נחשים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "נחש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נחש (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןנחשים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
קבוצה: אופידיה
תת־סדרה: נחשים
שם מדעי
Serpentes
תחום תפוצה

תפוצת הנחשים: בשחור - נחשי יבשה; בסגול - נחשי ים.
קוברה יורקת פיליפינית
Bothriechis lateralis
זעמן שחור טורף קמטן חורש צעיר, צולם בעמק האלה.
זעמן אלמוגים
נחש ים ממין Laticauda semifasciata
נחש מים אירופי מתרומם
נחש ביצים מצוי בולע ביצה
זעמן שחור מזדחל על עץ.
נחש Causus defilippii
עכסן מערב מקסיקני
זוג ממבות ירוקות מערביות
נחשיל לעומת מטבע
צפע מצוי
Boiga cyanea
Cerberus rynchops
חנק דומריל מלגשי

הנחשים (שם מדעי: Serpentes) הם תת-סדרה בסדרת הקשקשאים השייכת למחלקת הזוחלים. מאפיין מוכר של הנחשים הוא היעדר הגפיים. בקבוצה זו כלולות ארבע על-משפחות:

אנטומיה

הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים מספר פעמים בתקופת חייהם. העור הישן נקרא "נֶשֶׁל" (כך גם אצל חרקים). עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ומאה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם.

לנחשים אוזן פנימית בלבד ולכן מסוגלים לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל. ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו העכסנים אשר מסוגלים לחוש קרינה תת-אדומה, הנפלט מגופו של טרף פוטנציאלי, באמצעות גומות חישה מיוחדות הממוקמות בין העיניים לנחיריים. הנחשים הם בעלי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושם המרכזי. הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם ל"איבר יעקובסון" הנמצא בחִכּם העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח.

באזור שבו נמצא אגן הירכיים אצל שאר הקשקשאים (לטאות לדוגמה) – נמצא הביב. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים, לזכר שני אברי מין.

נחשים הם אקסותרמיים ופויקלותרמיים (או במינוח השגוי: 'בעלי דם קר') כשאר הזוחלים, כלומר: טמפרטורת גופם תלויה במקורות חיצוניים בשל רמת מטבוליזם נמוכה יחסית, ועל כן מווסתת באמצעים התנהגותיים בעיקרם. כפועל יוצא מכך רמת פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה; כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין. אך כאשר הטמפרטורה גבוהה מדי, רמת פעילותם לא תעלה אלא תרד, כיוון שהם אינם פעילים בתנאים קיצוניים, כשאר בעלי החיים האקסותרמיים.

נחשים גדלים במהירות עד התבגרותם, אך גדילתם נמשכת גם לאחר ההתבגרות, במשך כל ימי חייהם, בדומה לבעלי חיים רבים שאינם יונקים. גְדול הנחשים הקיים בימינו הוא הפיתון המרושת, שאורכו עשוי להגיע עד לכ־10 מטרים, והכבד ביותר הוא אנקונדה כהה שמשקלה עשוי להגיע לכ־100 קילוגרם.


הנקבה מְטילה בין 2 ל־100 ביצים, תלוי בזן הנחש, הביצים מוארכות, רכות ודקות. לאחר חודש עד חדשיים בוקעים האבקועים מן הביצים בעזרת שן מיוחדת (שנקראת שן הביצה) אשר נושרת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתן בגופן ומשריצות את האבקועים, נחש פיתון מגיע לאורך של 6 מטרים, ונחשב למין הנחש הארוך ביותר.


תזונה

הנחשים אוכלי בשר. הקטנים שבנחשים אוכלים חרקים, והגדולים שבהם (כמו האנקונדה) ניזונים אף מחזירים, וקפיברות. תועדו נחשי אנקונדה שטרפו תנין צעיר. בשל היותם פויקילותרמיים, נחשים מעכלים את מזונם לאט, ולכן גם אוכלים לעיתים רחוקות יחסית. האנקונדה החיה בדרום אמריקה אוכלת בממוצע אחת לשישה חודשים.

לנחשים אין שִני לעיסה ולכן עליהם לבלוע את הטרף בשלמותו. כדי להתגבר על מכשול זה קיים אצל רוב הנחשים אמצעי מיוחד: הנחשים פורקים את לסתותיהם וכך מגדילים את רוחב פתיחת הפה שלהם ומאפשרים למזון גדול להיכנס. לאחר הכנסת המזון לגופם, מערך שרירים מפותח מוחץ את הטרף ומחליף את שיני הלעיסה.

ישנם נחשים המתמחים באכילת ביצים ומשתמשים בתחבולה זו כדי לבצע את המלאכה. הם פורקים את לסתותיהם ומרחיבים את פיהם לגודל עצום. אז, הם משתמשים בחוליותיהם כדי לשבור את הביצה. את תוכן הביצה הם מעכלים ואת קליפתה פולטים.

ציד

נחשים משתמשים בשיטות ציד שונות ומגוונות כהתחפרות והסוואה. את טַרְפָּם הם ממיתים בשתי דרכים מרכזיות:

  • הכשה – המתה באמצעות ארס.
  • חֶנֶק – המתה באמצעות כריכת הגוף על הטרף וחסימת דרכי הנשימה.

הכשה

ערך מורחב – הכשת נחש

כ-400 מבין 2,800 מיני הנחשים בעולם הם ארסיים. ההכשה נעשית בשתי דרכים:

  1. נשיכה בשִני ארס חלולות אשר קרוב לקצותיהן ישנו חור דרכו זורם הארס (כמו מזרק). לנחשים הארסיים יש שני סוגים של שיניים: שיניים קבועות (בדומה לשני האדם) ושיניים ציריות אשר יכולות להתקפל בשעה שפיו של הנחש סגור. כאשר הוא פוער את פיו לקראת הכשה, הן נשלפות. נחשים בעלי שני ארס קבועות אינם מכישים אלא נושכים.
  2. נשיכה בשִני ארס אחוריות מרזביות אשר בהן חריץ בצורת מרזב לאורכה של השן. עם שיניים כאלה הנחש צריך להחזיק את טַרְפּוֹ זמן ממושך יחסית כדי להבטיח כניסת הארס פנימה. נחשים בעלי שיניים מרזביות נקראים נחשים תת-ארסיים או חצי ארסיים. אדם הנופל קורבן להכשה מצליח בדרך כלל להיחלץ מהשיניים האחוריות, ועל כן רוב התת-ארסיים לא נחשבים מסוכנים לבני אדם.

הארס מיוצר בבלוטות הארס הנמצאות בראש הנחש. הוא מוזרם לשני הארס כאשר מופעל עליהן לחץ. ארס הנחש מורכב בעיקר מחלבונים וממינרלים, וזה גורם מספר תוצאות קשות בגוף הקרבן. מטרתו העיקרית של הארס היא לשתק את הקרבן או את הטרף, אולם הוא גם מתחיל את תהליך העיכול מבפנים כאשר הוא מֵמֵס את האיברים החיוניים (כלי דם וכו'). הגוף נכנס להלם והכליות עלולות לקרוס תחת עומס הרעלים. הארס מוחדר בנשיכה או הכשת השיניים אל רקמה או שריר ומתפשט בגוף באמצעות מערכת הלימפה. יש נחשים אשר ארסם פוגע במערכת העצבים של הקרבן, ויש אשר גורמים לפגיעה במחזור הדם ולהשפעה ישירה על רקמות הריאה של הטרף ומציפים את ריאותיו. במקרה זה הטרף ימות מחנק, הרעלת דם או שטפי דם פנימיים וסיבוכים הנובעים מכך.

יש מיני נחשים אשר משתמשים בארס גם כדי לנטרל את אויביהם ללא הכשה וללא מגע ישיר כלל, כמו למשל, הקוברה היורקת. נחש זה מתיז ארס אל עיניו של המאיים עליו, הארס מנטרל מיד את ראיית הפולש או הטורף. במגע עם העיניים, הארס עלול לגרום עיוורון. הארס מותז כאשר הנחש מכווץ את השריר המקיף את בלוטת הארס במהירות ותוך כדי כך ניתז הארס דרך בלוטת הארס אל השיניים החוצה, למרחק של מספר מטרים.

חנק

נחשים ההורגים את טרפם בחנק הם נחשים שאינם ארסיים. נחשים אלה כורכים עצמם סביב טרפם בתנועה מהירה ולוחצים על בית חזהו כך שכל פעם שהוא מוציא אוויר הם מהדקים את לחיצתם ויוצרים מצב חנק יעיל שבסופו של דבר מביא למות הטרף. הנחש חונק את טרפו עד שהוא מפסיק לחוש בדופק הטרף. הפסקת הנשימה לבדה אינה משמשת אבחנה, כי אילו היה הנחש מפסיק לחנוק את הקרבן בשלב זה, ייתכן שהיה חוזר לנשום באמצע אכילתו, דבר שהיה מסכן את הנחש. הפסקת הדופק היא אבחון מהימן יותר למותו של הטרף. סברה אחרת, הנעשית מקובלת יותר בקרב חוקרי זוחלים, גורסת שלפחות חלק מנחשי החנק (ביניהם האנקונדה) מביאים למות טרפם בדרך שונה: הלחץ החזק המופעל על הטרף גורם לחסימת כלי הדם בגופו ולהפסקת הזרימה הסדירה של הדם. כתוצאה מכך, הטרף מת מדום לב.

אויבים

לנחשים שבטבע יש לא מעט אויבים. עליהם נמנים החיוויאי, החתול, גירית הדבש, שאף פיתחה עמידות לרעלי נחשים מהמסוכנים כפתן וקוברה. הקיפוד והנמייה פיתחו חסינות לארס הצפעים ולנחשים מסוכנים אף יותר כגון : ממבה וקוברה. האויב הגדול ביותר הוא ככל הנראה נחשים אחרים.

תפוצה

בעולם קיימים כ-2,300 מיני נחשים המחולקים ל-15 משפחות ופרוסים על כל היבשות למעט אנטארקטיקה. הנחשים מעדיפים ארצות חמימות. בארצות שבהן החורף קר מדי הם נכנסים לתרדמת חורף. רוב הנחשים חיים ביבשה, אולם ישנם גם נחשי־מים החיים בים. נחשי מים ארסיים מאד לרוב, אולם אינם תוקפניים. הנחש הגדול ביותר הוא פיתון מרושת, שמגיע עד לעשרה מטרים וחי בדרום מזרח אסיה, ואילו הנחש הקטן ביותר הוא נחשיל ברבדוס (Leptotyphlops carlae), שארכו כעשרה סנטימטרים והתגלה בשנת 2006 באי ברבדוס באיים הקריביים.[5]

מיון

בתת-סדרת הנחשים 4 תת-משפחות:

מיון מדעי של נחשים
אינפרא-סדרה נחשים
(Alethinophidia) 		נחשים עיוורים
(Scolecophidia)
על-משפחה נחשי נהרות
(Acrochordoidea) 		דמויי-זעמן
(Colubroidea) 		נחשים קמאים
(Henophidia) 		נחשילים
(Typhlopoidea)
משפחה נחשי נהרות
(Acrochordidae) 		זעמניים
(Colubridae)

למפרופידיים
(Lamprophiidae)

הומלופסיים
(Homalopsidae)

פריאטיניים
(Pareatidae)

קסנדוררמטיים
(Xenodermatidae)

דיפסדידיים
(Dipsadidae)

פתניים
(Elapidae)

צפעיים
(Viperidae)

צפעוניים
(Atractaspididae)

קסנופידידיים
(Xenophidiidae) 		אניליים
(Aniliidae)
אנומוכיליים
(Anomochilidae)
חנקיים
(Boidae)
בולייריים
(Bolyeriidae)
סילינדרופיים
(Cylindrophiidae)
לוקסוסמיים
(Loxocemidae)
פיתוניים
(Pythonidae)
טרופידופיים
(Tropidophiidae)
אורופלטיים
(Uropeltidae)

קסנופלטיים
(Xenopeltidae) 		אנומלפיים
(Anomalepididae)

נימוניים
(Leptotyphlopidae)

נחשיליים
(Typhlopidae)

קסנוטיפלופיים
(Xenotyphlopidae)

גרופיליים
(Gerrhopilidae)

מיני נחשים בישראל

בישראל 41 מיני נחשים המחולקים ל־7 משפחות:

פתניים

צפעיים

צפעוניים

זעמניים

חנקיים

נחשיליים

נימוניים

מינים ארסיים

ערך מורחב – ארס

רוב נחשי ישראל אינם ארסיים, אך 7 מיני משפחת הצפעיים, בנוסף לפתן השחור ולשרף עין גדי, הם ארסיים ומסוכנים לאדם. המין בעל הארס הקטלני ביותר החי בארץ הוא שרף עין גדי שאין נסיוב נגד הארס שלו.

הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של צפע מצוי. רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר. כ-300 הכשות חיות מחמד ובעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות וטרינרים.

הנחשים הארסיים הם:

הנחשים ביהדות

ציור של נחש על ה-AH-1 קוברה, שנקרא "צפע" בחיל האוויר הישראלי. גם שמו המקורי של המסוק, "קוברה", הוא שם של נחש
מופע של מהפנט נחשים בסרי לנקה

הנחש מופיע לראשונה בתורה, בספר בראשית, פרק ג', בסיפור על גירוש אדם וחוה מגן עדן: ”וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשׁר עָשָׂה ה'...” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק א'). הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את חוה לעבור על הציווי האלוקי ולאכול מעץ הדעת. חווה אכן מתפתה, ומפתה גם את בעלה, בעקבות כך, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, ואילו הנחש מאבד את רגליו. תיאור עונשו: ”ויאמר ה' אלוקים אל הנחש: כי עשית זאת, ארור תהיה אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.” (שם, פסוק י"ד) ”ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.” (שם, פסוק ט"ו)

בסיפור זה מוסברות כמה תופעות עליהן תמהו[דרוש מקור] הקדמונים:

  1. מדוע הנחש זוחל על גחונו ואין לו רגליים כמו לשאר החיות?
  2. מדוע הנחש טועם בלשונו את הקרקע?
  3. מדוע יש איבה בין בני האדם לנחש: הנחשים מכישים בני אדם ובני האדם הורגים בהם ופוחדים מהם?

סיפור זה קיבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. חרף תדמית זו הנחש הוא סמלו של שבט דן שהתברך על ידי יעקב "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור".


גם מאפייניו הפיזיים של הנחש תרמו לתדמית הרעה שיצאה לו: עורו החלק והקשקשי, הזדחלותו הפתלתלה והשקטה, לשונו המחורצת, ראשו המחודד ועיניו המבשרות רע, התקפות הפתע וההתגנבות שלו וכן ארסו הרעיל והקטלני.

משה הפך את מטהו לנחש באחד המופתים שהציג בפני פרעה להדגמת כוחו של ה'.

חז"ל אמרו שהנחש הוא הבעל חיים שזמן עיבורו הוא הארוך ביותר והוא שבע שנים, וכן אמרו שלכל בעל חיים יש צומח שזמן הוצאת פריו שווה לזמן עיבורו של אותו בעל חיים מלבד הנחש שלא מצאנו לו חבר. [6]

על הפסוק[7] דרשו חז"ל: ”רבי אמי ורבי אסי; חד אמר: אפילו אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר. חד אמר: אפילו אוכל כל מעדני עולם אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר” (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ה עמוד א').

בתרבויות אומות העולם

הנחש הוא גם סמל לרפואה, זאת אולי בגלל הארס שלו – שלעיתים יכול לשמש כסם מרפא או לאור העובדה שהנחש משיל את עורו, סימן להתחדשות. סיבה נוספת יכולה להיות - נחש הנחושת שמשה רבנו בנה במדבר במצוות ה' על מנת להציל את בני ישראל ממגפה שהנחית עליהם ה' כעונש. ציור הנחש כרוך סביב מטה, סמל נפוץ בתחום הרפואה (סיכת החובש הצה"לי, לדוגמה) המבוסס על סיפור זה.

בקרב לוחמים ויחידות צבאיות, שמו של הנחש כצייד חמקמק וקטלני היווה השראה לעשרות יחידות קרביות שבחרו בסמלים ושמות של נחשים על מנת להגדיל את גאוות היחידה שלהם, להעלות את המוניטין ולהפחיד את האויב. תופעה זו קיימת גם בצה"ל: בחיל האוויר הישראלי שמות מסוקי הקרב נקראים על שמות נחשים: "צפע" (AH-1 קוברה), "פתן" (AH-64 אפאצ'י) ו"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו); כמו כן, גם טיל האוויר-אוויר המתקדם פיתון קרוי על שם נחש; הסמל בתג של חטיבת הצנחנים הוא נחש מכונף ושמות הגדודים בחטיבה הם על שם נחשים (890 - אפעה, 101 - פתן, 202 - צפע, גדס"ר - שרף). מטוס ה-F-16 פייטינג פלקון מכונה לעיתים על ידי טייסי קרב אמריקאים בשם "Viper" (צפע) בגלל תמרוניו הזריזים והחלקלקים.



במופעי רחוב באסיה וצפון אפריקה, במיוחד בהודו, נפוץ מופע מסוג היפנוט נחשים. המאלף חולב מראש את ארסו של הנחש או עוקר את שיני הארס שלו. נחשים כגון קוברה או צפע המשמשים במופעים אלו, חירשים לחלוטין לצלילי חליל הפונגי, בו מנגן המאלף, או שהוא מסוגל לשמוע צלילים מסוימים בלבד; הוא אינו מכיש את מאלפו בשל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הנחש. מהפנטי הנחשים נוקטים באמצעי זהירות נוספים, למשל הם יושבים במרחק בטוח מטווח ההכשה של הנחש, השוכב לרוב בתוך סל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחשים

הערות שוליים

  1. ^ [http://www.sciencedaily.com/releases/2015/07/150723140142.htm?utm_source

    feedburner&utm_medium

    feed&utm_campaign=Feed%3A+sciencedaily+%28Latest+Science+News+--+ScienceDaily%29 Four-legged snake fossil found] מאתר ScienceDaily (באנגלית)

  2. ^ Four-legged snake ancestor 'dug burrows' מאתר ה-BBC
  3. ^ https://academic.oup.com/biolinnean/article/112/3/461/2415863
  4. ^ https://academic.oup.com/biolinnean/article/112/3/461/2415863
  5. ^ ‫סוכנויות הידיעות, נמצא הנחש הכי קטן בעולם; אורכו 10 ס"מ, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2008‬
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ח' עמוד א'
  7. ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ה


לפידוזאוריה
ממלכה: בעלי חיים • מערכה: מיתרניים • מחלקה: זוחלים • קבוצה: זאורופסידה • קבוצה: לפידוזאוריה
מחודקי ראש
ספנודונטיה ספנודוניים

קשקשאים
דיבמים דיבמיים
דמויי שממית שממיתיים • לטאות חסרי-רגל • קרפודטיליים • דיפלודקטיליים • ספארוקטיליים • פילודקטיליים • אובלפריים
דמויי חומט חומטיים • קורדיליים • גרוזאוריים • לטאות לילה
דמויי לטאה לטאיים • טגואיים • לטאות ממושקפות • אלופוגלוסיים • טבעונים (מטבעוניים • ביפדיים • רינאוריים • קדדיים • טרוגונופיים)
טוקסיקופרה
דמויי איגואנה חרדוניים • זיקיתיים • בסיליסקיים • לטאות קולר • אנוליסיים • הופלוצרטיים • איגואניים • איגואנות מדגסקר • לטאות מקרינות • פוליצרוטיים • טרופידוריים • לטאות דרווין • לטאות מסולסלות-זנב • ליולמיים
דמויי קמטן דיפלוגלוסה (קמטניים • קסנוקזאוריים • קמטני זכוכית • קמטני אמריקה) • הלודרמיים • סיניזאוריים • דמויי כח (כוחיים • לנתנוטיים)
פיתונומורפה (אופידיומורפה)
אופידיה (נחשים)
נחשים עיוורים אנומלפיים • נחשיליים • נימוניים • גרופיליים • קסנוטיפלופיים
נחשים נחשי נהרות • דמויי-זעמן (זעמניים • למפרופידיים • הומלופסיים • פריאטיניים • קסנדוררמטיים • פתניים • צפעיים • צפעוניים • קסנופידידיים) • נחשים קמאים (אניליים • אנומוכיליים • חנקיים • בולייריים • סילינדרופיים • לוקסוסמיים • פיתוניים • טרופידופיים • אורופלטיים • קסנופלטיים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23423351נחשים

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נחשים&oldid=1410935"