תסמין
תסמין (בלועזית: Symptom) הוא תופעה המאפיינת מחלה. המונח הלועזי סימפטום מורכב מהמילים Sym ("ביחד") ו-Piptein ("ליפול"), ומשמעותו המקורית ביוונית היא "תאונה".
תסמין מסוים יכול להיגרם על ידי תהליכים פתולוגים שונים[1]. מטרת תהליך האבחנה היא לאתר את הגורמים המובילים לתסמין המדווח ולגבש החלטה על זהות התופעה הרפואית או הפסיכולוגית שממנה סובל המטופל.
תסמין מול סימן
המונח העברי הוא נגזרת של המילה סימן (שורש סמ"נ), אולם בניגוד לסימן, שהוא ממצא אובייקטיבי בבדיקה הגופנית של החולה, התסמין הוא תלונתו הסובייקטיבית של החולה והוא מתייחס כמעט תמיד לתופעה בה יכול החולה לחוש. לדוגמה, החולה מתלונן על כאב גרון (תסמין) והרופא מוצא אודם ותפליט בגרון (סימנים). יש ותופעה יכולה להיות גם תסמין וגם סימן, תלוי במי שזיהה אותה. למשל פריחה שזוהתה על ידי חולה היא תסמין ואילו פריחה שגילה אותה רופא היא סימן.
סוגים של תסמינים
מחלות מתאפיינות לעיתים קרובות בתופעות פיזיולוגיות אותן ניתן לזהות רק בבדיקה רפואית, כגון שינוי בהרכב הדם, שינוי בריכוז המלחים בגוף, שינוי בקצב פעימות הלב או בלחץ הדם. עם זאת, סימנים אלה יכולים פעמים רבות להתבטא על פני השטח בתסמינים. לדוגמה: שינוי בהרכב הדם ובריכוז המלחים עלול לגרום להפחתה או הגברה בתחושות הצמא או הרעב; ריכוז מלחים גבוה עלול לגרום לזיעה מלוחה.
מקור התסמינים
- פעולה ישירה של גורמי המחלה: בסרטן העור, למשל, מופיעים גידולים נראים לעין על פני העור כתוצאה ישירה של פעולתם גורם המחלה - במקרה זה לעיתים קרובות קרינת השמש, הגורמת למוטציות בחומר התורשתי של תאי העור ולהתפתחות גידולים.
- עקיף, כתוצר תופעות הנגרמות מפעולתם של גורמי המחלה: בדיזנטריה מתיישבים חיידקים (מהסוג Shigella) או פרוטיסטים (ממין Entamoeba histolytica) במעי הגס ומפרישים רעלנים הגורמים להרס תאים. פעולתם העיקרית של תאי המעי הגס - ספיגת מים מהמזון - נפגמת, דבר הגורם להפרשת מים בצואה - שלשול, התסמין העיקרי של דיזנטריה.
- באופן עקיף, עקב פעולתו של הגוף במלחמתו בגורמי המחלה: אחד התסמינים השכיחים ביותר, אשר מופיעים במחלות רבות בהן מיקרואורגניזמים פתוגניים תוקפים את הגוף, הוא עלייה בטמפרטורת הגוף ("חום גבוה"). לאחר שתאי הדם הלבנים של מערכת החיסון מזהים את הפתוגן, הם מפרישים, בין השאר, חומרים הנודדים אל המוח והמורים לו להעלות את טמפרטורת הגוף. הדבר גורם לחולה לנוח ולהמעיט בתנועה, דבר המאפשר הקצאת אנרגיה רבה יותר למלחמה בפתוגן. בנוסף, חיידקים רבים חיים בצורה אידיאלית בטמפרטורת הגוף (זאת הסיבה שהגוף מהווה עבורם סביבה נוחה להתרבות), והעלייה בטמפרטורה מביאה להאטה במחזור חייהם ואף למותם.
תסמונת (בלועזית: סינדרום, Syndrome) הוא כינוי למחלה בעלת תסמינים רבים, המופיעים במערכות ובאיברים שונים בגוף, ואשר לכאורה אינם קשורים האחד לשני. תסמונת אינה מהווה מושג מדעי נוקשה, ומחלות רבות אשר עונות לקריטריון שלעיל אינן מכונות "תסמונת". לרוב, נובע הדבר מסיבות היסטוריות.
טיפול תסמיני (סימפטומלי) הוא טיפול עקיף במחלה, אשר נועד להקל על התסמינים אך לא לרפא את המחלה. התסמין העיקרי של טרשת נפוצה, למשל, הוא ניוון שרירים. פיזיותרפיה מהווה טיפול תסמיני הבא להאט את הניוון ולשפר את היכולת המוטורית. עם זאת, גם עם טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי נשארים גורמי המחלה בגוף. עם הפסקת הטיפול, חוזרים התסמינים ומופיעים שוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לוי יצחק, אנגל אסתי ולהב מאיר, (1999). האנציקלופדי הרפואית החדשה – אבחון מחלות. ישראל: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות וספרי חמד.
