סמלים אסטרונומיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (22 בדצמבר 2023)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (22 בדצמבר 2023)

סמלי גרמי השמיים מתוך כתב עת גרמני מ-1850

סמלים אסטרונומיים (או סמלים פלנטרים) הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים. הסמלים הללו הופיעו לראשונה בכתבי פפירוס יווניים בעת העתיקה. סמלים חדשים יותר הופיעו בעקבות גילויים חדשים ופריצות דרך בחקר החלל בין המאה ה-18 למאה ה-20. פעם, השתמשו בסמלים הללו לעיתים קרובות אסטרונומים מקצועיים, חובבי אסטרונומיה, אלכימאים ואסטרולוגים. בימינו משתמשים בסמלים בעיקר אסטרולוגים, אך עדיין ניתן לראותם לעיתים בכתבים אסטרונומיים, במיוחד את סמלי השמש וכדור הארץ.

סמלים במערכת השמש

השמש סמל השמש

הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל זהב ויום ראשון (היום שהרומאים הקדישו לכוכב חמה).[1]

הירח סמל הירח

הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל את המתכת כסף ואת יום שני.[2]

כוכב חמה סימול אסטרונומי של כוכב חמה

היוונים קראו לו הרמס על שמו של שליח האלילים המתווך בין העולם של החיים לעולם המתים. הרמס הוא אליל המזל והרווח, ייחסו לו השפעה על המקרה ובלתי צפוי, ותיארוהו כמגן על נוודים ונוסעים. הרומאים קראו לו מרקוריוס הסמל מהווה "מקל השליח" עם שני נחשים הכרוכים סביבו. בימי הביניים סימל כסף מהיר (כספית) ואת יום רביעי.

נגה סימול אסטרונומי של נוגה

הרומאים קראו לו ונוס על שמה של אלילת היופי והאהבה. בהתחלה הסמל היה ללא קו אופקי וסימל מראה או שרשרת. בימי הביניים סימל נחושת החומר ממנו המראות היו עשויות, ויום שישי. בביולוגיה הוא סמל של נקבה (בשימוש מהמאה ה-18).

כדור הארץ סימול אסטרונומי של כדור הארץ

סמל נוצרי. בשימוש מהמאה ה-16, המאה בה הוכח כי כדור הארץ הוא כוכב לכת מן השורה ולא מרכז היקום.[3]

מאדים סימול אסטרונומי של מאדים

הרומאים קראו לו מארס על שמו של אליל המלחמה בשל צבעו האדמדם הדומה לדם. הסמל מהווה מגן וכידון של מארס. בימי הביניים סימל ברזל ויום שלישי. בביולוגיה הוא הסמל של זכר (בשימוש מהמאה ה-18).

צדק סימול אסטרונומי של צדק

הסמל נוצר מאות יוונית Z (זטא) הקו האנכי נוסף בסוף המאה ה-1, ומסמל קיצור השם זאוס (Zeus).[4] הרומאים קראו לו יופיטר על שמו של האליל הראשי. בימי הביניים סימל אבץ ויום חמישי. בביולוגיה הוא סמל של צמח רב-שנתי.

שבתאי סימול אסטרונומי של שבתאי

אריסטו, פילוסוף מיוון העתיקה, קרא לו קרונוס על שם בנו של אורנוס, אליל השמיים. הרומאים קראו לו סטורן על שמו של אליל החקלאות. את סטורן ציירו עם חרמש או מגל, אותו ניתן לראות על הסמל. בימי הביניים סימל עופרת ויום שבת (היום שהרומאים הקדישו לסטורן).[4]

אורנוס סימול אסטרונומי של אורנוס

כוכב הלכת השביעי שהתגלה על ידי אסטרונום אנגלי בשם ויליאם הרשל בשנת 1781. הוא קיבל את שמו של אליל השמיים אורנוס. פירושו של הסמל: "פלנטה של הרשל. (ראה שתי אותיות H-Herschel). הסמל של אורנוס הוא שילוב של סמל השמש (מעגל ונקודה במרכזו) והסמל של מאדים (חץ המורה כלפי מעלה), שני הסמלים שייצגו עבור הרומאים את כוחות הטבע.[4]

נפטון סימול אסטרונומי של נפטון

קיומו של כוכב הלכת השמיני התגלה באופן תאורטי על ידי שני האסטרונומים הגרמניים אדמס ולוורייר בשנת 1846 לפני שנצפה פיזית על ידי טלסקופ באותה השנה. הוא מסמל את השרביט שצורתו קלשון של נפטון, מלך הים במיתולוגיה הרומית.[4]

פלוטו סימול אסטרונומי של פלוטו

כוכב הלכת הננסי (הוצא מכוכבי הלכת בשנת 2005) התגלה במצפה הכוכבים של האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול בשנת 1930. הוא קיבל את שמו של אל המלכות התת-קרקעית. פירוש הסמל: שתי האותיות הראשונות בשמו של הכוכב בשפה האנגלית, או לחלופין ראשי-התיבות (P.L) של שמו של מגלה הכוכב, פרסוויל לוול.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמלים אסטרונומיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סמלים אסטרונומיים40246894Q645745