כיבוש יריחו
 | ||||||||||||||||||
| הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet | ||||||||||||||||||
| מערכה: כיבוש עבר הירדן המערבי | ||||||||||||||||||
| מלחמה: התנחלות השבטים | ||||||||||||||||||
| קרב לפני | כיבוש הבשן | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | כיבוש העי | |||||||||||||||||
| מקום | יריחו | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
31°51′20″N 35°27′44″E / 31.8554444444444°N 35.4621805555556°E | |||||||||||||||||
| עילה | ציווי ה' ליהושע על כך | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון עם ישראל | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | חורבן יריחו | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
כיבוש יריחו הוא אירוע המתואר בספר יהושע, פרק ו'. העיר יריחו נכבשה בדרך נס על ידי עם ישראל בהנהגת יהושע בן נון, בקרב הפתיחה לכיבוש עבר הירדן המערבי, כחלק מהתנחלות השבטים בארץ ישראל.
במקרא
רקע היסטורי וגאופוליטי
בדיוק באותה שנה של כיבוש יריחו, עם ישראל כבש את ממלכות עוג וסיחון החזקות. הכיבוש הצליח בצורה בלתי רגילה, למרות כל חוזק הממלכות שהיו שם.
כיבוש עבר הירדן גרם לאנשי עבר הירדן המערבי לחשוש מפני עם ישראל, שהרי בעבר הירדן המערבי היו רק ממלכות קטנות ומסוכסכות[דרוש מקור: מסוכסות?], ולא מעצמות כפי שהיה בעבר הירדן המזרחי, ולכן הסיכוי של אנשי עבר הירדן המערבי לשרוד את הכיבוש הישראלי נמוך בהרבה. הכנענים גם פחדו מאלוקי עם ישראל שהרי שמעו על קריעת ים סוף וראו בעיניהם את מעבר הירדן. אימת הכנענים הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהקלו על עם ישראל לכבוש את עבר הירדן המערבי בכלל ואת יריחו בפרט.
ההכנות לכיבוש
ערך מורחב – שליחת המרגלים ליריחו
יהושע שלח שני מרגלים לתוך העיר יריחו עוד לפני שעברו את הירדן כדי לבחון את הלך הרוחות בכנען ואת דרך הכיבוש של העיר. רחב, אישה מיריחו, נתנה להם סיוע ומידע, והמרגלים גמלו לה בשבועה שכל מי שיהיה בביתה לא יהרג. הם התנו את השבועה בכך שבית רחב יהיה מסומן בחוט שני.
אנשי יריחו היו מודעים לכוונות עם ישראל ונקטו בצעדים מתאימים. לאחר מעבר הירדן, מלך יריחו הורה לסגור את שערי החומות ולא לפתוח אותם אפילו לצורך יציאה מהעיר.
סיבוב חומת יריחו
הקב"ה ציווה על יהושע להקיף את חומות יריחו במשך ששה ימים, בכל יום פעם אחת, ושבע פעמים ביום השביעי. ה' ציווה שהעיר תוקף כששבעה כהנים תוקעים בשופרות, ארון הברית מאחוריהם ומאחורי ארון הברית כל העם. "החלוץ" הלך לפני הארון ו"המאסף" מאחורי הארון[2]. בששת הימים הראשונים הקיף ביחד עם כל ישראל את חומת יריחו בכל יום פעם אחת, וביום האחרון הקיפו עם ישראל שבע פעמים את העיר, ולאחר שנשמע קול השופר תוקע תקיעה גדולה עם ישראל הריע וחומות העיר נפלו תחתיהן.
כיבוש העיר והחרם על השלל
הכיבוש אירע לאחר נפילת חומות העיר. עם ישראל הרג את כל האנשים והבהמות שהיו בעיר, חוץ מאלה שהיו בבית רחב.
יהושע עשה בעיר מעין דין עיר הנידחת: העיר נשרפה עם שללה (אולם, בניגוד לעיר הנידחת, כלי הזהב, הכסף הנחושת והברזל נתרמו למשכן ולא נשרפו), ונאסר לבנות את העיר שוב. האנשים שהתחבאו בבית רחב הוצאו מהעיר לפני שנשרפה. לאחר שריפת העיר, יהושע בן נון קילל את מי שיבנה את העיר שנית ואמר שכל בניו ימותו בשעת הקמת העיר מחדש.
תוצאות החרם
עכן בן כרמי, אדם מעם ישראל לקח משלל העיר, ובשל כך הניסיון הראשון לכיבוש העי לא צלח. לאחר שמעשה המעילה התגלה, הוצא עכן להורג.
קללת יהושע
יהושע הטיל קללה על מי שיבנה את יריחו מחדש: ”אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ” (יהושע, ו', כ"ו).
בספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ל"ד מסופר על חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי (מבית אל), שבתקופת אחאב בנה את יריחו מחדש והתקיימה בו קללת יהושע.
בהמשך (מלכים ב', ב', ה') מצוין שיריחו הייתה משכנם של בני הנביאים. מכאן ניתן להסיק שמשנבנתה יריחו מחדש - לא היה איסור להתיישב בה.
בפרשנות חז"ל
לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית[3], הצבא העם־ישראלי הגיע לחומות העיר וחנה בקרבת מקום בט"ז בניסן ב'תפ"ח, היום הראשון של חול המועד פסח[4], וסיבוב החומות התקיים מייד בתום חג הפסח, בתאריכים כ"ב בניסן - כ"ח בניסן ב'תפ"ח. לפי מדרש שיר השירים רבה "עם המלחמה" שהשתתף בקרב, כלל 60,000 לוחמים ישראלים[5].
על פי חז"ל, עובי החומה היה שווה לאורכה, ולכן החומה נפלה תחתיה ולא על צדה[6]. רבי יוסי סובר שכיבוש יריחו היה בשבת, ולכן הוחרם שלל העיר[7]. רשב"י סובר שגם המשפחות שעמן התחתנו ילדיה של רחב ניצלו בזכותה[8]. על פי ילקוט שמעוני, הכהנים תקעו בשופרות כי חצוצרות הכסף מימי משה נגנזו[8].
על פי הרמב"ם מטרתה של קללת יהושע הייתה שיריחו תישאר בחורבנה, שכל העובר שם יראה כי חומותיה שקעו באופן נסי שלא כדרך הטבע. הרד"ק סובר שמכיוון שהיא העיר הראשונה שנכבשה יש להשאירה כתרומה, ואילו הרלב"ג משער שהסיבה הייתה אמונתם ומעשיהם של אנשי יריחו שהיו מגונים משל תושבי כנען, או הטלת אימה ומורך על עמי כנען האחרים. המפרשים דנו בשאלה מדוע המקרא מציין שחיאל בית האלי בנה את יריחו מחדש בתקופת אחאב מלך ישראל, אף שהעיר הייתה בתחומי ממלכת יהודה. אפשר להסביר את ההקשר, כפי המלבי"ם, בכך שבתקופת אחאב התרופפה האמונה בה', ולכן חיאל החליט לבנות את יריחו, ואולי אף אפשר לומר שעשה זאת בקריצת עין של אחאב, שביקש לקרוא תיגר על סמכות אלוקי ישראל.
במחקר המודרני
מקובל לזהות את יריחו העתיקה עם תל יריחו הסמוך ליריחו המודרנית ובמאה ה-20 נערכו בתל מספר חפירות ארכאולוגיות.
ג'ון גרסטנג שחפר בתל בשנות ה-30 של המאה ה-20 מצא שרידי חומה כפולה שנהרסה ברעידת אדמה ובשריפה, וייחס את מועד חורבנה לתקופת הברונזה המאוחרת. בחפירותיו הוא מצא קברים שהכילו חפצים מתקופה הברונזה המאוחרת לצד חפצים מתקופת הברונזה התיכונה, והסיק שהיישוב בתל היה רציף[9]. על סמך חישובים היסטוריים ומקראיים, הסיק כי ממצאיו תואמים את הכרונולגיה המסורתית וכי ניכר הקשר בין חורבן העיר ובין מלחמות יהושע בן-נון.
קתלין קניון חפרה ביריחו בין השנים 1952 ל-1958. את החומות שגרסטנג תארך לתקופת הברונזה המאוחרת, תארכה מחדש לתקופת הברונזה הקדומה,[10] ולרוב עמדתה היא שהתקבלה במחקר הארכאולוגי. בנוסף כתבה שהידע שהצטבר על כלי החרס מהתקופות השונות, מראה שבקברים שחפר גרסטנג חסרים כלי חרס מתקופה בת למעלה ממאה שנה, והחרפושיות שכן נמצאו מתקופה זו עשויות לעבור בירושה.[11] השימוש בקברים אלו הסתיים באמצע המאה ה-כב'. קברים אחרים שנחשפו, יחד עם כלי חרס מועטים ובניין יחידי, מעידים על יישוב בעיר גם במאה ה-14 לפנה"ס. ממבנים אחרים שתוארכו לאותה תקופה שרדו רק הנדבכים התחתונים או היסודות. לצד הממצאים הארכאולוגיים, קניון התייחסה גם לעדות המקראית על חורבן העיר בידי בני ישראל. עליו כתבה שברור שהוא היה מאורע חשוב בהשתלטות הישראלית, ושמריבוי פרטי הסיפור ניכר שנמסר מדור לדור באופן אמין עד להעלאתו על הכתב.[12]
יצחק מייטליס[13] טוען שעל פי הכרונולוגיה המעודכנת שהוא מציע, בין השאר בהסתמך על הכרונולוגיה הבבלית החדשה וההבדלים בין ההר למישור, מועד כניסת בני ישראל לארץ מתאים למועד חורבן העיר בסוף תקופת הברונזה התיכונה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סדר עולם רבה יא
- ^ ספר יהושע, פרק ו', פסוק ח'
- ^ מדרש סדר עולם פסקה יא
- ^ סדר עולם רבה יא
- ^ שיר השירים רבה ד ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד ב'
- ^ מדרש תנחומא נשא כח
- ^ 8.0 8.1 ירושלמי ועוד, מובא בילקוט שמעוני יהושע רמז טו
- ^ קניון, עמ' 198
- ^ קניון, עמ' 199
- ^ קניון, עמ' 198
- ^ קניון, עמ' 198
- ^ בספרו "לחפור את התנ"ך - על מקרא וארכאולוגיה", הוצאת ראובן מס, 2006
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מעמד הר גריזים והר עיבל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |
24930145כיבוש יריחו