פייר סלינג'ר

פייר סלינג'ר
Pierre Salinger

לידה	14 ביוני 1925 סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	16 באוקטובר 2004 (בגיל 79) קאביון, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון
מדינה
השכלה	אוניברסיטת סן פרנסיסקו אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו תיכון לוואל
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
פרסים והוקרה	פרס ג'ורג' פולק אביר בלגיון הכבוד
דובר הבית הלבן ה־9 20 בינואר 1961 – 19 במרץ 1964 (3 שנים) תחת נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי לינדון ג'ונסון → ג'יימס האגרטי ג'ורג' רידי ←
סנאטור מטעם מדינת קליפורניה 4 באוגוסט 1964 – 31 בדצמבר 1964 (150 ימים) → קלייר אנגל ג'ורג' מרפי ←

פייר אמיל ג'ורג' סלינג'ר (באנגלית: Pierre Emil George Salinger‏; 14 ביוני 1925 – 16 באוקטובר 2004) היה עיתונאי, סופר ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן כדובר הבית הלבן התשיעי של נשיאי ארצות הברית ג'ון פ. קנדי ולינדון ג'ונסון. בשנת 1964 כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה, וב־1968 היה מנהל מסע הבחירות לנשיאות של הסנאטור רוברט קנדי.

לאחר שעזב את הפוליטיקה, נודע סלינג'ר בזכות עבודתו ככתב ברשת ABC News, בעיקר בסיקור משבר בני הערובה באיראן (1979–1981), פיצוץ טיסה 103 של פאן אמריקן בלוקרבי שבסקוטלנד (1988), וכן בשל טענותיו השנויות במחלוקת כי פיצוץ טיסה 800 של TWA בשנת 1996 נגרם מירי טיל אמריקאי.

ביוגרפיה

ראשית חייו

סלינג'ר נולד ב-14 ביוני 1925 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה. אביו, הרברט סלינג'ר, היה מהנדס מכרות יליד ניו יורק, ואמו, ז'אן בייטרי סלינג'ר, הייתה עיתונאית ילידת צרפת. אביו היה יהודי ואמו קתולית. סבו מצד האם, פייר בייטרי, היה חבר האספה הלאומית בצרפת ונודע בהגנתו הנמרצת על הקצין אלפרד דרייפוס, שהואשם לשווא בבגידה. בייטרי מת בהודו-סין בגיל 39.

כילד, סלינג'ר נחשב לילד פלא במוזיקה – הוא ניגן בפסנתר כנף עוד לפני שלמד לקרוא. משפחתו עברה לקנדה, שם זיהו הוריו את כישרונו ושלחו אותו לקונסרבטוריון למוזיקה בטורונטו, מתוך מטרה שיפתח קריירה כפסנתרן קונצרטים. הוא תיאר את שגרת יומו כך: ”בכל יום למדה אותי מורה שלוש שעות, ואחר כך הייתי 'חופשי' להתאמן על הפסנתר ארבע או חמש שעות נוספות.”

בהיותו בן שש נתן את הקונצרט הציבורי הראשון שלו, ונחשב לפסנתרן מקצועי. לאחר שמשפחתו חזרה לסן פרנסיסקו המשיך ללמוד פסנתר, וידע לנגן יצירות של באך, דביסי, בטהובן וג'ורג' גרשווין – שאותו גם פגש אישית.

אך כשהיה בן 12, אמו אמרה לו כי לימודיו האינטנסיביים מבודדים אותו מהחברה, והציעה לו להפסיק את הלימודים לשנה. הוא עשה זאת – אך מעולם לא חזר לשאיפתו להיות פסנתרן, ובמקום זאת החליט להיות סופר או עיתונאי.

אהבתו למוזיקה נשמרה גם בתקופת כהונתו כדובר הבית הלבן – לבקשת הגברת הראשונה ג'קלין קנדי הוא הזמין לבית הלבן מוזיקאים מפורסמים כמו פבלו קזאלס ואיגור סטרווינסקי. הנשיא לינדון ג'ונסון אף ביקש ממנו פעם לנגן בעצמו בפני 600 אורחים. הסופר ריצ'רד ריבס תיאר זאת כך: ”אם ג'קלין קנדי האמינה שאמריקה בשלה לתרבות גבוהה יותר – הרי שסוכנה הראשי לכך היה פייר סלינג'ר.”

סלינג'ר למד בתיכון לואל בסן פרנסיסקו, ובשנים 1941–1943 למד באוניברסיטת סן פרנסיסקו, שם היה עורך וכתב בעיתון הסטודנטים.

ב־1943 עזב את לימודיו כדי להתגייס לצי האמריקאי, שירת כמפקד ספינת סיור נגד צוללות באוקינאווה במלחמת העולם השנייה, וזכה במדליית הצי וחיל הנחתים לאחר שחילץ לוחמים שנתקעו על שונית בזמן טייפון "לואיז".

לאחר המלחמה השלים את לימודיו באוניברסיטת סן פרנסיסקו וקיבל תואר ראשון במדעים (BS) בשנת 1947.

בשנות ה־40 וה־50 עבד ככתב ספורט וכותב טור מרוצים בשם העט "Lucky Pierre" בעיתון San Francisco Chronicle, וכן כעורך משלים במגזין Collier’s. במקביל שימש מרצה לעיתונות בקולג' מילס באוקלנד.

עבודתו תחת קנדי

בשנת 1956 כתב סדרת כתבות על מנהיג איגוד העובדים ג'ימי הופה. בעקבות זאת גייס אותו רוברט קנדי לשמש יועץ משפטי לוועדת הסנאט לחקר הפשע המאורגן. מאוחר יותר ביקש רוברט שיתמנה לדובר של אחיו, הסנאטור ג'ון פ. קנדי.

סלינג'ר הצטרף למסע הבחירות של קנדי לנשיאות ב־1960 והיה מהדמויות הבולטות בצוותו. לאחר ניצחונו של קנדי מונה לדובר הבית הלבן.

קנדי היה הנשיא הראשון שהתיר שידור חי של מסיבות עיתונאים, וסלינג'ר נודע בשליטתו הנמרצת והחיננית בתקשורת. הוא הפך בעצמו לדמות ציבורית פופולרית.

הוא ליווה את קנדי בפגישות עם מנהיגים עולמיים, ובהם ניקיטה חרושצ'וב בפסגת וינה ב־1961. באישור קנדי אף נסע לביקור עצמאי במוסקבה, שם פגש את חרושצ'וב באופן אישי ובילה עמו שעות בשיחות על פוליטיקה ובינלאומיות.

באוקטובר 1962 היה סלינג'ר זה שעדכן את העיתונות על גילוי הטילים הסובייטיים בקובה. הוא תיאר את תפקודו של קנדי במשבר הטילים כ"אחד המעשים הנשיאותיים המרשימים ביותר של המאה ה־20".

לאחר רצח קנדי בנובמבר 1963, בעודו בטיסה ליפן עם חברי קבינט, המשיך סלינג'ר לשמש כדובר גם של הנשיא לינדון ג'ונסון. ג'ונסון אמר עליו: ”אין צורך שאספר לכם שפייר סלינג'ר היה הדובר של הנשיא קנדי – אבל אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו בחודש הקשה הזה.”

בשנת 1966 פרסם סלינג'ר את הספר With Kennedy, ביוגרפיה אישית על הנשיא.

התמודדות לסנאט

לאחר שירותו בממשלות קנדי וג'ונסון חזר סלינג'ר לקליפורניה והתמודד לסנאט. הוא ניצח את מבקר המדינה אלן קרנסטון בפריימריז הדמוקרטיים. המושל פט בראון מינה אותו לסנאטור זמני במקומו של קלייר אנגל שנפטר ביולי 1964. בבחירות הכלליות הפסיד לשחקן ג'ורג' מרפי.

מערכת הבחירות הושפעה מטענות על כך שסלינג'ר אינו תושב קבוע בקליפורניה, וכן מהתנגדותו הנחרצת לאפליה גזעית בדיור. הפסדו היה ההפסד היחיד של מועמד דמוקרטי לסנאט בבחירות 1964, שהיו גל דמוקרטי רחב.

סלינג'ר פרש מהסנאט בדצמבר 1964 והצטרף למגזר הפרטי, בין היתר כסגן נשיא חברת התעופה קונטיננטל איירליינס.

קריירה לאחר מכן

בשנת 1968 הופיע בפרק של הסדרה באטמן, בתפקיד עורך דין בשם "Lucky Pierre", המגן על קאטוומן והג'וקר – בדיחה על חשבון הקריירה הפוליטית שלו. באותה שנה היה ממנהלי מסע הבחירות של רוברט קנדי, ועמד במרחק מטרים ספורים ממנו כשנורה למוות במלון אמבסדור בלוס אנג'לס. האירוע ריסק את סלינג'ר נפשית והוא עבר לצרפת, שם עבד ככתב המגזין L’Express.

בשנות ה־70 וה־80 שימש כתב חוץ בכיר של רשת ABC News, תחילה כראש המשרד בפריז ולאחר מכן ככתב הראשי באירופה. הוא זכה בפרס ג'ורג' פולק על חשיפתו את המשא ומתן החשאי של ממשלת ארצות הברית לשחרור בני הערובה באיראן.

ב־1989 דיווח כי איראן שילמה לסוריה ולארגון הטרור הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין כדי לבצע את הפיגוע בלוקרבי.

ב־1996 עורר סערה כשטען כי טיסה 800 של TWA הופלה בטעות על ידי טיל אמריקאי, בהתבסס על מסמך שהתברר כתרמית אינטרנטית. מכאן נטבע המושג "תסמונת פייר סלינג'ר", המתאר אדם המאמין שכל מידע באינטרנט הוא אמיתי.

שנותיו האחרונות ומותו

בשנותיו האחרונות עבד בחברת יחסי הציבור Burson-Marsteller. במהלך משפט הלוקרבי (2000) טען כי הוא יודע מי אחראים האמיתיים לפיגוע, אך נאסר עליו להעיד בנושא.

בבחירות לנשיאות 2000 הכריז כי אם ג'ורג' ווקר בוש ייבחר – יעבור לצרפת, ואכן קיים את הבטחתו לאחר ניצחון בוש.

פייר סלינג'ר נפטר מאי-ספיקת לב ב־16 באוקטובר 2004 בבית חולים בקאביון, סמוך לביתו בלה טור שבדרום צרפת, בגיל 79. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון שבוושינגטון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייר סלינג'ר בוויקישיתוף

• פייר סלינג'ר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פייר סלינג'ר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פייר סלינג'ר42104106Q1273067