נלי מרצ'ינקובסקי-שומאכר
| לידה |
1896 חיפה |
|---|---|
| פטירה |
1991 (בגיל 95 בערך) חיפה |
| מקום קבורה | בבית הקברות הטמפלרי בחיפה ברחוב יפו |
| שם לידה | קורנליה |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מקום מגורים | חיפה |
| כינוי | נלי |
| ידוע בשל | ספרה "גשם משמים בהירים" |
| השכלה | תעודת הסמכה להוראה |
| עיסוק | מורה |
| בן זוג | ולדימיר מרצ'ינקובסקי |
| פרסים והוקרה | יקירת העיר חיפה |
נלי (קורנליה) מרצ'ינקובסקי-שומאכר (1896–1991) הייתה יקירת העיר חיפה,[1] ובת לקהילת הטמפלרים שייסדו את המושבה הגרמנית בעיר.[2] ספרה האוטוביוגרפי "גשם משמים בהירים" מתעד את תולדות העיר בכלל והמושבה הגרמנית בפרט.[3][4]
משפחתה
נלי שומאכר נולדה בשנת 1896 בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, ילדה שביעית במשפחה בת 9 ילדים. אביה היה המהנדס והארכאולוג הטמפלרי גוטליב שומאכר, וסבה היה האדריכל ומתכנן המושבה הגרמנית בחיפה, יעקב שומאכר. משפחת אמה של מרצ'ינקובסקי-שומאכר, מריה לנגה, הגיעה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1875 מדרום רוסיה, מאזור הגרמנים המנוניטים, ונישאה לגוטליב בחיפה. סבה מצד אימה של מרצ'ינקובסקי-שומאכר, פרידריך לנגה, רכש את השכלתו באוניברסיטת סנט פטרבורג, שימש כמורה בבית הספר הטמפלרי, ומונה לתפקיד ראש המושבה לאחר מותו של יעקב שומאכר.
קורות חייה
שומאכר למדה בבית הספר של הטמפלרים, ובשנת 1912, כשהייתה בת 16, נשלחה לביירות לפנימייה לבנות של הנזירות-האחיות מקייזרסוורת שבגרמניה. היא למדה שם שנתיים והתקרבה לנצרות ולחיי הדת. לאחר סיום לימודיה, ובמקביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלחה על ידי אביה לגרמניה ללמוד הוראה בקייזרסוורת, שם שכן המוסד הראשי של המסדר הנוצרי להכשרת דיאקוניות. במהלך המלחמה גורשה משפחתה מארץ ישראל, לאחר שאביה התגייס לשורות הצבא הגרמני ושירת כקצין הנדסה בסיני, ובתום לימודיה הצטרפה שומאכר למשפחתה בדרום גרמניה.
המשפחה שבה לחיפה בשנת 1924,[5] ושומאכר עצמה נשלחה ללמוד באוניברסיטת בון. בסוף שנת 1925, כשנודע לה על מות אביה, היא לקתה בהתמוטטות עצבים ונשלחה להבראה בבית אימה בחיפה. בינואר 1927 מונתה שומאכר למנהלת המוסד החינוכי "טליתא קומי" בירושלים בו למדו לנערות ערביות נוצריות בתנאי פנימייה. היא ניהלה את בית הספר במשך ארבע שנים במהלכן למדה ערבית.
בשנת 1930 פגשה במהלך ביקורו בארץ את ולדימיר מרצ'ינקובסקי[6], מחבר הספר "חיי האמונה ברוסיה הסובייטית", מלומד רוסי ונוצרי אדוק שערך מסעות רבים באירופה ובהם הרצה על חשיבות הדת וחיזוק האמונה. השניים נישאו בשנת 1932 והעתיקו את מגוריהם לביתו של מרצ'ינקובסקי בכפר שבפלך ווהלין ברוסיה. נלי התלוותה לבעלה במסעותיו. השניים מעולם לא הביאו ילדים לעולם.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזרו השניים לחיפה והשתקעו בה עד סוף ימיהם, תחילה בבית משפחת שומאכר בכרמלהיים ולאחר מכן בבית שבנו בסמטת שביל המערות,[7] והיו מעורבים מאוד בחיי החברה והדת של קהילת היהודים המשיחיים בעיר.
בסוף שנות ה-40 העבירה נלי אוסף עבודות ושרטוטים של אביה לפרופ' יוחנן רטנר מהטכניון, והם שמורים בארכיון ההיסטורי בספרייה המרכזית של הטכניון. חומר נוסף מהאוסף הגיע לידיו של פרופסור אלכס כרמל.[8]
ולדימיר מרצ'ינקובסקי נפטר בשנת 1971. נלי הגיעה לגיל 96, נפטרה בשנת 1991 ונקברה בבית הקברות הטמפלרי בחיפה.[9] בשנותיה האחרונות התגוררה בבית האבות "אבן העזר" לאוכלוסייה הנוצרית מחיפה, מייסודם של היהודים המשיחיים.
בשנותיה האחרונות תיעדה נלי את תולדות חייה, בגרמנית, והם ראו אור בעברית בשנת 1994 בספר האוטוביוגרפי "גשם משמים בהירים". בין היתר כולל הספר גם תיעוד מפורט של ראשית ימיה של העיר חיפה ובפרט את חיי הטמפלרים בעיר.מתוך הערכה על תרומתה לחברה של נלי מרצ'ינקובסקי-שומאכר הוענק לה התואר יקירת העיר חיפה.[9]
לקריאה נוספת
- נלי מרצ'ינקובסקי, גשם משמים בהירים, חיי עם ולדימיר פ. מרצ'ינקובסקי, החברה להגנת הטבע, 1994
קישורים חיצוניים
- הפרק האחרון, באתר כלבו – חיפה והצפון, 6 במאי 2023
- "סיור בבית העם ובמושבה הגרמנית חיפה". - אפי נחמיאס, באתר אפי נחמיאס, 5 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ↑ ד"ר דוד בר און, ביתה של נלי שומאכר, יקירת העיר חיפה • ד"ר דוד בר און, באתר חי פּה, 27 בינואר 2023
- ↑ שי חורב, נשות חיפה, לקסיקון, חיפה: דוכיפת הוצאה לאור, 2023, עמ' 237
- ↑ אלי אלון, בית שומאכר בחיפה - הזנחה מבישה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 ביולי 2018
- ↑ קדימון לספר גשם משמיים בהירים, מאת, נלי מרצ'ינקובסקי- שומכר
- ↑ נלי מרצ'ינקובסקי, גשם משמים בהירים, החברה להגנת הטבע, 1994, עמ' 39
- ↑ נלי מרצ'ינקובסקי, גשם משמיים בהירים, החברה להגנת הטבע, 1994, עמ' מבוא
- ↑ רות בונדי, עדיין מחכים למשיח, דבר, 29 באוגוסט 1969
- ↑ יוסי בן-ארצי, "גוטליב שומאכר — מפות ותוכניות לפיתוח חיפה בשלהי המאה הי"ט", קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, חוברת 73, ספטמבר 1994, עמ' 66–67
- ^ 9.0 9.1 ד"ר דוד בר און, ביתה של נלי שומאכר, יקירת העיר חיפה • ד"ר דוד בר און, באתר חי פּה, 27 בינואר 2023
נלי מרצ'ינקובסקי-שומאכר42810949Q113787162