עורב הוואי
 עורב הוואי
| |
|---|---|
עורב הוואי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי-דרור |
| אינפרא־סדרה: | עורבאים |
| משפחה: | עורביים |
| סוג: | עורב |
| מין: | עורב הוואי |
| שם מדעי | |
 Corvus hawaiiensis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
עורב הוואי (שם מדעי: Corvus hawaiiensis, באנגלית: Hawaiian Crow), בשפה המקומית: ʻalalā, הוא מין של עורב ממשפחת העורביים. מין זה נכחד מן הטבע, וניתן למצוא פרטים רק בשביה.[1][2][3]
תפוצה ובית גידול
לפני שעורב הוואי נכחד מן הטבע, המין היה מצוי רק בחלקים המערביים והדרום-מזרחיים של הוואי. הוא אכלס יערות יבשים בגובה של 1000-2000 מטר, בעיקר באזור מאונה-לואה והונולולו[4]. שרידי מאובנים מעידים כי עורב הוואי היה זן העורבים העיקרי בכל האיים העיקריים של הוואי, יחד עם עוד ארבעה מיני עורבים אחרים שנכחדו[5]. עורב ההוואי נטרף על ידי חולדות, נמיות אסיאתיות קטנות, חתולי בר וגם על ידי סוג של חיידק (Toxoplasma gondii), חיידק זה הוא טפיל תוך-תאי הגורם למחלה זיהומית קשה וסופנית.
התנהגות
תזונה
עורב הוואי הינו אוכל-כל, הניזון ממגוון של מקורות מזון, כגון: פירות, חסרי-חוליות, צוף פרחים, יונקים קטנים, חלקי צמחים ומזונו העיקרי הינו ביצי עופות וגוזלים, אשר מהווים את מקור החלבון העיקרי. העורב מנצל את המשאבים הזמינים לו, והתזונה שלו משתנה לפי זמינות המזון.[6][7]
החלק העיקרי בתזונה שלו, ומחצית מפעילות ההאכלה שלו מושקעת בחיפוש אחר גזעים, ענפים ועלים, כמו גם חסרי חוליות כמו חלזונות אדמה, זוחלים וחרקים נוספים. באמצעות המקור שלו עורב ההוואי מקלף קליפות טחב מגזעים או מענפים כדי לחשוף חרקים נסתרים. המרכיב העיקרי בתזונה שלו מורכב מצמחי ohia ו-koa, אשר גדלים בצמרות העצים הגבוהים והדומיננטיים בסביבתם. פירות הם המרכיב השני הדומיננטי בתזונת העורב ההוואי, וניתן למצוא הרבה מינים מקומיים של פירות באזור מחייתו[6].
שימוש בכלים
עורב הוואי הינו מיומן ביותר בשימוש בכלים.[8][9] עורבים אשר נמצאים בשבי נצפו משתמשים במקלות ככלי להוצאת מזון מחורים אשר נקדחו בגזעים. הפרטים הצעירים נצפו משתמשים בכלים גם ללא הכשרה או הדרכה מהפרטים הבוגרים, ולכן מעריכים שמין זה הינו בין המינים המעטים של ציפורים אשר מסוגלים להשתמש בכלים בטבע.[10][11][7]
רבייה
הנקבות מגיעות לבגרות פיזיולוגית בשנה השנייה או השלישית לחייהן. הזכרים בדר"כ בשנה הרביעית לחייהם. בניית הקן מתרחשת בסוף חודש מרץ-תחילת אפריל.[12] נקבת העורב מטילה בין 2-5 ביצים מאמצע עד סוף אפריל, ודוגרת עליהם 19-22 ימים, מהם רק 1-2 יגיעו לבגרות. הגוזלים בוקעים בתחילת-אמצע חודש מאי. הגוזלים תלויים בהוריהם במשך 8 החודשים הראשונים, והם יישארו בסביבת המשפחה עד עונת הרבייה הבאה.[7] אם הטלת הביצים הראשונה לא צלחה, הזוג יטיל סבב נוסף, תכונה אשר תורמת למאמצי השיקום של המין.[5]
תרומה לסביבה
אוכלוסיית עורבי הוואי הייתה אחת מאוכלוסיות הציפורים המקומיות הגדולות ביותר בהוואי. להיעלמותם מן הטבע היו השפעות קשות על הסביבה ועל בית הגידול בו שהו, ההשפעה המרכזית ביותר הייתה על פיזור הזרעים של הצמחים המקומיים. רבים מצמחים אלה מסתמכים על אוכלוסיית עורבי הוואי לא רק להפצת זרעים, אלא גם לנביטת זרעים כאשר הזרעים מועברים דרך מערכת העיכול של העורבים, לאחר שהם ניזונים מהם. ללא פיזור זרעים, אין לצמחים שום אמצעי לגדל דור נוסף ולהתרבות. כמו כן, העורב ממלא תפקיד מפתח בתחזוקת מיני צמחים מקומיים רבים, אשר עלולים להפוך כיום לנדירים במערכות האקולוגיות של הוואי, במיוחד ביערות היבשים, כאשר צמחים אלו נותרו ללא מפיץ הזרעים העיקרי שלהם[13]. על כן, היכחדותו של זן עורב הוואי מן הטבע הוא גורם ישיר לבעיה סביבתית ואקולוגית חמורה.
גורמים מאיימים
עורב ההוואי מתמודד עם מספר רב של איומים בטבע, הנחשבים כגורמים מרכזיים בהכחדתו מהטבע. גודל האוכלוסייה הקטן הופך את המין לפגיעים יותר לתנודות סביבתיות, דבר שגם מוביל לצורך גבוהה יותר להתרבות, לעיתים עם מינים אחרים, בעיה שעלולה לגרום לבעיות גנטיות עקב התרבות הטרוגנית. בניגוד לרוב סוגי העורבים, עורבי הוואי לא הסתגלו היטב לנוכחות האדם. רדיפה על ידי בני אדם מהווה איום נוסף על הישרדותם. חקלאים ירו בהם משום שהאמינו שהם מפריעים לגידולים ופוגעים בהם. הציד הלא חוקי נמשך גם לאחר שניתנה הגנה משפטית לעורבים. בני אדם גרמו גם לצמצום שטחי בית הגידול של העורבים בעקבות כריתת יערות עבור חקלאות ועבור הקמת חוות. אובדן כיסוי ההגנה הטבעית של הטבע הפראי חשף את העורבים בפני טורפים מסוכנים. אפרוחיו של עורב הוואי פגיעים עקב עכברושים המטפסים על עצים, ולאחר שהם עוזבים את הקנים שלהם, לחתולים, כלבים ונמיות[4]. כריתת יערות מגבירה גם את שחיקת הקרקע והתפשטותם של צמחים ויתושים פולשניים, אשר מהווים גורם ישיר למחלת מלריית העופות[5].
מלריית העופות
מלרית העופות (Avian malaria) היא מחלה טפילית של ציפורים, הנגרמת על ידי Plasmodium relictum, הפוגע בציפורים בכל חלקי העולם. בדרך כלל מחלה זו אינה הורגת ציפורים, אולם בבית גידול מבודד כמו הוואי, ציפורים איבדו התנגדות אבולוציונית ואינן מסוגלות להתגונן מפני הנגיף[14]. המפיץ העיקרי שלו הוא היתוש Culex quinquefasciatus, שהגיע לאיי הוואי בשנת 1826.
סטטוס נוכחי ושימור
שימור
עורב ההוואי מוגן מבחינה חוקית על ידי מדינת הוואי מאז 1931 והוכרז כמין בסכנת הכחדה על ידי ממשלת ארצות הברית מאז 1967. מאז שנות ה-90 הוקצו שטחים טבעיים במורדות הר הגעש מאונה לואה לשיקום בתי גידול והחלמת ציפורים מקומיות.[15] יתר על כן, תחמו בגדר אזור שדורג כטוב ביותר לצורכי עורב ההוואי, על מנת להרחיק בעלי חיים שהזיקו לעורב, דבר אשר תרם רבות למאמצי השיקום.[5]
החזרה לטבע
החזרת עורב ההוואי לטבע החלה בחורף 2016 ונמשכת עד היום. בממוצע כ-15 גוזלים בשנה נולדים בשבי, ומתחילים תהליך של שחרור-רך אשר ירגיל אותם בצורה מבוקרת לסביבה החדשה בה יגדלו. בתהליך הגוזלים מועברים לכלובים מיוחדים בגיל 6 חודשים, בגיל שנה הם משוחררים לכלובים גדולים יותר אשר מדמים את סביבתם הטבעית. בעודם נמצאים במכלאה, מאכילים, מבקרים ומטפלים בהם צוות הפרויקט. לאחר השחרור הם ממשיכים לקבל האכלה משלימה ומעקב צמוד. באזור סביב אתר השיקום ישנה שליטה אינטנסיבית על טורפים. [16]
שיקום
מאמצי השיקום של העורב החלו בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ונמשכים עד היום. ב-2014 נמנו 113 פרטים בשביה.[2] כחלק ממאמצי השיקום, בוצעו ניסיונות רבים להרבות את העורבים בשבי. מאמצים שנתגלו כלא יעילים- מחקרים הראו שהנקבות הן בונות הקן העיקרי, ואם זכר עורב ההוואי מבלה יותר מדי זמן בקרבת הקן או מנסה לשהות בתוכו, נקבת העורב מפסיקה בתהליכי בניית הקן ואף מגלה תוקפנות כנגד בן זוגה. דפוס התנהגות זה מעכב את יצירת הביצים, ובממוצע, מספר הביצים שהנקבה מטילה בשביה נמוך בהרבה מן מספר הביצים אותם מטילה בטבע. הרבייה בכלובים גורמת לחלק מהזכרים להפגין אגרסיביות כלפי בנות זוגם וחוסר יכולת להבין מחוות ידידותיות מצידן. על מנת לקבל תוצאות מיטביות ברבייה, חשוב מאוד שהכלובים יהיו כמה שיותר דומים לתנאים הטבעיים בהם חיו העורבים, ושהזכרים החברתיים יהיו אלה שיחיו בכלוב עם הנקבות.[17]
ראו גם
- עופות
- אוכל-כול
- מינים בסכנת הכחדה
- אנדמיות (ביולוגיה)
- הוואי
- נדידת עופות
- רשימת עופות בישראל
- העורבים של מצודת לונדון
לקריאה נוספת
- Rutz, C., Klump, B. C., Komarczyk, L., Leighton, R., Kramer, J., Wischnewski, S., ... & Masuda, B. M. (2016). Discovery of species-wide tool use in the Hawaiian crow. Nature, 537(7620), 403-407.
- AZ Animals - Hawaiian Crow facts (American English), AZ Animals, המאמר מספק עובדות חשובות לגבי העורב הוואי (באנגלית אמריקאית)
- Tool use in Hawaiian Crow, phys.org (באנגלית)
- National Research Council, 4, The Scientific Bases for the Preservation of the Hawaiian Crow, 1992, עמ' 50-67. (באנגלית)
קישורים חיצוניים
- מאמר של Springerlink על השפעת מאמצי רבייה אצל העורב.
- תפקיד העורב בהפצת זרעים באי
- מאמר של ScienceDirect
- מאמר של Oxford Academic על הרגלי האכילה של העורב.
- אתר אינטרנט a-z Animals
- מאמר של University of St Andrews- סקירה על שימוש בכלים (14 בספטמבר 2016).
- בלוג Corvid Research- על מצב השימור של העורב (5 בינואר 2017).
- מגזין Nature על שימוש בכלים
- אתר Care2 על שימוש בכלים
- אתר NatureServe Explorer- מידע על עורב הוואי.
- עבודת מחקר בנושא Hawaiian Bird Conservation Action Plan- (אוקטובר 2012)
- ספר- הבסיס המדעי לשימור עורב ההוואי פרק 4.
- אתר ממשלתי של הוואי על עורב ההוואי.
- מאמר של ZooBiology על השפעת חוויות גידול מוקדמות על העורבים.
הערות שוליים
31413837עורב הוואי
- ^ Susan Culliney, Liba Pejchar, Richard Switzer, Viviana Ruiz-Gutierrez, Seed dispersal by a captive corvid: the role of the ‘Alalā (Corvus hawaiiensis) in shaping Hawai‘i's plant communities, Ecological Applications 22, 2012, עמ' 1718–1732 doi: 10.1890/11-1613.1
- ^ 2.0 2.1 Philip W. Hedrick, Paquita E. A. Hoeck, Robert C. Fleischer, Susan Farabaugh, The influence of captive breeding management on founder representation and inbreeding in the ‘Alalā, the Hawaiian crow, Conservation Genetics 17, 2016-04-01, עמ' 369–378 doi: 10.1007/s10592-015-0788-z
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Inter-aviary distance and visual access influence conservation breeding outcomes in a territorial, endangered bird, Biological Conservation 242, 2020-02-01, עמ' 108429 doi: 10.1016/j.biocon.2020.108429 - ^ 4.0 4.1 PIFWO - Alala (Corvus hawaiiensis), www.fws.gov
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 https://pacificrimconservation.org/wp-content/uploads/2013/10/HBCAP_complete.pdf
- ^ 6.0 6.1 https://academic.oup.com/condor/article-abstract/88/2/211/5188823?redirectedFrom=fulltext
- ^ 7.0 7.1 7.2 https://a-z-animals.com/animals/hawaiian-crow/
- ^ https://phys.org/news/2016-09-tropical-crow-species-highly-skilled.html#jCp
- ^ https://corvidresearch.blog/tag/hawaiian-crow/
- ^ Christian Rutz, Barbara C. Klump, Lisa Komarczyk, Rosanna Leighton, Discovery of species-wide tool use in the Hawaiian crow, Nature 537, 2016-09, עמ' 403–407 doi: 10.1038/nature19103
- ^ Scientists Discover Tool Use In Brilliant Hawaiian Crow | Care2 Causes, web.archive.org, 2019-07-11
- ^ https://explorer.natureserve.org/Taxon/ELEMENT_GLOBAL.2.104216/Corvus_hawaiiensis
- ^ Susan Culliney, Liba Pejchar, Richard Switzer, Viviana Ruiz-Gutierrez, Seed dispersal by a captive corvid: the role of the ‘Alalā (Corvus hawaiiensis) in shaping Hawai‘i's plant communities, Ecological Applications 22, 2012, עמ' 1718–1732 doi: 10.1890/11-1613.1
- ^ Avian Malaria, www.usgs.gov
- ^ Read "The Scientific Bases for the Preservation of the Hawaiian Crow" at NAP.edu. (באנגלית)
- ^ ʻAlalā Project, dlnr.hawaii.gov (באנגלית)
- ^ Nancy C. Harvey, Susan M. Farabaugh, Bill B. Druker, Effects of early rearing experience on adult behavior and nesting in captive Hawaiian crows (Corvus hawaiiensis), Zoo Biology 21, 2002, עמ' 59–75 doi: 10.1002/zoo.10024