ג'ורג' הרסט

ג'ורג' הרסט
George Hearst

לידה	3 בספטמבר 1820 סאליבן, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	28 בפברואר 1891 (בגיל 70) וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סייפרס לואן
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
ילדים	ויליאם רנדולף הרסט
חתימה
סנאטור מטעם מדינת קליפורניה 23 במרץ 1886 – 4 באוגוסט 1886 (135 ימים) → ניוטון בות' אברם פ. ויליאמס ←
4 במרץ 1887 – 28 בפברואר 1891 (4 שנים) → אברם פ. ויליאמס צ'ארלס פלטון ←

ג'ורג' הרסט (באנגלית: George Hearst‏; 3 בספטמבר 1820 – 28 בפברואר 1891) היה איש עסקים, פוליטיקאי ואבי שושלת העסקים של משפחת הרסט. לאחר שגדל בחווה קטנה במיזורי, ייסד הרסט שורה של מפעלי כרייה, ונודע במיוחד כמפתח והמנהל של מכרה "הומסטייק" בשנות ה-70 של המאה ה-19 המאוחרות בגבעות השחורות שבדקוטה הדרומית. בשנת 1879 רשם את החברה בבורסה של ניו יורק, והמכרה המשיך להפיק זהב ברציפות עד שנת 2001.

לאחר שהתיישב בסן פרנסיסקו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19, החל הרסט לעסוק גם בפוליטיקה. הוא ייצג את סן פרנסיסקו בבית המחוקקים המדינתי במשך קדנציה אחת, ובמקביל המשיך לנהל את עסקי הכרייה שלו. בשנת 1886 מונה לסנאטור מטעם קליפורניה כדי למלא מקום פנוי, ובהמשך אותה שנה נבחר בעצמו לתפקיד מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא כיהן בסנאט משנת 1887 ועד מותו ב־1891. בנו היחיד מנישואיו בגיל 42 היה ויליאם רנדולף הרסט, שלימים התפרסם בעולם כולו כמוציא לאור ועיתונאי, והיה ההשראה המרכזית לסרטו של אורסון ולס "האזרח קיין" (1941).

ביוגרפיה

ראשית חייו

הרסט נולד ב-3 בספטמבר 1820 סמוך לעיר סאליבן שבמיזורי, להוריו ויליאם ג'. הרסט ואליזבת קולינס, ממוצא סקוטי־אירי. הוא היה אחד משלושה ילדים וגדל בבקתה כפרית במחוז פרנקלין. אביו ניהל שלוש חוות קטנות ומשכונות, וכן חנות מקומית. מאחר שבתקופה ההיא לא הייתה מערכת חינוך ציבורית מוסדרת במיזורי, השכלתו של הרסט הייתה חלקית בלבד. עם זאת, הוא גילה עניין בכרייה, למד בעצמו על מינרלים מתוך ספרים שהיו בבעלות רופא המשפחה, סיילס ריד, והתנסה בכרייה בזמנו הפנוי.

קריירה בכרייה

לאחר מות אביו בשנת 1846, קיבל הרסט את האחריות לפרנסת אמו, אחיו ואחותו. הוא ניהל את החנות המשפחתית וגם עסק בכרייה. כששמע בשנת 1849 על גילויי הזהב בקליפורניה, וידא שהשמועות אמיתיות, ובשנת 1850 יצא מערבה עם קבוצה של שישה עשר אנשים. הם ניסו תחילה לכרות זהב באזור סאטר'ס מיל, אך לאחר חורף קשה ומעט תוצאות עברו לעיירת גרס ואלי, שם פתח הרסט בחיפוש מרבצים עשירים יותר.

ב־1859 שמע הרסט על ממצאים מבטיחים של עפרת כסף בטריטוריית יוטה (לימים מכרה קומסטוק) ורכש חלק מהמכרה "אופיר". הוא וחבריו הפיקו באותה שנה 38 טונות של עפרת כסף טהור, שהותכה בסן פרנסיסקו והניבה להם רווח של כ־91,000 דולר – סכום עתק לתקופה. הצלחה זו הפכה את הרסט לאחד מאנשי הכרייה הידועים במערב.

בהמשך חבר הרסט לשותפים הנרי הייגן ולויד טביס, ויחד הקימו את חברת Hearst, Haggin, Tevis & Co. שהייתה מעורבת במכרות הגדולים ביותר של התקופה: מכרה "קומסטוק" בנבדה, "אונטאריו" ביוטה, "הומסטייק" בדקוטה הדרומית, ו"אנקונדה" במונטנה. החברה שלו הפכה עם השנים לחברת הכרייה הפרטית הגדולה ביותר בארצות הברית.

עסקים נוספים

הרסט רכש את העיתון San Francisco Examiner ככיסוי לחוב הימורים של אחד ממכריו, ושימש בו בעיקר לקידום המפלגה הדמוקרטית. לאחר מותו, בנו ויליאם רנדולף הרסט ירש את העיתון והפך אותו לאבן הפינה של אימפריית התקשורת הענקית שלו.

חיים אישיים ופוליטיקה

בשנת 1860 שב הרסט למיזורי לטפל באמו החולה, ובמהלך שהותו פגש שוב את פיבי אפרסון, שכנתו הצעירה בת ה־18. הם נישאו ב־15 ביוני 1862, ועברו לסן פרנסיסקו. שנה לאחר מכן נולד בנם, ויליאם רנדולף הרסט.

בשנת 1864 נבחר הרסט לבית המחוקקים של קליפורניה, שם כיהן עד 1866 ונחשב למומחה בענייני כרייה. באותה תקופה רכש את אדמות ראנצ'ו פיאדרה בלאנקה בסן סימאון, שעליהן הקים בנו מאוחר יותר את טירת הרסט המפורסמת.

הרסט החזיק גם באורוות מרוצים והיה בעל סוסי מרוץ מצליחים, ובהם הסוס "Tournament" שזכה בפרס היוקרתי ג׳רום הנדיקאפ.

ב־1882 התמודד על תפקיד מושל קליפורניה מטעם הדמוקרטים אך הפסיד. כשחברת הרכבות "סנטרל פסיפיק" תמכה במועמד אחר, הצטרף הרסט לקואליציית "מתנגדי המונופולים" שנאבקה בכוחם של תאגידי הענק.

כהונה בסנאט

בשנת 1885 התמודד לראשונה על מושב בסנאט, אך הפסיד ללילנד סטנפורד. שנה לאחר מכן מונה למלא את מקומו של הסנאטור המנוח ג'ון פ. מילר, וב־1887 נבחר לכהונה מלאה. הוא כיהן עד מותו בשנת 1891, כשהוא מתמקד בעיקר בצמצום השפעתה של חברת הרכבות "סנטרל פסיפיק" על המסחר האמריקני.

מותו והנצחתו

הרסט נפטר בוושינגטון הבירה ב־28 בפברואר 1891, בגיל 70. מוסדות המדינה בקליפורניה השביתו את פעילותם כדי לאפשר לנציגים להשתתף בהלווייתו. רעייתו פיבי השקיעה חלק מהונה בתרומות לספריות ציבוריות בעיירות שבהן פעל בעלה – ליד שבדקוטה הדרומית ואנקונדה שבמונטנה – ובהמשך הפכה לאחת התומכות המרכזיות בחינוך בקליפורניה ולחברה הראשונה במועצת הנאמנים של אוניברסיטת קליפורניה.

הרסט נקבר בבית העלמין Cypress Lawn בעיר קולמה, שם נקברו מאוחר יותר גם רעייתו ובנו. באוניברסיטת קליפורניה בברקלי הוקם בניין הזיכרון לכרייה ע"ש הרסט, המוקדש לפועלו. בשנת 1996 הוכנס להיכל "המערביים הדגולים" של מוזיאון המורשת הקאובואית באוקלהומה סיטי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' הרסט בוויקישיתוף

• ג'ורג' הרסט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ורג' הרסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ורג' הרסט42107361Q561826