אברהם צבי אידלסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם צבי אידלסון

אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון) (Abraham Zevi Idelsohn; תרמ"ב, 1882י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה. מחבר מילות השיר "הבה נגילה".

קורות חיים

אברהם צבי אידלסון (אידלזון; Abraham Zvi Idelsohn) נולד ב-1882 בלטביה, ובצעירותו היגר לגרמניה, שם למד מוזיקולוגיה. ב-1906 עלה אידלסון לארץ ישראל, ישב בירושלים ועסק בחקר המוזיקה היהודית. האיסוף והתיעוד של המוזיקה נעשה בעבודת שדה בעזרת רישום בתווים והקלטות במכשירי הקלטה. אידלסון התמקד במוזיקה של הקהילות הספרדיות, כנראה מכיוון שהכיר כבר את המוזיקה של הקהילות האשכנזיות מאירופה. אידלסון לימד שירה ונגינה בבתי-ספר של חברת עזרה ובבית היתומים הספרדי.[1] ב-1921 יצא את הארץ ללייפציג ולברלין, ומשנת 1922 היה למרצה לליטורגיה ומוזיקה יהודית וכפרופסור לעברית בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי ארצות הברית, שם השתקע.

את תוצאות מחקריו פרסם אידלסון בחיבורו החשוב והעיקרי "אוצר נגינות ישראל", שיצא לאור בעשרה כרכים בהמשכים בין 1914 לבין 1932 בשפות עברית גרמנית ואנגלית. הכרך הראשון יצא בירושלים, חמשת הכרכים הבאים יצאו בהוצאת בנימין הרץ בברלין[2] ובהמשך חמישה כרכים יצאו בהוצאת היברו יוניון קולג' בסינסינטי[3]. "אוצר נגינות ישראל" הכיל אוסף מהזמר היהודי מכל העדות, ובהתאם חולק לכרכים (לפי סדרם): תימן, בבל, פרס בוכרא ודגיסטן, ספרדי המזרח, מרוקו, גרמניה במאה ה-18, דרום גרמניה, מזרח-אירופה: מוזיקה ליטורגית, מוזיקה עממית וניגוני חסידים[4].

האופרה העברית הראשונה שהוצגה, "יפתח", נכתבה על ידי אידלסון. היא הועלתה על הבמה בירושלים ב-1922.

אידלסון נפטר בדרום אפריקה בשנת 1938.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

מחיבוריו

  • Jewish Liturgy, New York: Henry Holt and Company, 1932.

לקריאה נוספת

  • אסתר גרזון-קיוי, ‬'אידלזון', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה (חיפה) 7, 13 (תשל"ג), 120–124.
  • שלמה ‬מורג, 'אברהם צבי אידלסון ומחקר מבטאיה של העברית', יובל: קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוזיקה היהודית (ירושלים), ה (תשמ"ו), קס–קסח.
  • אליהו ‬שלייפר, 'אברהם צבי אידלסון, אבי חקר המוזיקה היהודית', מוזיקה 21 (1989), 11–15, 57.
  • Nigun.info מאמר על הניגון החסידי מתוך האנתולוגיה למוזיקה חסידית של א"צ אידלסון
  • Edith Gerson-Kiwi, ‘A.Z. Idelsohn: a pioneer in Jewish ethnomusicology,’ ‫Yuval: Studies of the Jewish Music Research Centre (Jerusalem) 5 (1986): 46-52. (Revised version of an article in Orbis Musicae II (1973-4).)
  • Judah Michael Cohen, ‘Whither Jewish music?: Jewish studies, music scholarship, and the tilt between seminary and university,’ AJS Review 32,1 (2008): 29-48.
  • James Loeffler, ‘Do Zionists Read Music from Right to Left?: Abraham Tsvi Idelsohn and the Invention of Israeli Music,’ Jewish Quarterly Review 100,3 (2010): 385-416

ביבליוגרפיה:

  • שלמה הופמן, 'המוזיקה של אברהם צבי אידלסון: ביבליוגרפיה', יובל: קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוזיקה היהודית (ירושלים), ה (תשמ"ו), לא–נ.
  • Israel J. Katz, ‘Abraham Zvi Idelson (1882-1938): a bibliography of his collected writings,’ Musica Judaica (New York) 1,1 (1975-1976), 1-32.
  • Eliyahu Schleifer, ‘Idelsohn’s scholarly and literary publications: an annotated bibliography,’ Yuval: Studies of the Jewish Music Research Centre (Jerusalem) 5 (1986): 53-180.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם צבי אידלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה כרך ג', עמ' 124.
  2. ^ בחלק מן הכרכים: ירושלים - ברלין - וינה
  3. ^ ישראל שליטא, אנציקלופדיה למוזיקה, אישי המוזיקה הישראלית והכללית, יהושע צ'ציק, תל אביב, תש"י 1950
  4. ^ האנציקלופדיה העברית כרך שני תש"ך הערך: אידלזון, אברהם צבי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23053212אברהם צבי אידלסון