לדלג לתוכן

לימוד תורה ונישואין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

לימוד תורה ונישואין הוא נידון הלכתי האם מצוות תלמוד תורה קודמת, או שמצוות נשיאת אשה קודמת.

רקע

הגמרא במסכת קידושין[1] מביאה ברייתא האומרת שקודם ילמד אדם תורה ורק לאחר מכן ישא אשה, אך אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ולאחר מכן ילמד תורה. הגמרא מביאה את דברי רב יהודה בשם שמואל שפסק שקודם ישא אדם אשה ואחר כך ילמד תורה, כדי שימנע מהרהורי עבירה[2]. לאחר מכן מביאה הגמרא את דברי רבי יוחנן שפסק שלימוד התורה קודם, כיון שאם יקדים את נישואיו -צרכי ביתו יבטלוהו מלימודו. הגמרא מסבירה שאין מחלוקת בין האמוראים אלא שאחד מהם דיבר לבני ארץ ישראל והשני לבני בבל.

ההבדל בין בני בבל לבני ארץ ישראל

בגמרא לא התפרש מה נאמר לבני ארץ ישראל ומה לבני בבל, ובביאור דברי הגמרא נחלקו הראשונים:

  • רש"י[3] פירש שבני בבל היו נוהגים באותה תקופה ללמוד תורה בארץ ישראל, וכיון שאינם לומדים במקום מגוריהם, אין צרכי הבית מוטלים עליהם, ולכן קודם ישאו אשה. ואילובארץ ישראל היו לומדים תורה במקום מגוריהם וצרכי הבית יהיו מוטלים עליהם,-לכן קודם יעסקו בתורה.
  • רבנו תם[4] פירש, שבני בבל היו עניים ועול הפרנסה הפריע ללימודם, ובני ארץ ישראל היו עשירים, ולכן עול הפרנסה לא הפריע ללימודם.
  • הר"ן בפירושו על הרי"ף[5] פירש שבבני בבל היו נשים מתעסקות בצרכי הבית והנישואין לא הפריעו ללימוד הבעל, לעומת זאת בני ארץ ישראל שנשותיהם היו מפונקות ולא היו מתעסקות בצרכי הבית, היה עול הפרנסה נופל עליהם ולכן עדיף שקודם יעסקו בתורה וורק לאחר מכן ישאו אשה.
  • התוספות ר"י הזקן פירש שלבני בבליהיה יותר קשה לההתגבר על יצרםם ולכן קודם ישאו אשה. ואילו בני ארץ ישראל יש להם יותר יכולת להתגבר על יצרם[6].

מעשה בן עזאי

הגמרא במסכת יבמות[7] מביאה שבן עזאי לא עסק כלל בפריה ורביה, כיון שאמר שחשקה נפשו בתורה והעולם יכול להתקיים על ידי אחרים.

ומצינו מספר ביאורים בפוסקים על מנהגו של בן עזאי:

  • החיד"א בספרו "ברית עולם" על ספר חסידים[8] מסביר שכיון שעסק בפריה ורביה בגלגול הקודם, פטור מפריה ורביה בגלגול זה.
  • הערוך השולחן[9] הסביר שדבקותו החריגה של בן עזאי בתורה גרמה לכך שכל פרישה מלימוד תורה היתה עלולה לגרום לסכנת נפשות, ולכן היה פטור מפריה ורביה. הסבר דומה מסביר רבי אלחנן וסרמן[10] שאמנם בן עזאי לא היה פטור, אך היה אנוס מפני שלא היה יכול להסיח את דעתו מהתורה.
  • המהר"ם שיק[11] הסביר שמצוות פריה ורביה אינה מצווה על כל אחד ואחד, אלא היא מצווה כללית על כל העולם לפרות ולרבות, ולכן כיון שהעולם יכול להתקיים על ידי אחרים בן עזאי לא נשא אשה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.