פרו-אירופיות
פרו-אירופיות (באנגלית: Pro-Europeanism) היא עמדה פוליטית התומכת באינטגרציה אירופית (אנ') וחברות באיחוד האירופי. פרו-אירופיות היא הגישה ההפוכה לאירוסקפטיות.
עמדה פוליטית
.png)
העמדה הפרו-אירופית משוייכת בעיקר למפלגות המרכז בפוליטיקה של האיחוד האירופי, כשהיא מיוצגת בפרלמנט האירופי הן על ידי תנועות המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטי (הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים והברית החופשית של הירוקים האירופאים), הן על ידי תנועות המרכז הליברלי (התחדשות באירופה) והן על ידי תנועות המרכז-ימין השמרני ליברלי (קבוצת מפלגת העם האירופית).[2][3]
הפרו-אירופיות מקושרת אידאולוגית לליברליזם,[4] ותומכיה טוענים לעיתים קרובות כי לחברות באיחוד האירופי יש יתרונות ספציפיים למדינות החברות, כגון צמיחה כלכלית, קידום שלום ויציבות, עידוד התקדמות חברתית ויתרון גדול יותר בזירה הבין-לאומית בהשוואה למדינות שאינן חברות באיחוד האירופי. תומכי הפרו-אירופיות רואים ביתרונות אלה כעולים על חסרונות וביקורות שמועלים לעיתים על האיחוד האירופי, ובנוסף טוענים כי לאירופאים ערכים וזהות משותפים.[5]
מפלגות שלעיתים קרובות תומכות בפרו-אירופיות הן מפלגות ירוקות, מפלגות פיראטים, מפלגות נצרות סוציאליסטית וסוציאל-דמוקרטיה ומפלגות וולט אירופה (Volt Europa), תנועה המשויכת לברית החופשית של הירוקים האירופאים ותומכת בהגדלת האינטרגציה האירופית, הקמת צבא אירופי (אנ') וסולידריות כלכלית גדולה יותר בין מדינות האיחוד. לוולט מפלגות מסונפות בכל מדינות האיחוד האירופי, וכן במדינות נוספות באירופה שאינן חברות באיחוד, כגון אוקראינה, הממלכה המאוחדת, סרביה, קוסובו ושווייץ.
בישראל
 |
ראו גם – יחסי האיחוד האירופי – ישראל |
דעת הקהל בישראל כלפי האיחוד האירופי משתנה, ונמצאת נכון ל-2025 במגמה שלילית: בעוד שסקר שערך שרון פרדו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-2011 הראה עלייה בתמיכה של הישראלים בהצטרפות לאיחוד האירופי מ-69% ב-2009 ל-81%,[6] ב-2019 ראו 45% מהישראלים באיחוד האירופי כיריב[7] (נתון שעלה ל-54% ב-2025),[8] וב-2022 רק 42% מהם ביטאו עמדות חיוביות כלפיו.[9]
בפוליטיקה של ישראל, השמאל הישראלי מזוהה יותר עם פרו-אירופיות מאשר הימין. במרכז-שמאל הישראלי מפלגות רבות תומכות בהעמקת הקשרים עם האיחוד האירופי, גם אם לא בהצטרפות מלאה לארגון. מפלגת הדמוקרטים (שמורכבת ממרצ ומפלגת העבודה הישראלית) אף מעורבת בפוליטיקה האירופית, והיא חברה משקיפה במפלגת הסוציאליסטים האירופאים.[10] מכון המחקר מיתווים, הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל המזוהה עם השמאל, תומך בהעמקת הקשרים עם האיחוד.[11]
מסקר שערכה האוניברסיטה העברית בירושלים התפיסה של מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל כאנטישמית והתפיסה של האיחוד עצמו ככישלון גברו עם העלייה ברמת הדתיות של הנשאלים היהודים,[12] המזוהים יותר עם הימין. כמו כן, הערכים הליברליים, תמיכתו של האיחוד בפתרון שתי המדינות ופעולותיו הפרו-פלסטיניות לעיתים (למשל החרם על ההתנחלויות) הם גורמים נוספים להסתייגות זו, וכך גם הקשרים של מפלגות ימין ישראליות כמו הליכוד עם מפלגות ימין אירוסקפטיות באירופה כגון פידס בהונגריה, ווקס בספרד והמפלגה למען החירות בהולנד.
שני השרים היחידים בממשלת ישראל שתמכו פומבית בהצטרפות ישראל לאיחוד האירופי היו דווקא מהימין: שר החוץ סילבן שלום מהליכוד ב-2003[13] והשר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן מישראל ביתנו ב-2007,[14] אך שניהם ביקרו מאוחר יותר את האיחוד ולא המשיכו ביוזמתם.[15][16]
בכלי התקשורת בישראל הובעו הן דעות פרו-אירופיות שאף תומכות בהצטרפות ישראל לאיחוד (למשל מאמרו של שי גל במעריב אונליין לרגל יום אירופה 2025)[17] והן דעות המתנגדות לכך, למשל בישראל היום (המזוהה עם הימין) ב-2012.[18]
מפלגות פרו-אירופיות
בפרלמנט האירופי
- התחדשות באירופה (בעבר הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה),[2] הברית החופשית של הירוקים האירופאים,[2][19] מפלגת העם האירופית (חלק מקבוצת מפלגת העם האירופית), מפלגת הסוציאליסטים האירופאים (חלק מהברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים)
במדינות האיחוד האירופי
,_Hillegersberg,_Rotterdam_(2023)_02.jpg)
אוסטריה: מפלגת העם האוסטרית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, NEOS – אוסטריה החדשה והפורום הליברלי,[20] הירוקים[21]
איטליה: המפלגה הדמוקרטית, פורצה איטליה, איטליה ויוה[22]
אירלנד: פינה גייל, פיאנה פול, מפלגת הלייבור, המפלגה הירוקה[23]
אסטוניה: מפלגת הרפורמה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית,[24] מפלגת המולדת[25]
בולגריה: אזרחים למען פיתוח אירופי של בולגריה,[26] המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית[27]
בלגיה: התנועה הרפורמיסטית, המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, המפלגה הסוציאליסטית (ולונים), המפלגה הסוציאליסטית (פלמים), המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (פלמים)[28]
גרמניה: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית, המפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, הירוקים, המפלגה הדמוקרטית החופשית, די פארטיי[29]
דנמרק: הסוציאל-דמוקרטים,[30] השמאל,[31] השמאל הרדיקלי, המתונים,[32] מפלגת העם השמרנית[33]
הולנד: דמוקרטים 66, מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, מפלגת העבודה, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, מפלגת הירוקים[34]
הונגריה: המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית[35]
יוון: דמוקרטיה חדשה, התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, סיריזה[36]
לוקסמבורג: מפלגת העם הנוצרית סוציאלית, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית, המפלגה הדמוקרטית, הירוקים[37]
לטביה: אחדות, הפרוגרסיבים, מפלגת הירוקים[38]
ליטא: איחוד המולדת, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת העבודה, מפלגת החירות[39]
מלטה: המפלגה הלאומית, מפלגת העבודה, אלטרנטיבה דמוקרטית – המפלגה הדמוקרטית, מומנטום[40]
סלובניה: הסוציאל-דמוקרטים, המפלגה הדמוקרטית הסלובנית[41]
סלובקיה: סלובקיה הפרוגרסיבית, התנועה הנוצרית-דמוקרטית, למען העם, הדמוקרטים[42]
ספרד: המפלגה העממית, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית, פודמוס, מפלגת האזרחים, הברית הירוקה[43]
פולין: המצע האזרחי, השמאל החדש, מודרן, הירוקים, יוזמה פולנית,[44] המפלגה הסוציאליסטית הפולנית[45]
פורטוגל: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, המפלגה הסוציאליסטית, הברית הדמוקרטית[46]
פינלנד: מפלגת הקואליציה הלאומית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד, מפלגת המרכז, הליגה הירוקה, ברית השמאל[47]
צ'כיה: TOP 09,[48] המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצ'כית[49]
צרפת: רנסאנס, הרפובליקנים, המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, האקולוגים, המפלגה הרדיקלית[50]
קפריסין: האספה הדמוקרטית,[51] המפלגה הדמוקרטית, התנועה לסוציאל-דמוקרטיה, המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד[52]
קרואטיה: האיחוד הדמוקרטי הקרואטי,[53] המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת האיכרים הקרואטית, מפלגת העם הקרואטית, מפלגת המרכז[54]
רומניה: המפלגה הלאומית ליברלית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, האיחוד להצלת רומניה, האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה[55]
שוודיה: הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת המתונים, מפלגת המרכז, הליברלים, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים, מפלגת הירוקים[56]
מחוץ לאיחוד האירופי
אוקראינה: משרת העם, האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת", הסולידריות האירופית, עזרה עצמית, החזית העממית, הברית האוקראינית הדמוקרטית לרפורמה[57]
איסלנד: הברית הסוציאל-דמוקרטית, רפורמה, מפלגת הפיראטים של איסלנד[58]
אלבניה: המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה,[59] המפלגה הדמוקרטית של אלבניה[60]
ארמניה: הפדרציה המהפכנית הארמנית, ארמניה הזוהרת, הקונגרס הלאומי הארמני, הדמוקרטים החופשיים, מפלגת הרפובליקה, המפלגה הלאומית הפרוגרסיבית[61]
בלארוס: הדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית, מפלגת החזית העממית, הכוחות הדמוקרטים המאוחדים של בלארוס, מפלגת האזרחים המאוחדת של בלארוס, האספה הסוציאל-דמוקרטית הבלארוסית[62]
בוסניה והרצגובינה: מפלגת הפעולה הדמוקרטית, האיחוד הדמוקרטי הקרואטי של בוסניה והרצגובינה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של בוסניה והרצגובינה, החזית הדמוקרטית, המפלגה לקידום דמוקרטי, המפלגה למען בוסניה והרצגובינה[63]
גאורגיה: התנועה הלאומית המאוחדת, המפלגה הרפובליקנית של גאורגיה, למען העם[64]
הממלכה המאוחדת: ליברל-דמוקרטים,[65] מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס,[66] המפלגה הלאומית הסקוטית, מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית, הירוקים הסקוטיים,[67] המפלגה היוניוניסטית של אלסטר, מפלגת הירוקים בצפון אירלנד, מפלגת שוויון לנשים,[68] פלייד קמרי[69]
טורקיה: מפלגת השמאל הדמוקרטי, מפלגת הדרך הנכונה, מפלגת העתיד, מפלגת המולדת, מפלגת העמים הדמוקרטית, מפלגת העם הרפובליקאית[70]
מולדובה: מפלגת הפעולה והסולידריות, המפלגה הליברל-דמוקרטית של מולדובה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האירופית[71]
מונטנגרו: המפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים במוטנגרו, אירופה עכשיו, מונטנגרו הדמוקרטית, מפלגת העם הסוציאליסטית של מונטנגרו, המפלגה הליברלית של מונטנגרו, הסוציאל-דמוקרטים של מונטנגרו[72]
מקדוניה הצפונית: האיחוד הסוציאל-דמוקרטי של מקדוניה, VMRO-DPMNE, האיחוד הדמוקרטי לאינטגרציה, המפלגה הסוציאליסטית של מקדוניה, המפלגה הליברל-דמוקרטית[73]
נורווגיה: המפלגה השמרנית, המפלגה הליברלית,[74] מפלגת העבודה[75]
סן מרינו: רפובליקת העתיד, סן מרינו החופשית, המפלגה הסוציאליסטית, מפלגת הסוציאליסטים והדמוקרטים[76]
סרביה: המפלגה הדמוקרטית הסרבית, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של סרביה, המפלגה הליברל-דמוקרטית, המפלגה הסוציאליסטית הסרבית[77]
קוסובו: התנועה להגדרה עצמית, הליגה הדמוקרטית של קוסובו[78]
רוסיה: יאבלוקו, מפלגת החופש העממי,[79] רוסיה של העתיד, המפלגה הדמוקרטית של רוסיה
שווייץ: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת הירוקים[80]
ארגונים פרו-אירופיים
- מועצת אירופה: ארגון בין-לאומי שמטרתו לשמור על זכויות האדם, הדמוקרטיה ושלטון החוק באירופה.[81] במועצה חברות 46 מדינות.
- הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה: הארגון הבין-ממשלתי הגדול בעולם בעל אוריינטציה ביטחונית, עם 57 מדינות משתתפות בעיקר באירופה ובחצי הכדור הצפוני.
- האיחוד הפאן-אירופי: תנועת האינטגרציה האירופית הוותיקה ביותר, שנוסדה ב-1923.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ Socio-demographic trends - Edition 10, הפרלמנט האירופי
- ^ 2.0 2.1 2.2 Party manifestos: This is what the European Parliament’s groups stand for ahead of the elections, מגזין הפרלמנט האירופי, 17 במאי 2024
- ↑ מלק איילין אוזופלו, Construction of European identity by the Pro-European Parties, Uluslararası İlişkiler, עמ' 2, 2022, in JSTOR
- ↑ דימיטרי אלמיידה, The Impact of European Integration on Political Parties, ראוטלג', 2012, מסת"ב 978-0-203-12362-1
- ↑ We need a new pro-Europeanism, המרכז לרפורמה אירופית, 9 בפברואר 2007
- ↑ סקר של אוניברסיטת בן-גוריון מגלה תמיכה משמעותית של הציבור הישראלי באיחוד האירופי ובברית נאט"ו, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 11 ביולי 2011
- ↑ איתמר אייכנר, המדד השנתי למדיניות החוץ של ישראל: "האיחוד האירופי יריב", באתר ynet, 11 בנובמבר 2019
- ↑ מדד מדיניות-החוץ, מיתווים, 2024, עמ' 5
- ↑ סקר של האיחוד האירופי חושף - מה הישראלים חושבים על האיחוד האירופי ועד כמה הם באמת מבינים ומכירים את האיחוד האירופי, פעילותו ומטרותיו, באתר שירות החוץ האירופי, 11 במאי 2022
- ↑ הדמוקרטים, באתר מפלגת הסוציאליסטים האירופאים (באנגלית)
- ↑ עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי, מיתווים, 2021
- ↑ HU-EF Barometer, פורום אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- ↑ שלום: לא שולל הצטרפות לאיחוד האירופי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
- ↑ אביגדור ליברמן: על ישראל להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו, באתר וואלה, 1 בינואר 2007
- ↑ יהודה גולן, "לא להצטרפות לאיחוד האירופי", באתר nrg, 7 בספטמבר 2004
- ↑ ברק רביד, ליברמן: מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל – כמו בתקופת השואה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2012
- ↑ שי גל, רעיון אוטופי? הגיע הזמן שישראל תצטרף לאיחוד האירופי, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2025
- ↑ להצטרף לאיחוד האירופי? לא, תודה, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2012
- ↑ מי אנחנו, באתר הברית האירופית החופשית
- ↑ Austria's Freedom Party sees vote rise, BBC News, 25 במאי 2014
- ↑ אוסטריה, באתר Europe Elects
- ↑ איטליה, באתר Europe Elects
- ↑ אירלנד, באתר Europe Elects
- ↑ אסטוניה, באתר Europe Elects
- ↑ קווי היסוד של תפיסת העולם של מפלגת המולדת, באתר מפלגת המולדת (אסטוניה) (באסטונית)
- ↑ בולגריה, באתר Europe Elects
- ↑ Bulgaria’s government will include far-right nationalist parties for the first time, הוושינגטון פוסט, 25 באפריל 2017
- ↑ בלגיה, באתר Europe Elects
- ↑ גרמניה, באתר Europe Elects
- ↑ האיחוד האירופי, באתר הסוציאל-דמוקרטים (דנמרק) (בדנית)
- ↑ שיתוף פעולה אירופי, באתר מפלגת השמאל
- ↑ דנמרק, באתר Europe Elects
- ↑ מדיניות האיחוד האירופי, באתר מפלגת העם השמרנית (דנמרק) (בדנית)
- ↑ הולנד, באתר Europe Elects
- ↑ Hungary: The country of the pro-European people and a Eurosceptic government, TruLies Europe
- ↑ מפלגות ביוון, באתר קרן פרידריך אברט (באנגלית)
- ↑ לוקסמבורג, באתר Europe Elects
- ↑ לטביה, באתר Europe Elects
- ↑ ליטא, באתר Europe Elects
- ↑ מלטה, באתר Europe Elects
- ↑ סלובניה, באתר Europe Elects
- ↑ סלובקיה, באתר Europe Elects
- ↑ ספרד, באתר Europe Elects
- ↑ פולין, באתר Europe Elects
- ↑ מצע, באתר המפלגה הסוציאליסטית הפולנית
- ↑ פורטוגל, באתר Europe Elects
- ↑ בחירות 2023 בפינלנד, באתר המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים
- ↑ מדיניות בנושא האיחוד האירופי, באתר TOP 09 (באנגלית)
- ↑ צ'כיה, באתר Europe Elects
- ↑ צרפת, באתר Europe Elects
- ↑ גיורגוס קנטאס, Cyprus: A Pro-European Attitude, but Scepticism Still Holds Strong, הוצאת שפרינגר, 2021, עמ' 25–28, מסת"ב 978-3-030-41272-2
- ↑ קפריסין, באתר Europe Elects
- ↑ Croatia gets third government led by pro-EU PM Plenkovic, רויטרס, 17 במאי 2024
- ↑ Croatia's Largest Political Parties, Expat in Croatia
- ↑ רומניה, באתר Europe Elects
- ↑ שוודיה, באתר Europe Elects
- ↑ אוקראינה, באתר Europe Elects
- ↑ איסלנד, באתר Europe Elects
- ↑ Albania moves closer to EU membership as Socialists win new mandate, The Parliament Magazine, 13 במאי 2025
- ↑ אלבניה, באתר Europe Elects
- ↑ ארמניה, באתר Europe Elects
- ↑ בלארוס, באתר Europe Elects
- ↑ בוסניה והרצגובינה, באתר Europe Elects
- ↑ גאורגיה, באתר Europe Elects
- ↑ Rebuilding Trade & Cooperation with Europe, המפלגה הליברל-דמוקרטית, 12 במרץ 2022
- ↑ Green party 'loud and proud' about backing Britain in Europe, באתר הגרדיאן, 14 במרץ 2016
- ↑ Now is the time to fight to stay in Europe ... and to reform it from the left, not the right as Cameron plans, הירוקים הסקוטיים, 22 בפברואר 2016
- ↑ סופי ווקר, Overconfident men brought us Brexit. It's not too late for women to fix it, באתר הגרדיאן, 26 ביולי 2018
- ↑ הממלכה המאוחדת, באתר Europe Elects
- ↑ טורקיה, באתר Europe Elects
- ↑ מולדובה, באתר Europe Elects
- ↑ מונטנגרו, באתר Europe Elects
- ↑ מקדוניה הצפונית, באתר Europe Elects
- ↑ Venstre går inn for at Norge skal bli medlem i EU, NRK, [עכשיו הם יילחמו כדי להכניס את נורווגיה לאיחוד האירופי], 27 בספטמבר 2020 (בנורווגית)
- ↑ נורווגיה, באתר Europe Elects
- ↑ סן מרינו, באתר Europe Elects
- ↑ סרביה, באתר Europe Elects
- ↑ קוסובו, באתר Europe Elects
- ↑ רוסיה, באתר Europe Elects
- ↑ שווייץ, באתר Europe Elects
- ↑ אודות, באתר מועצת אירופה
פרו-אירופיות41515076Q3781399