תומאס מקינטייר

תומאס מקינטייר

לידה	לקוניה, ניו המפשייר, ארצות הברית
פטירה	וסט פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ניו המפשייר 13 בנובמבר 1962 – 3 בינואר 1979 (16 שנים) → מוריס מרפי הבן גורדון האמפרי ←

תומאס ג'יימס מקינטייר (באנגלית: Thomas James McIntyre‏; 20 בפברואר 1915 – 8 באוגוסט 1992) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו המפשייר בשנים 1962–1979.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

תומאס מקינטייר נולד ב-20 בפברואר 1915 בעיר לקוניה שבניו המפשייר, לתומאס ג'יימס ולהלן גריי (לבית טראסק) מקינטייר. את השכלתו הראשונית קיבל בבתי ספר קתוליים וציבוריים בלקוניה. זמן קצר לאחר מות אמו בשנת 1927, התקבל לבית הספר הצבאי מנליוס במחוז אונונדגה שבמדינת ניו יורק. בשנת 1933 השלים את לימודיו במנליוס, ושב לניו המפשייר כדי ללמוד בדארטמות' קולג' שבהנובר. בשנת 1937 קיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה מדארטמות'.

בהמשך למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון במסצ'וסטס, והשלים בשנת 1940 תואר ראשון במשפטים. במאי 1941 נישא למירטל אן קלמנט, ונשאר נשוי לה עד מותו. לבני הזוג נולדה בת אחת, מרתה.

ראשית הקריירה

בשנת 1940 הוסמך מקינטייר כעורך דין והצטרף למשרדו של הסנאטור לשעבר רוברט אפטון בקונקורד. לאחר מות אביו בשנת 1941 חזר ללקוניה ופתח שם משרד עצמאי.

במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בצבא ארצות הברית בשנים 1942–1946. תחילה הוענקה לו דרגת לוטננט משנה במילואים, והוא עבר הכשרה בקמפ קרופט שבקרוליינה הדרומית ובפורט בנינג שבג'ורג'יה. בהמשך הוצב בדיוויזיית הרגלים ה־94, ולאחר מכן שירת בארמייה השלישית בפיקודו של הגנרל ג'ורג' פטון, והשתתף בכל המערכות המרכזיות באירופה.

עם סיום המלחמה מונה לשופט בממשל הצבאי בבית המשפט המקומי בדיסלדורף שבגרמניה. הוא השתחרר בדרגת מייג'ור, וזכה בארבעה כוכבי קרב, בעיטור חיל הרגלים הקרבי ובעיטור כוכב הארד.

לאחר שירותו הצבאי חזר ללקוניה והצטרף בשנת 1946 למשרדו של הרולד א. וסטקוט. כאשר וסטקוט מונה לשופט בבית המשפט העליון של ניו המפשייר, פתח מקינטייר משרד עצמאי. כמו כן חבר לאחיו כשותף בחברת McIntyre Properties, שעסקה בנדל"ן להשכרה, וכיהן כנשיא חברת Community TV Corporation, שהתמחתה באנטנות טלוויזיה.

בהמשך כיהן כיו"ר הוועדה הדמוקרטית של לקוניה ושל מחוז בלנאפק, והיה ציר לוועידה הדמוקרטית הארצית בשנת 1956. כמו כן שימש כמנהל לשכת המסחר של חוף לקוניה־וירס (1960–1963) ושל חברת הפיתוח של לקוניה (1962). בשנת 1980 נבחר למועצת ההנהלה הארצית של ארגון Common Cause.

ראש עיר ויועץ משפטי עירוני של לקוניה, 1949–1953

כדמוקרטי, כיהן מקינטייר כראש עיריית לקוניה בשנים 1949–1951. במהלך כהונתו פיקח על הקמת מתקן לטיהור שפכים וחוף רחצה עירוני. הוא סירב להתמודד על תפקיד מושל ניו המפשייר בשנת 1950, ובשנת 1953 שימש כיועץ המשפטי של העיר.

מערכת הבחירות לקונגרס, 1954

בשנת 1954 זכה מקינטייר במועמדות הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הראשון של ניו המפשייר. בבחירות הכלליות התמודד מול חבר הקונגרס הרפובליקני המכהן צ'סטר ארל מרו , שכיהן שבע קדנציות. הוא הפסיד בפער דחוק של 468 קולות בלבד. לאחר ספירה חוזרת נותר הפער על 397 קולות.

כהונה בסנאט של ארצות הברית, 1962–1979

לאחר מותו של הסנאטור סטיילס ברידג'ס בנובמבר 1961, התמודד מקינטייר ללא התנגדות על המועמדות הדמוקרטית למילוי כהונתו הבלתי־מושלמת. סיכוייו התחזקו עקב מאבק פנימי חריף במפלגה הרפובליקנית בין ארבעה מועמדים. לבסוף זכה הרפובליקני פרקינס באס במועמדות והתמודד מול מקינטייר בבחירות הכלליות.

במסע הבחירות תמך מקינטייר ביוזמת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי לסיוע פדרלי לחינוך ובהרחבת שירותי הבריאות לקשישים באמצעות הביטוח הלאומי. בבחירות המיוחדות שנערכו ב־6 בנובמבר 1962 ניצח את באס בפער של 10,413 קולות. הוא היה הסנאטור הדמוקרטי הראשון שנבחר מניו המפשייר מאז 1932, והשני בלבד שנבחר בבחירה ישירה במדינה זו.

מקינטייר הושבע רשמית לתפקיד ב־13 בנובמבר 1962. במהלך כהונתו עמד בראש ועדות משנה בסנאט לענייני מחקר ופיתוח בכוחות המזוינים, מוסדות פיננסיים, ורגולציה ממשלתית לעסקים קטנים. הוא תמך בממשל קנדי בשימור אזורי טבע, בתעסוקת נוער ובהגדלת סיוע לפיתוח אזורים, אך התנגד לתוכנית התחבורה ההמונית.

הוא תמך בתיקון להסרת מימון ממערכת הטילים Nike-Zeus, ובמקביל תמך בהוספת תקציב לצוללות גרעיניות נוספות. כמו כן יזם חוק שאפשר פתיחת חשבונות עו"ש במוסדות חיסכון.

בשנת 1966 נבחר לכהונה מלאה לאחר שניצח את הריסון ת'ינג, והפך לדמוקרטי הראשון בתולדות ניו המפשייר שנבחר לכהונה שנייה כסנאטור. בתחילה היה תומך נלהב במלחמת וייטנאם ואף כינה את יריבו הפוליטי יוג'ין מקארתי 'פייסן', אך בהמשך שינה את עמדתו וטען כי 'האומה שלנו קורעת את עצמה מבפנים'.

בשנת 1967 הדגים בניסוי מפורסם כי זריקת חצים אקראית על רשימות מניות הניבה תוצאות טובות מהמלצות של משקיעים מקצועיים. בשנת 1972 נבחר לכהונה שלישית כשהביס את מושל המדינה לשעבר וסלי פאוול .

בשנת 1976 עמד בראש ניסיון כושל לעכב את אישור מינויו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש לראש ה־CIA, מחשש לפוליטיזציה של הסוכנות. בשנת 1978 הפסיד בפער קטן לגורדון האמפרי, כאשר ניסה להיבחר לכהונה רביעית.

שנותיו האחרונות ומותו

בעקבות תבוסתו פרסם בשנת 1979 את הספר 'The Fear Brokers', שנכתב בשיתוף עם ג'ון אוברט, ובו ניתח את התחזקות הימין החדש בארצות הברית, בדגש על ניו המפשייר. הוא חילק את זמנו בין לקוניה לבין טקסיסטה שבפלורידה.

תומאס מקינטייר נפטר ב-8 באוגוסט 1992 בבית החולים Good Samaritan בווסט פאלם ביץ' שבפלורידה בגיל 77. הוא נקבר בבית הקברות סנט למברט בעיר לקוניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס מקינטייר בוויקישיתוף

• תומאס מקינטייר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• תומאס מקינטייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס מקינטייר42456142Q1399059