ספר חסידים
ספר חסידים שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז שבגרמניה הוא ספר המרכז הלכות, מוסר והשקפה, בסגנון ייחודי. את זמן כתיבת הספר ניתן לתארך לתחילת תקופת הראשונים.
למרות סגנונו הייחודי ועיסוקו גם בנושאים על דרך הקבלה, מקצת דבריו הובאו בפוסקים הלכה למעשה.
חיבור הספר
הספר מיוחס במסורת לרבי יהודה החסיד.
ישנם חוקרים הסוברים כי הספר מהווה יצירה קולקטיבית שנתהוותה לאורך דורות בידי חכמי אשכנז, כאשר הכותב העיקרי היה רבי יהודה החסיד בהשתתפות אביו רבי שמואל החסיד, ותלמידו רבי אלעזר מוורמס. החוקר המרכזי שהציג גישה זו היה משה גידמן בסוף המאה ה-19, ובעקבותיו צעדו נוספים ובכללם אף ישעיה תשבי בהרצאותיו שנמסרו בשנות החמישים. עמדה זו נבעה מהיותו של הספר אנונימי, ומאופיו - לדעתם, קיבוץ של סימנים שאין ביניהם קשר מובהק.
אולם, במחצית השנייה של המאה העשרים נערכו מחקרים רבים, בין השאר של חיים סולובייצ'יק, ישראל תא שמע ויוסף דן, שהראו כי עולמו של רבי יהודה החסיד היה עולם אישי מיוחד ולא ביטוי של המוסכמות בקרב חכמי אשכנז. לפיכך גם העולם המוצג בספר הוא עולמו שלו, והוא מחברו היחיד. ככל הנראה, הוא שמר על אנונימיות בצורה מכוונת מסיבות אידאולוגיות - מטעמים של צניעות וחשש מחטא היוהרה.
מבנה ותוכן הספר
ספר חסידים מורכב מסימנים שונים, הערוכים בקבצים. הקשר הנושאי בתוך הקבצים וביניהם לא תמיד ברור, והרבה פעמים נראה אסוציאטיבי. הספר עוסק בקשת רחבה של נושאים. כספר מוסר, הוא כולל גם לימודי הנהגה רבים ביחס לנושאים יומיומיים (מסחר וכספים, נישואין ואישות, חיי אדם, מנהגי הקהילה היהודית ועוד) ומכאן חשיבותו גם כתעודה היסטורית להכרת חיי היהודים והאידאולוגיה היהודית באירופה של אותם הימים.
אף כי הספר דורש מן ה"חסיד" להתרחק מכל נגיעה בנצרות ובפולחנה, הוא אינו דורש ממנו להתנתק כלכלית מן התושבים הנוצרים ומן הקשר היום יומי איתם.
בחלק מן ההוצאות מובאת יחד עם הספר גם "צוואת רבי יהודה החסיד" - רשימה קצרה של 78 סעיפים (״אזהרות״), הנהגות ודברי מוסר.
נוסחאות הספר
דפוס בולוניא - הספר נדפס לראשונה, על פי כתב יד ירושלמי, בבולוניה בשנת יפר"ח (1487), מהדורה זו נדפסה שוב בבזיליא ובקראקוב בשנת ה'שמ"א, ועוד. במהדורות אלו נדפסו 1172-8 סימנים.
דפוס ברלין - בשנים תרנ"א-נ"ג הדפיס יהודה הכהן וויסטינעצקי נוסח חדש של הספר על פי כתב-יד פארמא שבו 1983 סימנים, 850 יותר מהספר הנפוץ עד אז, בתוספת ציון המקורות מהם שאב המחבר. יעקב פריימאנן בספרו מבוא לספר חסידים כתב שכתב-יד פארמה הוא הנוסח הקדום מבין שתי הנוסחאות.
פירושים לספר
החל משנת תפ״ד נלווה לספר בהרבה דפוסים ״פירוש קדמון״. במשך הדורות נכתבו כשלושים חיבורים של פירושים, הערות, הגהות וציון מקורות הספר. כמה פירושים בולטים נדפסו במהלך השנים:
- פירושו של החיד"א "ברית עולם" שנדפס יחד עם ספרו "לב דוד".
- הרב אליעזר פאפו כתב קיצור לספר חסידים בשם ״יעלזו חסידים״ בתוספת ביאור משל החיד״א ושלו.
- רבי אברהם אהרן פרייס כתב פירוש רחב מאוד לספר חסידים בשם משנת אברהם שנדפס בקנדה בשלשה כרכים בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ה.
- במהדורת ״ספר חסידים המפואר״ (ב' כרכים) מאת מכון אוצר הפוסקים בעריכת הרב שמעון גוטמן, נדפס ״ילקוט מפרשים״ הכולל אלפי מובאות בצורה אנציקלופדית על הנושאים הנידונים בספר חסידים.
לקריאה נוספת
- חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית - מאת יוסף דן. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (בפרט הכרך השני)
- אברהם יצחק איגוס, "מורי התלמוד ותלמידיהם בחברה היהודית בגרמניה בימי הבינים, כפי שמתואר בספר חסידים", ספר היובל לשמואל בלקין (תשמ"א) 135-141
קישורים חיצוניים
- ר' יהודה החסיד, ספר חסידים באתר דעת
- ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, עם "פירוש קדמון" ו"ברית אברהם", באתר היברובוקס
- ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, מהדורת פארמא, עם פירוש "נשמת אברהם" חלק א', מאת רבי אברהם אהרן פרייס, קנדה תשט"ו, באתר היברובוקס
- ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, מהדורת פארמא, עם פירוש "נשמת אברהם" חלק ב', מאת רבי אברהם אהרן פרייס, קנדה תש"כ, באתר היברובוקס
- ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, מהדורת פארמא, עם פירוש "נשמת אברהם" חלק ג', מאת רבי אברהם אהרן פרייס, קנדה תשכ"ה, באתר היברובוקס
- ספר חסידים, בדפוס שלמה זלמן אפטרוד בפפד"מ, שנת תפ"ד.
- ספר חסידים בלקסיקון לתרבות ישראל
- ד"ר דניאל מלאך, רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"
הערות שוליים
