מטבעות ושטרות מדינת ישראל
כסף אינו רק אמצעי תשלום, הוא מסמלי הריבונות המובהקים של מדינה וראי לתולדותיה, ולכן חשוב היה למדינה עם הקמתה, לדאוג לקיומם של מטבעות ושטרות כסף משלה.
רקע
השימוש במטבעות כאמצעי להעברת מסרים מטעם הרשויות המנפיקות ראשיתו בעת העתיקה, והוא מתבטא גם במטבעות ושטרות מדינת ישראל. רבים מן המטבעות היהודיים הקדומים, מימי החשמונאים ואילך, נושאים מסר של "חזרה לשורשים" - מופיע עליהם כתב עברי קדום של ימי הבית הראשון וסמלים ברוח היהדות, והם נעדרים תאורי דמויות. ברוח זו מטבעות ושטרות המדינה מבטאים מחד את רעיון המשכיות ההטבעה היהודית בארץ ישראל מימי קדם ועד היום תוך הטבעת סמלים ממטבעות יהודיים קדומים, ומאידך את ההתחדשות והתקומה תוך הצגת דיוקנאות אישים חשובים במדינה ופועלם.
עיצוב מטבעות מדינת ישראל
למן המטבע הראשון של המדינה הוחלט שעל גב המטבעות יונצחו דגמים הלקוחים ממטבעות יהודיים עתיקים, רעיון זה מבטא את המשכיות ההטבעה היהודית בארץ ישראל מימי קדם ועד היום, מטבעות מדינת ישראל הם איפוא חוליה בשרשרת ההנפקות שהחלה בפחוות יהודה בתקופה הפרסית - היא פחוות "יהד" (השם מופיע על מטבע 1 שקל) ונמשכה במטבעות בית חשמונאי, בית הורדוס, מלחמת היהודים ברומאים ומרד בר-כוכבא.
במשך שנים חלו שינויים שונים בפרטי המטבעות. כך למשל שם המדינה "ישראל" שצוין על המטבעות הראשונים רק בעברית ובערבית, נכתב מאז 1963 במטבעות הלירה וחצי הלירה גם באנגלית. שני מטבעות אלה מיוחדים גם בעיטורם - שאינו מוטיב ממטבעות עתיקים, אלא סמל המדינה. מאז ואילך מופיע סמל המדינה, מוקטן, מצד הנושא הראשי של המטבעות.
עד 1981 שם היחידה שבה נקוב העריך הופיע על המטבעות בעברית בלבד, למן הנפקת המטבע של 5 שקלים, נוסף השם גם באנגלית.
בשנת 1982 הוטבעה לראשונה דמות אדם במטבעות ישראל, במקום השטר של 10 שקלים שנשא את דמותו של הרצל והוצא מן המחזור, הונפק מטבע של 10 שקלים עם דיוקנו. מכאן נמשכה הנצחתו של חוזה המדינה על כספה. כדי להימנע מעיצוב הדוקן כתבליט - בחינת עברה על "לא תעשה לך פסל" - עוצבה דמותו של הרצל על המטבע בטכניקה מיוחדת של שילוב משטחים חלקים ומחוספסים במפלס אחיד. מכאן נמשך נוהג שימור דיוקן הדמות שעל שטרות שיצאו מן המחזור, על גבי מטבעות, אך זאת רק בחלק מהכמות של כל מטבע שהחליף שטר. במטבע של 5 ש"ח שהחליף את השטר בעריך זה עם דיוקן לוי אשכול, הונפקו מטבעות עם דיוקנו אך גם מטבעות עם דמותו של הנשיא הראשון חיים ויצמן, שדיוקנו ופיע על שטר 5 שקלים (ישנים) לפני ההחלטה לטבוע דוקנאות על מטבעות. המטבע האחרון בסדרה זו נושא את דמותה של גולדה מאיר על מטבע 10 ש"ח.[1]
עיצוב שטרות מדינת ישראל
בעיצוב השטרות של המדינה ניתן להבחין בהתפתחות הדרגתית בעיצובם. בשתי הסדרות הראשונות, שהוצאו בשם "בנק אנגלו-פלשתינה" ו"בנק לאומי", מופיע עיטור נייטרלי, החסר כל מאפיינים ישראליים, וזאת בגלל לחץ הזמן בעת הכנת השטרות.
בדצמבר 1954 נוסד הבנק המרכזי, בנק ישראל, וסדרת השטרות הראשונה שהנפיק נשאה את שמו. בעיצובה ביטאה הסדרה לראשונה את הקשר בין השטרות לבין הארץ. תוארו בה נופים ואתרים שונים מרחבי הארץ בצד פרחי הבר שלנו. גב השטרות נשא עיטור מופשט במטרה להקשות על זיופים, אולם ציורים אלה לא התחבבו על הציבור ועל כן החליטו בבנק המרכזי להקים ועדה ציבורית שתייעץ לנגיד בנושא עיצוב השטרות.
בסדרה ב', נעשה מאמץ לקרב את הציבור אל השטרות וכך תוארו עליהם דמויות מייצגות בחברה הישראלית של אותה העת, על צד הגב תוארו ממצאים יהודיים עתיקים המדגישים את שורשינו הקדומים בארץ. רק בסדרה ג', שהוכנסה למחזור בהדרגה בין 1969 ל-1972, מופיעים על השטרות, דיוקנות של אישים. מאז מופיעים על פני השטרות דיוקנאות אישים מרכזיים בתולדות הארץ והעם היהודי, שהלכו לעולמם.
בשנת 1980 נכנסה למחזור סדרת ה"שקל", שהוכנה במתכונת סדרת הלירות הקודמת, עם אותן דמויות ובאותם צבעים, אך בגלל האינפלציה, סולם העריכים של השקל שונה לעשירית מסולם העריכים של הלירות, כך 10 לירות הפכו לשקל אחד. על צדי הגב של ארבעת העריכים הגבוהים בסדרה מתוארים נושאים הקשורים לפועלה של הדמות המונצחת.
בשנת 1985, עקב האינפלציה הונפקו שטרות חדשים בהם נמחקו שלושה אפסים מסכום העריך הקודם ושם המטבע הפך "שקל חדש" - זה החליף 1,000 שקלים (ישנים). שטרות השקלים החדשים היו זהים בעיצובם לשטרות סדרת השקל, עליהם נוספו לסדרה עריכים חדשים עם דיוקנאות של אישים חדשים. מגמת הנצחת האישים נמשכה גם בסדרה ב' של השקל החדש שנכנסה למחזור למן שנת 1999, אולם בעיצוב הוכנס שינוי: העיטור מופיע לאורך השטר במקום לרוחבו.[2]
שמות העריכים של מטבעות ושטרות המדינה
שטרות "בנק אנגלו-פלשתינה" נושאים את שם העריך המנדטורי "מיל" ו"לירה א"י", פרי פשרה שהושגה בתקופת המנדט עם הבריטים והערבים, אשר רצו בשם "פלשתינה".
המטבע הראשון של מדינת ישראל, שהונפק ב-1948, נטבע בעריך המנדטורי "מיל", אך כבר ב-1950 הוחלף שם זה ב"פרוטה" שהייתה העריך של רבים מן המטבעות היהודיים הקדומים.
בין סדרת "בנק אנגלו-פלשתינה" לסדרת "בנק לאומי" חלו שינויים מהותיים - החלפת שם המטבע "לירה א"י" במינוח "לירה ישראלית". עידן הלירות - שם המטבע הישראלי במשך 32 שנים - נחתם בשנת 1980. בגלל האינפלציה הדוהרת של סוף שנות השבעים ומחצית א' של שנות השמונים למאה ה-20, הוחלפו סדרות השטרות פעמיים. בשנת 1980 נוצל השינוי גם להחלפת שם יחידת העריך ל"שקל", עריך עברי מן המקורות היהודיים. מקורו של השקל העברי הוא בימי הבית הראשון בתקופה בה המתכות היקרות נשקלו במאזיים כנגד משקולות אבן ויחידת משקל אחת נקראה "שקל". לימים התגלגל שם זה למטבעות כסף אלה אף שימשו לתרומת מחצית השקל לבית המקדש.
במחצית ראשונה של שנות השמונים למאה ה-20, בגלל המשך האינפלציה הגבוהה התעורר צורך להנפיק שטר הגבוה מ-10,000 שקלים, אזי הוחלט להחליף שוב את שם המטבע. בשנת 1985 נמחקו מהעריך הקודם שלושה אפסים כדי להקל על ביצוע עסקאות וכחלק מתהליך בלימת האינפלציה ושם המטבע הוחלף ל"שקל חדש". כך שקל חדש אחד החליף 1,000 שקלים (ישנים).
מטבעות ושטרות תקופת המנדט הבריטי (1948-1917)
עד שנת 1920 המשיך לשמש בארץ המטבע המצרי שהיה בשימוש בעת שלטון העות'מאנים אולם רק בסוף 1927 הוחלף המטבע המצרי בפונט - היא הלירה של פלשתינה (א"י) שהופקה בידי "מועצת המטבע הפלשתינאי" (אשר ישבה בלונדון) והייתה שוות ערך ללירה שטרלינג הבריטית. על המטבעות מופיעים ענף זית וכתובת באנגלית ערבית ועברית. על פני השטרות מופיעים מבנים מוסלמיים ויהודיים - קבר רחל, כיפת הסלע והמגדל ברמלה - ועל גב כל השטרות מגדל דוד. המטבעות הונפקו בעריכים 1, 2, 5, 10, 20, 50, ו-100 מיל, והשטרות בעריכים - 500 מיל, 1, 5, 10, 50 ו-100 פונט.[3]
מטבעות מדינת ישראל
המטבע הראשון
בתש"ח 1948 הונפק מטבע אלומיניום בן 25 מיל ובצדו השני אשכול ענבים הלקוח ממטבע בר-כוכבא, מטבע זה הונפק במהלך שנתיים בלבד. כבר בעת עיצובו הוחלט שעל המטבעות יונצו דגמים ממטבעות יהודיים עתיקים.
מעות נייר
בשנים הראשונות למדינה במקום מטבעות מתכת הונפקו מעות נייר זאת כדי לחסוך בהוצאות וכיוון שכמות המתכת הזמינה הייתה מוגבלת. מעות הנייר הונפקו בעריכים של 50 ו-100 פרוטות ועוצבו בדגם של רצפת פסיפס מבית כנסת עתיק בבית אלפא, וכונו "שטיחים". כל עריך נדפס בצבע שונה. ב-19532 נוספה מעת נייר בעריך 250 פרוטה ועליה נוף הכנרת.[4]
סדרת פרוטות
בשנים תש"ט - תש"ך 1960-1949 הונפקה סדרת המטבעות הראשונה ממתכת. עריכי הסדרה הם 1, 5, 10, 25, 100, 250 ו-500 פרוטה. העריכים הנמוכים נעשו מאלומיניום ומגנזים או מנחושת בדיל ואבץ. העריכים הגבוהים נעשו מנחושת וניקל. לעריך הגבוה של 500 פרוטה נוסף גם כסף.
דגמי המטבעות: 1 - עוגן ממטבע חשמונאי, 5 - נבל ממטבע בר-כוכבא, 10 - אמפורה ממטבע בר-כוכבא, 10 מסולסל - פכית ממטבע בר-כוכבא, 25 - אשכול ענבים ממטבע בר-כוכבא, 50 - עלה גפן ממטבע המרד הגדול, 100 - דקל ממטבע בר-כוכבא, 250 - כפות תמר ממטבע המרד הגדול, 500 - רימונים ממטבע המרד הגדול.[5]
סדרת האגורות והלירות
בשנים תש"ך - תש"ם 1980-1960 הונפקה סדרה חדשה ובה העריכים - 1, 5, 10 25 אגורות ו-1/2, 1 ו-5 לירות. עריכי האגורות נעשו מאלומיניום ומגנזיום או מנחושת, בדיל ואבץ ועריכי הלירות - מנחושת וניקל.
דגמי המטבעות: 1 - שיבולים ממטבע של אגריפס א', 5 - רימונים מתבליט בית כנסת בכפר נחום, 10 -דקל ממטבע בר-כוכבא, 25 - כינור ממטבע בר-כוכבא, 25 - אשכול ענבים ממטבע בר-כוכבא, 1/2 לירה - מנורה משער טיטוס ברומא, 1 לירה - רימונים ממטבע המרד הגדול, 5 לירות - אריה מטביעת חותם עברי קדום "לשמע עבד ירבעם" ממגידו.[6]
סדרת האגורות החדשות והשקל
בשנת 1980 עקב אינפלציה גואה, הוסר אפס אחד מכל עריך שהיה בסדרה הקודמת והעריך הנמוך נקרא "אגורה חדשה" בעוד העריך הגבוה נקרא "שקל". עכריכים בסדרה זו הם 1, 5, ו-10 אגורות חדשות ו-1/2, 1, 5, 10, 50 ו-100 שקלים. המעות של 1 ו-5 אגורות חדשות נעשו מאלומיניום ומגנזיום, של 10 אגורות חדשות נעשו מנחושת וניקל, ל 1/2, 1, 10 ו-100 מנחושת וניקל ושל 5 ו-50 מנחושת, אלומיניום וניקל.
דגמי המטבעות: 1 אגורה חדשה - דקל ממטבע בר-כוכבא, 5 אגורות חדשות - מנורה משער טיטוס ברומא, 10 אגורות חדשות - רימונים מתבליט בית כנסת בכפר נחום, 1/2 שקל - אריה מטביעת חותם עברי קדום "לשמע עבד ירבעם" ממגידו, 1 שקל - גביע ממטבע המרד הגדול, 5 שקלים - צמד קרני שפע ממטבע יוחנן הורקנוס א', 10 שקלים - ספינה ממטבע הורדוס ארכילאוס, 50 שקלים - לולב ואתרוגים ממטבע המרד הגדול ו-100 שקלים - מתאר מטבע של מתתיה אנטיגונוס ועליו עם דגם מנורת שבעת הקנים.[7]
סדרת האגורות והשקל החדש
בשנת 1985 עקב האינפלציה, הוחלט שוב להנפיק סדרה חדשה. בסדרה זו הוחלף השם "שקל" ל"שקל חדש" תוך מחיקת 3 אפסים מן הסכומים של הסדרה הקודמת. מעות הסדרה חזרו להיקרא "אגורות" במקום "אגורות חדשות".
בסדרה זו 8 עריכים - 1, 5, ו-10 אגורות ו-1/2, 1, 2, 5 ו-10 שקלים חדשים. המעות של 1, 5, ו-10 אגורות ושל 1/2 ש"ח עשויות מנחושת, אלומיניום וניקל, של 1 ו-5 ש"ח - מנחושת וניקל ושל 2 ש"ח - מפלדה מצופה בניקל. במטבע של 10 ש"ח יש טבעת חיצונית העשויה פלדה מצופה ניקל, העיגול המרכזי עשוי מברונזה מצופה באורייט.
עיצוב דגמי המטבעות עד ל־10 אגורות נשמר מן הסדרה הקודמת. בעריכים החדשים הופיעו הדגמים הבאים: 1/2 ש"ח - כלי מיתר מחותם "מעדנה בת המלך" מימי בית ראשון, 1 ש"ח - שושן ממטבע פחוות "יהד", 2 ש"ח - צמד קרני שפע וביניהן רימון ממטבע של יהוחנן הורקנוס א', 5 ש"ח - כותרת פרוטו יונית מימי הבית הראשון, 10 ש"ח - דקל וסלים קלועים ממטבע המרד הגדול.[8]
שטרות מדינת ישראל
סדרת בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ
סדרת השטרות הראשונה הוכנסה למחזור באוגוסט 1948 והוכנה עבור המדינה שבדרך בחסות "בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ" שכן טרם נוסד במדינה בנק מרכזי.
הדפסת הסדרה נעשתה בניו יורק ועל השטרות לא הופיע שם המדינה. שם העריך המשיך להיות לירה א"י כמו בתקופת המנדט. מחמת קוצר זמן השתמשו המדפיסים בעיטורי דגמים שהיו מוכנים בידיהם כאמצעי נגד זיופים. הכיתובים הופיעו בעברית, אנגלית וערבית כפי שנהוג עד היום. השטרות הונפקו בחמישה עריכים: 500 מיל, לירה אחת, חמש, עשר, וחמישים לירות א"י והודפסו רק על צד אחד.[9]
סדרת בנק לאומי לישראל בע"מ
במאי 1951 הועברו נכסי בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ לבנק לאומי לישראל בע"מ ולפיכך התעורר צורך להנפיק סדרה חדשה. זו הודפסה בניו יורק ושמרה על עיצובה של הסדרה הקודמת אך בשינוי צבעים והחלפת השם "מיל" ב"פרוטה". שינוי חשוב נוסף הוא הופעת השם ישראל. גם בסדרה זו 5 עריכים: 500 פרוטה, לירה אחת, חמש, עשר, וחמישים לירות ישראליות.[10]
הנפקות בנק-ישראל
סדרה א'
השטרות הודפסו בלונדון ונכנסו למחזור ב-1955. הסדרה כוללת 5 עריכים ונושאי עיטוריה הם - נופים בארץ ובצדם פרחי בר, על גב השטרות ציורים מופשטים. על 500 פרוטה תואר בית כנסת עתיק מכפר ברעם, על 1 לירה - נוף בגליל העליון, על 5 לירות נוף הנגב, על 10 לירות - עמק יזרעאל ועל 50 לירות הדרך לירושלים. על גב השטרות תוארו ציורים מופשטים שמטרתם להקשות על זייפנים. שטרות הסדרה שונים בגודלם - ככל שהעריך גבוה יותר השטר גדול יותר.[11]
סדרה ב'
השטרות הודפסו בלונדון ונכנסו למחזור ב-1959. הסדרה כוללת 5 עריכים ולעיטוריה נבחרו דמויות מייצגות בחברה הישראלית, על גב השטרות ממצאים יהודיים עתיקים. כך הופיעו על חצי לירה נחלאית ועל צד הגב קברי הסנהדרין בירושלים, על 1 לירה - דייג ועל צד הגב פסיפס בית כנסת בעוספיה, על 5 לירות - פועל ועל צד הגב טביעת חותם מימי בית ראשון "לשמע עבד ירבעם", על 10 לירות - מדען ועל צד הגב המגילות הגנוזות, על 50 לירות חלוצים בנגב ועל צד הגב פסיפס בית כנסת במעון. נשמרה המסורת בה ככל שהעריך גבוה יותר השטר גדול יותר.[12]
סדרה ג'
השטרות נכנסו למחזור למן שנת 1969 ועד 1972. בסדרה זו חידוש עיצובי, על פני השטרות מופיעים דיוקני אישים יהודיים ועל גב השטרות מבנים ונושאים הקשורים באותם אישים. הסדרה כוללת 4 עריכים. על פני 5 לירות תואר אלברט איינשטיין אשר הוצע לו לכהן כנשיאה השני של מדינת ישראל ועל צד הגב מבנה הכור למחקר גרעיני בנחל שורק, על 10 לירות - חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי ועל צד הגב בית ביאליק בתל אביב, על 50 לירות - חיים ויצמן, הנשיא הראשון ועל צד הגב בניין הכנסת בירושלים, על 100 לירות - בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה ועל צד הגב סמל המדינה ומסביב סמלי שנים עשר השבטים.
גם בסדרה זו השטרות שונים בגודלם, ככל שהעריך גבוה יותר השטר גדול יותר.[13]
סדרה ד'
השטרות נכנסו למחזור למן שנת 1975 ונוסף בה אלמנט חדש - סימן זיהוי לעיוורים. על פני השטרות מופיעים דיוקני אישים יהודיים ועל גב השטרות שערי העיר העתיקה שבחומות ירושלים. הסדרה כוללת 5 עריכים. על פני 5 לירות תוארה הנרייטה סאלד על רקע בית החולים "הדסה" בהר הצופים בירושלים, על צד הגב שער האריות, על 10 לירות - משה מונטיפיורי, על רקע שכונת משכנות שאננים בירושלים ועל צד הגב שער יפו, על 50 לירות - חיים ויצמן, על רקע ספריית "ויקס" במכון ויצמן ברחובות ועל צד הגב שער שכם, על 100 לירות - בנימין זאב הרצל, על רקע הכניסה להר הרצל בירושלים ועל צד הגב שער ציון, על 500 לירות דוד בן-גוריון על רקע הספרייה בשדה בוקר כאשר על צד הגב שער הרחמים. גם בסדרה זו ככל שהעריך גבוה יותר השטר ארוך יותר. סדרה זו חתמה את עידן הלירה שהייתה שם המטבע של המדינה במשך 32 שנים.[14]
סדרת השקל
בשנת 1980, עקב האינפלציה המתמשכת, הוסר אפס אחד מכל עריך שהיה בסדרה הקודמת ונכנס שם חדש לעריך, הנקרא "שקל". בסדרה זו ארבעת השטרות בעריכים הנמוכים עוצבו במתכונת הסדרה הקודמת ונשאו אותן דמויות ואותם צבעים. מפאת האינפלציה, נוספו במשך הזמן עוד חמישה עריכים. זוהי הגדולה בסדרות, והיא כללה תשעה עריכים, כשהגבוה בהם הגיע ל־10,000 שקל.
לאחר הנפקתו של שטר 100 שקל עם דמותו של זאב ז'בוטינסקי על צד הפנים ושער הפרחים על צד הגב, נדרש להנפיק עריכים נוספים גבוהים יותר. שערי ירושלים מוצו, ולפיכך הוחלט שעל גב השטרות החדשים יופיעו מוטיבים הקשורים לפועלה של הדמות שעל צד הפנים. שינוי נעשה גם בגודל השטרות, שהפך בארבעת העריכים הגבוהים לאחיד.
על השטר בן 500 שקלים - מופיע עתה הברון רוטשילד, ועל צד הגב אשכול ענבים, סמל ליקבים מיסודו של הברון; על 1000 שקלים - הרמב"ם, ועל צד הגב נוף מסוגנן של טבריה, העיר שלפי המסורת בה נקבר הרמב"ם; על 5000 שקלים - לוי אשכול, ועל צד הגב המוביל הארצי, מפעל שלוי אשכול הוציא לפועל; ועל 10000 שקלים גולדה מאיר, עם צד גב בו נראית גולדה בתפקידה כצירת ישראל ברוסיה, מוקפת קהל יהודים בחזית בית הכנסת במוסקבה.
ברקע דיוקן צד הפנים של השטרות מופיעים אלמנטים מיוחדים. למשל, לוי אשכול נראה על רקע ירושלים, ולצד דיוקנה של גולדה נראה עץ מסוגנן בצורת מגן דוד. בסדרה זו נבחרו צבעי השטרות בקשר למתואר עליהם: שטר רוטשילד הוא אדום, הרמב"ם - ירוק, אשכול בצבע כחול, והשטר של גולדה בצבע כתום.[15]
סדרת השקל החדש
בשנת 1985 הוחלט שוב, מפאת האינפלציה, להנפיק סדרה חדשה בה שונה השם "שקל" ל"שקל חדש" תוך מחיקת 3 אפסים מן הסכומים של הסדרה הקודמת, וכך שקל חדש אחד שווה ל-1000 שקלים ישנים.
על פני השטרות ממשיכים להופיע אישים יהודיים ובצד הגב אלמנטים הקשורים בפעילוה של הדמות. שלושת העריכים הנמוכים - 1, 5, ו-10 דומים לאלה שבסדרת השקלים, עליהם נוספו השטרות הבאים: 20 ש"ח עם דיוקנו של משה שרת ובצד הגב הבניין המקורי של הגימנסיה "הרצליה" שבה למד שרת, 50 ש"ח עם דיוקנו של ש"י עגנון ובצד הגב נראה קו הרקיע של ירושלים ומתחת עיירה יהודית במזרח אירופה, 100 ש"ח עם דיוקנו של יצחק בן-צבי נוף פקיעין שאותה חקר ובית הכנסת, עץ החרוב והמערה שבמקום, ו-200 ש"ח דיוקנו של זלמן שזר שצד הגב ממחיש את פועלו של שז"ר בתפקידו כשר החינוך הראשון שחוקק את חוק חינוך חובה.[16]
סדרת השקל החדש ב'
החל מ-1999 נכנסה סדרה זו למחזור והיא מתאפיינת בעיצוב השטרות לאורך. בסדרה זו רכיבים גאומטריים, העיצוב הוא חדשני-ממוחשב וכולל אמצעי ביטחון מתוחכמים הכוללים מיקרו-טקסט. בשנת 2008 הוכנס למחזור באופן ניסיוני שטר חדש של 20 ש"ח העשוי במקום מכותנה, מחומר סינתטי בשם "פולימר". בסדרה העריכים: 20, 50, 100 ו-200 ש"ח, ועליה אותן דמויות שהופיעו בעריכים המקבילים בסדרה הקודמת.[17]
סדרת השקל החדש ג'
בשנת 2014 נכנסה למחזור סדרה ג', המתייחדת בכך שעל פניה מופיעים משוררים יהודים בולטים. בסדרה ארבעה עריכים בני 20, 50, 100 ו-200 ש"ח. בסדרה זו חזר העיצוב להיות רוחבי, ושוב חזר גודל השטר לבטא את גובה העריך. בסדרה אמצעי ביטחון מתוחכמים, שחלקם לא פורסמו לציבור.
המשוררים המופיעים על השטרות הם: 20 ש"ח – רחל המשוררת, 50 ש"ח – שאול טשרניחובסקי, 100 ש"ח – לאה גולדברג, ו-200 ש"ח – נתן אלתרמן.
ראו גם
לקריאה נוספת
יגאל ארקין, המטבעות והשטרות של ישראל 2006-1927, (עריכה מדעית ר. ברקאי), בנק ישראל, ירושלים 2006.
קישורים חיצוניים
מקורות
- רחל ברקאי, חדש וישן בראי המטבע, קטלוג מרכז המבקרים של בנק ישראל, ירושלים 2010.
הערות שוליים
- ↑ רחל ברקאי, עיצוב השטרות והמטבעות, בתוך: יגאל ארקין, המטבעות והשטרות של ישראל 2006-1927, (עריכה מדעית ר. ברקאי), בנק ישראל, ירושלים 2006.
- ↑ רחל ברקאי, עיצוב השטרות והמטבעות, בתוך: יגאל ארקין, המטבעות והשטרות של ישראל 2006-1927, (עריכה מדעית ר. ברקאי), בנק ישראל, עמ' 16-14.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 26-24.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 30.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 33.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 37.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 40.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 43.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 31.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 32.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 35.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 36.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 38.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 39.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 42-41.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 45-44.
- ↑ רחל ברקאי, עמ' 26.
מטבעות ושטרות מדינת ישראל41622049