ילדים. הוא היה ידיד קרוב של הסופר נתניאל הות'ורן.
את'רטון היה ידוע כשתיין ויסקי כבד, ולא נכח בטקס השבעתו של פירס, ככל הנראה מסיבות בריאותיות, לאחר מסע תעמולה מאומץ שערך עבורו ברחבי המדינה.
מותו ומורשתו
צ'ארלס גורדון את'רטון נפטר במפתיע משחפת במנצ'סטר שבניו המפשייר, ב־15 בנובמבר 1853. מותו הותיר חלל משמעותי בסנאט. הוא נקבר בבית העלמין נשואה ב־20 בנובמבר 1853, והספדים לזכרו נישאו הן בסנאט והן בבית הנבחרים של ארצות הברית בדצמבר אותה שנה.
משפחתו
את'רטון היה צאצא ישיר של ג'יימס את'רטון, ממייסדי ניו אינגלנד, שהגיע לדורצ'סטר שבמסצ'וסטס בשנות ה-30 של המאה ה-17. רב־סבו היה קולונל פיטר את'רטון, שלחם במלחמת הצרפתים והאינדיאנים במאה ה־18.
קישורים חיצוניים
- צ'ארלס את'רטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- צ'ארלס את'רטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
צ'ארלס את'רטון42390978Q5077912