לדלג לתוכן

בואינג KC-46 פגסוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
בואינג KC-46 פגסוס
מטוס KC-46A פגסוס מתחבר למטוס F-35 לייטנינג II בשמי קליפורניה, 22 בינואר 2019
מטוס KC-46A פגסוס מתחבר למטוס F-35 לייטנינג II בשמי קליפורניה, 22 בינואר 2019
מטוס KC-46A פגסוס מתחבר למטוס F-35 לייטנינג II בשמי קליפורניה, 22 בינואר 2019
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תדלוק ותובלה
מדינת מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 25 בספטמבר 2015
תקופת שירות 2019–הווה (כ־7 שנים)
צוות 3 (שני טייסים ומפעיל תדלוק), 15 מקומות לאנשי צוות שונים
נוסעים 58
יחידות שיוצרו 110+ נכון לינואר 2026
מפעיל ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
מפעילים משניים ישראלישראל חיל האוויר הישראלי
יפןיפן כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן
ממדים 
אורך 50.5 מטרים (166 רגל)
גובה 16.1 מטרים (53 רגל)
מוטת כנפיים 47.5 מטרים (156 רגל)
משקל המראה מרבי 188,241 קילוגרם (415,000 ליברות)
ביצועים 
מהירות שיוט 530 מייל לשעה (850 קמ"ש)
מהירות מרבית 650 מייל לשעה (0.83 מאך)
טווח טיסה מרבי 6,385 מיל ימי
דחף 62,000 ליברה-כוח (289.13 קילוניוטון)
הנעה 
זוג מנועי Pratt & Whitney PW 4062

בואינג KC-46 פגסוסאנגלית: Boeing KC-46 Pegasus) הוא מטוס תדלוק ותובלה צבאית מתוצרת חברת בואינג האמריקאית המבוסס על מטוס הנוסעים בואינג 767. הפגסוס תוכנן כמטוס תדלוק רב-משימתי המשלב יכולות תדלוק אווירי, תובלת מטען, נוסעים או פינוי רפואי על גבי אלונקות. הוא מצויד במערכת הגנה רב-שכבתית[א] המאפשרת לו לפעול בסביבה מאוימת.

ב-2011 נבחר המטוס על ידי חיל האוויר של ארצות הברית לשמש כמטוס התדלוק העתידי כמחליפו של מטוס בואינג KC-135 סטרטוטנקר. סך הכול מתוכננת אספקה של 179 מטוסים לחיל האוויר האמריקאי עד 2027.

טיסת הבכורה של המטוס בתצורתו המלאה נערכה בספטמבר 2015, ובדצמבר 2017 נערכה טיסת המבחן[ב] הראשונה של המטוס הראשון שיסופק לחיל האוויר האמריקאי. אספקת המטוס לחיל האוויר הייתה צפויה באוקטובר 2018,[1] אך נדחתה ל-2019.

בדצמבר 2017 קיבלה חברת בואינג הזמנה למטוס גם מכוח ההגנה העצמית האווירי של יפן.

במרץ 2020 אישרה מחלקת המדינה האמריקאית למכור לישראל 8 מטוסי KC-46 וציוד נלווה בעלות של 2.4 מיליארד דולר.[2] כמעט שנה לאחר מכן אישרה גם ועדת השרים להצטיידות את העסקה. מסירת המטוסים החלה ב-2026.[3] בחיל האוויר הישראלי יופעלו המטוסים בטייסת 46 שהוקמה לצורך קליטת המטוסים, ולאחר מכן תתאחד עם טייסת 120, ויכונו "גדעון".[4][5][6]

ה"גדעון" הראשון נקלט בבסיס נבטים של חיל האוויר הישראלי ב-27 במאי 2026.[7][8]

תכונות עיקריות ויכולות

  • קיבולת דלק של 200,000 ליברות (91 טונות).[9]
  • שני סלי תדלוק נגררים[ג] ממכלי דלק נישאי כנפיים בקצב של 400 גלון (1,500 ליטר) לדקה.
  • סל תדלוק אמצעי נגרר בקצב 400 גלון (1,500 ליטר) לדקה.
  • מוט תדלוק אוטומטי (boom) בקצב 1,200 גלון (4,500 ליטר) לדקה.
  • יכולת תדלוק באוויר (קבלת דלק) בקצב 1,200 גלון לדקה מאפשרת גמישות תפעולית[ד] וטווח מוגדל.
  • מצלמה סטראוסקופית ברזולוציה גבוהה (HRSC) על מוט התדלוק (boom) בעלת שדה ראייה פנורמי של 185 מעלות.

מערכות הגנה

תא צוות

  • מושבים ל-15 אנשי צוות
  • דרגשי מנוחה, מטבח, שירותים ותאי אחסון
  • תא תובלה המאפשר בנוסף לדלק לשאת 30 טונות של מטען.[9]

משתמשים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואינג KC-46 פגסוס בוויקישיתוף
בחיל האוויר הישראלי

ביאורים

  1. מטוסים עם מערכת הגנה רב-שכבתית משתמשים בשילוב טכנולוגיות להגנה מפני מגוון איומים, כגון שיבוש אלקטרוני, מערכות התרעה, נורים/מוץ (Chaff/Flares) ומערכות לייזר להשמדת טילים.
  2. טיסת מבחן היא טיסה ראשונית או מחודשת המיועדת לבדוק את תקינותו, ביצועיו ומערכותיו של כלי טיס (מטוס, מסוק או טיסן) לפני כניסתו לשירות רגיל או לאחר תיקונים משמעותיים. הטיסה מתבצעת על ידי טייסי ניסוי מוסמכים ובודקת היבטים כמו יציבות, מנועים ומערכות ניווט, ולעיתים כוללת שיתוף מידע מתקדם בין מדינות.
  3. סלי תדלוק נגררים (או מערכות תדלוק "סל וצינור" - Probe and Drogue) הם אמצעי תדלוק אווירי המאפשרים למטוסי תדלוק להעביר דלק למטוסים אחרים באמצעות צינור גמיש בעל סל מייצב בקצהו. הם משמשים לתדלוק שני מטוסים במקביל, למשל ב-בואינג KC-46 פגסוס, המשלב גם מוט תדלוק קשיח (Boom).
  4. גמישות תפעולית צבאית (Operational Flexibility/Agility) היא היכולת של כוח צבאי להתאים את תוכניותיו, מבנהו ופעולותיו במהירות לתנאים משתנים, הפתעות טקטיות או איומים חדשים בשדה הקרב. היא קריטית להתאוששות מהפתעה, שמירה על יוזמה התקפית, והשגת יתרון על אויב דינמי, תוך שימוש במערכי משימה מותאמים.
  5. מכל דלק ממוגן למטוסים נועד למנוע דליפות והתלקחות עקב פגיעה, תוך שימוש בחומרים עמידים (כגון קוולר) או בטכנולוגיות "איטום עצמי" (Self-sealing). מכלים אלו חיוניים במטוסי קרב, מטוסי תדלוק ותובלה או בהסבת מטוסים אזרחיים למשימות מיוחדות, כמו בשיפורי בטיחות לאחר תאונות (למשל, ה-קונקורד).
  6. תא טייס משוריין הוא אזור מוגן במטוסים, בעיקר מטוסי קרב ותקיפה, שנועד להגן על הצוות מפני אש נ"מ, רסיסים וקליעים. שריון זה כולל לוחות מתכת מיוחדים (כגון טיטניום) וזכוכית חסינת כדורים, המיושמים סביב הקוקפיט כדי להבטיח את שרידות הטייס בתנאי קרב קשים, במיוחד במשימות סיוע אווירי קרוב.
  7. תאורת ראיית לילה מבוססת בעיקרה על טכנולוגיית אינפרא-אדום (IR) בלתי נראית לעין, המאפשרת למצלמות אבטחה וציוד טקטי לראות בחושך מוחלט. נורות IR LED, לרוב בטווח 940nm (בלתי נראה) או 850nm, מאירות את הסצנה, בעוד שימוש באור אדום/ירוק מסייע בשימור ראיית הלילה הטבעית של העין האנושית.

הערות שוליים

  1. KC-46 completes flight testing required for October first aircraft delivery, באתר חיל האוויר האמריקאי, 13 ביוני 2018
  2. ארה"ב אישרה מכירת מטוסי תדלוק עבור חיל האוויר הישראלי, באתר מאקו, 4 במרץ 2020
  3. חיזוק לחיל האוויר: מטוסי תדלוק חדשים בדרך לישראל, באתר ערוץ 7, 4 במאי 2026
  4. ^ 4.0 4.1 יואב זיתון, המטוסים הגדולים בחיל האוויר - שיאפשרו תקיפה באיראן: "הפעולה בתימן - לא קרוב לקצה גבול היכולת", באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
  5. ^ 5.0 5.1 אבי אשכנזי, ‏איתות אווירי בולט לאיראן: פרטים חדשים על עסקת הענק של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2024
  6. אלישע בן קימון, טיסת מבחן ראשונה למטוס התדלוק שרכשה ישראל: זה השם העברי שניתן לו, באתר ynet, 4 במאי 2026
  7. ^ 7.0 7.1 יותם רוזנפלד, ‏"המטוס הזה יכול להגיע לכל נקודה בעולם", באתר חיל האוויר הישראלי, 27 במאי 2026
  8. אלישע בן קימון, "העולם קטן עבורו": מטוס התדלוק החדש של צה"ל הגיע לארץ - אלה יכולותיו, 27 במאי 2026
  9. ^ 9.0 9.1 טל ניסים, המתדלק המתקדם בעולם נחת בטייסת 'גדעון'. כך התכוננו לקראתו, באתר צה"ל, 28 במאי 2026.
  10. דן ארקין, ‏חיל האוויר האמריקאי מפעיל 84 מטוסי תדלוק KC-46, באתר "IsraelDefense‏", ‏6 ביוני 2024
  11. KC-46A Pegasus Tanker – עמוד המטוס בואינג KC-46 פגסוס, באתר חברת בואינג

בואינג KC-46 פגסוס43333514Q499738