מטרו-ולנסיה

מטרו-ולנסיה
Metrovalencia
	סמל מטרו-ולנסיה
	תחנת נמל התעופה ולנסיה
מידע כללי
מדינה	ולנסיה (קהילה אוטונומית), ספרד
עיר	ולנסיה
מפעיל	FGV
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת	1988
מידע על המערכת
סוג המערכת	רכבת תחתית, חשמלית ורכבת קלה
אורך המערכת	161.42 ק"מ
רוחב המסילה	1,000 מ"מ
מספר נוסעים בשנה	94.693.963 (2024)
מספר הקווים	10
מספר התחנות	147
	https://www.metrovalencia.es/en/
תרשים המערכת
	מפת הקווים ואזורי התעריפים

ערך זה עוסק ברכבת התחתית בעיר ולנסיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ולנסיה (פירושונים).

מטרו-ולנסיה (בספרדית: Metrovalencia) היא מערכת תחבורה מטרופוליטנית מהירה וצרת מסילה, המשלבת מספר אמצעי תחבורה, מעל ומתחת לפני הקרקע, בעיר וגם בפרוורים של ולנסיה. מפעילת המערכת היא חברת FGV^[1]. אורכה של המערכת בסוף שנת 2024 עמד על כ-161.42 ק"מ. לפי צורת עיצוב תחנות, גשרים וקרונות, רבים סבורים שמטרו-ולנסיה היא סמל למודרניות של העיר ולנסיה^[2].

מידע כללי

מטרו-ולנסיה היא מערכת תחבורה משולבת, הכוללת בתוכה רכבות תחתיות, רכבות קלות וחשמליות. השירות ניתן בתוך העיר וגם לפרוורים. מספר תושביה של ולנסיה נאמד בראשית שנת 2024 ב־824,340^[3] ויחסית למספר התושבים, מערכת התחבורה הציבורית נחשבת למפותחת ומתקדמת. לפי נתוני החברה המפעילה, מספר הנוסעים שהמטרו שירת בשנת 2024 עמד על 94.693.963, נתון המבטא בממוצע למעלה מרבע מיליון נוסעים ליום. מקור אחר דיווח על 91.1 מיליוני נוסעים ב-2024, וגם נתון זה דווח כנתון שיא^[4]. הפער בנתונים מוסבר בכך, שהנתון של FGV (החברה המפעילה) לקח בחשבון 3.5 מיליון נוסעים שהוסעו באוטובוסים חלופיים, כיוון שחלק מהקווים לא היו בשימוש מאוקטובר 2024, עקב הצפות שנגרמו מכמויות גשם חריגות מאוד באירוע השטפונות בספרד ^[5]. ההצפות גרמו לנזקי ענק, וחלקים מהמטרו נסגרו לחודשים. בתיקון הנזקים הושקעו 140 מיליוני אירו, ופתיחה מחודשת ומלאה של המטרו התמשכה עד לתאריך 27 ביוני 2025^[6]. בזמן התיקונים, החליפו זמנית אוטובוסים ארוכים (מטרובוס/מטרונית), את קווי המטרו המושבתים. מטרו-ולנסיה עדיין נמצא בפיתוח, והתרחבות המערכת צפויה להימשך גם בשנים הבאות.

מקור השם

שמה של המערכת הוא חיבור (הֶלְחֵם) של שתי מילים. "מטרו", כינוי המקובל בעולם לרכבת תחתית, עם "ולנסיה", וביחד מטרו-ולנסיה, כשוולנסיה הוא שמה של העיר לה המערכת נותנת שירות. המקור של מטרו הוא קיצור של המילה היוונית מטרופוליס (metropolis), כש"פוליס" היא עיר, ומטרו גזור מ"מטר" (mḗtēr), כלומר אמא-אם. החיבור של שתי המילים "מטרופוליס" הוא עיר-אם^[7].

היסטוריה

נקודות ציון עיקריות בתולדות מטרו-ולנסיה^[8]:

1988: הופעל מקטע ראשון של המטרו באורך של כ-7 ק"מ, שחיבר את השכונות הצפוניות של ולנסיה עם אלו שבדרומה.

1994: נחנך החלק הראשון של קו 4 (קו של חשמליות). החלק שנחנך היה באורך של 9.7 ק"מ, וכלל 21 תחנות. למעשה, מדובר בקו חשמלית ראשון שהופעל בספרד. המקטע שנחנך חיבר את האוניברסיטה הפוליטכנית (Polytechnic University) ואת הפקולטה לספרות, עם אזור חוף הים.

1995: נפתחו 4 תחנות של רכבת תחתית בקו 3, באורך של 2.7 ק"מ.

1998: תחנות מטרו-ולנסיה חדשות נפתחו בקרבת התחנות המרכזיות של ולנסיה (קיימות שתי תחנות סמוכות זו לזו, צפון ו-דרום^[9]). קווים 1 ו- 2 המגיעים מצפון, התחברו לקו היורד לדרום העיר.

1999: לקו החשמליות 4 נוספו חמש תחנות חדשות, עד תחנת הטלוויזיה של ולנסיה (TVV). קו 3 הגיע עד תחנת מיסטלה אלמסיל (Mislata-Almassil). לקראת סוף השנה חוברה שלוחה של קו 4 לתחנת מתחם הירידים של ולנסיה (Feria Valencia).

2001: בחודש מרץ הופעלה תחנת אמפאלמה (Empalme), שבאותו השלב אפשרה מעבר מקו 2 לקו 1, ולקו חשמליות 4.

2003: בחודש אפריל נחנכו חמש תחנות ראשונות של קו 5.

2005: קו החשמליות 4 נסלל עד קצהו הצפוני הנוכחי, מדובר בתוספת של כ-3 ק"מ של מסילות, ובחמש תחנות חדשות. באוקטובר אותה השנה נכנסה לשירות תחנת באילן (Bailén), המאפשרת מעבר בין שלושה קווים.

2007: קו 5 הוארך עד לנמל התעופה ולנסיה, המקטע החדש כלל 6 תחנות נוספות. בעקבות התוספת, נמל התעופה חובר עם התחנה המרכזית וגם עם הנמל הימי. קו 6 נכנס לשירות, עם תחנות סמוכות לים.

2010: שתי תחנות תת-קרקעיות חדשות נחנכו ברשות המקומית השכנה אלבוריה (Alboraya), השוכנת בצפון מזרח ולנסיה. מאוחר יותר תחנות אלו יהיו משותפות לקווים 3 ו-9.

2011: קו 1 הוארך בקילומטר וחצי, מהם 1.1 ק"מ בתת-קרקע.

2012: תחנת ספרנאר (Safranar) בדרום העיר הונגשה לנכים, לרבות לעיוורים וכבדי ראיה.

2015: הופעל קו 9. מתוך קו באורך של כ-9.5 ק"מ, כ-8.5 ק"מ סלולים על פני הקרקע.

2022: הפעל קו 10. כ-2.22 ק"מ תת-קרקעיים, ומעל פני הקרקע מעט יותר מ-5 ק"מ. קו 10 כולל 8 תחנות, מהן שלוש תחנות בתת-קרקע. קו זה עובר באזורים תיירותיים של ולנסיה, וכולל מעבר לקו 7, בתחנת הקצה Alacant.

נתונים טכניים ומספריים

מטרו-ולנסיה היא מערכת צרת פסים. רוחב הפסים בכל המערכת 1.00 מטר^[10], בהשוואה לרכבת "רגילה" באירופה, שרוחב פסיה התיקני הוא 1.435 מטר. אורך קווי המערכת 161.418 ק"מ, מתוכם 29.553 ק"מ במנהרות תת-קרקעיות, והיתר ברכבות קלות, או בחשמליות מעל פני הקרקע. במאי 2025^[11] היה מספר הקווים 10, מתוכם ארבעה קווים הם קווי חשמלית. כ-75 ק"מ מהפסים הם פסים כפולים (שני זוגות פסים הסלולים זה לצד זה). במטרו-ולנסיה קיימות 147 תחנות, מהן 38 תחנות בתת-קרקע, ו-109 תחנות מעל לפני הקרקע (כולל תחנות רכבת תחתית במבנים גדולים וגם תחנות של חשמליות, שברובן דומות לתחנות רגילות של אוטובוסים). מספר הרכבות והרכבות החשמליות עומד על 109. מספר הנוסעים בשנת 2024 היה 94.693.963. המערכת מורכבת משלושה סוגים של רכבות. סדרה 4300 החדישה בשתי תצורות. תצורת 5 קרונות ברכבת, בקיבולת של 750 נוסעים, ותצורת 4 קרונות בכל רכבת, המכילה עד 580 נוסעים. סדרה 4200, היכולה לשאת 277 נוסעים וסדרה 3800 הוותיקה, שמספר נוסעיה המרבי עומד על 201.

קווי הרכבת התחתית

טבלת עשרת קווי מטרו-ולנסיה^[11]^[12]^[13]:


תחנות קצה	מספר תהתחנות	אורך הקו ב: ק"מ	שנת הפעלה ¹ ²הערות	תצורת הפעלת הקו
Bétera - Castelló באטרה - קסטלו	40	72.145	1988	תחתית ועילית
Llíria - Torrent Avinguda ליריה - טורנט אבינגודה	33	39.445	1988¹	תחתית ועילית
Rafelbunyol - Aeroport רפלבוניול - נמל התעופה	26	24.691	1995	תחתית ועילית
Mas del Rosari - Dr. Lluch מאש דל רוּזארי-ד"ר לוּך	33	16.999	1994	חשמלית ותת קרקע
Marítim - Aeroport ימי - נמל התעופה	18	13.293	2003	תחתית ועילית
Tossal del Rei - Marítim טוסאל דל ריי - ימי	21	10.067	2007	חשמלית ותת קרקע
Marítim - Torrent Avinguda ימי - טורנט אבינגודה	16	15.497	2015²	תחתית ועילית
Neptú - Marítim ימי - נֶפּטוּ	4	1.230	2015²	חשמלית ותת קרקע
Alboraia Peris Aragó - Riba-roja de Túria אלבוראיה פריס אראגו - ריבּה רוֹחַה דה טוּרִיַה	23	24.859	2015²	תחתית ועילית
Natzaret - Alacant נאצארת - אלאקאנט	8	8.00	2022	חשמלית ותת קרקע

הערות:

¹בשנת 1998 קו 2 שולב בקו 1, וב-2015 הופרד הקווים בשנית.

² קווים 7-9 נוצרו מפיצול קו שהיה קיים, תוך הוספת הסתעפויות ותחנות חדשות.

פעילות, כרטיסים וסידורי הנסיעה

מטרו-ולנסיה פועלת בכל ימות השבוע. קיימים סוגי כרטיסים שונים, וכן כמה צורות תשלום^[14]:

שעות הפעילות

מטרו-ולנסיה פעיל בימיי חול משעה 04:00 בבוקר ועד 00:30 בלילה. בסופי השבוע הפעילות מתחילה ב-05:00 ומסתיימת ב-23:00.

כרטיסים וסידורי נסיעה

אזורי תעריפים: קיימים שני אזורי תעריפים. תעריף A הוא הזול יותר, וכלולים בו רוב אתרי התיירות בעיר. תעריף B הוא היקר יותר, ובדרך כלל מדובר בנסיעות ממרכז העיר לפרוורים, או בדרך ההפוכה. נמל התעופה ולנסיה נמצא מעט מחוץ לעיר ולכן, הוא כלול בתעריף B. קו 3 (הקו האדום) הוא השימושי ביותר אל ומנמל התעופה ולנסיה, כיוון שהוא מגיע למרכז העיר^[15].
תכיפות השירות: ממוצע המתנה לרכבת מסתכם בכ-10 דקות. זמן ההמתנה משתנה בהתאם לקווים ולשעות הפעילות, בשעות השיא לוח הנסיעות צפוף יותר.

סוגי כרטיסים וסידורי תשלום:

לתיירים ולנסיה מציעה כרטיס תייר (Valencia Tourist Card). את הכרטיס ניתן לרכוש בנמל התעופה, בלשכות התיירות, בקיוסקים מורשים או באמצעות האינטרנט^[16]. כרטיסי התיירים תקפים ל-48 עד 72 שעות, בהתאם למחיר המשולם.
קיימת אפשרות לתשלום באפליקציה ייעודית המורדת לטלפון נייד. התשלום מבוצע על-ידי קירוב המכשיר לקורא, בטכנולוגיית תקשורת שדה קרוב (Near Field Communication-NFC)^[17].

תאונות, תקלות ותקריות

תאונות עם נפגעים

אסון במהירות מופרזת בסיבוב: התאונה אירעה בתאריך 6 ביולי 2006, בקו 1 של מטרו-ולנסיה, במקטע שבין תחנות פלאסה ד'אספניה (Plaça d’Espanya) לתחנת Jesús. לפי המשוער, הרכבת נסעה מהר מדי בעיקול, ירדה מהפסים והתהפכה. בתאונה נהרגו 43 בני אדם ו-47 נפצעו בדרגות פציעה שונות. בית משפט החליט לגנוז את המקרה, כיוון שנהג הרכבת היה בין ההרוגים. בני משפחה של הנפגעים ביקשו מאוחר יותר לפתוח מחדש את הדיון^[18], ואף הוגשו שאילתות בפרלמנט האירופי, בנוגע לסידורי הבטיחות^[19].
חשמלית דורסת: בתאריך 12 ביוני 2022 דרסה חשמלית רוכב אופניים. רוכב האופניים נפצע, וכן נפצע אחד מנוסעי החשמלית כתוצאה מנפילה בעת בלימת החירום. שני הנפגעים פונו לבית חולים ושירות החשמליות הופסק לזמן-מה^[20].
תאונות קלות בדרגנועים: בתחנות מטרו-ולנסיה משולבים 157 דרגנועים, ומידיי פעם נפגעים נוסעים בנפילות ובתאונות קלות שונות.

תקלות

תקלה במערכת הבקרה המרכזית: בתאריך 14 במרץ 2025, בשעה 18:30 בערב, נעצרה לזמן-מה תנועת כל מערכת מטרו-ולנסיה, עקב תקלה ביחידת הבקרה המרכזית. סבורים שהתקלה נגרמה עקב רטיבות כתוצאה מגשמים רבים, שירדו ביום בו התקלה התרחשה^[21].

מתקני תמיכה ותחזוקה

מטה החברה המפעילה: מטה חברת FGV ממוקם בדרום העיר, במבנה שכולו של חברה. בקומת הקרקע של המבנה פועל גם מרכז הבקרה הממוחשב והמרכזי של מטרו-ולנסיה.

מרכזי תחזוקה: פעילים שלושה מרכזי תחזוקה, אחסון וחנייה. המרכזים מפוזרים בפריסה גאוגרפית, המתאימה למתן שירות לפי קווי נסיעה של מטרו-ולנסיה. המרכזים הם: סדנת מצ'אדו (Machado), נראנחוס (Naranjos ), ו-נאצארת (Natzaret), הנחשב למיקום ארעי, ומשמש גם לחניית רכבות.

תוכניות פיתוח עתידיות

בתאריך 22 במרץ 2021 נמסר באתר החברה המפעילה^[11], שקו מספר 10 יוארך בעתיד. בנוסף, מתוכנן קו חדש מספר 11, שיתחבר לקו 10, ויעלה צפונה לכיוון חוף הים, ולאזור מרכז העיר. לא נמסרו תאריכי יעד או תוכניות מפורטות.