מטוס תובלה צבאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטוס מטוס איליושין-איל-76 משנות ה-70 שנועד לפעולות צבאיות אסטרטגיות וטקטיות כאחד.

מטוס תובלה צבאי, מטוס מטען צבאי, הוא מטוס תובלה הנמצא בבעלות צבאית. הוא המשמש לתמיכה בפעולות צבאיות על ידי תובלה אווירית של חיילים וציוד צבאי. מטוסי תובלה צבאיים חיוניים לתחזוקת קווי אספקה לבסיסים קדמיים שקשה להגיע אליהם בגישה קרקעית או באמצעות ספינות בדרך הים או נהרות. הם יכולים לשמש למשימות אסטרטגיות וטקטיות כאחד. הם משמשים לעיתים קרובות גם למשימות סיוע חירום אזרחיות בהובלת סיוע הומניטרי.

סיווג מטוסי התובלה

בעלי כנף קבועה

מלמעלה למטה, השוואת מידות של C-160, C-130J, C-130J-30, C-390, A400M ו־C-17

מטוסי תובלה צבאיים מוגדרים במונחים של יכולת טווח הטיסה שלהם להעברה אווירית אסטרטגית או רכבת אווירית טקטית כדי לתמוך בצרכים של כוחות היבשה שבהם הם תומכים. בהתאמה להבחנות אורך הטיסה המסחרית: יורוקונטרול מגדירה מסלולי טיסה לטווח קצר כקצרים מ-1,500 קילומטרים, מסלולי טיסה ארוכי טווח הארוכים מ-4,000 קילומטרים ולטווח בינוני בין הטווחים הקצרים לארוכים. [1]

הדאון הצבאי (אנ') הוא כלי טיס שאינו ממונע (ללא מנוע), המשמש להעברת חיילים או ציוד לשדה הקרב. דאונים צבאיים שימשו במספר קרבות היסטוריים, בעיקר במלחמת העולם השנייה, כגון: במבצעי פלישה כמו הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד), הפלישה לארנהם (הקרב על הולנד), בשל יכולתם לשאת מטענים כבדים באזורים שבהם טיסות ממונעות עלולות להתגלות. [2] [3]

בעלי כנף רוטרי

הסיקורסקי CH-53K
בואינג CH-47 צ'ינוק

מסוקי תובלה צבאיים משמשים במקומות שבהם השימוש במטוסים קונבנציונליים בלתי אפשרי. לדוגמה, מסוק התובלה הצבאי הוא נכס התובלה העיקרי של חיילי הנחתים האמריקאים. אפשרויות הנחיתה של מסוקים הן כמעט בלתי מוגבלות, ובמקומות שבהם הנחיתה של מטוסים רגילים בלתי אפשרית, כגון, ג'ונגל דחוס בצפיפות, היכולת של המסוק לרחף מאפשרת לכוחות לפרוס באמצעות סנפלינג וחבלים.

מסוקי תובלה מתחלקים לקטגוריות: תקיפה, בינוניים וכבדים. מסוקי תקיפה אווירית (Air Assault) הם לרוב הקטנים ביותר מבין מסוקי התובלה, הם מסייעים בדרך כלל לתקיפת באיגוף אנכי ותוכננו לשנע כיתת חיל רגלים או מחלקה קטנה על הציוד שלהם. [4] מסוקים בתפקיד תקיפה אווירית מצוידים בדרך כלל בחימוש לצורך הגנה עצמית במהלך התנועה ליעד ולדיכוי האויב באזור הנחיתה. חימוש זה יכול לכלול מקלעים בגחון המסוק או התאמת המסוק עם כנפיים קצרות ומסילות חיצוניות לנשיאת טילים או רקטות. לדוגמה, מסוק Sikorsky S-70 המצויד במערכת ESSM (מערכת תמיכה למטענים חיצוניים) וגרסת Hip E של מסוק המיל מי-8 הסובייטי [5] המסוגל לשאת חימוש חד-פעמי בכמות המשתווה לעיתים לזו של מסוקי תקיפה ייעודיים.

מסוקי תובלה בינוניים מסוגלים להטיס מחלקת חיל רגלים, או להעביר ארטילריה נגררת או כלי רכב קלים בין אם בתוך תא המטען או תלויים על גבי מתלים או מנוף הגחון התחתון. בניגוד למסוקי התקיפה הם בדרך כלל לא צפויים לנחות ישירות באזורי נחיתה עוינים, אלא שהם משמשים לחיזוק והספקה מחדש של הכוחות באזורי הנחיתה שנכבשו על ידי גלי התקיפה הראשונים. דוגמאות למסוקי תובלה בנוניים בלתי חמושים כוללות את Mil Mi-8, Super Puma, CH-46 Sea Knight ו־NH90. [6] [7]

מסוקי תובלה כבדה הם הגדולים והחזקים ביותר מבין סוגי מסוקי התובלה. המשרתים נכון לשנת 2024, הם כוללים את הדגמים CH-53 Sea Stallion ו־CH-53E Super Stallion, CH-47 Chinook, Mil Mi-26 ו־Aérospatiale Super Frelon. [8] [9] מסוקים אלה מסוגלים לשאת עד 80 חיילים או כלי רכב קרביים משוריינים קטנים (לרוב כמטען תלוי, אך לעיתים גם בתוך תא המטען). הם ממלאים תפקיד דומה למטוסי תובלה טקטיים קטנים בעלי מנוע טורבו-פרופ. אמנם הם איטיים יותר, בעלי טווח קצר יותר וצריכת דלק גבוהה יותר בהשוואה למטוסי תובלה, אך יתרונם המשמעותי הוא בכך שאינם דורשים מסלול המראה או נחיתה.

מטוסי תובלה בחיל האוויר הישראלי בעבר ובהווה

מטוסי התובלה של חיל האוויר הישראלי כוללים מגוון רחב של כלי טיס ששירתו לאורך השנים, משימותיהם כוללות הובלת לוחמים וציוד, ביצוע חילוצים מיוחדים, ושירות במשימות לוגיסטיות ואסטרטגיות.

לוקהיד קונסטליישן

ערך מורחב – לוקהיד קונסטליישן

בתחילת מלחמת העצמאות רכשה ההגנה שלושה מטוסים מעודפי צבא ארצות הברית, והם הוברחו לארץ דרך פנמה ואירופה. במלחמה נטלו המטוסים חלק במבצע בלק. לאחר המלחמה נמכרו המטוסים לאל על.[10]

מטוס נורד (Nord Noratlas)

ערך מורחב – נורד 2501 נוראטלס
נורד 2501 נוראטלס (עגור)

מאפיינים: מטוס תובלה קל מתוצרת צרפתית, בעל כנפיים גבוהות ושני מנועי מדחף. שימוש בצה"ל: שירת בין השנים 1956 ל-1978. המטוס שימש להובלת ציוד, כוחות צנחנים, ופינוי נפגעים. הוא זכה לכינוי "עגור" בחיל האוויר הישראלי. פעולות חשובות: השתתף במבצעי שיגור כוחות צנחנים במהלך מבצע קדש (1956) ובשנים שלאחר מכן שימש להובלת לוגיסטיקה וטיסות מיוחדות.[11]

בואינג 377 סטרטוקרוזר (ענק) (Boeing 377 Stratocruiser)

ערך מורחב – בואינג 377 סטרטוקרוזר

מטוס תובלה כבד, שתוכנן במקור כמטוס נוסעים אזרחי. גרסתו הצבאית נקראה C-97.בחיל האוויר שירת בעיקר משנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70. חיל האוויר קלט מטוסים אלו מהשוק האזרחי, והם הוסבו לתובלה כבדה ומשימות מיוחדות. מטוסים אלה שימשו להובלת ציוד כבד, מבצעי תדלוק אווירי, ומשימות מודיעין. הסטרטוקרוזר נודע במיוחד ביכולתו לשאת מטענים גדולים לטווחים ארוכים.[12]​

דאגלס C-47 דקוטה

ערך מורחב – דאגלס C-47 דקוטה
C-47, שמקורו במטוס דאגלס DC-3

שימש את חיל האוויר הישראלי בשנותיו הראשונות (1948–2001). המטוס שימש להובלת ציוד ולוחמים ולמשימות הצנחה, חילוץ ופינוי​.[13]

לוקהיד C-130 הרקולס

ערך מורחב – לוקהיד C-130 הרקולס
C-130H הרקולס (קרנף)

מטוס תובלה רב-משימתי למשימות צבאיות. הוא מטוס התובלה העיקרי של חיל האוויר במשך עשורים. דגמי ה"קרנף" (H) וה"שמשון" (J) שימשו למשימות מגוונות, כולל הובלת כוחות, לוגיסטיקה וחילוצים מיוחדים. ה"שמשון" הוא גרסה מתקדמת של ה-C-130 בעלת מערכות מתקדמות יותר.[14]

בואינג-707 (ראם)

ערך מורחב – בואינג KC-46 פגסוס
בואינג KC-46 פגסוס (ראם), מבצע תדלוק אווירי

שימש בעיקר למשימות תדלוק אווירי, אך גם למשימות תובלה מיוחדות. מטוסים אלו הוסבו מחברות תעופה אזרחיות​. מטוס-התובלה הגדול ביותר של חיל-האוויר. המטוס פותח בשנות ה-50 המוקדמות כמטוס תדלוק ותובלה. שירותו בחיל-האוויר החל במלחמת יום-הכיפורים.[15]

סיקורסקי CH-53 סי סטליון ( יסעור )

ערך מורחב – סיקורסקי CH-53 סי סטליון
סיקורסקי CH-53 סי סטליון ( יסעור )

מסוק התובלה העיקרי של חיל-האוויר, מאז כניסתו לשירות ב-1969. הוא השתתף במבצעים רבים בשטח אויב. משמש בעיקר לחילוצים ותובלה טקטית ותפקידי תובלה משלימה בצה"ל.[16]​

אירוספסיאל SA-321K סופר-פרלון (צרעה)

ערך מורחב – איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון

היה פעיל בחיל האוויר החל שנות ה-60 ועד שנה. מסוק תובלה בינוני, תלת-מנועי, רב-תכליתי מתוצרת צרפת, ששירת בחיל-האוויר קרוב ל-25 שנה.[17]

סיקורסקי S-58

ערך מורחב – סיקורסקי S-58

מסוק לתובלה ולשימוש כללי מתוצרת ארצות הברית, ששירת בחיל-האוויר בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60, בשנת 1969 יצא משירות בחיל האוויר.[18]

בל-206 ג'ט ריינג'ר / בל-206 לונג ריינג'ר (סייפן / סייפנית)

ערך מורחב – בל 206
סיקורסקי UH-60 בלאק הוק, (ינשוף)

נכנס לשירות בחיל האוויר בשנת 1971, הוא מסוק למשימות תובלה, סיור והדרכה. הוא אחד המסוקים הקלים הנפוצים ביותר, לשימושים אזרחיים, צבאיים או משטרתיים. הערה|בל-206 ג'ט ריינג'ר / בל-206 לונג ריינג'ר (סייפן / סייפנית), באתר חיל האוויר|כיוון=ימין}}

סיקורסקי UH-60 בלק-הוק (ינשוף)

ערך מורחב – סיקורסקי UH-60 בלאק הוק

מסוק תובלה, שנכנס לשירות בחיל-האוויר ב-1994, ומשמש לחילוץ ופינוי נפגעים ולמשימות תובלה קרבית. שרידותו הגבוהה ויכולת התימרון שלו, מנועיו החזקים הופכים אותו למסוק האידיאלי למשימות חילוץ ותובלה מורכבות ומסובכות.[19]

השוואה בין סוגי מטוסי מטען

המדינה סוג המוס משקל המטען בטונות משקל המראה מרבי (Max takeoff weight) בקילוגרם אורך תא המטען (Cargo hold length) במטרים רוחב תא המטען (Cargo hold width) במטרים גובה תא המטען (Cargo hold height) במטרים טווח טיסה ללא מטען

בק"מ

טווח טיסה עם מטען מרבי

בק"מ

אוקראינה אנטונוב An-225 247 640,000 43.35 6.4 4.4 15,400
אוקראינה Antonov An-124 150 402,000 36 6.4 4.4 14,000 3,700
ארצות הברית C-5 גלקסי 129.274 381,018 37 5.8 4.1 13,000 4,260
אוקראינה Antonov An-22[20] 80 250,000 32.7 4.44 4.44 5,000
ארצות הברית בואינג C-17 גלובמאסטר III[21] 77.5 265,352 26.83 5.49 3.76 11,540
סין שיאן Y-20 66 220,000 20 4 4 7,800
אוזבקיסטן איליושין Il-76 60 190,000 24.54 3.45 3.4 9,300
מדינות אירופה

(נאט"ו)

Airbus A330 MRTT[22] 45 233,000 45 5.28 2.54 14,816
מדינות אירופה

(נאט"ו)

איירבוס A400M 37 141,000 17.71 4 3.85-4 8,900 3,300
יפן Kawasaki C-2 36 141,000 16 4 4 9,800 4,500
ברזיל Embraer C-390 26 86,999 18.5 3.00 3.04 6,240 2,000
סין Shaanxi Y-9[23] 23 65,000 16.2 3.2 2.35 5,800
מדינות ברית המועצות לשעבר Mil Mi-26[24] 20 56,000 12 3.3 2.9 800
ארצות הברית לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס[21] 19.8 70,370 12.5 3.05 2.75 3,334
אוקראינה אנטונוב An-178 16 (18 max) 51,000 13.21 2.73 2.73 5,500
ארצות הברית סיקורסקי CH-53K קינג סטליון 15.876 39,916 9.14 2.46 2 1,851
איטליה Alenia C-27J Spartan[25] 11.6 max 32,500 11.43 3.33 2.59 5,926 1,759
ארצות הברית בואינג CH-47 צ'ינוק[26] 10.886 22,680 9.14 2.53 1.98 1,173
ספרד CASA C-295 7 (9.25 max) 23,200 12.69 2.7 1.9 5,000 1,555

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Richard Aboulafia (7 יוני 2018). "Opinion: Why Military Transports Are Less Popular Than You'd Expect". Aviation Week & Space Technology. {{cite news}}: (עזרה)

הערות שוליים

  1. ^ "Study into the impact of the global economic crisis on airframe utilisation" (PDF). Eurocontrol. בינואר 2011. p. 21. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-06-06. נבדק ב-2017-06-27. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Allied invasion of Sicily | Significance, Summary, & Map | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-10-04 (באנגלית)
  3. ^ BRITAIN'S AIRBORNE FORCES [Main Title], Imperial War Museums (באנגלית)
  4. ^ 101st Airborne Division conducts historic air assault mission, www.army.mil, ‏2024-08-29 (באנגלית)
  5. ^ Вертолёты России, www.rhc.ru
  6. ^ Rob V, 16 Types Of Military Helicopters Used By US Military - Operation Military Kids, ‏2024-05-22 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Saving Lives Protecting Heroes, vimeo.com, ‏2019
  8. ^ Boeing CH-47 Chinook Medium-Lift, Tandem Rotor Transport Helicopter, www.militaryfactory.com
  9. ^ "Articles Tagged: Transport Aircraft". Military.com (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
  10. ^ ראו המטוס בחיל האוויר
  11. ^ נורד 2501 נוראטלס, באתר חיל האוויר
  12. ^ בואינג 377 סטרטוקרוזר (ענק), באתר חיל האוויר
  13. ^ דאגלס C-47 דקוטה, באתר חיל האוויר
  14. ^ לוקהיד C-130 הרקולס (קרנף), באתר חיל האוויר
  15. ^ בואינג-707 (ראם), באתר חיל האוויר
  16. ^ סיקורסקי CH-53 (יסעור), באתר חיל האוויר
  17. ^ אירוספסיאל SA-321K סופר-פרלון (צרעה), באתר חיל האוויר
  18. ^ סיקורסקי S-58, באתר חיל האוויר
  19. ^ סיקורסקי UH-60 בלק-הוק (ינשוף), באתר חיל האוויר
  20. ^ "Antonov An-22". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 21.0 21.1 "Comparison of military transport aircraft". theaviationzone.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Airbus A330 MRTT". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Shaanxi Y-9". Military Today.
  24. ^ "Mi-26 HALO". Federations of American Scientists - Military Analysis Network. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "C-27J Capabilities and Cost Analysis Report" (PDF). wildfiretoday. Convergent Performance, LLC. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "CH-47 Chinook". helis.com. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)


תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית
סוגי כלי טיס מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה • כטב"ם
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי

מסוק קרב
מסוק קרב

מטוס ספיטפייר מדגם 22
מטוס ספיטפייר מדגם 22
כלי נשק פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן)
מושגים עיקריים לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר
מערכות עיקריות לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ
מושגים משניים טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40068214מטוס תובלה צבאי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מטוס_תובלה_צבאי&oldid=2741035"