מוזיאון טולוז

מוזיאון טולוז
Muséum d'Histoire Naturelle de la ville de Toulouse
	לוגו המוזיאון לוגו המוזיאון
	היכל הכניסה למוזיאון
	היכל הכניסה למוזיאון
מידע כללי
סוג	מוזיאון להיסטוריה של הטבע
כתובת	Allées Jules Guesde 35, Toulouse 31000
מיקום	טולוז
מבקרים בשנה	321,401 (2019) 131,868 (2020)
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי	8 ליולי 1865
מידות
שטח	6,000 מ"ר
גובה מעל פני הים	150 מטר
קואורדינטות	43° 35′ 39″ N, 1° 26′ 58″ E
	museum.toulouse-metropole.fr
	(למפת טולוז רגילה) מוזיאון טולוז
	מיקום המוזיאון בעיר טולוז

מוזיאון טולוז (בצרפתית: Muséum d'Histoire Naturelle de la ville de Toulouse או בקיצור MHNT) הוא מוזיאון לתולדות הטבע הממוקם בעיר טולוז, צרפת. הוא מכיל אוסף של יותר מ-2.5 מיליון פריטים, וחלל התצוגה תופס שטח של כ-3,000 מ"ר.^[1]

היסטוריה

המוזיאון נוסד בשנת 1796 על ידי חוקר הטבע הצרפתי פיליפ-איזידור פיקו דה לפיירוז, כאשר האוספים שלו יכלו להיות מאוכסנים (לאחר המהפכה) במנזר הכרמליתי לשעבר בטולוז.^[2] בשנת 1808, הקיסר נפוליאון העניק רשמית את כל המבנים והקרקעות הכרמליתים לעיר טולוז,^[2] ובשנת 1865, המוזיאון נפתח לקהל במיקומו הנוכחי ובניהולו של אדואר פילהול.^[2] מוזיאון טולוז היה המוזיאון הראשון בעולם שפתח גלריה פרהיסטורית הודות לאוסף של המלקולוג אלפרד דה קנדי דה סנט-סימון^[3] (1731–1851), ושיתוף הפעולה של אמיל קרטיילהק, ז'אן-בטיסט נוולט, ויוג'ין טרוטאט.^[4]

ב-1887 (לרגל תערוכה עולמית בטולוז), הגנים הבוטניים של אוניברסיטת טולוז הפכו לחלק מהמוזיאון.^[2] בשנת 2008, המוזיאון נפתח מחדש במתכונתו הנוכחית (נכון למאי 2018) עם השלמת השיפוצים וההרחבות של המוזיאון,^[5] שתוכנן על ידי משרד האדריכלים של ז'אן פול ויגייה.^[2]^[6]

תערוכות קבע

לתערוכה הקבועה חמישה נושאים מקושרים:

רצף 1: הרגשת כוחו של כדור הארץ. אופי מערכת השמש והיווצרותה. טבע כדור הארץ - טקטוניקת הלוחות, פעילות סיסמית, ופעילות והתפרצות וולקנית, פטרולוגיה ומינרלוגיה.
רצף 2: ביטול מושגי ההיררכיה שלנו. אופי החיים - מגוון ביולוגי, סיווג וארגון.
רצף 3: התמודדות עם קנה המידה העצום. הצגת הזמן, הפליאונטולוגיה והתפתחות החיים.
רצף 4: הודאה במובן מאליו. הפונקציות העיקריות של יצורים חיים - אכילה, נשימה, תנועה, רבייה, הגנה ותקשורת.
רצף 5: המצאת העתיד. השפעת הפעילות האנושית - לחץ דמוגרפי על מערכות אקולוגיות ומשאבי טבע.

אוספים

חלק זה מציג דוגמאות להמחשת התוכן של כל אוסף שונה במוזיאון טולוז.

פרהיסטוריה

האוסף הפרהיסטורי כולל בעיקר ממצאים אריכאולוגיים שנחפרו בצרפת. הוא מכיל גם ממצאים להשוואה מחלקים אחרים של אירופה ויבשות אחרות. אספנים בולטים כוללים את אדוארד הארלה (1850–1922), אנטואן מיילט (1866–1936), אלכסיס דאמור (1808–1902), פליקס רגנו (1847–1908), לואי פרינגאי (1855–1924), אמיל קרטיילהאק (192145–192145), דניאל בוגניקור, אדוארד ג'ון דאן (1844–1937), אנרי ברויל (1877–1961), ולואי לארטט (1840–1899), וכן האוצרים ז'אן בטיסט נוולט (1802–1890), יוג'ן טרוטאט (1840–1840). 1910), ואדוארד פילהול (1814–1883).

קבר מהתקופה המזוליתית - טוויק, ברטאן
גרזנים נאוליטיים מושחזים - ריימס, צרפת
גרזנים נאוליטיים מושחזים
שרששרת חרוזי ברונזה מתקופת הברונזה

אתנולוגיה

אוספי האתנוגרפיה החוץ-אירופאית השמורים במוזיאון טולוז כוללים 5,000 פריטים מארבעה אזורים גאוגרפיים עיקריים: אוקיאניה, אפריקה, אמריקה ואסיה.

כמו אוספים צרפתיים ואירופיים אחרים, מבנה האוסף הישן קשור קשר הדוק למשלחות המחקר הרבות שהתרחשו במהלך המאה ה-19, כמו גם לעבר הקולוניאלי של צרפת, בעוד שהעשרת האוספים העכשוויים היא נושא למשימות לימוד ומסעות איסוף בשטח מזה מספר שנים.

אוקיאניה מיוצגת בכ-40% מהאוסף כאשר רוב החפצים מגיעים מאזור מלנזיה (גינאה החדשה, קלדוניה החדשה, ונואטו, איי שלמה, ניו אירלנד, בריטניה החדשה). גם האוספים הפולינזים עשירים למדי (איי פיג'י, איי סמואה, איי טונגה, איי החברה, איי מרקיז ואי הפסחא). גסטון דה רוקמאורל, הקצין השני של ז'ול דומון ד'אורוויל ונווט גדול בעצמו, הוא אחד התורמים החשובים ביותר למוזיאון ולעיר טולוז (מ-1841). האוסף האוקיאני של מוזיאון טולוז הוא אחד החשובים בצרפת.

שרשרת המורכבת משבעה חרוזי ג'יידיט על שני חוטי שיער של שועל-מעופף (Pteropus vetulus) - קלדוניה החדשה
שק מסיבי אגוז אריקה - גינאה החדשה

אפריקה מצידה מיוצגת בכ-30% מהאוסף עם חפצים המגיעים בעיקר מהמושבות לשעבר של מערב אפריקה (מאלי, סנגל, חוף השנהב) ומדגסקר. חפצים אלה הגיעו ממשימות אתנוגרפיות, אוספים אישיים של מנהלים קולוניאליים או חיילים. המכובדים המקומיים סיפקו לראשונה לאוספים האתנוגרפיים של המוזיאון חפצים אפריקאים, כמו הגנרל גלייני שתרם את אוסף האוסף האישי שלו למוזיאון בסוף המאה ה-19. אחד החלקים המרכזיים באוסף האפריקאי הוא מסכת באגה "נימבה" מגינאה שנאספה על ידי אנרי לאבורט בשנות ה-30.

ציפור עם גוזליה, משקולת מפליז ששימשה לשקילת אבקת זהב - תרבות האקאן המאה ה-19
משקולת ששימשה לשקילת אבקת זהב - תרבות האקאן, גאנה
ארנבת, משקולת מפליז ששימשה לשקילת אבקת זהב - תרבות האקאן המאה ה-19
כובע קש אותו חבשו רועי צאן מעל כובע כותנה - סודאן הצרפתית
צמידי קרסול - חוף השנהב
דלת עץ עם גילוף בצורת תנין - מדגסקר
קמיעות - מדגסקר^[7]

הקולקציה האמריקאית עודנה בהרחבה עם משימות איסוף שמתבצעות מאז 2010 במרכז ברזיל עם אוכלוסיות אמריקאיות (קרחה (Karajá), תרבות השינגו, וכו') ומייצגת כעת קצת יותר מ-20% מהאוספים. אוסף זה כולל בין האוסף הישן גם סט מייצג של קרמיקה פרה-קולומביאנית, סט קטן מצפון אמריקה, וכן חלק מהחפצים שנאספו במהלך משלחת המחקר של לאון דה ססאק.

סלסלאות ששימשו לאכסון קישוטי נוצות - שבט קרחה (Karajá), ברזיל
מסכת נוצות ארה - ברזיל

האוספים האסייתים הם המצומצמים ביותר, אך כוללים קבוצה של חפצים יוצאי דופן מלאוס וקמבודיה, שחלקם נאספו על ידי גסטון דה רוקמאורל.

בוטניקה

העשבייה מכילה דגימות היסטוריות שנאספו על ידי בנימין בלנסה (1825–1891).

פרי של העץ Entada phaseoloides
חלק סיבי של לופה
פרי בשל של כסית האבוב
זרעים של מקור חסידה גזור

אנטמולוגיה

חיפושיות

רצנית מהמין Cerapterus pilipennis - זמביה
ברקנית מהמין Chrysochroa rajah thailandica - צ'יאנג מאי, תאילנד
ברקנית מהמין Hiperantha testacea - קולומביה
ברקנית מהמין Metaxymorpha gloriosa - צפון קווינסלנד, אוסטרליה

פרפראים

נימפית מהמין Historis odius - קולומביה
נימפית מהמין Charaxes varanes - מלאווי
נימפית מהמין Morpho didius - פרו
נימפית מהמין Archaeoprepona licomedes - ברזיל

חגבאים

עפרן כחול Oedipoda caerulescens - גן המוזיאון
חגב מהמין Titanacris albipes - גינאה הצרפתית
חגב מהמין Titanacris picticrus- גינאה הצרפתית
חגב מהמין Porphyromma speciosa - גינאה הצרפתית

מינרולוגיה

אורניתולוגיה

אוסף העופות של מוזיאון טולוז מכיל יותר מ-30,000 פריטים, מהן כ-20,000 ביצים. כ-8,500 פוחלצים וכ-1,500 עורות. פריטי עופות נוספים הם כ-2,000 שלדים וגולגולות וכ-5,300 ביצים. האוסף מתמקד באירופה (במיוחד בצרפת), אך באוסף יש גם מינים אקזוטיים. רובם מתועדים בכרטיסים או במערכות ממוחשבות.
אוסף פוחלצי העופות של ויקטור בסאוצ'לה, המונה כ-5,000 דגימות, הוא אחד האוספים ההיסטוריים החשובים באירופה.
אספנים נוספים שאוספיהם מיוצגים הם ר. בורה, גוסטב קוסאון, מוריס גאורדון, המונוויל, אדריאן לקרו, ורבוסין.

לילית שלג: הפוחלץ הוותיק ביותר במוזיאון, נאסף בשנת 1807
מיינה צהובת-פנים (Mino dumontii)
ברבט הטוקן (Semnornis ramphastinus)

אוסף הביצים של ז'אק פרין דה-בריחמבאו (1920–2007) נרכש ב-2010. הוא מכיל את האוספים האישיים שלו, בתוספת אלו של אורניתולוגים אחרים, בעיקר ז'ורז' גויצ'ארד, אנרי היים דה בלסאק ורנה דה נאורואה. הוא כולל את כל המינים הפלארקטיים (אירופה, צפון אפריקה ואסיה), כ-1,000 מינים וכמעט 15,000 ביצים, והוא אחד מאוספי הביצים הפלארקטיים השלמים והמתועדים ביותר באירופה.

ביצה של עיט מחודד-זנב
ביצה של לבנית קטנה
ביצה של פניניית הקסדה
ביצה של יסעור ענק דרומי
ביצים של טסית הבתים
ביצה של יונה נודדת

אוסטאולוגיה

שלד של חפרפרת אירופית
גולגולת של למור צמרי מזרחי
גולגולת של שאגן אדום ונצואלי
גולגולת של בבון צהוב

פלאונטולוגיה

אוסף הדגימות של אוסף הפלאונטולוגיה מסתכם בעשרות אלפים. הדגימות מתוארכות מהתקופה הפליאוארכאית ועד לאאוקן.

חסרי חוליות

חדר חסרי החוליות נקרא סן-סימון לכבוד אוסף המלקולוג אלפרד דה קנדי דה סן-סימון, שהוצג במהלך תערוכת פתיחת המוזיאון ב-1865, בניהולו של אדואר פילהול.

אחת מצורות החיים הקדומות ביותר, סטרומטוליט מתקופת הפלאוארכאיקון - 3.2–3.6 למ"ש
טרילוביט.

בעלי חוליות

שלד שלם של קרנף צמרירי מהפליסטוקן - לפני אלפי שנים
גולגולת של קרנף צמרירי
לסתות של דוב מערות מהפליסטוקן

הגן הבוטני של אנרי גאסן

אנרי גאסן היה פיטוגאוגרף ובוטנאי מטולוז. הגן הבוטני המנציח את שמו מחובר למוזיאון והוא חלק מאוניברסיטת פול סבאטייר למחקר והדרכה למדעי כדור הארץ והחיים. אזור בוטני שני, גני המוזיאונים, משתרע על פני 30 דונם. הוא בולט בזכות "Potagers du monde" (גני ירק בעולם) ו-"בית צל", המשחזר את התנאים הנדרשים על ידי צמחי צל.

לקריאה נוספת

François Bon, Sébastien Dubois, Marie-Dominique Labails, 2010. Le Muséum de Toulouse et l'invention de la préhistoire Toulouse Editions Muséum de Toulouse מסת"ב 978-2-906702-18-9

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון טולוז בוויקישיתוף

אתר המוזיאון (בצרפתית)

הערות שוליים

^ Le Muséum de Toulouse on the official site of the tourism office of Toulouse
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 "Quelques dates de l'histoire du Muséum..." (בצרפתית). Muséum de Toulouse. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ Camboulives, Roger (באוקטובר 1977). "Excursion à Saint Simon au site de Candie". L'Auta (בצרפתית). No. 431. Toulouse, France. pp. 218–227. נבדק ב-12 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
^ Le Muséum de Toulouse et l'invention de la préhistoire, 2010 מסת"ב 978-2-906702-18-9.
^ "« Toulouse (Haute-Garonne), Muséum d'Histoire Naturelle : rapport de fouilles »".
^ "Jean-Paul Viguier et Associés: Muséum de Toulouse".
^ Muséum de Toulouse ETH AC MD 88

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36528618מוזיאון טולוז

[1] Le Muséum de Toulouse on the official site of the tourism office of Toulouse

[MHNT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 "Quelques dates de l'histoire du Muséum..." (בצרפתית). Muséum de Toulouse. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[3] Camboulives, Roger (באוקטובר 1977). "Excursion à Saint Simon au site de Candie". L'Auta (בצרפתית). No. 431. Toulouse, France. pp. 218–227. נבדק ב-12 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)

[hist-4] Le Muséum de Toulouse et l'invention de la préhistoire, 2010 מסת"ב 978-2-906702-18-9.

[5] "« Toulouse (Haute-Garonne), Muséum d'Histoire Naturelle : rapport de fouilles »".

[viguier-6] "Jean-Paul Viguier et Associés: Muséum de Toulouse".

[7] Muséum de Toulouse ETH AC MD 88

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]