יחסי איטליה–הפיליפינים
| יחסי איטליה–הפיליפינים | |
|---|---|
|
|
| |
| איטליה | הפיליפינים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 300,000 |
| אוכלוסייה | |
| 59,260,374 | 116,238,146 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,254,851 | 437,146 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 38,050 | 3,761 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי איטליה–הפיליפינים הם יחסי החוץ בין איטליה לבין הפיליפינים. היחסים הדו צדדיים בין איטליה לפיליפינים כוננו ב-9 ביולי 1947.[1]
סקירה כללית
מהפכת כוח העם בשנת 1986 בפיליפינים סימנה את תחילתה של הרחבת היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. איטליה הייתה המדינה הראשונה שהכירה בנשיאות קורסון אקינו בפיליפינים. איטליה והפיליפינים חתמו על כמה הסכמים, ביניהם שיתוף פעולה מדעי וטכני, שירותי אוויר, מיסוי, השקעות, שיתוף פעולה בפיתוח, תרבות, ביטחון סוציאלי, ארגונים קטנים ובינוניים, תחבורה ותקשורת והגנה.[2] הפיליפינים קיבלו בברכה משלחת עסקית איטלקית גדולה של התאחדות התעשיות האיטלקיות, האיגוד הגדול ביותר של חברות ייצור ושירותים באיטליה. למשלחת היו תוכניות מגזריות מקבילות בנושא מסחר, תשתיות ואנרגיה. כמו כן נקבעו פגישות עסקיות בין חברות איטלקיות ופיליפיניות.[3] בדצמבר 2015 נחתם הסכם תחבורה אווירית דו-צדדי בין שתי המדינות במהלך ביקורו של נשיא הפיליפינים בניגנו אקינו השלישי ברומא, כדי לאפשר הרחבת קשרי הסחר והתיירות.[4]
פיליפינים באיטליה
הפיליפינים מהווים את קהילת המהגרים הרביעית בגודלה באיטליה, אחרי הקהילות הרומניות, האלבניות והצפון-אפריקאיות. איטליה היא גם יעד ההגירה האירופי הגדול ביותר עבור הפיליפינים.[5] הבירה האיטלקית רומא היא ביתה של הקהילה הפיליפינית הגדולה ביותר. כ-108,000 פיליפינים מתגוררים באיטליה באופן חוקי כעובדים זמניים או תושבי קבע, וההערכות על מספר הפיליפינים הבלתי חוקיים משתנות מאוד בין 20,000 ל-80,000.[6] בשנת 2008, ISTAT (Istituto Nazionale di Statistica), משרד הסטטיסטיקה באיטליה, דיווח כי 113,686 פיליפינים מתועדים כחיים באיטליה ואילו המספר עמד על 105,675 בשנת 2007.[7] 63% מהאיטלקים הפיליפינים הם נשים והם עובדים בעיקר בתחום הסעד. מחלקת העבודה והתעסוקה הפיליפינית (DOLE) אומרת כי איטליה מאפשרת 5,000 עובדים לא-עונתיים/קבועים, לעומת 3,000 בשנת 2007.[8] ה-DOLE אמר כי השינוי הוא "סימן הערכה לשיתוף הפעולה הדו-צדדי הטוב עם הפיליפינים בנושאי נדידה." באיטליה ישנם כ-60 ארגונים פיליפינים, שרובם מבוססים על כנסיות, אם כי ישנם גם מספר קבוצות תרבותיות ואזרחיות.[9] אחת מקבוצות כאלה היא מועצת הנשים הפיליפינית במטרה ללמד מהגרות פיליפיניות על זכויותיהן.[10] בשנת 2007, איטליה העניקה לפיליפינים עם רישיון נהיגה פיליפיני רישיון נהיגה איטלקי בחינם.[11]
איטלקים בפיליפינים
מאז הקולוניזציה הספרדית מספר איטלקים נדדו לפיליפינים, בעיקר כמיסיונרים והיו גם כמה איטלקים שהתיישבו בפיליפינים. על פי מפקד האוכלוסין ב-2010, חיים בפיליפינים כ-1,459 איטלקים.
נציגויות דיפלומטיות
- איטליה מחזיקה בפיליפינים שגרירות במנילה.
- הפיליפינים מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא וקונסוליות בקליארי, פירנצה, מילאנו, נאפולי, פאלרמו, רג'ו קלבריה, טורינו וונציה.[12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Treaty of Friendship and General Relations between the Republic of the Philippines and the Italian Republic" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 בספטמבר 2015. נבדק ב-2 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Philippines - Italian Relations". Philippine Embassy Rome. 30 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-24 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Philippines welcomes first Italian business mission in 65 years". SunStar. 23 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-16 בנובמבר 2018. נבדק ב-24 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ de Leon, Patricia (3 בדצמבר 2015). "PH signs air services pact with Italy to beef up trade, tourism ties". CNN Philippines. נבדק ב-21 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Filipino migration" (PDF). UN. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 ביולי 2014. נבדק ב-7 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dancel, Joshua (25 בספטמבר 2002). "Get amnesty before Italy kicks you out, OFWs told". Sun Star Manila. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2009. נבדק ב-19 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "80,000 more Filipinos in Italy in 2008". ABS CBN News. 9 באוגוסט 2009. נבדק ב-7 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Uy, Veronica (18 בדצמבר 2007). "More jobs for Filipinos in Italy, says DoLE". Global Nation. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2008. נבדק ב-19 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PGMA's Italy visit brightens hope for early accord on 3 RP proposals on Filipino workers". Philippine Department of Foreign Affairs. 2006. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2009. נבדק ב-19 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Life in Italy is no Dolce Vita". Isis International. 8 במאי 2007. נבדק ב-7 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "OFWs in Italy receive 2 unexpected gifts during President's visit". PLDT. 2007. אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2009. נבדק ב-19 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אתר על יחסי מדינות
29745717יחסי איטליה–הפיליפינים