מערת התאומים
 | |
| הכניסה למערת התאומים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
באזור העיר בית שמש,  ישראל |
| אורך | 75 מטר |
| רוחב | 50 מטר |
| תאריך גילוי | 17 באוקטובר 1873 |
| נחקרה לראשונה | קונדר וקיצ'נר |
| גאולוגיה | מערה קרסטית |
| גישה | רגלית |
|
(למפת השפלה רגילה)   מערת התאומים | |
מערת התאומים (בערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קרסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל מערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.5 ק"מ ממזרח למפגש נחל מערה עם נחל זנוח. המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש. בעונת החורף, מאחד בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף. בשאר העונות, היא נפתחת לציבור.
שם
המערה קרויה מערת התאומים על שם זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה או על שם אגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.[1][2]
תיאור המערה
מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל מערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל. רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר. בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.
המערה היא מערה קרסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.
במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן ואפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים (Vespertilionidae), פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים (Rhinolophidae) ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי (Pteropodinae). המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.
ביקור
ב-1 בדצמבר 1964 נהרג נער בן 16 בעת ביקור במערה[3]. בעקבות זאת סגרה המועצה האזורית את המערה לביקורים[4]. בשנת 1967 הושלם תהליך הכרזה על המערה כשמורת טבע[5].
בעונת החורף, מאחד בנובמבר ועד 31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף[6].
ממצאים ארכאולוגיים
המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר, שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה. בשנות השבעים של המאה העשרים חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.
בשנת 2009 החל מחקר מחודש של המערה, על ידי המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. במחקר התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא – נמצאו בה שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. זהו מטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא על ידי שודדי עתיקות. במערה התגלתה גם מחצבה קדומה של בהט (אלבסטר) – משקע קלציטי של מערות ששימש להכנת כלי יוקרה. המחצבה תוארכה בעזרת אורניום-תוריום לתקופת הברונזה התיכונה[7].
-
עטלף פירות. צולם במערת התאומים -
עטלף פירות. צולם במערת התאומים -
עטלף פירות. צולם במערת התאומים -
השלט במערת התאומים
לקריאה נוספת
- בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "הממצאים מתקופת מרד בר־כוכבא ממערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 402–422
- בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין, "המטבעות ממערת התאומים", מערות המפלט מתקופת מרד בר־כוכבא - קובץ שני, 2010, עמ' 423–453
- בועז זיסו, "ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים", קדמוניות 42 (138), 2009, עמ' 118–121
- בועז זיסו, "מערת התאומים שבמערב הרי ירושלים - מערת מפלט מזמן מרד בר כוכבא", חידושים בחקר ירושלים 15, 2009, עמ' 175–186
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערת התאומים |
- מערת התאומים - על שמורת מערת התאומים מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- מערת התאומים כמערת מפלט במרד בר-כוכבא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מטמון גדול של מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא התגלה במערה בהרי ירושלים, באתר הידען
- אביטל להב, נתגלה מטמון מטבעות של לוחמי בר כוכבא, באתר ynet, 9 בספטמבר 2009
- מסיבת העיתונאים בנושא גילוי המטמון של לוחמי בר כוכבא, באתר האוניברסיטה העברית
- בועז זיסו ואחרים, "אתר פולחן(?) פגאני מן התקופה הרומית המאוחרת במערת התאומים", בתוך: אייל ברוך ואחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים יז, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 311–341
- נטיפים, זקיפים, עטלפים, באתר גלובס, 10 במאי 2006
- Boaz Zissu et al., "Coins from the Bar Kokhba Revolt Hidden in Meˁarat Ha-Teˀomim (Mŭghâret Umm et Tûeimîn), Western Jerusalem Hills", Israel Numismatic Journal 17 (2009-2010), pp. 113-147 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מערת התאומים ונחל המערה, באתר למטייל בישראל
- ^ שמורת מערת התאומים, באתר טבע ונופים בישראל
- ^ נער קיפח את חייו בנפלו ל"מערת התאומים", מעריב, 2 בדצמבר 1964
- ^ "מערת התאומים" נסגרה בפני מבקרים, מעריב, 7 בינואר 1965
- ^ שבוע ט"ו בשבט הוכרז "שבוע שמירת הטבע", דבר, 13 בפברואר 1968
- ^ אלי אשכנזי, המטיילים מתבקשים לשמור על השקט: העטלפים הולכים לישון, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2007
- ^ Amos Frumkin, Frumkin, A., Bar-Matthews, M., Davidovich, U., Langford B., Porat R., Ullman M., Zissu, B., (2014). In-situ dating of ancient quarries and the source of flowstone (‘calcite-alabaster’) artifacts in the southern Levant. Journal of Archaeological Science 41, 749-758.
35320574מערת התאומים