רבי יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
| קובץ:איצלה רבינוביץ.jpg | |
| לידה |
1854 תרי"ד שרשוב, הורודנא |
|---|---|
| פטירה |
1919 (בגיל 65 בערך) כ' באדר תרע"ט פוניבז' |
| השתייכות | ליטאי |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי בן ציון שטרנפלד, רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, רבי יוסף דוב סולובייצ'יק |
| תלמידיו | רבי נפתלי טרופ, רבי ברוך הורביץ, רבי יוסף דינקלס |
הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר. רבה של פוניבז' וראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה.
ביוגרפיה
נולד בשרשוב שבפלך גרודנא לשמואל לייב רבינוביץ'. תחילה למד אצל הרב בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (מחבר שו"ת "שערי ציון"), וכן אצל הגדול ממינסק בסלץ. בגיל 17 נשא את ביתו של הנגיד רבי יעקב דב אייזנשטאט, חוכר אחוזות סביבות העיר בריסק. ואחר כך, בשנת תרל"ט, למד אצל רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מחבר הספר "בית הלוי") בעיר בריסק. כששהה בבריסק למד כשנתיים בחברותא עם רבי חיים, בנו של רבי יוסף דב, עד להתמנותו של רבי חיים - בשנת תרמ"א - לר"מ בישיבת וולוז'ין.
בשנת ה'תרמ"ט, לאחר שלימד בישיבת ביאליסטוק, נקרא על ידי הסבא מסלובודקה - רבי נתן צבי פינקל - לכהן בראשות ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה. בתפקיד זה שימש במשך חמש שנים, עד לשנת תרנ"ד. בשנה זו התגברו חילוקי הדעות בהנהלת הישיבה אודות שיטת המוסר, ולאור דעתו הנחרצת נגד תנועת המוסר הוא עבר לכהן ברבנות גורז'ד. הוא לקח איתו חלק מן הבחורים וייסד שם ישיבה, ואחר כך עבר לאלקסוט.
בתרנ"ה (1895) התמנה לרבה של פוניבז'.[1] בתקופה זו הוא חתם יחד עם רבנים ליטאים נוספים על קול קורא שבו הביעו את התנגדותם לתנועת המוסר ולשיטתה.
בשנת תרס"ג, פנה אליו רבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז לבא ולכהן כראש ישיבה שם. רבי איצל'ה נעתר, אך בני העיר פוניבז' הפעילו עליו לחץ והוא חזר בו. בשנת תר"ע אחר פטירתו של רבי שמואל סלנט עמדה על הפרק שאלת רבנות העיר ירושלים, במכתב שכותב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי לוועד הכוללים בירושלים הוא מציע להם למנות את ר' איצלה לרב העיר ולראש ישיבת עץ חיים שם.
הקיבוץ בפוניבז'
בשנת תרע"א הקים רבי איצלה את הקיבוץ בפוניבז' לאברכים ובחורים מצויינים, תמיכת הקיבוץ התקיימה על ידי קרן שהוקדשה למטרה זו על ידי חתניו של קלונימוס זאב ויסוצקי ממוסקבה, בנדיט גברונסקי ורפאל שלמה גוץ[2]. גם בהמשך קיומה של הישיבה נתרמו כל הוצאותיה בידי האלמנה ליבא גברונסקי, בתו של ויסוצקי. הרב רבינוביץ' פנה לרב נתן צבי פינקל בבקשה לשלוח אליו תלמידים מובחרים.[3] בעת מלחמת העולם הראשונה עבר ללוצין ומשם למריופול ואחר כך להומל. עם תום המלחמה, שב לפוניבז'. זמן קצר לאחר מכן פרצה שם מגפת טיפוס, ורבי איצל'ה, שעסק במסירות נפש בטיפול בחולים, נדבק ונפטר ביום כ' אדר תרע"ט. הוא נקבר בפוניבז'. כעבור שנים, כאשר עיריית פוניבז' החליטה להשתמש בשטח בית הקברות לצרכים אחרים, הועבר על ידי יהודים יוצאי קהילת פוניבז' לבית הקברות בוילנא, שם נקבר בסמוך לקברו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי.[4]
בין תלמידיו היו רבי נפתלי טרופ שהיה ראש ישיבה בראדין, וראה בו את רבו המובהק,[5], רבי ברוך הלוי הורביץ, רב באלקסוט וראש ישיבה בסלובודקה ורבי יוסף דינקלס מחבר ספר "דעת יוסף".
משנתו וחיבוריו
נודע כלמדן ועמקן, וסברותיו ו"חילוקיו" נפוצו בעולם הישיבות, בעיקר בזמנו.[6] הוא חינך לחשיבה הגיונית ולהתרחקות מפלפול, בדומה לרבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.
נהג לקשור בציציותיו את פתיל התכלת, שהוצע בזמנו על ידי האדמו"ר מרדזין.[7]
שרידי חידושי תורתו יצאו לאור בירושלים בשנת ה'תש"ט על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא תחת השם זכר יצחק, ובמהדורה מורחבת בשנת ה'תש"ן על ידי מכון ירושלים, בעריכת הרב שלמה זלמן שפירא. שוב נדפס בשנת ה'תשפ"ב על ידי מכון הרצי"ה.
שיעוריו על המסכתות קידושין ובבא מציעא נרשמו על ידי תלמידו הרב דניאל זקש, ויצאו לאור בשנת ה'תשי"ב בירושלים תחת השם "חידושי הגריי"ר". כמו כן, יצאו לאור חידושיו על כמה מסכתות בשם חידושי הגרי"י מפוניבז'.
משפחתו
רוב בניו וצאצאיו נספו בשואה. בת אחת, לאה, עברה לפני מלחמת העולם השנייה להתגורר במוסקבה וכך שרדה. לאה נישאה לבן דודה יצחק אייזנשטט ונולדו להם שני בנים - יעקב (הקרוי על שם סבו) ולייב. יעקב היה עורך דין במוסקבה ובסוף ימיו עלה לארץ. בנו אלכסנדר למד בישיבת אור שמח והתקרב לרב משה סולובייצ'יק מציריך. אחרי התרופפות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ייסדו שניהם את ישיבת "תורת חיים" במוסקבה הפועלת שם עד היום.
קישורים חיצוניים
- 'רבינוביץ, ר' יצחק־יעקב ב"ר שמואל־לייב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 90 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1288).
- יצחק יעקב רבינוביץ', זכר יצחק, מוהדר בידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ה'תש"ט, באתר היברובוקס
- הרב אפרים אשרי, רבי יצחק רבינוביץ, ר' איצלה מפוניביז - ראש הישיבה, אתר דעת
- מחיי הישיבות, מכתב למערכת "הצפירה", 8 באפריל 1914, על פולמוס בישיבתו של רי"י רבינוביץ עקב מינוי משגיח לישיבה
- בן-ציון קליבנסקי, ר' איצעלע ראַבינאָוויטש - "דער רעוואָלוציאָנער גאון", לעבנס-פראגן, 1 במרץ 2009
הערות שוליים
- ^ א. שיינזון, פאניוועז, המליץ, 4 בנובמבר 1895, עמ' 3.
- ^ בן-ציון קליבנסקי, 'קיבוץ פוניבז, חִצי גיבורים, ט (ניסן תשע"ו), עמ' תתצג–תתקכב
- ^ דב כ"ץ, תנועת המוסר, חלק ג', עמ' 57.
- ^ נפלאותיו לבני אדם, חלק א, עמ' 251.
- ^ הקדמה לחידושי הגרנ"ט, הוצאת מכון אורייתא, עמ' י'.
- ^ הקדמה לספר "זכר יצחק", תשי"ב ירושלים.
- ^ שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין.
34339647יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')