השאלה האם מותר לנו להשתמש במושג 'פרסום' במשוא פנים. על אנשים שיש להם מימד היסטורי - רק פירוט היסטורי, אנשים שחיים בתוכנו - פירוט מוגזם ואנטי היסטורי של פרסומים זולים וצהובים.
הרי ברור לנו כי המכלול אינו עיתון, ולא כל מה שמעניין וצהוב אמור לחדור את שורותיו. אלא רק מידע נחוץ המוסיף ידע על נשוא הערך.
כשהוסיפו את פירוט הילדים לביוגרפיה, לא התכוונו לייחס חשיבות לבנים, אלא לסגור גם את פינת נישואיו של נשוא הערך, שאם כי היא איננה מצדיקה ערך, אך כשישנו כזה חייבים לציין את דור ההמשך שהקים.
ולכן אוסיף כאן בטיעוניי כי לא ייתכן להכניס לתוך ערך על אישיות - פרטים שנותנים ידע על נשואי הפרטים ולא על נשוא הערך.
בדיוק זה מה שאתם עושים כשאתם מכניסים פירוט על נכדים. אתם אומרים לקורא: אתה יודע, המפורסם ההוא הוא נכדו של נשוא הערך. "כל הכבוד!" חושב לעצמו הקורא "בדיוק פרט זה היה חסר לי בביוגרפיה של נשוא הערך, שההוא הוא נכדו..."
אם רוצים להזכיר את יעקב קנייבסקי בכל זאת, ניתן להזכיר אותו בחצי שורה בפיסקא על אביו, בצורת "בניו, יעקב (יענקי) ואריה משמשים כנאמני בית סבם רבי חיים". כך זה מתקבל כפרט ביוגרפי, בהקשר של אביהם, ולא כפרט טריוויה סתמי.