נשיקה
נשיקה היא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה[1] הערצה או אישות, שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעיתים תוך יניקה קלה, ולעיתים אף שימוש בלשון. פעמים רבות מלווה הנשיקה בחיבוק. בחז"ל נימנו שלושה סוגי נשיקה המותרים; כל היתר הוגדרו כ"תפלות", כלומר מזוהים עם חוסר צניעות.
החיבור המקיף ביותר על הנשיקה, "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס" (opus polyhistoricum de osculis[2]), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642-1683), מונה כ-20 סוגי נשיקות. בין היתר מצוינות בו נשיקות הערצה, נשיקות צביעות, התפייסות, נשיקות של מאמינים לאיקונין נוצריים, ועוד. בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.
הנשיקה אינה פעולה מולדת, ובתרבויות שונות בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות יצרית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות.
ההיסטוריה של הנשיקה
התייחסות קדומה לנשיקה מופיעה בוודות, קובצי הדת העתיקים של ההינדואיזם. נשיקת פה אל פה מתוארת באפוס ההודי העתיק "מהאבהארטה"[3]. נשיקה מוזכרת גם בשירה בשומרית[4] ובפפירוסים ממצרים העתיקה שהתגלו בחפירות דיר אל-מדינה[5].
באמצעות צבאו של אלכסנדר הגדול הגיעה הנשיקה מהודו ליוון העתיקה, והרומאים תרמו להפצתה ברחבי אירופה ובחלק מצפון אפריקה[6].
ביהדות
נהוג לנשק את המזוזה באמצעות נגיעה בה באצבעות ולאחר מכן נישוק האצבעות. כן נהוג לנשק ספר תורה ולנשק את אבני הכותל המערבי. בקרב העולים לארץ ישראל נהוג היה לנשק את עפרה עם הגיעם אליה[7].
בתנ"ך
מגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה".
על הנשיקות אמרו חז"ל: ”כל נשיקות של תפלות הן, חוץ משלשה: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרישות, נשיקה של פרקים ... ויש אומרים: אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי” (שמות רבה ה א). קביעה זו מנומקת בדוגמאות מהתנ"ך:
- נשיקה של גדולה, שהיא נשיקה הניתנת כאות של כבוד: נשיקתו של שמואל לשאול לאחר שמשח אותו: ”וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ” (ספר שמואל א', פרק י', פסוק א').
- נשיקה של פרישות, שהיא נשיקה הניתנת בעת פרידה: נשיקתה של ערפה לנעמי בעת שנפרדו: ”וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ” (מגילת רות, פרק א', פסוק י"ד).
- נשיקה של פרקים, שהיא נשיקה הניתנת בין ידידים לאחר פרידה ממושכת: נשיקתו של אהרן למשה: ”וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹקִים וַיִּשַּׁק לוֹ” (ספר שמות, פרק ד', פסוק כ"ז)
- נשיקה של קריבות, שהיא נשיקה בין קרובי משפחה: נשיקתו של יעקב לרחל בעת פגישתם הראשונה: ”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל” (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"א).
בתרבויות אומות העולם
בימי הביניים
בכנסיות ימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי הא-ל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באוויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה בכנסייה אל מחוץ לחוק, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.
סוגי נשיקות
נשיקה שוודית (אמריקאית)
נשיקה שוודית היא נשיקה בה השפתיים נוגעות בשפתיים אך ללא מגע או קירוב של הלשון. לעיתים מלוות במציצה קלה של השפה.
נשיקה אנגלית
עד המאה ה-18 הייתה מקובלת הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. נשיקות אלה חלפו מן העולם, ובמקביל נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.
נשיקות מפגש ופרידה
נשיקות כמחווה בעת פגישה או פרדה מקובלות מאד בתרבויות רבות, אף על פי שישנן תרבויות שבהן הן מאד לא מקובלות[8]. נשיקות כאלה מבוצעת לרוב על ידי מגע שפתיים בלחיי האחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באוויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, בצרפת, ברוסיה, בברזיל וברומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה[9].
בארצות שונות מקובלת נשיקת כף היד כאות של כבוד והוקרה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים נוהגים לנשק את זקנו של הרב.
"הפרחת נשיקה" היא מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעיתים המנושק מתחזה כתופס אותה.
נשיקה אסקימואית
ערך מורחב – נשיקה אסקימואית
האינואיטים (אסקימואים) נוהגים להביע ברכה או קבלת פנים באמצעות חיכוך הדדי של האפים של שני האנשים הנפגשים. ביטוי ברכה גופני זה זכה בתרבות המערבית לכינוי נשיקה אסקימואית אך המנהג שכיח גם אצל המאורים בניו זילנד ובתרבויות אחרות.
נשיקת זיוף
נשיקה מזויפת היא נשיקה בה מכניסים את השפתיים לתוך הפה, וכך נוצר קירוב של החלק העליון של הסנטר והחלק שמתחת לאף. אנשים רבים משתמשים בנשיקה זו כשאינם מוכנים להתנשק. נשיקה זו מוצגת בסרטים רבים ואף זכתה לכינויים רבים.
נישוק עצמים דוממים
בנצרות נהוגה נשיקה של מאמינים לצלמיות נוצריות.
סוגיות בריאותיות
באופן כללי, גילויי אהבה מפיגים מתחים וטובים לבריאות[10]. אולם, בנשיקה קיים לצד גילוי האהבה גם העברה של נוזלי גוף. העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת גורמי מחלות[11]. וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג[דרוש מקור], ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.
הקיסר טיבריוס בן המאה הראשונה לספירה אסר על נשיקות כליל[12], משום שחשב שהן הסיבה למגפת פטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.
מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".
הערות שוליים
- ^ Shake some hands, kiss some babies ... it's the right thing to do. Smith M., EMS World. 2010 Dec;39(12):22.
- ^ Opus polyhistoricum, dissertationibus XXV : De osculis, subnexisq; de Judae Ingenio, vita & fine, sacris epiphyllidibus, absolutum
- ^ E. Washburn Hopkins, The Sniff-Kiss in Ancient India, Journal of the American Oriental Society, Vol. 28 (1907), pp. 120-134, in JSTOR
- ^ A balbale to Inana (Dumuzid-Inana D), Faculty of Oriental Studies, University of Oxford
- ^ Ancient Love Poetry
Egyptian Love Poetry From The New Kingdom - ^ Rossella Lorenzi, Kissing's Long History: A Timeline, Discovery, February 14, 2013
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכה י'
- ^ Res Aging. 2009 May 1;31(3):318-344. Gender and Friendship Norms Among Older Adults. Felmlee D, Muraco A.
- ^ Greeting modalities preferred by patients in pediatric ambulatory setting. Eymann A, Ortolani M, Moro G, Otero P, Catsicaris C, Wahren C. Arch Argent Pediatr. 2011 Feb;109(1):14-7.
- ^ Health Commun. 2007;22(2):123-32. Human affection exchange: XIII. Affectionate communication accelerates neuroendocrine stress recovery. Floyd K, Mikkelson AC, Tafoya MA, Farinelli L, La Valley AG, Judd J, Haynes MT, Davis KL, Wilson J.
- ^ Med Hypotheses. 2010 Feb;74(2):222-4. Epub 2009 Oct 13. Kissing as an evolutionary adaptation to protect against Human Cytomegalovirus-like teratogenesis. Hendrie CA, Brewer G.
- ^ K-I-S-S-I-N-G: Tidbits from the History of Kissing., באתר neatorama.com
25776182נשיקה