זיוף תעודות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת וינלנד, שנחשבת כיום למסמך שזויף למטרות רווח
עובד המכס המערב גרמני בוחן תעודות החשודות כמזויפות, 1961
לוחית אזהרה בחווה בקורנוול:
TAKE NOTICE THAT AS FROM TODAYS DATE POACHERS SHALL BE SHOT ON FIRST SIGHT AND IF PRACTICABLE QUESTIONED AFTERWARDS. BY ORDER J.R. BRAMBLE HEAD GAMEKEEPER TO HIS GRACE THE DUKE OF GUMBY 1ST NOVEMBER 1868.
למרות שלא נמצא אימות לקיומו של דוכס כזה, כנראה שהיה ללוחית אפקט מרתיע

זיוף תעודות או זיוף מסמכים הוא ניסיון ליצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או להונות וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.

זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם בהתחזות - בין אם כחלק מגניבת זהות, ובין אם כאמצעי להשגת טובות הנאה. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף תעודת זהות בארצות הברית כאמצעי לרכישת אלכוהול (שאסור מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום בית ספר (למשל תעודת בגרות) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. מרדכי קידר למשל הודח מלימודי המשפטים באוניברסיטה העברית לאחר שהתגלה כי זייף את תעודת הבגרות שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) יוסף בא-גד כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד לראשות הממשלה.

במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש לגניבת זהות או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"ארים", או בשמות בדויים, למשל על ידי זיוף תעודת ייחוס ארי. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של וילי ברנדט, שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית ברלין ולקנצלר גרמניה המערבית, כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני ביון וריגול משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת מרגלים או לחדירה למקומות מסווגים. אדולפו קמינסקי זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפת הכבושה, לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבא צרפת במלחמת אלג'יריה ולטובת המוסד לעלייה ב'.

תופעת זיוף תעודות לידה למטרות זיוף גיל (לצורך גיוס או הימנעות מגיוס לצבא למשל), דרישות להכרה באבהות, דרישות להשתתפות בירושה והגדרת אדם המשתייך לקבוצה אתנית מופלית לרעה כמי שאינו משתייך לקבוצה זו, האיצה פיתוח אמצעים שונים (כגון חותמות) במטרה להקשות על פעולת הזיוף.

קיימים גם מקרים בהם רשויות רשמיות, או רשמיות למחצה, מזייפות מסמכים. זיוף של מסמכים למטרות פוליטיות אינו בהכרח זיוף תעודות זהות. בין היתר זייף המוסד לעלייה ב' סרטיפיקטים המאפשרים עלייה לפלסטינה בתקופת המנדט. אחד המקרים הבולטים הוא "מתת קונסטנטינוס", מסמך מזויף שנכתב כביכול על ידי קונסטנטינוס הגדול ומעניק לכנסייה את השליטה על האימפריה הרומית המערבית. במקרה מן השנים האחרונות, הציג המודיעין הצבאי האיטלקי מסמכים על סחר באורניום בין ניז'ר ועיראק שהובילו ליצירת לגיטימציה ציבורית לפלישה לעיראק ב-2003. מקרי פשיעה שלהם אחראים משטרים זוכים לעיתים ל"טיוח" המגובה במסמכים מזויפים. כך למשל זייף משטר יון אנטונסקו מסמכים העוסקים בפרעות יאשי ברומניה ב-1941.

לעיתים קרובות משמש זיוף על ידי רשויות ל"תעמולה שחורה". ייתכן כי מעשה הזיוף המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא זה של הפרוטוקולים של זקני ציון. ספר בדיוני זה הוצג כ"מסמך מקורי" המתעד את כוונותיהם של היהודים להשתלט על העולם, ושימש כחומר בערה לאנטישמיות. המסמך חובר על ידי האוכרנה, משטרת הצאר הרוסי, על מנת להסית כנגד היהודים. במקרים אחרים משתמשים משטרים בזיוף מסמכים על מנת להביא לתוצאות פוליטיות רצויות מבחינתם. "מזכר טנאקה" היה בעל מטרות דומות: להציג את היפנים כמנסים להשתלט על העולם.

במקרים אחרים מבצעים פוליטיקאים או גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים זיוף מסמכים על מנת לפגוע ביריב פוליטי. ב"פרשת ג'ול אמסטר" (ב-1949) זייף איסר בארי מסמכים שהצביעו על שיתוף פעולה בין הבריטים לבין אמסטר, איש סודו של אבא חושי, וזאת כדי לפגוע בקריירה הפוליטית של חושי.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0