שיאן Y-20

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיאן Y-20
运-20 鲲鹏
שיאן Y-20 בתערוכת התעופה של סין, 2016
שיאן Y-20 בתערוכת התעופה של סין, 2016
מאפיינים כלליים
מדינת מקור הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
טיסת בכורה 26 בינואר 2013
תקופת שירות 6 ביולי 2016 – הווה (9 שנים)
צוות 3
משתמש ראשי חיל האוויר של צבא השחרור העממי
ממדים 
אורך 47 מטר
גובה 15 מטר
מוטת כנפיים 50 מטר
משקל ריק 100 טון
משקל מטען מרבי 66 טון
משקל המראה מרבי 220 טון
ביצועים 
מהירות שיוט 630 קמ"ש
מהירות מרבית 926 קמ"ש
טווח טיסה מרבי הובלת 16.5 טון - 10,000 ק"מ
הובלת 66 טון - 7,800 ק"מ
סייג רום 13,000 מטר
עומס כנף 710 ק"ג למ"ר

שיאן Y-20 קונפנג (בסינית: 运-20 鲲鹏, בתרגום: "תובלה-20 קונפנג") הוא מטוס תובלה צבאי כבד שפותח על ידי תאגיד התעופה שיאן עבור הרפובליקה העממית של סין.[1]

שם הסדרה הרשמי של המטוס הוא "קונפנג" – יצור מיתולוגי מהדאואיזם המשלב תכונות של דג וציפור, המופיע בספר ג'ואנג דזה. עם זאת, בתעשיית התעופה הסינית המטוס מכונה לעיתים בכינוי "הבחורה השמנמנה" (בסינית: 胖妞), בשל גוף המטוס הרחב בהרבה לעומת מטוסי תובלה קודמים שפותחו בסין.[2][3][4]

נכון לשנת 2013, עלותו של מטוס שיאן Y-20 בודד עמדה על 160 מיליון דולר.[5][6] המטוס מתחרה בבואינג C-17 גלובמאסטר III שעולה 340 מיליון דולר (נכון ל-2022),[6][7] ואזרח סיני הורשע בגין גניבת מסמכי בואינג C-17 גלובמאסטר III מבואינג שלפי גרסת התובעים האמריקאים שימשו לבניית שיאן Y-20.[8][9][10]

פיתוח

אב טיפוס של Y-20 בתערוכת האוויר ג'וחאי, 2014

פרויקט ה-Y-20 החל ביולי 2007.[11] תמונות של אב־טיפוס ראשון פורסמו בסוף שנת 2012,[12] והטיסה הראשונה התקיימה ב־26 בינואר 2013.[13]

על פי דיווחים בתקשורת הסינית, זהו מטוס המטען הראשון בעולם שעושה שימוש בטכנולוגיית הדפסה תלת־ממד במהלך פיתוחו.[14] בנוסף, נעשה שימוש בטכניקת תכנון דיגיטלית בשם Model-Based Definition (MBD), מה שהפך את ה-Y-20 למטוס השלישי בעולם בו מיושמת שיטה זו, לאחר האיירבוס A380 והבואינג 787.[11]

צוות פרויקט שהוקם באוקטובר 2009 הוביל את יישום ה-MBD. לאחר הצלחה ראשונית ביישום השיטה בגלגלי הנסע, הורחב השימוש בה לכל המטוס והפך לתנאי מחייב עבור כל הקבלנים והספקים.[11] בתחילה התקבלה השיטה בהתנגדות מצד הספקים, אך בעקבות התעקשות המהנדס הראשי הוסכם כי כל מי שלא יאמץ את השיטה לא יוכל להשתתף בפרויקט. לבסוף, כל הגורמים אימצו אותה.[11]

ה-MBD קיצרה משמעותית את זמני הייצור. לדוגמה, הרכבת כנפיים שנמשכה קודם לכן חודש או יותר, קוצרה לכמה שעות. באופן כללי, זמן התכנון צומצם ב־40%, ההכנות לייצור ב־75% ומחזור הייצור ב־30%.[11] בדיקות מבנה שהיו אמורות להימשך 300 ימים הסתיימו תוך 194 ימים, הודות למערכת ממוחשבת לבדיקת חוזק מבני שפותחה בפרויקט.[11] לשם השוואה, עבודה דומה עבור ה־Xi'an JH-7 ארכה שנה.[11]

בנוסף להדפסה תלת־ממד, ה-Y-20 היה למטוס הסיני הראשון שפותח תוך שימוש במערכת ניהול מסדי נתונים יחסיים (RDBM).[11] תחת פיקוחו של מהנדס המשנה פנג ג'ון (冯军), הניסיון הראשון ליישם את השיטה על חרטום המטוס כשל. רק בניסיון השני, שיושם על הכנפיים, הושגה הצלחה.[11] השיטה קיצרה את זמן הפיתוח בכשמונה חודשים, וזמן שינוי בעיצוב הכנף ירד משבוע לחצי יום.[11] ממשק האדם־מכונה במטוס פותח בעזרת מציאות מדומה ותצוגת קסדה עילית.[2]

מתוך ה-Y-20 פותחה גם גרסת תדלוק אווירית, YY-20, לצורכי תדלוק אווירי של חיל האוויר הסיני, במקום צי המטוסים המיושן שיאן H-6U. תמונות לוויין ראשונות של דגם התדלוק הופיעו ב־2018,[15] והטיסה הראשונה התקיימה באותה שנה.[16] בשנת 2021 כבר תועדו תדלוקים אוויריים,[15] ובשנת 2022 הוכנס הדגם רשמית לשירות.[16]

בשנת 2020 נצפה המטוס בטיסות ניסוי עם ארבעה מנועי שניאנג WS-20 חדשים. לפי דיווחים, דגם זה, המכונה Y-20B, נכנס לשירות מבצעי עד אפריל 2023.[17] בנובמבר 2023 תועדה גרסת YY-20B עם מנועי WS-20 בשירות מבצעי.[18]

עיצוב

דגם ייצור של Y-20 בתערוכת התעופה של סין, 2016

מאפיינים

ה־Y-20 עושה שימוש ברכיבים העשויים מחומרים מרוכבים שיוצרו בסין, שינוי משמעותי לעומת העבר שבו היה צורך לייבא חומרים אלה.[19][20] שמונה סוגים שונים של ממסרים, המותקנים על המטוס, פותחו על ידי חברת גווילין אוויאיישן, חברה בת של קבוצת סין טרי־ריבר לאווירונאוטיקה, הידועה גם כאקדמיה התשיעית של תאגיד CASIC.[21] חומרים מעכבי בעירה שפותחו במכון 703 של תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין שולבו בתא המטען של המטוס. פיתוחם החל במרץ 2009 ונמשך שלוש שנים. החומרים עומדים בדרישות התקן האמריקני FAR חלק 25.835, והמכון הצליח לגבש מערכת סינית מקיפה לבדיקות והסמכה של חומרים מרוכבים לתעופה על בסיס תקנים בין-לאומיים.[21]

המטען נטען דרך רמפה אחורית רחבה המתאימה לרכבים ממונעים. המטוס כולל כנף עליונה, זנב מסוג T, מערכת טעינה אחורית, וכן כן נסע כבד וניתן לקיפול – שלוש שורות עם שני גלגלים כל אחת, כלומר שישה גלגלים בכל צד. לדברי סגן המהנדס הראשי, מרחק ההמראה הקצר ביותר של המטוס הוא 600–700 מטרים (2,000-2,300 רגל).[2] תא הטייס כולל ארבעה מסכים דיגיטליים גדולים מסוג LCD כחלק ממערכת מחווני טיסה אלקטרונית.[2]

הנעה

דגמי האב טיפוס של ה־Y-20 צוידו בארבעה מנועי סולובייב D-30KP-2 מתוצרת רוסית, בעלי דחף של כ־12 טון.[22][23] גם עם כניסתו לשירות ב־2016, המטוס עדיין צויד במנועים אלה.[15]

בהמשך נערכו ניסויים עם המנוע הסיני צ'נגדו WS-18, העתק של הדגם הרוסי. ה־WS-18 היה קל בכ־300 ק"ג מה־D-30 בכך ששקל 2 טון, ושיפר את הדחף מ־12.5 ל־13.2 טון. צריכת הדלק הופחתה, וזמן הפעולה הממוצע בין טיפולים הוגדל ל־3,000 שעות.[24][25] עם זאת, מאחר שהשיפור לא היה משמעותי, הוא שימש כפתרון זמני בלבד, עד לסיום פיתוח המנוע המתקדם שניאנג WS-20.[24][25]

המנוע WS-20, שפותח על בסיס המנוע WS-10, היה חיוני כדי לאפשר ל־Y-20 לשאת את כושר המטען המרבי – 66 טון.[23] ניסויים עם מנוע אחד מסוג זה בוצעו ככל הנראה כבר בפברואר 2019, וניסויים עם ארבעה מנועים בוצעו עד סוף 2020.[26][27]

במרץ 2023 דווח כי מטוסי Y-20B, המצוידים ב־WS-20, נכנסו לשירות חיל האוויר הסיני (PLAAF).[28] באותו חודש הצהיר נציג מתאגיד המנועים של סין כי כל המחסומים הטכנולוגיים בתחום זה נפתרו.[29]

קיבולת הובלה

תא המטען של Y-20, שגובהו ארבעה מטרים, יכול להכיל מטען במשקל של עד 66 טון, ולהעביר עד 2 טנקים מסוג 15 או טנק מסוג 99A למרחק של 7,800 ק"מ.[30]

המטוס מספק מגוון תצורות פנימיות, שאחת מהן מאפשרת סיפון נוסעים נפרד מעל תא המטען. מסילות מותקנות על התקרה כדי להקל על פריקה באזורים שבהם הרמפה האחורית לא נגישה.[31]

היסטוריה מבצעית

ייצור

בשנת 2014 דווח בדו"ח של אוניברסיטת ההגנה הלאומית של צבא השחרור העממי כי התחבורה הסינית האזרחית והצבאית זקוקה ל-400 מטוסי Y-20.[22] בשנת 2016 הצהיר ג'ו צ'יאן, נציג תאגיד תעשיות התעופה של סין, כי הצורך עלול להגיע אף ליותר מאלף מטוסים.[32]

לאחר קליטת מטוסי Y-20 לשירות מבצעי בחיל האוויר הסיני, ציינו אנליסטים כי קצב הייצור של המטוס גבוה במיוחד, וכי נצפו מספר רב של מטוסי Y-20 בבסיסי ניסויים של חיל האוויר.[33] נכון לשנת 2023, חיל האוויר הסיני מפעיל 67 מטוסי Y-20.[34]

על פי הערכה משנת 2023 של Aviation Week, ה-Y-20 היה אמור להחליף את שלדות המטוסים הרוסיות, כולל גרסאות המכלית איליושין Il-76 ו-H-6U. האנליסט מאט ג'ופי הציע כי מערכות התרעה מוקדמות ובקרה אוויריות נמצאות ככל הנראה בפיתוח וכי עד 2032 יהיו בסין ככל הנראה 75 מכליות YY-20 ויותר מ-100 מטוסי תובלה Y-20.[34]

על פי הערכה שפורסמה בשנת 2023 בכתב העת Aviation Week & Space Technology, מטוסי Y-20 עתידים להחליף את המטוסים הרוסיים מדגם איליושין Il-76 וגרסאות התדלוק H-6U. האנליסט מאט ג'ופי ציין כי גרסת מטוס שליטה ובקרה נמצאת בפיתוח, ועד לשנת 2032 יהיו לסין ככל הנראה 75 מטוסי תדלוק מדגם YY-20 ולמעלה מ-100 מטוסי תובלה מדגם Y-20.[34]

פריסה

שגריר סין ונשיא הפיליפינים לשעבר רודריגו דוטרטה מול דלתות מטען של Y-20
המראה של מטוס YY-20

ב-6 ביולי 2016 הועבר המטוס הסדרתי הראשון מסוג Y-20 (מספר זנב 11051) בטקס רשמי לידי חיל האוויר הסיני.[21] המטוס השני (מספר זנב 11052) הועבר זמן קצר לאחר מכן והוקצה לרגימנט ה-12 של הדיוויזיה ה-4 לתובלה בעיר צ'יונגלאי שבצ'נגדו.[35]

ב-8 במאי 2018 הודיע גוף התקשורת הצבאי של חיל האוויר הסיני כי ה-Y-20 השתתף באימון הצנחה משותף ראשון יחד עם כוחות הצנחנים של חיל האוויר הסיני.[36]

מטוס Y-20 נוחת בנמל התעופה הבין-לאומי בייג'ינג קפיטל להובלת חיסוני סינופארם לקמבודיה, פברואר 2021

ב-13 בפברואר 2020, היה המטוס Y-20 חלק מצי של מטוסים שהעבירו ציוד רפואי ופרסונל לעיר ווהאן, במסגרת מאמצים לצמצום התפשטות מגפת הקורונה. צי המשלוח כלל 11 מטוסי תובלה של חיל האוויר הסיני: שישה מטוסי Y-20, שלושה מטוסי Il-76 ושני מטוסי Y-9. במהלך המבצע הוטסו 2,600 אנשי צוות רפואי צבאי לעיר.[37][38] זה היה השימוש האזרחי הראשון במטוס Y-20, והוא סימן את המעורבות ההולכת וגוברת של הצבא בהתמודדות עם מגפת הקורונה.[39]

ב-5 ביוני 2021 תועדה טיסה של צי מטוסי התובלה של חיל האוויר הסיני, כולל מטוסי Y-20, מעל ים סין הדרומי. מלזיה האשימה את סין בהפרת ריבונותה האווירית.[40] אנליסט כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן, אייטה מוריקי, טען כי מדובר במהלך שנועד להפגין את יכולות התובלה האווירית של סין.[41]

ב-28 בנובמבר 2021 תועד מטוס תדלוק מדגם Y-20U בטיסת סיור דרומית-מערבית לאי טאיוואן, כחלק מכוח של 27 מטוסים צבאיים. זו הייתה הפעם הראשונה שתועדה פעילות של Y-20U מחוץ לסין היבשתית.[42]

ב-27 בינואר 2022 נחתו שני מטוסי Y-20 בטונגה לאחר טיסה של למעלה מ-10,000 קילומטרים משדה התעופה גואנגג'ואו. המטוסים העבירו 33 טון של סיוע הומניטרי, מזון, מים, מטהרי מים ואוהלים, בעקבות התפרצות הר הגעש הונגה טונגה ב-2022.[43]

ב-9 באפריל 2022 נחתו שישה מטוסי Y-20 בנמל התעופה בלגרד ניקולה טסלה, סרביה, עם משלוח של מערכות טילי נ"מ מסוג FK-3.[44]

ב-28 ביוני 2022 הגיעו שישה מטוסי Y-20 לאפגניסטן עם משלוח הומניטרי של 105 טון, בתגובה לרעידת האדמה באפגניסטן ב-2022 שאירעה שם.[45]

ב-1 באוגוסט 2022 הודיע סגן אלוף שן ג'ינקה, דובר חיל האוויר הסיני, כי מטוסי תדלוק מדגם Y-20 החלו באימונים מבצעיים. כלי הטיס נכנס רשמית לשירות תחת הסימון YY-20.[16][46][42] דגם ה-YY-20 כולל חיפויים אווירודינמיים מחודדים יותר באזור כן הנסע, דבר שמפחית מערבולות אוויר.[47] בספטמבר 2022 שודר תיעוד של מטוס Y-20U מתדלק מטוסי צ'נגדו J-20 במהלך טיסת מבנה.[48]

בתחילת ספטמבר 2022 השתתף ה-Y-20 בתערוכת האוויר Airpower 22 באוסטריה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע המטוס בתערוכה מערב-אירופית.[49]

גרסאות

תרמיל תדלוק אווירי של YY-20
Y-20A
גרסת בסיס, עם מנועי סולובייב D-30KP-2 / צ'נגדו WS-18 .
Y-20B
גרסה משופרת המצוידת בארבעה מנועי שניאנג WS-20.[50]
YY-20A
גרסת תדלוק אווירי המבוססת על Y-20A. המטוס מסוגל לשאת כ-90 טון דלק, בדומה לתפקידו של ה-Il-78.[51] לגרסה זו תכנון מחודש של בתי כן הנסע. בעבר נודעה בשם Y-20U או YU-20,[46] אך אושרה רשמית כ-YY-20.[47][52]
YY-20B
גרסת תדלוק אווירי המבוססת על Y-20B.[34] המטוס נכנס לשירות בסביבות דצמבר 2024.[53]
Y-20 AEW (KJ-3000)
גרסת מטוס שליטה ובקרה[51] המבוססת על Y-20, שכונתה על ידי משקיפים צבאיים בשם KJ-3000.[54] גרסת זו נצפתה בניסויי טיסה ב-27 בדצמבר 2024, עם גוף מטוס של Y-20B.[55]

פרשת גניבת המסמכים מבואינג

ב-13 ביולי 2016 הודה אזרח סיני בשם סו בין (Su Bin) באשמה במסגרת עסקת טיעון, והודה בקשירת קשר עם אחרים כדי לחדור למערכות של קבלן ביטחוני אמריקאי, חברת בואינג, ולגנוב מסמכים הקשורים לפיתוחם של מטוסי F-22 ראפטור, בואינג C-17 גלובמאסטר III ולוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II.[8][9][10] לפי הודאתו, לאחר שהצליח להשיג את המידע, הוא תרגם את המסמכים מאנגלית לסינית ושלח אותם בדוא"ל למחלקה השנייה של אגף המטה הכללי של צבא השחרור העממי הסיני.[56][57] עוד הודה סו בין כי פעל ממניעים כלכליים, מתוך כוונה להפיק רווח מהמידע שנגנב. לפי מסמכי בית המשפט, באחד המיילים למחלקה השנייה בצבא הסיני הוא כתב כי המידע "בעל חשיבות חיונית ביותר להאצת הפיתוח של מדינתנו", בהתייחס ל"פרויקט A", שלימים זוהה כתוכנית סין לפיתוח המטוס שיאן Y-20.[56][58] סו בין נידון לשלוש שנים ועשרה חודשי מאסר פדרלי.[58] בנוסף, הוטל עליו קנס של 10,000 דולר.[59] בזכות ניכוי תקופת המעצר, הוא שוחרר באוקטובר 2017.[60]

מפעילים

הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין

מפרט (Y-20B)

Y-20A בסימוני נראות נמוכה של חיל האוויר הסיני

מאפייני המטוס:[63][64]

מאפיינים כלליים

  • צוות: 3
  • קיבולת מטען: 66,000 ק"ג (מסוגל לשאת שני טנקים קלים מסוג Type 15)[64]
  • אורך: 47 מטרים[65]
  • מוטת כנפיים: 50 מטרים[65]
  • גובה: 15 מטרים[65]

משקל

  • משקל ריק: 100,000 ק"ג
  • משקל המראה מרבי: 220,000 ק"ג

הנעה

  • מספר מנועים: 4
  • סוג מנוע: טורבו-פאן מדגם שניאנג WS-20
  • דחף כל מנוע: כ-31,000 ליברות[66]

ביצועים

  • מהירות שיוט: 630 קמ"ש
  • מהירות מרבית: 926 קמ"ש (0.75 מאך)
  • טווח: 7,800 ק"מ עם שני טנקי Type 15[67]
  • טווח מרבי בהובלת מטען קל (16.5 טון): 10,000 ק"מ
  • סייג רום: 13,000 מטר
  • עומס כנף: כ-710 ק"ג למ"ר

ראו גם

ביבליוגרפיה

  • The International Institute for Strategic Studies (2021). The Military Balance 2021. Routledge. ISBN 978-1-032-01227-8.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיאן Y-20 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Richard D. Fisher Jr., James Hardy, China's NDU recommends 400-strong Y-20 fleet, IHS Jane's 360, ‏28 ביולי 2014
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Y-20". Sina Corp. ארכיון מ-4 במרץ 2014. נבדק ב-15 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ European Airshow Debut of the Xi'an Y-20 Kunpeng, European Airshows
  4. ↑ Huang, Kristin (5 ביוני 2021). "China's 'Chubby Girl' military transport plane at the centre of Malaysia row". South China Morning Post. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ Xian Y-20 - Price, Specs, Photo Gallery, History, Aero Corner
  6. ^ 6.0 6.1 Transport Aircraft, Nations: Dawn of an Era
  7. ↑ Thomas Pallini, See inside a $340 million Boeing military transport jet that keeps American troops and supplies moving around the world, Business Insider (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ 8.0 8.1 Minnick, Wendell (2016-03-24). "Chinese Businessman Pleads Guilty of Spying on F-35 and F-22". Defense News (באנגלית). נבדק ב-2025-05-03.
  9. ^ 9.0 9.1 Sciutto, Jim (2019-05-14). "'The Shadow War': How a Chinese spy stole some of the Pentagon's most sensitive secrets". CNN (באנגלית). נבדק ב-2025-05-03.
  10. ^ 10.0 10.1 "B.C. man Su Bin pleads guilty to stealing U.S. military secrets". CBC. 24 מרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 11.00 11.01 11.02 11.03 11.04 11.05 11.06 11.07 11.08 11.09 "Development of the Y-20". אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2013. נבדק ב-8 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ Trimble, Stephen (27 דצמבר 2012). "Chinese Y-20 revealed in new online pictures". Flightglobal. ארכיון מ-31 דצמבר 2012. נבדק ב-27 דצמבר 2012.
  13. ↑ Fisher, Richard D Jr; Hardy, James (28 יולי 2014). "China's NDU recommends 400-strong Y-20 fleet". IHS Jane's 360. ארכיון מ-18 מאי 2015. נבדק ב-5 מאי 2015.
  14. ↑ "运-20首创，全球第一款成功采用3D打印技术的大型运输机". Tencent News. 7 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Waldron, Greg (6 בינואר 2022). "Y-20U tanker set to boost Beijing's air-to-air refuelling capability". Gale General OneFile. FlightGlobal. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 Kadidal, Akhil (2 באוגוסט 2022). "China commissions Y-20 air refueller". Janes. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ Newdick, Thomas (6 באפריל 2023). "Our Best Look At China's Re-Engined Y-20B Cargo Jet". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ Waldron, Greg (30 בנובמבר 2023). "WS-20 powered version of Y-20 tanker breaks cover". FlightGlobal. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ Sweetman, Bill; Perrett, Bradley (4 בפברואר 2013). "Avic Y-20 Airlifter Awaits Better Engines". Aviation Week. ארכיון מ-16 במאי 2018. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ "Air Transportation: China Hits Another Major Milestone". StrategyPage. 21 בפברואר 2013. ארכיון מ-15 באפריל 2015. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 胡光曲, ed. (5 בפברואר 2013). "運20機艙裝備國產新型複合材料 提高防火性能". 华夏经纬网. ארכיון מ-24 באפריל 2015. נבדק ב-5 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 22.0 22.1 Fisher, Richard D Jr; Hardy, James (28 ביולי 2014). "China's NDU recommends 400-strong Y-20 fleet". IHS Jane's 360. ארכיון מ-18 במאי 2015. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 23.0 23.1 Fisher, Richard D Jr (4 בספטמבר 2014). "China's Y-20 'enters second phase of testing'". IHS Jane's 360. ארכיון מ-18 במאי 2015. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 24.0 24.1 "WS-18 begun flight test on Y-20". ארכיון מ-23 בפברואר 2018. נבדק ב-24 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 25.0 25.1 "Three engines for Yun-20". Sohu. נבדק ב-21 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ Fisher, Richard D Jr (22 בדצמבר 2013). "China marks aviation milestones with J-10B production, second Y-20 prototype flight". IHS Jane's 360. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2014. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ "WS-20 begun test on Yun-20". Sohu. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ Kadidal, Akhil; Narayanan, Prasobh (23 במרץ 2023). "Chinese WS20 engine likely entering operational service". Janes.com (באנגלית). נבדק ב-2023-03-24. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ↑ Chen, Chuanren (27 במרץ 2023). "China Seeks Superalloys, Supply Chain Boost For Military Engines". Aviation Week. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ↑ Makichuk, Dave (8 באפריל 2020). "Y-20 war wagon can transport two Type 15 tanks". Asia Times. נבדק ב-2022-04-12. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ↑ Trevithick, Joseph (11 באפריל 2022). "China's Y-20 Cargo Jet Has An Upper Passenger Deck That Can Be Installed In Its Hold". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ↑ Zhao Lei (3 ביוני 2016). "Deliveries of huge aircraft expected soon". China Daily. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ Rogoway, Tyler (30 בדצמבר 2019). "A Whopping 20 Y-20 Airlifters Seen At Chinese Aircraft Plant And Test Base". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 Perrett, Bradley (4 באוקטובר 2023). "Y-20 Revolutionizes China's Airlifter And Tanker Capacity". Aviation Week. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ "@Rupprecht_A on Twitter". ארכיון מ-2018-10-27. נבדק ב-2016-06-17.
  36. ↑ Huang, Panyue (12 ביוני 2018). "Y-20's completion of first heavy equipment airdrop is of great significance". China Military. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ↑ "2,600 PLA medical staff arrive in Wuhan". YouTube.
  38. ↑ "1,400 military medics arrive in Wuhan to fight epidemic".
  39. ↑ Trevithick, Joseph (13 בפברואר 2020). "China's Y-20 Airlifters Make Crisis Debut Bringing Medics And Cargo To Virus Plagued Wuhan". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ↑ Huang, Kristin (5 ביוני 2021). "China's 'Chubby Girl' military transport plane at the centre of Malaysia row". South China Morning Post. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ↑ Aita Moriki (6 במאי 2022). "The True Meaning of the Chinese Air Force's Flying Transport Aircraft Near Malaysia: Airborne Units in Power Projection". China Aerospace Studies Institute. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ 42.0 42.1 Dubois, Gastón (1 באוגוסט 2022). "hina officially unveils YU-20, the tanker aircraft derived from the Y-20". Aviaci Online. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ↑ "Global Times: PLA's Y-20 cargo planes deliver disaster relief supplies to Tonga in record-breaking mission | the Edge Markets". אורכב מ-המקור ב-2022-02-18. נבדק ב-2022-01-28.
  44. ↑ Stojanovic, Dusan (2022-04-10). "China makes semi-secret delivery of missiles to Serbia". Associated Press. נבדק ב-2022-04-10.
  45. ↑ Chik, Holly (1 ביולי 2022). "Chinese PLA's biggest Y-20 warplanes boost aid delivery to quake-hit Afghanistan". South China Morning Post. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ 46.0 46.1 Waldron, Greg (2 באוגוסט 2022). "Beijing commissions tanker variant of Y-20 strategic transport". flight global. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 47.0 47.1 Trevithick, Joseph (7 בנובמבר 2022). "All The Air Combat Developments Out Of China's Massive Air Show". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ↑ Waldron, Greg (30 בספטמבר 2022). "Chinese Y-20U flies in formation with pair of J-20s". {{cite web}}: (עזרה)
  49. ↑ Jarc, Aljoša; Cenciotti, David (18 בספטמבר 2022). "Beyond the Airshow: Zeltweg Was The 'Field Of Battle' For Industries And International Powers". The Aviationist. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ↑ Newdick, Thomas (3 בדצמבר 2020). "China's Y-20 Transport Appears To Be Finally Flying With Indigenous Jet Engines". The Drive. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ 51.0 51.1 Makichuk, Dave (26 בפברואר 2020). "China's Y-20 variants make rapid progress: officer". Asia Times. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ↑ Arthur, Gordon (2 באוגוסט 2022). "PLAAF unveils YY-20 air-to-air tanker aircraft". Shephard Media. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ↑ Kadidal, Akhil (20 בדצמבר 2024). "New Y-20Bs at PLAAF airbase suggests entry into service". Janes. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ↑ Newdick, Thomas; Rupprecht, Andreas (5 באפריל 2023). "China's Massive Fleet Of Radar Planes And The Strategy Behind It". The War Zone. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ↑ Trevithick, Joseph (27 בדצמבר 2024). "China's New Domestically Developed Y-20 Airborne Early Warning Jet Spotted". The War Zone. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ 56.0 56.1 "Government's Response to defendant Su Bin's position with respect to sentencing; declarations of John Korstain, Nicolas Desimini, and Special Agent Robert I. Knuff". Department of Justice. נבדק ב-19 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ↑ Leavenworth, Stuart (2016-03-25). "Chinese hacker who tried to steal US military data 'deserves respect' – state media". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-05-03.
  58. ^ 58.0 58.1 "Chinese National Who Conspired to Hack into U.S. Defense Contractors' Systems Sentenced to 46 Months in Federal Prison". Department of Justice. 13 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ↑ Whitcomb, Dan (14 ביולי 2016). "Chinese man to serve U.S. prison term for military hacking". Reuters. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ↑ Graff, Garrett M. "How the US Forced China to Quit Stealing—Using a Chinese Spy". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2025-05-03.
  61. ↑ The Military Balance 2025. International Institute for Strategic Studies. p. 246.
  62. ^ 62.0 62.1 International Institute for Strategic Studies: The Military Balance 2022, p.263
  63. ↑ Y-20, Military Today (ארכיון)
  64. ^ 64.0 64.1 China's Y-20 aircraft capable of transporting two Type 15 lightweight tanks, claims state media
  65. ^ 65.0 65.1 65.2 Zhao Lei, Y-20 gives air power a push, China Daily, ‏28 בינואר 2013 (ארכיון)
  66. ↑ Thomas Newdick, Our Best Look At China’s Re-Engined Y-20B Cargo Jet, The War Zone, ‏6 באפריל 2023
  67. ↑ Y-20 cargo plane-Type 15 tank combination enhances Chinese military capability, China Military
תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית
סוגי כלי טיס מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה • כטב"ם
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי

מסוק קרב
מסוק קרב

מטוס ספיטפייר מדגם 22
מטוס ספיטפייר מדגם 22
כלי נשק פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן)
מושגים עיקריים לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר
מערכות עיקריות לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ
מושגים משניים טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיאן Y-2041180130Q1654128

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שיאן_Y-20&oldid=3002732"