גזע (עץ)

גזע העץ הוא החלק של העץ המופיע מעל לפני האדמה. הגזע הבודד (בניגוד למספר גזעים בשיחים, למשל) והרכבו הייחודי הם המאפיינים העיקריים של העצים.

הגזע מקביל לגבעול אשר ניתן לראות ברוב הצמחים האחרים, אלא שבגזע העץ העצה - רשת העורקים המעבירים מים ומינרלים מהשורש אל שאר חלקי הצמח - והשיפה - הרשת המעבירה תרכובות אורגניות - התעבו והתקשו בצורה ניכרת, עד שהפכו לרקמה העצית המוכרת לנו. העצה המעובה הידועה כ"עץ" קרויה בבוטניקה "עצה שניונית"; הכוונה ב"שניונית" לרקמה צמחית הגדלה לרוחב, כלומר - מתעבה; רקמות ראשוניות צומחות לגובה. התפתחותן האבולוציונית של העצה והשיפה השניוניות היא זו שאיפשרה הופעתם של צמחים גבוהים כדוגמת העצים; רקמות אלו מבטיחות את העברת המים והמזון עד לצמרת העץ, ובעיקר מקנות לעץ את החוזק לעמוד זקוף למרות הרוח, כוח המשיכה של כדור הארץ וגורמים נוספים. העצה השניונית, כאמור, מרכיבה את החומר עץ, ואילו השיפה המשנית מהווה חלק מהקליפה (ראו בהמשך).

העצה והשיפה השניוניות נוצרות מרקמה של תאים עובריים הקרויה קמביום (Cambium). הקמביום יוצר טבעת בפנים הגזע ותאיו מתחלקים; תאים הנדחפים לכיוון פנים הגזע הופכים לעצה שניונית, ואילו תאים הנדחפים אל החוץ יוצרים שיפה שניונית. תאי העצה בפנים הגזע דוחפים במשך הזמן את הקמביום ואת השיפה כלפי חוץ ומגדילים את קוטרם של האחרונים; רובו של הגזע עשוי עצה שניונית. תאי העצה הפנימיים ביותר מתים ודחוסים מאוד. ברוב העצים מפסיק הקמביום להתחלק בעונת החורף; בחלק מהעצים הטרופיים נמשכת חלוקת הקמביום במשך כל השנה.

השכבה החיצונית ביותר של הגזע היא האפידרמיס (Epidermis). ברוב המקרים נסדק האפידרמיס עקב התרחבות הגזע ומתקלף מעצמו. בין האפידרמיס והשיפה מצויה רקמה נוספת, הפרידרם (Periderm), אשר מתפתחת בדרך כלל במשך השנה הראשונה לחיי העץ. רוב הפרידרם מורכב מתאים מתים של שעם; תאים אלו מפרישים שעווה ההופכת את הפרידרם לבלתי-חדיר למים ולאוויר. היות שתאי הגזע זקוקים לחילוף גזים לשם קיום המטבוליזם שלהם, מתפתחים בפרידרם פתחים קטנים המכונים עדשיות, המאפשרים זרימת גזים אל השכבות הפנימיות של הגזע. לעיתים מופיעות העדשיות בצורת פסים רוחביים. עדשיות מופיעות לעיתים גם בפירות (ניתן לראותן בקליפתם של תפוחים ואגסים, למשל). הודות לשכבת השעם, המנתקת את קליפת העץ מאספקה של גזים, מזון ומים המגיעים מהשיפה ומהעצה שבפנים הגזע, מורכבת הקליפה מתאים מתים בלבד.

קליפת הגזע מוגדרת ככלל הרקמות המצויות בצד החיצוני של הקמביום. הקליפה כוללת, לפיכך, את האפידרמיס, את הפרידרם ואת השיפה. הפרידרם מופיע בדרך כלל במספר שכבות, והאופן שבו הן מונחות האחת על השנייה קובע את המראה החיצוני של הגזע. במספר גזעים מופיעים קשקשים, באחרים טבעות, אך קליפות רוב הגזעים נראות כ"פשרה" בין הקשקשים והטבעות. שכבת הגזע הפנימית ביותר, הליבה, מורכבת מתאים גדולים המשמשים להובלה ולאחסון פחמימות, בעיקר.

להלן סיכום של כל שכבות הגזע, מן החוץ אל הפנים: