ישראל שלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל שלי
קובץ:My-Israel-0002.jpg
פעילות עשייה ציונית והסברה ישראלית
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון ירושלים, ישראל
מייסדים איילת שקד ונפתלי בנט
יושב ראש שרה העצני-כהן
תקופת הפעילות ה'תש"ע, 2010 – הווה
www.myisrael.org.il

ישראל שֶלִי היא עמותה ישראלית, המגדירה עצמה כתנועה לעשייה ציונית המשתייכת למחנה הלאומי. התנועה מקיימת הפגנות, פעולות מחאה, פועלת להפצת תכנים פרו-ישראליים ומגיבה על התבטאויות נגד מדינת ישראל ונגד חלקים בחברה הישראלית[1]. התנועה הוקמה בתחילת שנת 2010 על ידי איילת שקד ונפתלי בנט. מאז 2012 עומדת בראשה שרה העצני-כהן. בספטמבר 2014 נרשמה כעמותה תחת השם "קרן ידידי ישראל שלי (ע"ר)"[2]. היא פועלת ממשרדי מועצת יש"ע בירושלים[3].

אודות התנועה

פעילות

פרויקט "נצר אחרון", פעילי "ישראל שלי" אומרים קדיש על קברותיהם של חללי צה"ל ניצולי שואה

התנועה עוסקת בפעילות יחסי ציבור והסברה ברשת האינטרנט בכלל וברשתות חברתיות מקוונות בפרט[4][5]. לתנועה פעילות רחבה בדפי הפייסבוק שלה שקיימים בשפות עברית, אנגלית, רוסית וערבית. לדף התנועה בעברית בפייסבוק רשומים מעל 150,000 משתמשים[6], מתוכם כ-60% מתחת לגיל 24[7], ולדף באנגלית מעל 25 אלף. לתנועה מדור קבוע בעלון השבת "ישע שלנו"[8].

התנועה מארגנת גם פעולות מחאה ציבוריות והפגנות[9] כנגד פעילות שלדעתה מהווה 'דה-לגיטימציה' למדינת ישראל מצד חוגי שמאל וגורמים בינלאומיים[10], ואף "טרור שקט"[11], וכן נגד פעילות שנתפשת על ידה כאנטי ציונית, באקדמיה[12] ובמקומות אחרים[13].

בשנת 2011 החלה התנועה לפתוח סניפים מקומיים ברחבי ישראל, ולה סניפים בחיפה, רעננה, טבריה, באר שבע, מודיעין, ראשון לציון וגבעת שמואל.

החל מיום הזיכרון התשע"א-2011 משתתפת התנועה במיזם "נצר אחרון", באמצעות עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[14][15].

עקרונות ויעדים

לפי אתר התנועה, העקרונות והיעדים של התנועה הם:

התנועה מקדמת את תוכניתו של נפתלי בנט להחלת הריבונות הישראלית על שטחי C ביהודה ושומרון, והפיכת כחמישים אלף פלסטינים הגרים בהם לאזרחי ישראל[18].

פרסים ואותות

היסטוריה וקמפיינים בולטים

כרזה של ישראל שלי וקריאה למשמרת מחאה נגד שחרור מחבלים, 2013
כרזה של "ישראל שלי" שהופקה לרגל הצלחת הקמפיין למנוע מ"בצלם" לזכות בפרס זכויות אדם הולנדי ב-2015

התנועה הוקמה בתחילת שנת 2010 על ידי מנכ"ל מועצת יש"ע, נפתלי בנט, ואיילת שקד, שעבדו יחד קודם לכן בלשכתו של בנימין נתניהו בעת שכיהן כיושב ראש האופוזיציה. בשנת 2012 פרשה שקד מתפקיד יו"ר התנועה על מנת להצטרף להתארגנות פוליטית בראשות בנט, "ישראלים". ההתארגנות החדשה חברה כעבור זמן קצר למפלגת הבית היהודי.

במקום שקד נכנסו לתפקיד שני יושבי ראש חדשים: שרה העצני-כהן ושחר קוטינסקי[22]. קוטינסקי פרש כעבור כשנה.

ביוני 2011 פתחה התנועה בקמפיין לשינוי אופי תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל בטענה שהתחנה נשלטת על ידי אנשי שמאל, אינה מתייצבת לימין חיילי צה"ל בעת מלחמה ומשמשת כבמה לחמאס, לאנשי שמאל הפועלים נגד חיילי צה"ל, לאנרכיסטים ולגורמים רדיקליים אחרים[23]. סיסמת הקמפיין הייתה: "גל"צ - סכין בגב החיילים"[24].

ב-29 ביולי 2011 הודיעה התנועה על תמיכתה במחאת האוהלים אך הסתייגה מכך שבין ראשי המחאה נמצאים סרבני גיוס וכאלה שהוגדרו על ידה כאנשי שמאל פוסט-ציונים היוצאים בגלוי נגד חיילי צה"ל[25]. ב-3 באוגוסט השתתפו פעילי התנועה בהפגנה של כמה מאות פעילים, שהתקיימה ליד המאהל בשדרות רוטשילד יחד עם תנועות אם תרצו, בני עקיבא ופעילי ימין שקראו להורדת יוקר המחיה תוך שהם מביעים תמיכה בבנימין נתניהו ובחוק הוד"לים[26]. ב-1 בספטמבר חשפה התנועה בכלי התקשורת שדפני ליף חתמה בשנת 2002 על "מכתב השמיניסטים" שהודיעו על סירובם "להיות חיילים של הכיבוש"[27].

החל משנת 2011, עם עליית מספר המסתננים ומהגרי העבודה לארץ, עוסקת התנועה בהגברת המודעות הציבורית לתופעה וקיימה הפגנה עם ועד תושבי דרום תל אביב מול מצודת זאב, בדרישה מהממשלה לשים סוף לזרם המסתננים[28][29].

ב-28 ביולי 2013, בעקבות כוונתו של ראש הממשלה נתניהו לאשר בממשלה שחרור מחבלים שרצחו ישראלים לפני הסכמי אוסלו, לרגל התחלת חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, ארגנה התנועה בשיתוף אם תרצו ומשפחות שכולות הפגנה נגד ההחלטה מול משרד ראש הממשלה והפיצה מספרי טלפון של השרים[30]. ב-28 באוקטובר 2013 ארגנה "ישראל שלי" ביחד עם אלמגור - ארגון נפגעי טרור הפגנת אלפים ושרשרת אנושית סביב כלא עופר במחאה על שחרור 26 מחבלים נוספים שרצחו ישראלים[31].

ב-2013 השיקה התנועה את האתר הסאטירי "ג'ון קרי פתרונות בע"מ"[32] שלעג למאמציו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, והציג את הפתרונות שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמסוכנים לישראל. המוטו שלו היה: "אין לנו פתרונות טובים, אבל חייבים לעשות משהו..."[33].

ב-2014 ארגנה ישראל שלי ביחד עם ארגונים ציוניים נוספים הפגנות תמיכה בחיילי צה"ל בזמן מבצע צוק איתן.

באפריל 2015 מחאה שארגנה "ישראל שלי" הוביל להסרת מודעות תעמולה אנטי-ישראליות מטעם ה-BDS שפורסמו על גבי אוטובוסים בדנמרק[34].

בספטמבר 2015, היה ארגון "בצלם" מועמד לפרס טוליפ לזכויות אדם בסך 100 אלף אירו, המוענק על ידי משרד החוץ ההולנדי. לפי תקנון הפרס, מתוך 30 מועמדים נבחרת רשימה של 6 מועמדים, 3 שנבחרים על ידי המצביעים ו-3 שנבחרים על ידי ועדה. הזוכה בפרס נבחר מבין השישה על ידי ועדה בינלאומית. "ישראל שלי"[35], יחד עם פעילים אחרים, קרא להצביע לארגוני זכויות אדם אחרים שמתחרים על הפרס, על מנת ש"בצלם" לא יזכה בו[36]. "בצלם" נדחק מהמקום הראשון למקום הרביעי[37], אך היה אחד משלושת המועמדים שנבחרו על ידי הוועדה[38]. בסופו של דבר "בצלם" לא זכה בפרס, ולדברי המארגנים הקמפיין נגדו היה אחד הגורמים לכך[39].

ב-17 בנובמבר 2015 ארגן "ישראל שלי" קמפיין מחאה נגד הסהר האדום הפלסטיני על כך שהפקיר פצועים יהודים שנפגעו בפיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני. הקמפיין כלל פניות לראשי הצלב האדום ובו מחאה על האירוע. בעקבות המחאה הוזמנה יו"ר "ישראל שלי" שרה העצני-כהן לפגישה עם נציג הצלב האדום באזור[40].

ב-1 ביוני 2016 יזם "ישראל שלי" קמפיין מימון המונים בהדסטארט למימון הנגשת ביתו של יהודה יצחק הישראלי, לוחם סיירת גבעתי שנפצע קשה במבצע צוק איתן, על מנת לאפשר את המשך שיקומו בביתו, הנמצא בהתנחלות עפרה, לאחר שמשרד הביטחון נמנע מלממן את ההנגשה בהיעדר היתר בנייה[41][42]. תוך יממה הצליח הקמפיין לגייס למעלה מ-600,000 ש"ח, סכום היעד שנקבע בגיוס[43] ובסך הכל גויסו למעלה מ-1,500,000 ש"ח תוך כמה ימים, סכום חסר תקדים בהיסטוריה של הדסטארט[44].

ב-29 בנובמבר 2018 ארגנה "ישראל שלי" את ועדת האינטרס הלאומי - "חשיבה חדשה על סכסוך ישן", ובו הוצגו פתרונות של המחנה הלאומי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין הנואמים בוועדה: חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, שר החינוך נפתלי בנט, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השר לשעבר גדעון סער ותא"ל מיל' אמיר אביבי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל שלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דף ה"אודות" באתר התנועה
  2. ^ ליאור דטל, "ישראל שלי" שנוהלה בעבר ע"י בנט ושקד נרשמה כעמותה; התקנון - מצע הבית היהודי, באתר דה-מרקר
    קרן ידידי ישראל שלי, באתר גיידסטאר ישראל
  3. ^ פרטי העמותה ברשם העמותות
  4. ^ לראשונה בישראל:קורס עריכה ציונית בוויקיפדיה, באתר חדשות יש"ע, יולי 2010
  5. ^ ניר חסון, מועצת יש"ע מסתערת על ויקיפדיה, באתר הארץ, 18.08.2010
  6. ^ סטטיסטיקת לייקים, דף ישראלי שלי בפייסבוק, אוחזר ב-17 בינואר 2016.
  7. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012 - ראיון עם איילת שקד
  8. ^ עלוני יש"ע שלנו
  9. ^ אריק בנדר, ביום א': הפגנת מחאה נגד נאום ברק אובמה, באתר nrg‏, 21 במאי 2011.
  10. ^ אילנה ברודו, ישראלים בעמוד הפייסבוק של טורקיה: "אנחנו ישראלים – העמידו אותנו לדין", נענע10, 15 במאי 2011
  11. ^ כך מכנה התנועה למשל את אירועי המרמרה ודו"ח גולדסטון, ראו באתר התנועה
  12. ^ עוזי ברוך, "ישראל שלי": מחאה חריפה נגד המרצה המסית, ערוץ 7, ‏ 12 ביוני 2011
  13. ^ עזרו לח"כ זאב אלקין להעביר בקריאה ראשונה את החוק נגד חרם על ישראל - הערב, אתר ישראלי שלי, 6 במרץ.
  14. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg
  15. ^ הצלחה לפרויקט המרגש "נצר אחרון" של חברי ישראל שלי. מאות חברים עלו לכל 142 קברי חללי נצר אחרון, אתר "ישראל שלי", 17 באפריל 2013
  16. ^ עקרונות התנועה
  17. ^ בני משה, ישראל שלי במאבק נגד "יש דין", באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
  18. ^ תוכנית ההרגעה
  19. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  20. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 בינואר 2012
  21. ^ נימוק ועדת הפרס באתר פרס מוסקוביץ' לציונות, 2016.
  22. ^ מתוך nrg, "מי החליף את בנט ושקד בהנהגת "ישראל שלי"?" http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/425/128.html
  23. ^ עידן יוסף, המאבק נגד גל"צ מגיע למשטרה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 23 ביוני 2011
    יו"ר ישראל שלי בערוץ 10 על הקמפיין להחזרת גל"צ ללוחמים, ראיון של איילת שקד בתוכנית "לונדון וקירשנבאום"
  24. ^ גלצ - סכין בגב החיילים סרטון בערוץ יוטיוב של "ישראל שלי"
  25. ^ אריק בנדר, התנאי של הימין: שירת התקווה בעצרת המחאה, באתר nrg‏, 29 ביולי 2011.
  26. ^ פעילי ימין הפגינו ברוטשילד: "לא לאנרכיה", באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2011
  27. ^ דפני ליף: האם את עדיין סבורה שלוחמי צה"ל הם פושעי מלחמה?, באתר "ישראל שלי"
  28. ^ nrg מעריב, פעילי ימין לרה"מ: עצור את כניסת המסתננים, באתר nrg‏, 22 בנובמבר 2011
  29. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏
  30. ^ דן לביא, ‏המשפחות השכולות הפגינו: "לא משחררים רוצחי ילדים", באתר ישראל היום, 28 ביולי 2013
  31. ^ 3,000 מפגינים התאספו מול כלא עופר, ישראל היום, 28 באוקטובר 2013.
  32. ^ נכון ל-2015 האתר אינו זמין
  33. ^ חדש בימין: קמפיין נגד הפתרונות של ג'ון קרי, 6 בינואר 2014, באתר nrg
  34. ^ צביקה קליין, קמפיין אנטי ישראלי הוסר מאוטובוסים בקופנהגן, באתר nrg‏, 30 באפריל 2015.
  35. ^ פוסט של ישראל שלי בפייסבוק, 17 בספטמבר 2015.
  36. ^ יאיר מור, ‏הימין "השתלט" על קמפיין הפייסבוק של "בצלם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בספטמבר 2015‏
  37. ^ שלמה פיוטרקובסקיהצלחה למאבק הרשת נגד "בצלם", באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2015
  38. ^ The final six candidates for the Human Rights Tulip 2015, Human Rights Tulip, September 28, 2015
  39. ^ גדעון דוקוב, הישראלים התערבו - "בצלם" לא זכו בתחרות, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2015.
  40. ^ פוסט של "ישראל שלי" בפייסבוק, 19 בנובמבר 2015.
  41. ^ מחזירים את יהודה הביתה - הפרויקט של ישראל שלי, הדסטארט.
  42. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, גולשים גייסו כמעט מיליון וחצי שקל למען פצוע מצוק איתן, אבל האם הכסף הוא הבעיה?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
  43. ^ שבתי בנדט‏, מדינה שלמה נרתמת: כמעט מיליון שקל גויסו לבניית בית לפצוע "צוק איתן", באתר וואלה!‏, 03 ביוני 2016.
  44. ^ מערכת ישראל היום, ‏הישראלי היפה, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2016 18:51.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27608758ישראל שלי