לימוד תורה ונישואין
מראה
תלמוד תורה ונישואין הוא נידון הלכתי האם מצוות תלמוד תורה קודמת, או שמצוות נשיאת אשה קודמת.
רקע
הגמרא במסכת קידושין[1] דנה האם לימוד תורה קודם לנשיאת אשה, הגמרא מביאה ששמואל הורה שהנישואין קודמים כדי להימנע מהרהורי עבירה[2], ורבי יוחנן הורה שלימוד התורה קודם, כי אם יקדים את נישואיו צרכי ביתו יבטלוהו מלימודו, הגמרא מסבירה שאין מחלוקת בין האמוראים אלא שאחד מהם דיבר לבני ארץ ישראל והשני לבני בבל.
ההבדל בין בני בבל לבני ארץ ישראל
בגמרא לא התפרש מה נאמר לבני א"י ומה לבני בבל, ובביאור דברי הגמרא נחלקו הראשונים:
- רש"י בפירוש הגמרא[3] פירש ששמואל דיבר לבני בבל, שהיו נוהגים בזמנם ללמוד תורה בארץ ישראל, וכיון שאינם לומדים במקום מגוריהם, אין צרכי הבית מוטלים עליהם, ולפיכך קודם ישאו אשה. ואילו רבי יוחנן דיבר לבני ארץ ישראל, שכיון שהיו לומדים תורה במקומם היו צרכי הבית מוטלים עליהם, ולכן כיון שהדבר מפריע ללימודם קודם יעסקו בתורה.
- רבנו תם בתוספות[4] פירש את דברי הגמרא שרבי יוחנן דיבר לבני בבל, שכיון שהיו עניים עול הפרנסה הפריע להם ללמוד, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל שהיו עשירים, ולכן עול הפרנסה לא הפריע להם ללמוד.
- הר"ן בפירושו על הרי"ף[5] הסביר ששמואל דיבר לבני בבל, שכיון שנשות בבל היו מתעסקות בצרכי הבית אין הדבר מפריע לו ללמוד, ולכן עדיף שקודם ישא אשה כדי לינצל מהרהורים, אך רבי יוחנן דיבר על בני ארץ ישראל, שכיון שנשותיהם מפונקות היו ולא היו מתעסקות בצרכי הבית, עדיף שקודם יעסקו בתורה ולאחר מכן ישאו אשה, כדי שיעסקו בתורה ללא עול הפרנסה.
- התוספות ר"י הזקן מסביר ששמואל דיבר לבני בבל, שאם לא ישאו אשה יצרם מתגבר עליהם, ולכן קודם ישאו אשה. ואילו רבי יוחנן דיבר לבני ארץ ישראל ששם יש יכולת להתגבר על היצר יותר מאשר בבבל[6].
מעשה בן עזאי
הגמרא במסכת יבמות[7] מביאה שבן עזאי לא עסק כלל בפריה ורביה, כיון שאמר שחשקה נפשו בתורה והעולם יכול להתקיים על ידי אחרים.
ומצינו מספר ביאורים בפוסקים על מנהגו של בן עזאי:
- החיד"א בספרו "ברית עולם" על ספר חסידים[8] מסביר שכיון שעסק בפריה ורביה בגלגול הקודם, פטור מפריה ורביה בגלגול זה.
- הערוך השולחן[9] הסביר שדבקותו החריגה של בן עזאי בתורה גרמה לכך שכל פרישה מלימוד תורה היתה עלולה לגרום לסכנת נפשות, ולכן היה פטור מפריה ורביה. הסבר דומה מסביר רבי אלחנן וסרמן[10] שאמנם בן עזאי לא היה פטור, אך היה אנוס מפני שלא היה יכול להסיח את דעתו מהתורה.
- המהר"ם שיק[11] הסביר שמצוות פריה ורביה אינה מצווה על כל אחד ואחד, אלא היא מצווה כללית על כל העולם לפרות ולרבות, ולכן כיון שהעולם יכול להתקיים על ידי אחרים בן עזאי לא נשא אשה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "לימוד תורה ונישואין", באתר ויקיסוגיה
הערות שוליים
- ↑ מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב'.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב', ד"ה הא לן הא להו.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב'
- ↑ [דרוש מקור: מסכת, דף, עמוד] ד"ה הא
- ↑ קידושין י"ב ע"א מדפי הרי"ף
- ↑ המקנה[דרוש מקור] מסביר שכיון שבארץ ישראל יש יותר קדושה וחכמה, יש שם יותר יכולת להתגבר על היצר.
- ↑ דף ס"ג עמוד ב'
- ↑ סימן תקי"ז
- ↑ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן א'
- ↑ קובץ הערות, הוספות א'.
- ↑ שו"ת מהר"ם שיק אבן העזר סימן א
| חופה וקידושין | ||
|---|---|---|
| סדר חופה וקידושין | קידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חופה • חדר ייחוד • שבע ברכות • נישואים בהלכה | |
| הלכות | שטר אירוסין • תפיסת קידושין • שיור בקידושין • גיל הנישואים • לימוד תורה ונישואין • נישואי קטן • פרייה ורבייה • חופת נידה • שהשמחה במעונו • מצוות שמחת שנה ראשונה • הכנסת כלה • פנים חדשות • האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד • מסירת האב לשלוחי הבעל • חמישה קולות • הבחנת שלושה חודשים • דם חימוד • ייבום • מאמר • אין מערבין שמחה בשמחה • ברכת בתולים | |
| מנהגים | תנאים (אירוסים) • טבעת נישואין • שושבין • חופת מיין • חתן מאהל • מצווה טאנץ • שבת חתן • חופה שחורה • חתונת מגיפה • חתונה ביום שישי • שבירת הכוס בעת החופה • חינה (טקס) • תקנת הרווקים • ליל תיפח | |
| מסכתות בש"ס | מסכת קידושין • מסכת כתובות • מסכת יבמות | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
