סחר בסמים בישראל
על פי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 פרק ג' מסעיף 6 והילך יש איסורים והגבלות בכל הנוגע לעיסוק בסמים במדינת ישראל. פקודת הסמים היא המשך לחקיקה מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ונועדה להסדיר או לאסור ייבוא, ייצור, החזקה, סחר ושימוש בסמים במדינת ישראל. בפקודת הסמים המסוכנים מפורטים החומרים הצמחיים והסינתטיים שאושרו כסמים מסוכנים, עליהם ישנו פיקוח וענישה. ברוב העולם וכך גם בישראל, שימוש בסמים הוא אסור לפי חוק, מתוך ההנחה כי הוא מסוכן לאדם העושה בו שימוש, לסביבתו ולחברה בה הוא חי.
סמים פסיכואקטיביים, או בקיצור סמים, הם חומרים כימיים – ממקור צמחי, פטרייתי או סינתטי – המשפיעים על התהליכים המנטליים ועל ההתנהגות של האדם באמצעות שינוי זמני במצב התודעה,[1] ושמתוך הגדרה קשורים תכופות לתופעות כמו שימוש מופרז ולרעה, התמכרויות גופניות ונפשיות, תסמונות גמילה וסכנת מנות היתר.
רשימת הסמים האסורים בשימוש ובמסחר משתנה בהתאם לחידושים ושינויי חקיקה. יצירת סמים חדשים, לעיתים תוצרי מעבדות וגילוי שימוש בחומרים שונים, שלא היו ידועים לפני כן כבעלי תופעות פסיכואקטיביות, כמו דבק או גז מזגנים[2], מחייבים התאמות של החוקים הנוגעים בדבר. גם שינויים חברתיים, כמו יחס מקל יותר לסמים מסוימים, יכול להוביל לשינויי חקיקה.
שינויים בדרך גידולם וטיפוחם של צמחי בסיס ליצירת חומרים פסיכואקטיביים יצרו שינויים גם בסמים עצמם והפכו סמים, שנחשבו ל"קלים" לסמים בעלי עוצמה רבה יותר[3].
תולדות הסחר בסמים בארץ ישראל
תרבות הסמים בארץ ישראל התפתחה בעיקר סביב הברחות הסמים מלבנון וסוריה אל מצרי דרך ארץ ישראל. מצרים הייתה לקוחה גדולה של חשיש ואופיום, סמים, שהגיעו אליה מאיי יוון, שם גודלו על איים קטנים. שינויי חקיקה עולמיים ומצריים פגעו במסחר בסמים, שהגיעו מיוון ואת הדרישה המצרית התחיל לספק מגדלים לבנוניים וסוריים. סמי הצפון עברו דרך ארץ ישראל למדבר סיני ומשם למצרים גופא. המבריחים שמחו למצוא לקוחות בדרכם מצרימה וכך התפתח שוק הסמים הארץ ישראלי[4].
המחלוקת על איסור הסמים
בישראל ובעולם כולו יש פולמוס סביב נושא לגליזציה של סמים קלים. המלמדים זכות על השימוש בסמים מצביעים על השפעות חיוביות מסוימות שיש לחלק מהסמים, שיכוך כאבים, טיפול בהשפעות מסוימות של מחלות ועוד. הם גם טוענים ששימוש בסמים, אם הוא מזיק, הוא מזיק רק למשתמש עצמו ולא לחברה.
מנגד, המקטרגים מצביעים על השפעות שליליות הנובעות משימוש בסמים, התדרדרות בריאותית, אבדן כשרים ורצון להיות חלק פרודוקטיבי מהחברה, הפיכת משתמשים לפרטים הנזקקים לסיוע החברה או גרוע מזה, הפיכתם לעבריינים לשם השגת האמצעים לרכישת סמים, ריבוי תאונות דרכים בגלל השפעת סמים על הנהגים[5] ועוד[6]. קיימת טענה שסמים "קלים" מהווים מסלול מעבר לסמים "קשים", כי המתרגלים לשימוש בסמים, מחפשים בהדרגה חוויות יותר ויותר חזקות.
יש גם סמים פוגעניים הניתנים לקורבן ללא ידיעתו[7]. מעילת סמים בעוגות או משקאות יוצרת אפשרות של הסתממות באקראי, ללא כוונה וללא ידיעה.
התומכים בלגליזציה של סמים מצביעים על החקיקה ההולנדית הסובלנית יותר והמתנגדים מצביעים על כך שגם ההולנדים מנסים לצמצם את היקפי הלגליזציה. בנוסף לכך, המצב הביטחוני המיוחד של ישראל מגביר את הסכנות של הסחר בסמים[8].
המסחר החוקי
המסחר בתרופות מפוקח ומבוקר על ידי משרד הביאות. האופי המונופוליסטי של היבוא והשיווק של התרופות מיובאות מועד לתקלות. החלפת תוכנה בחברת יבוא תרופות בסוף 2024 לוותה בתקלות וחוסרים של תקופות רבות, בהן גם תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים[9].
אופיואידים
אופיואידים הם קבוצת תרכובות הנקשרות ל"קולטני האופיואיד" במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף. ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים, עקב היקשרותם לקולטנים המעבירים את תחושת הכאב ואותות חישה אחרים למוח. לכן, רוב האופיואידים פועלים כמשככי כאבים. האופיואידים הם בין הסמים הפסיכואקטיביים הממכרים הנמצאים בשימוש מאז התקופה הפרהיסטורית.
מבחינת החקיקה בישראל, מתן מרשמים לתרופות אופיואידיות הוסדר תחת נוהלי אגף הרוקחות במשרד הבריאות אשר מגדירים את מרבית התרופות ממשפחת האופיואידים תחת פקודת הסמים המסוכנים. המשמעות היא שמי שצורך, רושם או סוחר בתרופות אלה שלא על פי חוק – עובר עבירה פלילית על פי פקודת הסמים המסוכנים ומסתכן בענישה פלילית[10].
על פי מחקר של מרכז טאוב צריכת האופיואידים בישראל עלתה וישראל מדורגת ראשונה בצריכה זו. הצרכנים הם בעיקר צעירים בריאים ועניים[11].
המסחר בקאת
ערך מורחב – קאת (צמח)
בישראל לא הייתה הגבלה על צמח הקאת עד שבפיצוציות החלו להימכר גלולות סינתטיות בשם "חגיגת". ה"חגיגת" הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות[12].
הקנאביס הרפואי
- ערך מורחב – קנביס רפואי
קנאביס רפואי הוא הכינוי לחלקים שונים של צמח הקנאביס או חומרים טבעיים שבודדו מן הצמח, כפי שאלו ניטלים במסגרת טיפול רפואי, כלומר לטיפול במחלות, כולל להקלה בתסמינים של מחלות ובעיות שונות. לצמח הקנאביס יש היסטוריה של אלפי שנים של שימוש רפואי בתרבויות רבות.[13]
סמי פיצוציות
- ערך מורחב – סמי פיצוציות
סמי פיצוציות הוא כינוי ישראלי למגוון רחב של חומרים כימיים שתוכננו כך שהשפעתם תהיה דומה לזו של סמים אסורים על פי חוק, אך מרכיביהם אינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ניתן לכאורה לייצר ולשווק אותם באופן חוקי. בהכנת סמי פיצוציות נעשה ניסיון ליצור סמים בעלי מבנה כימי אנלוגי, או נגזרת כימית של סמים פסיכואקטיביים מוכרים, על ידי שינוי מסוים במבנה הכימי של הסם הידוע. לעיתים נדירות יותר יצרן סם הפיצוציות מייצר חומרים כימיים אחרים היוצרים שינויים זמניים דומים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות לאלה של סמים פסיכואקטיביים מוכרים. בתקופה בה סמים חדשים אלה אינם אסורים על פי חוק, הם נמכרים באופן גלוי, או גלוי למחצה, למשל בחנויות נוחות או בקיוסקים. בישראל ניתן לעיתים למצוא סמים אלה בפיצוציות ומכאן כינויים. במדינות אחרות בעולם זכו סמים אלה לכינויים שונים כגון סמי מעצבים (designer drugs) וסמי מסיבות.
ב-2013 התקבל בכנסת חוק המאפשר הכרזה של חומר, דוגמת סמי הפיצוציות, כחומר אסור בהפצה. החוק נועד לתת מענה זמני עד הכרזת החומר, אם תהיה, כסם מסוכן אסור בשימוש[15].
סמים בספורט
- ערך מורחב – סמים בספורט
שימוש בסמים שונים לפיתוח השרירים, סמים ממריצים ועוד נאסרו על הספורטאים על ידי גופי ספורט, אך אינם אסורים על פי החוק בישראל.
המסחר הלא חוקי
הסחר הבלתי חוקי בסמים בישראל מקיף את כל הסחר בחומרים אסורים בתוך מדינת ישראל. בעוד שסמים רבים נמכרים ונסחרים בישראל, ישראל אינה מוקד מרכזי לסוחרי סמים, ואינה מוקד מרכזי לרכישה, הובלה או מכירה של סמים על ידי צרכנים. למרות שישראל כמדינה אינה חווה רמות גבוהות של סחר בסמים, הנפח גדל בשנים האחרונות ובשנת 2022 נרשם מספר שיא של זרימת סמים דרך המדינה.
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ערכה ב-2009 סקר שימוש בסמים באוכלוסייה המבוגרת (בגילים 18 עד 40) ועל פי סקר זה התברר ש- 11,42% מהמשיבים עשו שימוש לא חוקי בסמים במהלך השנה האחרונה. בהנחה שתוצאות הסקר משקפים את המצב הכללי מגיעים לאומדן של יותר מרבע מיליון צרכני סמים באותה שנה רק באוכלוסייה המבוגרת. מדובר בשוק גדול, שיוצר ביקוש גדול לסמים[16].
תרופות מרשם
תרופות מרשם, שהוסגו בדרך לא חוקית (זיוף מרשם רפואי או קבלתו בסחיטה של רושם המרשם) או גנבתו או גנבת התרופות, במיוחד תרופות הנכללות תחת ההגדרה 'סם מסוכן' –נרקוטיות, כמו מורפיום, אוקסיקודון, ויקודון, פנטניל וכו' אסורות למסחר בישראל[17]. חרף האיסור יש ביקוש ויש מי שמספקים את הביקוש[18].
זיוף תרופות ומכירתן
קיימת תופעה עולמית של זיוף תרופות ושיווק הזיופים. פיתוח תרופות הוא יקר וממושך ומכאן נגזר מחירן. זייפני התרופות חוסכים לעצמם את מרבית ההוצאות וגורפים את ההכנסות. חוץ מהפגיעה ביצרני התרופות, הזיופים עלולים לגרום לפגיעות קשות בצרכני התרופות. חוסר פיקוח על ייצור התרופות יכול להביא לשינויים שיסכנו את בריאות וחיי הצרכן.
בשנת 2008 ישראל דורגה במקום השמיני בעולם בזיופי תרופות והמגמה בעלייה[19].
גידול וייצור סמים בישראל
לא כל הסמים הנסחרים בישראל מגיעים מארצות אחרות, יש גם סמים שמקורם בצמחים, שגודלו בארץ, בדירה חיפאית או בסלון יופי בנצרת[20]. חיפוש שנערך בביתה של ראש לשכת אחת השרות הוביל במקרה לגילוי 80 עציצי צמחי סם בחדר הסמוך לחדר השינה שלה[21]. בהמשך מצאה המשטרה סמים גם ברכב הממשלתי השייך למשרד ראש הממשלה והרשום על שם ראשת הלשכה של השרה מאי גולן, סמים מוכנים לחלוקה בשקיות[22].
.jpg)
מגדלים שלא מסתפקים בדירה או בסלון יופי פשטו על שטחי אש בנגב והקימו שם משתלות של צמחי סמים[23]. לא רק בנגב, גם בגליל מגדלים סמים אסורים[24].
אופיום הוא סם ממכר המיוצר בקלות מפרחי פרג האופיום, צמח הגדל הארץ באופן טבעי. מהאופיום אפשר להפיק בקלות יחסית סם ממש נורא, הרואין וגם הוא מופק ומופץ בישראל[25].
טלגראס
- ערך מורחב – טלגראס
טלגראס הייתה קהילת רשת להפצה ומכירה בישראל של צמח הקנאביס, וסם הקנאביס שמופק ממנו, ועוד מגוון סמים קלים אחרים. הקהילה נוסדה על ידי עמוס דב סילבר באמצעות שימוש באפליקציית "טלגרם" בה המסרים מוצפנים מקצה עד הקצה. הסוחרים ברשת מציעים משלוחי קנאביס מהירים עם אפשרות למתן ביקורות על איכות החומר והסוחרים[26]. על פי הערכות מחזור הכספים בטלגראס עמד על כ-60 מיליון שקל בחודש[27] והשתמשו בה למעלה מ-200 אלף ישראלים. להערכת גורמים במשטרה, עד 70% מהסחר בסמים בישראל בוצע באמצעות טלגראס[28].
הברחת סמים מישראל ואל ישראל
הברחת סמים (יבוא ויצוא סמים מישראל) נחשבת לעבירה חמורה ביותר. מי שנתפס על ייבוא סמים לישראל מסתכן בעונש של עד 20 שנות מאסר וסנקציות נוספות כמו שלילת רישיון, פסילת דרכון, קנסות והליכי חילוט רכוש וכסף.
מכל שכנותיה של ישראל יש ניסיונות להבריח סמים לתוך ישראל, ממצרים[29], מירדן[30], מסוריה[31] ומלבנון[32]. סמים מוברחים לתוך ישראל לא רק מהמדינות השכנות, הם גם מגיעים ממרחקים דרך הים[33] או דרך האוויר[34].
לא כל ההברחות מנסות להגיע לישראל, יש גם הברחות סמים בכיוון ההפוך, מישראל אל שכנותיה, למשל לירדן[35], אך גם אזור מלחמה, לרצועת עזה[36]. בדרך כלל מבריחים סמים ממצרים לישראל, אך הרואין מבריחים מישראל למצרים[37].
הברחות הסמים הופכים את הסחר בסמים בישראל לחלק משוק הסמים העולמי, שוק שמושפע משינויי חקיקה במדינות שונות, ממחסור בסם כזה או אחר או מעודף של סמים מסוימים, מחסור ועודף המשנים את מחירם בשוק[38]. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת ייצור סמים סינתטיים. האינטרנט מקל על הזמנת סמים מחוץ לארץ[39].
הרווחים הגדולים בהברחת סמים מפתים לפעמים אישים ידועים, ספורטאים[40], אמנים ופוליטיקאים. השר לשעבר גונן שגב נתפס על חם, נשפט והורשע בהברחת סמי אקסטזי[41].
לפעמים הברחת הסמים היא בתוך ישראל, למקומות שמורים, כמו בתי כלא[42].
הברחות הסמים לישראל מכשירות נתיבי הברחה דרכם עלולים להבריח גם נשק ואכן, לעיתים יש הברחות מעורבות של סמים ושל נשק[43].
המאבק בסחר הלא חוקי בסמים
משטרת ישראל וגופים שלטוניים נוספים נאבקים נגד הסחר בסמים אסורים. גם הפשע המאורגן, ארגוני פשיעה, עוסקים בהברחה ומסחר בסמים אסורים והמאבק המשטרתי נגדם זוכה לעיתים להצלחות[44].
קישורים חיצוניים
- מהם הסמים בעצם?
- פקודת הסמים המסוכנים - נוסח חדש, תשל"ג-1973
- מסמך רקע בנושא: סמים בישראל - היקף השימוש ותוכניות טיפול ומניעה
- המאבק בסמים - מלחמה סובלנית
- נהיגה תחת השפעת סמים
הערות שוליים
- ↑ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ↑ גז מזגנים - פריאון
- ↑
מלקולם פרגוסון, אטלנטיק, המריחואנה היום חזקה. חזקה מדי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2024
- ↑ הסדנה להיסטוריה חברתית, כך נולדה תרבות הסמים בארץ, באתר הארץ, 23 בפברואר 2020
- ↑ הידעת? נגעת, לא נהגת! נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול
- ↑ קנאביס זה באמת סם קל?, באתר מאקו, 24 ביולי 2016
- ↑ כך תפסתי מישהו שם לי משהו במשקה במסיבה, באתר מאקו, 6 במרץ 2019
- ↑ [ לגליזציה לסמים? "הסכנה לישראלים גדולה יותר"]
- ↑ נינה פוקס, נמשך המחסור בתרופות בגלל החלפת תוכנה: "זו טרגדיה", באתר ynet, 3 בפברואר 2025
- ↑ אושרו תקנות הסמים המסוכנים, שנועדו להגביר פיקוח על רכישת תרופות אופיאטיות, באתר הכנסת, 3 בפברואר 2025
- ↑ ישראל הפכה למובילה בעולם בצריכת משככי כאבים נרקוטיים
- ↑ שדה וירק - עיתון ארגון מגדלי ירקות, גיליון 230, מרץ 2011
- ↑ Ben Amar M (2006). "Cannabinoids in medicine: a review of their therapeutic potential" (PDF). Journal of Ethnopharmacology (Review) 105 (1–2): 1–25
- ↑ חמצן דו חנקני: "גז קצפת" (גז צחוק). באתר משרד הבריאות
- ↑ "סמי פיצוציות" וחומרים מסכנים
- ↑ סמים ואלכוהול בישראל
- ↑ עדי כהן, זינוק במרשמים וסחר לא חוקי: "בישראל קיימת בעיית אופיואידים רחבה", באתר TheMarker, 1 באפריל 2024
- ↑ שמעון איפרגן, האישה שהפכה סחר בריטלין, זיוף מרשמים והלבנת הון לעסק של מיליונים, באתר מאקו, 22 במאי 2025
- ↑ ישראל מדורגת במקום ה-8 בעולם בזיופי תרופות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 ביולי 2009
- ↑ מעבדת סמים בשווי מיליוני שקלים נתפסה בדירה בישראל: צפו בתיעוד, באתר אייס, 22 בנובמבר 2024
- ↑ ניר קיפניס, לא מריחה סמים: הטיעון המדהים בפרשת הרל"שית של מאי גולן, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2025
- ↑ הדס גרינברג, סמים אותרו ברכב הממשלתי של הרל"שית של מאי גולן, כתב אישום יוגש נגדה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בספטמבר 2025
- ↑ שטחי האש בנגב הופקרו למגדלי סמים, ומה עושה המדינה בנידון?
- ↑ למעלה מ-400 שתילי קנאביס נמצאו בבית מגורים ובשטח פתוח בגליל
- ↑ שמעון איפרגן, תופעה חדשה ומטרידה: עשרות מעבדות הרואין הוקמו בישראל בתקופת הקורונה, באתר מאקו, 18 באוקטובר 2020
- ↑ מגזין קנאביס, [/עד-הבית-הארגון-ישלח-לכם-קנאביס-תוך-60-דקו/ משלוחים עד הבית: 'הארגון' מבטיח קנאביס תוך 60 דקות], 26 במרץ 2017
- ↑ אירה אימרגליק, אפליקציית הסטלנים מחפשת עובדים: דרושים מתכנתים לטלגראס, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2017
- ↑ אלה לוי-וינריב, "סגרנו במכה אחת 30% מהסחר בסמים בישראל. ראשי טלגראס השתינו מהמקפצה", באתר גלובס, 12 במרץ 2019
ניר שחק וגלעד טוקטלי, הסודות של טלגראס, סגן ניצב אבי מייברג, ראש יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, בדקה 25:25, 20 בפברואר 2020 - ↑ צה"ל סיכל הברחת סמים ברחפן ממצרים לישראל, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ↑ הברחה מירדן: 150 קילו של סמים בשווי מיליוני שקלים, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2025
- ↑ לוחמי צה"ל ומשטרת ישראל סיכלו הברחת סמים בגבול סוריה
- ↑ דני ברנר, סוכלה הברחת ענק של סמים מלבנון, באתר ישראל היום, 1 בספטמבר 2012
- ↑ שמעון איפרגן, יאכטת הסמים: פרטים חדשים על הברחת הענק לישראל דרך הים, באתר מאקו, 20 באוגוסט 2024
- ↑ ארנולד נטייב, "על הדרך": שני תיירים נעצרו בחשד להברחת 6 ק"ג סמים מסוכנים בשווי מיליוני שקלים, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2023
- ↑ בפעם ה-5 בחודש: סוכלה הברחת סמים מישראל לירדן
- ↑ יניר יגנה, בשווי מאות אלפי שקלים: חיילים הבריחו סמים לרצועת עזה - ונעצרו, באתר וואלה, 21 במאי 2025
- ↑ שמעון איפרגן, תופעה חדשה ומטרידה: עשרות מעבדות הרואין הוקמו בישראל בתקופת הקורונה, באתר מאקו, 18 באוקטובר 2020
- ↑ שוק הסמים העולמי בעשור של תנודות
- ↑ איילה חננאל, החומרים הסינטטיים משנים את החוקים בשוק הסמים, באתר וואלה, 25 בינואר 2011
- ↑ ביהמ"ש גזר על פליקס חלפון 4.5 שנות מאסר, באתר ynet, 19 בפברואר 2004
- ↑ רופא, שר, מבריח סמים ומרגל למען איראן: מי אתה גונן שגב?, באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2018
- ↑ רונית זילברשטיין, בניסיון לשחד את הסוהר: סוכלה הברחת סמים לבית כלא בדרום, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2025
- ↑ אקדחים ו-30 ק"ג סמים: כוחותינו סיכלו הברחה בגבול לבנון, באתר עכשיו 14, 24 באוקטובר 2022
- ↑ 42 עצורים בחשד לחברות בארגון פשיעה של סחר בסמים
סחר בסמים בישראל42139689Q124077565