לשמע עבד ירבעם
 | |
| חותמת "לשמע עבד ירבעם" בבול של מדינת ישראל - שנת 1957 | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | חותם |
| חומרים | לפיס לזולי |
| תוכן הממצא | |
| לשמע עבד ירבעם | |
| פרטי האתר והחפירה | |
| שם אתר | תל מגידו |
לשמע עבד ירבעם הוא חותם מלכותי נדיר שנמצא בחפירות תל מגידו בשנת 1904, על ידי הארכאולוג ממוצא אמריקאי גוטליב שומאכר שהיה מבני המושבה הגרמנית בחיפה. החותם שמתוארך למאה התשיעית או השמינית לפנה"ס, עשוי אבן לפיס לזולי בצבע כחול עליה חרוטה דמות של אריה שואג ועץ דקל, כשמעליה ומתחתיה חרוט באותיות עבריות קדומות הכיתוב: "לשמע עבד ירבעם".[1][2]
רקע
בתחילת המאה-19, בין השנים 1905-1903 ניהל גוטליב שומאכר את החפירות בתל מגידו. בשנת 1904 במהלך החפירות באתר הוא גילה אבן חן יוצאת דופן, שמתגלית כחותם מימי ממלכת ישראל, המאה השמינית לפנה"ס. ממחקר מאוחר יותר שנעשה על החותם על פי הממצאים שתועדו על ידי שומאכר, הסיק שמואל ייבין שהחותם מיוחס לתקופת ירבעם בן יואש, המוכר גם כירבעם השני, מי שמלך את פרק הזמן הארוך ביותר מבין מלכי ממלכת ישראל. המחקר שלו נעשה תוך התבססות והשוואה לכתב העברי הקדום שנתגלה על חרסי שומרון.[1][2]
החותם
אבן החותם עשויה אבן לפיס לזולי בגוון כחול. האבן אינה מנוקבת לאורכה, דבר שמעיד על כך שלא ניתן היה לענוד אותה מסביב לצוואר. לכן, היא אינה מהווה סוג של קמע. השימוש בה כחותם נעשה באמצעות מסגרת כלשהי עשויה שנהב או עץ, אליה הוכנס החותם. פני החותם עצמם, קצת מעוגלים ועליהם חרוטה במיומנות מאוד גבוהה, דמות של אריה שואג, כאשר לסתותיו פתוחות וזנבו מורם כלפי מעלה. מעל דמות האריה השואג נחרטו האותיות העבריות הקדומות שיוצרות את המילה: "לשמע". מתחת לדמות האריה השואג, מופיעות גם כן אותיות עבריות קדומות היוצרות את המילים: "עבד ירבעם". בצד שמאל של החותם, ליד פיו הפעור של האריה, ישנה חריטות עדינות ומדויקות של עץ המזכיר עץ דקל. מצד ימין ליד זנבו המורם של האריה, ישנם חריטות של קווים אנכיים שנראה שהם לא הושלמו. שתי החריטות, זו של עץ הדקל והחריטות ליד זנבו של האריה, נראות כתוספות מאוחרות יותר לחותם.[1]
מיקום החותם
על פי המחקר של שומאכר, החותם הועבר לקונסטנטינופול, על ידי גורם בכיר במטרה שיהיה חלק מהמוצגים של המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול. אך החותם מעולם לא הגיע למוזיאון אלא הועבר ישירות לאוסף הפריטים של הסולטן עצמו.[1] עדות שנגבתה ב-1966 מביתו של גוטליב שומכר, אך פורסמה רק ב-2024, מלמדת שהחותם הושם בקברו של הסולטן עבדול חמיד השני[3] ועל כן כל שנותר בידינו כיום היא טביעה שנעשתה מאותו חותם.
בתרבות
תמונת האריה השואג מהחותם שובצה בסמל המועצה האזורית מגידו שעוצב בשנת 1952[4].
סמל זה, שהפך לאחד החשובים בתרבות הישראלית תואר על מטבעות ושטרות מדינת ישראל. הוא הופיע על שטר חמש לירות אשר הונפק בסדרה ב' של בנק ישראל וכן מאוחר יותר על מטבע חצי שקל, שהונפק ב-1980 והיה במחזור עד 1985[5].
החותמת הונצחה גם בבבול של מדינת ישראל ב-1957, אחד משלשה בולים המציגים חותמות עבריות עתיקות, בעיצוב מרים קרולי[6].
הסמל שימש בסיס לסמל פיקוד המרכז.[7]
החותמת מופיעה בתור הסמל של חברת קלפי המשחק "אריה חברה לקלפים בע"מ", שאת הכתובת מחליפה המילה "אריה" באותיות פיניקיות.
הסופרת רינה הברון כתבה את סיפורו של האריה בחותמת שמע בספרה "מסע האריות ( עם עובד ,1973)
-
-
סמל האריה על 5 לירות ישראליות -
סמל האריה על מטבע חצי שקל -
סמל פיקוד המרכז המובסס על החותם
טביעת החותם
בעשור השני של המאה ה־21 התפרסמה בולה שלכאורה נוצרה מהחותם המקורי או מחותם זהה לו, שנרכש בידי יגאל רונן כמה עשרות שנים קודם לכן בשוק העתיקות[8]. מספר חוקרים סמכו את ידיהם על האותנטיות של הבולה[9][10] בעוד אחרים דחו אותה כמזויפת[11].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Gottlieb Schumacher, Carl Watzinger, Tell el Mutesellim; Bericht über die 1903 bis 1905 mit Unterstützung SR. Majestät des deutschen Kaisers und der Deutschen Orientgesellschaft vom deutschen Verein zur Erforschung Palästinas Veranstalteten Ausgrabungen, Leipzig, Haupt, 1908-29
- ^ 2.0 2.1 S. Yeivin, The Date of the Seal "Belonging to Shemaʿ (The) Servant (Of) Jeroboam", Journal of Near Eastern Studies 19, 1960-07, עמ' 205–212 doi: 10.1086/371582
- ↑ Robert Deutsch, André Lemaire, Gabriel Barkay, Pieter Gert van der Veen. and David Itzhak, "The Bulla of “Shema, Servant of Jeroboam” – An Embarrassing Forgery", in: Robert Deutsch and André Lemaire (ed.), Gabriel – Tell this Man the Meaning of his Vision, Tel-Aviv, 2024 pp. 145-146
- ↑ אודות באתר מועצה אזורית מגידו
- ↑ ענבל סמט, גן לאומי תל מגידו, חוברת מידע של רשות הטבע והגנים, סעיף 14
- ↑ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 44.
- ↑ רפל בנקר, כפיר אריות יקר, על המשמר, 17 באוקטובר 1971
- ↑ איתי בלומנטל, אחרי שנקנה בשוק ב-10 שקלים התברר: החותם בן כ-3,000 שנה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2020
- ↑ אליעזר אורן, שמואל אחיטוב, אבנר אילון, מירה בר־מתיוס, יובל גורן, אורית שמיר, טביעת חותם של שמע עבד ירבעם, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה לד, 2021, עמ' 13–22
- ↑ Aḥituv, Shmuel; Ayalon, Avner; Bar-Matthews, Mira; Goren, Yuval; Magen, Michael; Oren, Eliezer D.; Shamir, Orit (2023). "A Seal Impression of 'ShemaꜤ Servant of Jeroboam'". Tel Aviv. 50 (2): 216–230. doi:10.1080/03344355.2023.2246817. ISSN 0334-4355.
- ↑ Robert Deutsch, André Lemaire, Gabriel Barkay, Pieter Gert van der Veen. and David Itzhak, "The Bulla of “Shema, Servant of Jeroboam” – An Embarrassing Forgery", in: Robert Deutsch and André Lemaire (ed.), Gabriel – Tell this Man the Meaning of his Vision, Tel-Aviv, 2024 pp. 136–149
לשמע עבד ירבעם41772106Q124714194