פני יהושע

פני יהושע

הוצאה
הוצאה	אמסטרדם, פרנקפורט, פיורדא
תאריך הוצאה	תצ"ט-תקכ"ו (1766-1739)
מהדורות נוספות
מספר כרכים	4
מקורות לכתיבת הספר	רש"י, תוספות
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	פני יהושע
היברובוקס	https://hebrewbooks.org/19251
הספרייה הלאומית	990013613630205171

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

רקע לכתיבת הספרים

בהקדמה לספר פני יהושע על סדר נשים כתב שהמניע לכתיבת הספר היה פיצוץ מחסן חומר נפץ בעיר, ביום ג' בכסליו שנת תס"ג, עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שרפה. בקריסת הבית נהרגה אשתו ואמה, וכן בתם הקטנה שהיתה מאוד חביבה עליו, כלשונו. הוא עצמו נלכד תחת ההריסות, בעוד אנשים עוברים מעל ההריסות, כדי למצוא ניצולים, והוא חושש שמא יוסיפו וימעכו אותו למוות. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יינצל, יעסוק כל חייו בבירור סוגיות תלמודיות, וימעט לעסוק בענייני דרשות. כמו כן ימשיך במה שהתחיל אבי סבתו, מחבר הספר "מגיני שלמה" – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. הוא מספר שמיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו, והוא יצא בלא פגע. מאז והלאה השקיע את עיקר לימודו בדברי הלכה בסוגיות הש"ס והפוסקים. לפי מה שמספר הדברים שכתב נלמדו עם תלמידיו בישיבה, והוא בחר לכתוב רק את הדברים הנבחרים.

רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר עליו, שקודם שחיבר את הספר למד את הש"ס 36 פעמים: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו למד את הש"ס ל"ו פעמים".

על גודל מעלתו של הספר, כותב רבי מנחם מנדל פנט בשם רבו החתם סופר "שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפני יהושע".

תוכן הספרים

הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י ופסקי הרמב"ם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי.

לדעת פרופ' ישראל מ' תא-שמע, ספרי 'פני יהושע' פתחו תקופה חדשה בפרשנות האחרונים לתלמוד, והם למעשה הפרשנות המודרנית הראשונה לתלמוד. הוא מונה מספר סיבות להגדרה זו. האחת, בספר זה ניתן משקל רב לשאלות העולות בסוגיה. הן לא הועלו רק כבסיס למתן תירוצים, אלא בעלות חשיבות רבה יותר מן התירוצים המוצעים להן. שנית, מתוך החלטה מודעת של המחבר לעסוק רק בשאלות שיש להן השפעה על המסקנות ההלכתיות העולות מן הסוגיה, ולהימנע מלכתוב כל פירוש שאינו משכנע כפירוש אמיתי. זאת בניגוד לשיטת הפלפול שרווחה בישיבות אירופה עד אז, שבה נדונו גם שאלות הנוגעות לסדר הדברים בלבד, ונאמרו גם תירוצים שהיו רחוקים מן הסברה הישרה. שני עקרונות אלה ניסח רבי יהושע פלק בעצמו בהקדמה לספרו, ויש לראות אותן גם על רקע תנועת ההשכלה היהודית שהחלה כדור לאחר מכן. מסיבות אלו, רואה תא-שמע את ספרי 'פני יהושע' כספרים שיצרו את המהפך ששם קץ לשיטת הפלפול, ובכך הניחו את היסודות לשיטת הלימוד בישיבות מכאן ואילך.

חידוש נוסף בספרי 'פני יהושע' הוא השימוש בחידושי הראשונים לתלמוד, מלבד רש"י ותוספות שבהם התמקד הלימוד עד לתקופתו. חידושי הראשונים בספרד, ובפרט חידושי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א, החלו להידפס בהיקף משמעותי בשנות התחברות 'פני יהושע', ולעיתים הוא מציין כי זכה לכוון בתירוצו לדברי אחד הראשונים שעתה נדפס. בהתרחקותו מן הפלפול, ויציאתו מהתמקדות ברש"י ובתוספות אל דיון בדברי הראשונים, רואה תא-שמע את ראשית הפרק החדש בלימוד התלמוד באירופה. הוא מוסיף ואומר ששיטת הלימוד הישיבתית המודרנית, שראשיתה בשיטת בריסק מיסודו של רבי חיים סולובייצ'יק, אינה אלה שכלול ופיתוח של המהלך שהתחדש בספרי 'פני יהושע'. על מסקנה זו חלק הרב משה ליכטנשטיין. לדעתו, אף על פי שספרי 'פני יהושע' בניגוד לקודמיהם אינו ממוקדים ברש"י ובתוספות, אלא שבים ודנים בדברי התלמוד ואף משתמשים לשם כך בחידושי ראשוני ספרד, אין לראות בכך את פתיחתה של שיטת הלימוד החדשה. הרב ליכטנשטיין ממקד את השיטה החדשה בהשתחררותה מדיון במשא־ומתן התלמודי שבתוככי הסוגיה אל העלאת שאלות מושגיות-קונספטואליות ועקרוניות יותר. על אף שבספרי 'פני יהושע' נעשה שימוש בחידושי ראשוני ספרד, שאלות כאלה מופיעות בו רק לעיתים ובדרך מקרה, ובעיקרו הוא עודנו ממוקד במשא ומתן שבתוככי הסוגיה. יצירת שיטה חדשה שעיקרה בשאלות הקונספטואליות, וניצול של חידושי ראשוני ספרד לצורך זה, נעשה לדעתו רק בדור הבא, בידי רבי אריה ליב הלר בספריו "קצות החושן" ו"שב שמעתתא".

הדפסות הספרים

הספר נדפס במקור בארבעה חלקים שניים מהם יצאו לאור בחיי המחבר, ושניים לאחר מותו:

• הכרך הראשון שהודפס ראה אור באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), אולם הוא נקרא חלק שני מפני שהוא עוסק בסדר נשים, בעוד שחלק א, העוסק בסדר מועד המוקדם יותר מבחינת סדר התלמוד, הודפס אחריו.
• הכרך השני נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב (1752), והוא החלק ראשון שעוסק במסכתות ברכות, שבת, פסחים, ביצה, ראש השנה, סוכה, יומא ומגילה.
• הכרך השלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756), והוא החלק שלישי שעוסק במסכתות בבא קמא ובבא מציעא.
• הכרך הרביעי נדפס בפיורדא לאחר מותו בשנת ה'תקכ"ו (1766), והוא החלק רביעי שעוסק במסכתות מכות, שבועות, חולין. טור חושן משפט וכן ליקוטי חידושים על מסכתות מסדר מועד.

המחבר כתב גם קונטרס אחרון כהוספה לספר, ובקונטרס זה הוא ניסה בעיקר לתמצת את החידושים להלכה שנתחדשו מתוך דבריו, אך הוא הוציא אותו רק על הכרך הראשון של ספרו, הוא הכרך העוסק בסדר נשים.

כיום הספרים יוצאים לאור בהוצאות רבות וביניהם אור החכמה, מכון המאור וטלמן.

קישורים חיצוניים

• יהושע מאירסון, פרשנות ה'פני יהושע' לתלמוד (אורכב 16.06.2020 בארכיון Wayback Machine), עבודה (מ.א.), אוניברסיטת בן-גוריון, 2014
• ישראל תא שמע, דברים אחדים על הספר "פני יהושע" ועל מחברו", מחקרים בתולדות יהודי אשכנז, תשס"ח, עמ' 277–285 (להורדה) [הדפסה חוזרת: כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ד', מוסד ביאליק, ירושלים תש"ע, עמ' 271–282].
• סדרת ספרי פני יהושע באתר ויקיטקסט
• חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, באתר היברובוקס.
• פני יהושע, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• פני יהושע, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36951837פני יהושע