חממה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "חממות" מפנה לכאן. לערך העוסק במשחק ילדים המכונה גם "חממות", ראו חיי שרה (משחק ילדים).
גידול של צמחים בתוך חממה מודרנית
חממה העשויה מיריעות פלסטיק
החממה לגידול פרפרים, שבPeggy Notebaert Nature Museum, שיקגו

חממה היא מבנה חקלאי בעל קירות שקופים שנועד לגידול צמחים בתנאים מיטביים. צמחים הגדלים בחממה קרויים גידולי חממה.

החממה עשויה בדרך כלל מלוחות זכוכית או מיריעות פלסטיק ומייצרת מיקרו-אקלים חם עבור הצמחים, בלא הוצאות חימום שוטפות. חימום נפח החממה, לטמפרטורה גבוהה ביחס לסביבתה מתבסס על קליטת קרני השמש הנכנסות אליה ואי מתן יציאה לקרניים תת אדומות ולאוויר חם. החממה גם מבודדת את הצמחים מרוח, ברד, שלג וכיוצא בזה.

חלק מהחממות סגורות הרמטית ומאפשרות שליטה באוכלוסיית החרקים שבהן. באופן זה הן חוסכות פיזור רעל חרקים על הגידולים. במקרים נדירים, מטרת החממה היא גידול חרקים, כאשר הצמחים נועדו לסייע בגידולם.

היסטוריה

פליניוס הזקן דיווח שברומא העתיקה, גננים רומאים גידלו ירקות בתוך מבנים העשויים מיריעות וסדינים על מנת להבטיח אספקת ירקות קבועה לקיסר טיבריוס[1]. בשנת 1500 לספירה, בנו גננים איטלקים מבנים לגידול צמחים טרופיים שהובאו לאיטליה במהלך חזרה ממסעות במקומות שונים בעולם. הראשון שבנה חממה מודרנית היה ג'וּלס צ'ארלס, בהולנד. בשנים שבין 1800 ל- 1850 לספירה, החלו להיבנות חממות תעשייתיות במידות גדולות ובצורה נרחבת באנגליה.

אופן הפעולה

האוויר שבתוך החממה, מתחמם עקב קרני השמש ואינו בורח החוצה בשל המבנה הסגור של החממה. האדמה גם היא מתחממת ועוזרת להתפתחות המקסימלית של הצמחים. הבידוד עוזר גם לחיסכון במים - משקים את הצמחים בכמות מסוימת, שמתעבה בגג החממה ונוזלת חזרה. בעזרת החממות אפשר לבודד חרקים - הן מחוץ לחממה, כלומר בידוד מזיקים, והן חרקים רצויים, כדוגמת חרקים המאביקים את הצמחים, או מחסלי מזיקים. החממה מעניקה הגנה מפגעי אקלים, כדוגמת סופות חול, ואפשר לייצר בתוכה את האקלים הרצוי לסוג הגידולים בה. כיום בחלק מהחממות משתמשים ביריעת פלסטיק בצבעים מסוימים לשם סינון חלק מקרני השמש המזיקים לגידולים.

בזכות החממה ניתן לגדל סוגי צמחים חד עונתיים שונים במשך כל השנה, ולא רק בעונות מסוימות, או לגדל צמחים באזור שבו, בלא החממה, אין אקלים המתאים להם.

שימושים

  • צמחי מאכל
    • השימוש המפורסם ביותר של החממה. אפשר לגדל בחממה פירות וירקות בעונות ובאזורים גאוגרפיים שבדרך כלל הפרי או הירק לא צומח בהם.
    • צמחי מאכל בלא ריסוס - אפשר צמחים בלא ריסוס רעלים, בשל השליטה באוכלוסיית החרקים שבחממה. בחממה אפשר לפזר מושיות השבע (פרות משה רבנו), שיאכלו את הכנימות ולפזר דבורי בבוס, שיפרו את פרחי הפרות והירקות.
  • צמחי נוי
    • גידול פרחים נוי למכירה כזרים - סוג זה של גידול תופס תאוצה ברחבי העולם בעשור האחרון. החממה עוזרת לגידול של פרחים גם בתקופות קרות שבהן פרחים לא מלבלבים. ישראל היא יצואנית גדולה של פרחים קיציים לאירופה בתקופות הסתיו והחורף.
    • משתלה לצמחי גן ומרפסת.
  • שמירת טבע, מחקר ותיירות:
    • חממות בגנים בוטניים מושכות תיירים ומאפשרות מחקר. הן מאפשרות גם גידול זני צמחים המידלדלים מן הטבע, למשל עקב כריתת יתר של יערות.
    • משתלות לקראת החזרה אל הטבע: אפשר גם לגדל בחממה שתילים עדינים של עצים שלאחר שיגדלו מעט, יועברו ליערות, שם ימשיכו לצמוח.
    • חממה לגידול חרקים כמו החממה לגידול פרפרים, שבמוזיאון פגי נוטברט לטבע, שיקגו, או בגן החיות לפרפרים בסנט לואיס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ rogueclassicism: Roman Greenhouses? קטעים מתוך הפיניקס של פליניוס הזקן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32975076חממה