שהשמחה במעונו
חז"ל תקנו להוסיף בברכת הזימון של סעודה שעושים בבית חתנים, את המילים 'שהשמחה במעונו' ולומר: נברך שהשמחה במעונו שאכלנו משלו, ובטובו חיינו.
התקנה מקורה ודיניה
בברכת הזימון של סעודה שעושים בבית חתנים, אומר המברך: נברך שהשמחה במעונו שאכלנו משלו, והם עונים: ברוך שהשמחה במעונו וכו', ואם הם עשרה אומר: נברך אלקינו שהשמחה במעונו וכו', והן עונים: ברוך אלוקינו שהשמחה במעונו וכו'. ואם בא אדם שלא אכל בסעודה אומר: ברוך אלקינו שהשמחה במעונו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. ועונה אמן אחר המסובים והמזמן[1].
גם בזימון של שלושה אומרים 'שהשמחה במעונו' והוא שיש שם אורח שאינו מבני הבית, שאינו רגיל ותדיר לסעוד שם, ובא כעת לכבוד שמחת החתן והכלה. הספרדים מברכים שהשמחה במעונו אפילו ללא אורח[2].
בעבר היו אומרים שהשמחה במעונו אומרים אף קודם הנשואין, משהתחילו להתעסק בצרכי סעודת הנשואין, שכיון שמזמנים הסעודה שוב אינם חוזרים בהם וסתם דעתם על הילולא. וכן אחר הנשואין אומרים שהשמחה במעונו כל שלשים יום, ואם מזמינם לאכול בשביל החופה אומרים שהשמחה במעונו כל שנים עשר חודש. לפי שעד אז נמשך זמן שמחת חתן, שנאמר: "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח[3].
אמנם בזמן הזה ערבה כל שמחה ואין אמרים אותו כלל אחר שבעת ימי המשתה, וכל שכן קודם הנשואין שאין אומרים[4]. הפוסקים כתבו שיש במנהג הקדמון טעם למה שנוהגים האשכנזים לעשות [שבת חתן] לפני החתונה[5].
טעם התקנה
ללמד כי שמחת חתן וכלה בעולם הזה, גורמת השפעה של שמחה לחתן וכלה בעולם העליון [הקב"ה וכנסת ישראל][6].
הטעם שתקנו לומר שמחה במעונו, שהוא אחד משבעת הרקיעים שיש ברקיע, משום שברקיע זה מלאכי השרת שרים ושמחים לפני המקום[7].
דוי הסר
ערך מורחב – דוי הסר
נהגו בקהילות אשכנז, לומר פיוט קצר המתחיל במילים דוי הסר לפני ברכת המזון בסעודת הנישואין וסעודת השבע ברכות. את הפיוט אומרים לאחר שעונים הקהל למזמן "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם". בהרבה מקומות שרים אותו בניגון מיוחד.
פיוט זה אומרים רק בברכת המזון שמברכים בה את כל השבע ברכות[8].
הפיוט ובאורו
דְּוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן. וְאָז אִִלֵּם בְּשִׁיר יָרוֹן. נְחֵנוּ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק. שְׁעֵה בִּרְכַּת יְשׁוּרוּן. וּבְּנֵי אַהֲרֹן.
'דְּוַי הָסֵר' מהשכינה הק'. 'וְגַם חָרוֹן' אף מישראל. 'וְאָז אִִלֵּם בְּשִׁיר יָרוֹן' מורה על עת הגאולה שאז ישראל שהיו כאלם לא יפתח פיו ימלא לשונם רינה. 'נְחֵנוּ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק' הנחנו בוראנו וגואלינו בדרך ישרה לארצנו הקדושה ואז ישמע בערי יהודה שיר וקול תודה. 'שְׁעֵה בִּרְכַּת יְשׁרוּן' הם השבע ברכות 'וּבְּנֵי אַהֲרֹן' הוא ברכת כהנים[9].
טעם התקנה
בשמחת חתן וכלה תקנו תקנות רבות זכר לחורבן, ולכן מתפללים בברכת המזון על הגאולה. עוד יש מפרשים בשמחת חתן וכלה למטה נתעורר עוז וחדוה ושמחה גם למעלה בחתן והכלה העליונים [ה' וכנס"י], לכן נהגו לבקש על הגאולה על כוס של ברכה בשעת שמחת חתן וכלה, ששמחה זו שיש עכשיו בעליונים, תהיה בשלימות לעתיד כדכתיב "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם".
היות ויש בזה הזכרת החורבן אין אומרים 'דוי הסר' בשבת[10].
ראו גם
הערות שולים
- ^ שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף י"ג
- ^ שובע שמחות פרק ג
- ^ אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ערך ברכת חתנים
- ^ שו"ע שם
- ^ שערי נישואין, הרב שטזנר - אופקים
- ^ ספר הקול החמישי, בהקדמה לברכת המזון על פי הספר אגרא דבי הלולי
- ^ ספר המנהיג
- ^ שובע שמחות פרק ד
- ^ ספר הקול החמישי, בהקדמה לברכת המזון על פי הספר אגרא דבי הלולי
- ^ שובע שמחות פרק ד