יעקב בכמן
 | |
| בכמן בלבוש חזני ב-1871 | |
| לידה |
אפריל 1846 ברדיצ'ב |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1905 (בגיל 59) בודפשט |
| עיסוק | חזן, זמר, טנור, מלחין |
יעקב בכמן (באנגלית: Jakub Bachman; אפריל 1846, ברדיצ'ב – כ"ה בניסן ה'תרס"ה, 30 באפריל 1905, בודפשט) היה חזן, טנור, ומלחין יהודי שפעל ברחבי אירופה.
ביוגרפיה
יעקב בכמן נולד בברדיצ'ב, להורים חסידים, ולמד בילדותו בישיבה. את חינוכו המוזיקלי החל כחבר במקהלתו של משה פסטרנק בבית הכנסת המקומי. בגיל שמונה־עשרה בעצת שלמה זולצר התקבל לקונסרבטוריון של פטרבורג, שם למד מוזיקה ושירה אצל אנטון רובינשטיין. בתקופה זו פיתח קול טנור מרשים, והופיע יחד עם רובינשטיין בקונצרטים.
על אף הצלחתו בתחום הקונצרטים, בחר בכמן להתמקד בקריירת חזנות. הוא שימש חזן במספר קהילות, תחילה בברדיצ'ב, רוסטוב וקונסטנטינופול, ולאחר מכן שימש כחזן ראשי בבית הכנסת הרפורמי "טמפל" בלבוב (1868–1884), באודסה (1884–1885), ולבסוף בבודפשט (1885–1905), שם חי ופעל עד מותו.
בכמן הלחין יצירות רבות עבור בתי כנסת. סגנונו המוזיקלי הושפע ממורו רובינשטיין, והוא שילב ביצירותיו אלמנטים מערביים לצד מסורת חזנות יהודית. אוסף יצירותיו הידוע ביותר, "שירת יעקב" ראה אור במוסקבה בשנת 1884.
חיבור ניגוני אבל על מות פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, אביו של פרנץ יוזף. היצירה הובאה לפני הקיסר, וב־29 במאי אושרה והתקבלה על ידו, וזכתה לשבחי הוד מלכותו[1].
עבודות נוספות שלו היו שמורות בכתב יד בספריית דוד פוטרמן במדינת ניו יורק, שארכיונו מופקד בבית המדרש לרבנים באמריקה.
פטירתו
ביום האחרון של חג הפסח הפתיע את המתפללים בתפילותיו השמימיות. עם סיום התפילה, בדרכו לביתו, התמוטט לפתע על מפתן דלתו, וביום כ"ה בניסן נפטר[2].
לקריאה נוספת
- חיים הריס, החזן יעקב באכמן, בתוך: תולדות הנגינה והחזנות בישראל, ניו יורק: בצרון, 1950, עמ' 446-447
- אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על בכמן – "קולטור-טרעגער פון דער ידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
קישורים חיצוניים
- "יעקב בכמן", באתר השטעטל הווירטואלי (בפולנית)
- יעקב בכמן, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- יעקב בכמן, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- י.ג. יצחק גליקשטיין, יעקב באכמאן מת!, הצפירה, 10 במאי 1905 (נקרולוג)
- הודעת פטירתו ב"דער פרײנד", 21 מאי 1905 (ביידיש)
- אברהם פרכטנברג, סקירה על בכמן – "תולדות החזנות" (1924) (ביידיש)
- אב"ן סנה, לעמבערג, המגיד, 21 באוקטובר 1874
- אברהם בער הכהן גאטטלאבער, זיטאמיר, המגיד, 22 במאי 1872
הערות שוליים
- ↑ חדשות שונות, הצפירה, 16 ביולי 1878.
- ↑ מאיר שמעון גשורי, קול ישראל אנתלוגיה לחזנות - א, ירושלים תשכ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
יעקב בכמן41728442Q788118