ירוחם הקטן
![]() | |
לידה |
1798 ה'תקנ"ח |
---|---|
פטירה | 1891 (בגיל 93 בערך) |
עיסוק | חזן |
סוגה | חזנות |
חיים ירוחם הלוי בלינדמן (ה'תקנ"ח – ה'תרנ"א; 1798–1891), הידוע בכינויו ירוחם הקטן בשל קומתו הנמוכה, היה מן החזנים הבולטים והמשפיעים במזרח אירופה במאה ה־19 ומורם של חזנים מפורסמים רבים. נודע בכינויי כבוד כ"חזן הפלא", "אביר החזנות העתיקה" ו"אמן האימפרוביזציה". קולו, סגנונו המאולתר ורגש תפילתו הותירו חותם עמוק על מסורת החזנות האשכנזית, וניגוניו מושרים עד ימינו.
ביוגרפיה
ירוחם נולד בשנת תקנ"ח (1798), לאביו אברהם.
תחילה שימש כ"משורר" (עוזר לחזן) אצל בצלאל שולזינגר (בצלאל אודסר), ממנו למד את מסורת החזנות העתיקה. בהמשך למד תאוריה מוזיקלית אצל ניסן בלומנטל, חזן הבית הכנסת ברודי (אנ') באודסה, שהנהיג ברוסיה מקהלת חזנים בסגנון מערב־אירופי. יש הסוברים שלמד גם אצל ר' משה פסטרנק, חזן נודע בן דורו. וכן אצל זאב שסטאפול מחרסון, מתלמידי שלמה זלצר.
בשנת ה'תקצ"ד (1834) כבר התפרסם כחזן נודד, שזכה לשם טוב בקהילות רבות, שימש כחזן קבוע בפולטבה ובטרנופול. כבר בשנות ה־50 של המאה ה־19 שימש כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בקישינב, שנוסד בשנת 1816. בשנת תרכ"א (1861) עזב את קישינב ועבר לברדיצ'ב, שם נתקבל כחזן ראשי של בית הכנסת הגדול. בהסכם שנחתם עמו נקבע כי יישאר בעיר כל ימי חייו.
דמותו וסגנונו
ירוחם הקטן היה קצר קומה, אולם מראהו החיצוני – שדמות פניו העדינות וזקנו הלבן הארוך והפטריארכלי – הקרינו אצילות וחסידות. בני דורו תיארו אותו כצדיק גמור ורב־חסד, אשר אף ויתר על שכרו כדי להעניק נדוניה לאלמנה ובתה. בתפילתו נודע כמתחנן ומתחטא לפני יוצרו "במענה רך, בתחינה ובבקשה", לא בקובלנות וטענות. חזנותו התאפיינה ברגש יהודי חם, בנעימה מאולתרת ובעדינות שהייתה בה עוצמה רוחנית.
סגנונו החזני התבסס על נוסח מסורתי, שאליו יצק רגש עז ואימפרוביזציה חופשית. הוא היה מן הראשונים לשלב הרמוניה פשוטה בשירה חזנית יהודית, ואף יצר יצירות חדשות על בסיס ניגונים עממיים קיימים. קולו, טנור לירי צלול, תואר כקול "המבקיע שחקים" בשעת השתפכות הנפש.
המוזיקולוג אברהם צבי אידלסון תיאר את יצירתו כך (מתורגם מאנגלית):
ביצירותיו ניכרו ניסיונות לעיבודים בארבעה קולות. בצעירותו התבלט בקול טנור לירי גבוה ובפאלצטו רחב. רבות מלחניו המשיכו להתפשט בקרב חזנים, ובייחוד אלו שבסולם מינור, שהביעו רגש יהודי עמוק. לחנים אלו מהווים עיבודים חדשים לחומר המסורתי של נוסחי "מגן אבות" ו-"סליחות". בירוחם ניכרה היכולת ליצור פיתולים מלודיים מקוריים, שבהם נשמר ההד של הניגון העממי היהודי במזרח אירופה. לעומת זאת, לחניו שבסולם מז'ור הושפעו בעיקר ממוזיקה צבאית.
— אברהם צבי אידלסון, Jewish Music in Its Historical Development, ניו יורק: 1929, עמ' 303

פעילותו החזנית
חזני דורו ראו בו דמות מעצבת במסורת נוסח התפילה וסגנונותיה. לצד היותו חזן היה גם מנצח מוכשר, והדריך את "משוררי מקהלתו" עד להשגת ביצוע אמנותי. בביתו החזיק פסנתר, דבר נדיר בקרב חזנים בני התקופה.
הוא ניהל בעצמו את מקהלתו, ואף נוצרים היו מגיעים לשמוע את תפילתו ושירתו[1].
עדויות בני דורו
ר' יוסף רוזנבלט, תיאר בזכרונותיו את עדות אביו על ירוחם הקטן כך:
בשעה שהיה ירוחם הקטן עומד לפני התיבה ומתפלל, דומה היה שסיעות-סיעות של מלאכים מנעימים עמו קולם בשירה. קול כקולו לא נשמע מעולם לפניו, ואחריו לא יישמע עוד... בשעה שהיה משמיע תפילותיו בימים הנוראים היו כל באי בית הכנסת טובלים בדמעות, ודומה היה שכרובים ואופנים משמיעים שוועתם עמו ומפילים גם הם תחינתם לפני יושב מרום על עדת ישראל.
— שמואל רוזנבלט, יוסלה רוזנבלט, תל אביב תשכ"א, עמ' 13, באתר אוצר החכמה
יצירתו
ממיטב ניגוניו הידועים:
- "לכו נרננה" (סליחות)
- "הימצא לנו"
- "מפני חטאינו"
- "אהבה רבה"
- "וביום שמחתכם"
- "לדֹר ודֹר"
- "ובכן יתקדש"
- "ברכת ספירה"
- "ריבונו של עולם"
- "פנה לעלבון"
- "קולי שמע"
- "ועל הנסים" (המושר בבאבוב)
- "וביום השבת" (תפילת מוסף של שבת)
- "בת עמי לא תחשה" (יום כיפור קטן)
מורשת

ירוחם הקטן נחשב לאחד מעמודי התווך של החזנות המזרח־אירופית במאה ה־19. סגנונו המאולתר, קולו הייחודי והניגונים שהותיר אחריו הפכו אותו לדמות מופת בעיני חזנים בדורו ולאחריו. עדויות בני התקופה תיארו את השפעתו הרוחנית העמוקה על המתפללים, ואת מעמדו כ"אביר הזמרה העתיקה".
תלמידיו
- ניסן ספיבק
- ברוך שור
- יעקב בכמן
- דוד נובקובסקי
- ברוך קינסטלר
- פייסי חוטינר
- איזידור בלומנטל
- שלום גרינשפאן
- אברהם פרכטנברג
- זאב וולף גויכברג
- משה אושר
- שלמה אקרמן
- אברהם ברקוביץ
- קלמן לעוו[2]
- ישראל שטינפרס[3]
- יוסף טיקטינסקי מבריסק[4]
משפחתו
בנו יעקב (יאקעל) היה גם כן חזן[5].
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- ישעיהו ויניצקי, "חיים ירוחם בלינדמן", בתוך: ביסאראביה – יהדות ביסארביה, ירושלים תשל"א, עמ' 626 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חיים הריס, ירוחם הקטן בלינדמן, בתוך: תולדות הנגינה והחזנות בישראל, ניו יורק: בצרון, 1950, עמ' 405-404
- אברהם צבי אידלסון, סקירה על ירוחם הקטן – "Jewish music in its historical development" (1929), עמ' 303-302 (באנגלית)
- אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על פרכטנברג – "קולטור-טרעגער פון דער ידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
הערות שוליים
- ↑ חזנות, ניו יורק: אגודת החזנים בארצות הברית וקנדה, 1937, עמ' 46, באתר אוצר החכמה
- ↑ "תולדות החזנות" (1924), עמ' 217.
- ↑ מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, תשעה, עמ' 674, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ מ. ש. גשורי, בריסק דליטא - אנציקלופדיה של גלויות, תשטו, עמ' 108, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ אברהם בר גוטלובר, דובנא, המליץ, 3 בנובמבר 1884, ויידישעס טאגעבלאט, 25 יולי 1912.
ירוחם הקטן41721843Q20606535