ישיבת נתיבות יוסף
 | |
| בניין הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | הציונות הדתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"ט (1989) – הווה |
| מייסדים | הרב שבתי סבתו |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב שבתי סבתו |
| מיקום | |
| מיקום | מצפה יריחו |
| http://www.kiryatmoshe.co.il/ | |
ישיבת נתיבות יוסף (גם: ישיבת מצפה יריחו, הקריה החינוכית קריית משה) היא מרכז חינוכי-תורני בראשות הרב שבתי סבתו, השוכן ביישוב מצפה יריחו, וכולל את הישיבה התיכונית 'נתיבות יוסף', הישיבה הגבוהה 'מאור טוביה', כולל אברכים, מכון להכשרת מורים - 'ישועת יום טוב' ובית דין לענייני ממונות.
הקמת הישיבה
בתחילת שנת 1982 - תשמ"ב, התקבצה קבוצה של כ-15 אברכים סביב הרב שבתי סבתו ללימוד כל התלמוד הבבלי. לאחר כשבע שנים סיימו האברכים את המסלול וחלקם הוסמכו לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בשלב זה הוחלט להקים ישיבה תיכונית שבה ילמדו חלק נכבד מן התלמוד במשך 5 שנים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ן (1990) ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, כאשר חלק מאברכי הכולל שימשו כר"מים, והרב סבתו עמד בראש הישיבה. כעבור שנה עברה הישיבה למצפה יריחו.
מהמחזור השני ואילך התוכנית היא ארבע-שנתית - מכיתה ט' עד י"ב ובה מספיקים כשליש מהתלמוד הבבלי.
בשנת תשנ"ה הוקם במקום מסלול המשך, הישיבה הגבוהה מאור טוביה, וכיום משמש לצידו כראש ישיבה, בנו, הרב יצחק סבתו.
הישיבה הוקמה בברכתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, ששימש כנשיא הישיבה.
הישיבה מגדירה את חזונה כך:
מגמת הקריה החינוכית לגדל תלמידי חכמים בני תורה, אנשי מידות, בעלי חזון, המעורים בצרכי הדור והשעה ופועלים למען גאולת ישראל, כל אחד לפי כישוריו.[1]
אחד התוצרים של חזון זה הוא גרעינים התורניים השונים שיצאו מן הישיבה - ברמת השרון, בנתניה, בקריית אונו, בכפר יונה, בגדרה, בגבעתיים ובפסגת זאב.
מוסדות הישיבה
הישיבה כוללת מספר מוסדות:
- נתיבות יוסף – ישיבה תיכונית.
- מאור טוביה – ישיבה גבוהה.
- ישועת יום טוב – כולל אברכים.
- ישיבת מצפה רחובות – ישיבה תיכונית, שקמה על ידי הישיבה בהובלה של תלמיד ובוגר הישיבה הרב אסף כהן, הישיבה פועלת כשלוחה של מוסדות החינוך של מצפה יריחו בעיר רחובות, הישיבה הוקמה בשנת תשע"ט ומונה כמאה תלמידים.
- מכון והלכת בדרכיו – בראשותו של ראש הישיבה הגבוהה הרב יצחק סבתו, עוסק בבניין האישיות ובפיתוח תורת מידות לאורה של תורת ארץ-ישראל. המכון מוציא חוברות, סרטי אנימציה ושיעורי וידאו, המתפרסמים באתר הישיבה.
- בית דין לממונות ובית הוראה – פעילות בית הדין מתקיימת על ידי דיינים בוגרי הישיבה ובהובלת הרב ישועה רטבי.[2] התשובות ההלכתיות ופסקי הדין שניתנים מתפרסמים באתר האינטרנט של הישיבה.[3]
- הוצאה לאור – הוצאה לאור של פרסומים מבית הישיבה. עד כה פורסמו: 'שואל כעניין', אוסף שאלות ותשובות על מסכתות גיטין קידושין; "מבט בהיר בערפל", "אחת שאלתי" וביאורים לספר אורות התשובה מאת הרב ראובן ששון; ספר אורות התחיה עם ביאור על פי שיעורים מאת הרב נחום רכל; 'חבלי מולדת', שירים בעקבות הפינוי מגוש קטיף וצפון השומרון; שני ספרי 'מעגלי צדק' מאת הרב צדוק אליאס, על מסכת קידושין ועל מדרש רבה; 'ותשאני רוח' מאת הרב שבתי סבתו, על התורה ועל המועדים; 'שפתי רננות' מאת הרב שבתי סבתו, על תהילים (דוגמית, שלושה מזמורים ראשונים); 'מאורנו' א-יב,[4] קובץ מאמרים מבית הישיבה; 'נרו יאיר', קובץ מאמרים לימי החנוכה לזכר עודד חמדי ע"ה (בשיתוף מכון מש"ה); 'צהר לתיבה' מאת הרב זהר מיכאלי, על כללי התלמוד.
- התלמוד החזותי – פרויקט שהוקם על ידי הרב שבתי סבתו (כהמשך לפרויקט 'התלמוד המוקלט' שייסד לפניו[5]), ושותפים בו אברכים מהישיבה הגבוהה. עניינו בניית כלי עזר מודולריים בביאור והבנת התלמוד, בעיקר לילדים ולמוסדות חינוך ברחבי הארץ (באישור של משרד החינוך). כלי העזר כוללים תרשימים, שאלות חזרה, תוכנות מחשב ועוד.
דרכה של הישיבה התיכונית
שיטת הלימוד בישיבה היא שקודם כל יש להשיג בקיאות. בכל יום לומדים בישיבה התיכונית בין דף (בתחילת כיתה ט') לכשני דפים (בכיתה י"ב) גמרא עם פירוש רש"י, וחוזרים עליהם לאחר השיעור עוד 3 פעמים: בסדר בוקר, בסדר ערב, וב־"משמר" - לימוד לילי ביום חמישי לאורך הלילה. ביום שישי בבוקר התלמידים נבחנים על כל הדפים שנלמדו במשך השבוע.
התלמידים שממשיכים במסגרת הישיבה הגבוהה ממשיכים ללמוד את התלמוד לפי הקצב האישי.
לימוד משנה
מסלול לימודים נוסף הקיים בישיבה הוא סיום כל מסכתות המשנה. שיטת הלימוד מתבססת על הספר "משנה סדורה", שנערך על ידי אחד הר"מים בישיבה, הרב אליהו דורדק. התלמידים מכינים את הפרק, שומעים הסבר תמציתי (או לומדים עצמאית) ורושמים הערותיהם בספר. השיטה מעודדת חזרות רבות.
בשנתיים הראשונות ללימודיהם התלמידים מחויבים בשיעורי משנה בשעות הצהריים, על מנת לסיים 3 סדרים: זרעים-מועד בשנה הראשונה וקדשים בשנייה. לאחר מכן התלמידים לומדים את יתר סדרי המשנה באופן עצמאי או בחבורות מיוחדות לשם מטרה זו. המסיימים נבחנים וניתנות להם מלגות בסוף כיתה י"ב.
לימודי התיכון
בשעות אחר הצהריים נלמדים בישיבה לימודי תיכון לבגרות מלאה. קיימות מגמות פיזיקה, אלקטרוניקה, ספרות, והיסטוריה וניתן ללמוד בכמה מגמות במקביל.
הצוות החינוכי
- הרב עדי אזולאי
- הרב מנחם באב"ד
- הרב אלון בן-נתן
- הרב אליה חיון
- הרב משה ג'מאל
- הרב עדיאל כהן
- הרב יהודה לוי
- הרב זהר מיכאלי
- הרב אלחנן סבתו
- הרב שלמה פייג
- הרב ישועה רטבי
בתחילת דרכה של הישיבה שמשו כרמ"ים אברכי הכולל שפעל בשנים הראשונות להקמת הישיבה. היום רוב הר"מים הם בוגרי הישיבה.
דרכה של הישיבה הגבוהה
גם כאן מודגשים לימודי הבקיאות, תוך שאיפה להקיף את כל התלמוד הבבלי, תוך שינון וחזרות. בכל מוצאי שבת נערכים בישיבה סיומי מסכתות. עם זאת, בשונה מן הישיבה התיכונית, בישיבה הגבוהה מרכז הלימוד בגמרא הוא הלימוד בעיון ולא בבקיאות (כדרכן של הישיבות הגבוהות).
לימודי העיון מתמקדים בדברי הגמרא ושיטות הראשונים והאחרונים, תוך הקפדה שכלי ההיגיון והמושגים הישיבתיים ישמשו כלי להבנת הסוגיה ולא להפך[דרושה הבהרה].[6] לתלמידים בשיעורים הגבוהים ישנו מסלול לימוד עיון יסודי ומתון עד לפסיקת ההלכה (אליבא דהילכתא).
כולל ההלכה לומד את הנושאים הנדרשים למבחני ההסמכה לרבנות, על פי תוכנית לימודים שייסד הרב שמואל קדר (מחבר שו"ת היכל שלמה), ששימש כראש הכולל הראשון, עד לפטירתו בשנת תשס"ז.
בנוסף הוקם בשנת תשפ"ד כולל דיינות בראשות הרב משה כהן (ר"מ בישיבת בית אל), וכן הרב שלמה קניגסברג.
שיעורי האמונה מועברים על ידי רבנים בסגנונות מגוונים, אך הרוח המרכזית הנושבת בישיבה היא של הראי"ה קוק.
הגיוס לצה"ל בישיבה נעשה דרך 'איגוד הישיבות הגבוהות'. כל תלמיד מחליט מתי להתגייס. הישיבה מעודדת פרק זמן משמעותי של לימוד בישיבה לפני הגיוס.
ישיבת מאור טוביה היא אחת הישיבות הראשונות שהכניסו לתפילה ניגונים של הרב שלמה קרליבך, כבר בשנת תשנ"ד[דרוש מקור]. בתפילות הישיבה מביאים לידי ביטוי הן את נוסח התפילה האשכנזי והן את זה הספרדי האותנטי על ידי חלוקה שווה של התפילות בין הנוסחים.
רוב תלמידי הישיבה הם ממוצא ספרדי וחלק ממוצא אשכנזי, מה שבא לידי ביטוי בסגנון השירה והפיוט הייחודי בתפילות ובסעודות שבת וחג.
בראש השנה ביום השני מתקיים מניין מאוחד המשלב את התפילה האשכנזית יחד עם התפילה הספרדית.
הצוות החינוכי[7]
- ראש הישיבה הרב יצחק חיים סבתו
- הרב יובל אהרוני
- הרב צדוק אליאס
- הרב גבריאל גולדמן
- הרב חיים גרינשפן
- הרב אליהו דורדק
- הרב יעקב חזן
- הרב אליסף יעקבסון
- הרב יעקב סבתו
- הרב ניר אפרתי
- הרב יוסף מימון
- הרב צבי-אליהו סקולניק
- הרב שלמה קניגסברג
- הרב נועם כהן
בנוסף, נמסרים בישיבה שיעורים מרבנים נוספים במגוון רחב של נושאים: הרב גד ונקרט- חסידות, הרב יצחק חי זאגא- פ"ש לאור תורת הראי"ה, הרב חן חלמיש- "אורות התחיה", הרב חיים סבתו- שיעור כללי בעיון, הרב ראובן פיירמן- יסודות האמונה, הרב אחיה סנדובסקי- בעל שם טוב, הרב ראובן ששון - סוגיות בעבודת ה' ועוד.
בוגרים בולטים
- הרב עמיחי אליהו – ראש איגוד רבני קהילות, חבר כנסת ושר.
- דדי גראוכר – זמר (בוגר חבורת הלימוד הראשונה)
- מרדכי יצהר – זמר
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת נתיבות יוסף
ישיבת נתיבות יוסף, ברשת החברתית פייסבוק
ישיבת נתיבות יוסף, סרטונים בערוץ היוטיוב
הקריה החינוכית קרית משה (מצפה יריחו), ישיבת נתיבות יוסף, דף שער בספרייה הלאומית- חזקי עזרא, מצפה יריחו: מאה מסיימי הש"ס, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2011
- מאמרי מאורנו - כתב העת של הישיבה הגבוהה באתר ספריית אסיף
- החוברת חבלי מולדת - שרים בעקבות הפינוי מגוש קטיף וצפון השומרון, אב תשס"ו
- אתר בית הדין לממונות
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ אודות - ישיבת מצפה יריחו, באתר www.kiryatmoshe.co.il
- ^ צוות דייני בית הדין, באתר ישיבת מצפה יריחו
- ^ אתר הישיבה
- ^ אסופת מאמרים מכתב העת מאורנו, באתר אסיף
- ^ אתר התלמוד המוקלט
- ^ הרב חיים גרינשפן, לנתיבות לימוד התורה בישיבה, מאורנו י.
- ^ צוות ישיבה גבוהה מצפה יריחו, באתר הישיבה
39490769ישיבת נתיבות יוסף