טיוטה:רבי צבי דרבקין (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי צבי דרבקין
לידה כ"ו בניסן תרכ"ב
שקלוב, בלארוס
נרצח י"ח באב תרפ"ט (בגיל 67)
חברון, ארץ ישראל
מקום קבורה חברון, ארץ ישראל
מקום פעילות בוברויסק, בלארוס
חברון, ארץ ישראל
תחומי עיסוק רב, דרשן
השכלה ישיבת וולוז'ין
רבותיו רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
בני דורו רבי רפאל שפירא, רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי שמעון שקופ, רבי איסר זלמן מלצר
בת זוג שרה לאה
אב רבי שמואל הלל דרבקין
אם רחל
חותנים רבי נתן רובין
רבה של בוברויסק
?–תרפ"ט
שותף לרבנות רבי שמריה נח שניאורסון (תרפ"א - תרפ"ג) ונכדו רבי שמואל בזפלוב (תרפ"ג - תרפ"ט)

רבי צבי דרבקין (כ"ו בניסן תרכ"ב - י"ח באב תרפ"ט) היה רבה של בוברויסק שבמחוז מוהילב בבלארוס. בסוף ימיו עלה לחברון ונרצח בטבח חברון בפרעות תרפ"ט.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמואל הלל ורחל דרבקין[1], בכ"ו בניסן תרכ"ב, בעיר שקלוב שבמחוז מוהילב במזרח רוסיה הלבנה[2][3].

בבחרותו הלך יחד עם ידידו רבי מאיר משקלוב[4], ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין[2][5][6]. והיה מתפלפל שעות ארוכות עם המשנה לראש הישיבה, רבי רפאל שפירא[6] למד בחברותא עם רבי משה מרדכי אפשטיין. בין ידידיו מאותה תקופה היו גם רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי שמעון שקופ ורבי איסר זלמן מלצר[4].

בישיבה התפרסם בשם העילוי משקלוב. בגיל 18 היה בקיא בכל הש"ס ובפסקי הרא"ש[4], לימים סיפר רבי איסר זלמן מלצר, שכאשר אביו הביא אותו ללמוד בישיבת וולוז'ין, הוא דאג לכך שיהיה באותו חדר עם רבי צבי, שהיה באותה תקופה בחיר הישיבה[2].

בשנת תרמ"ז, נשא את שרה לאה בתו של רבי נתן רובין[7], שהיה רבה של חאלוי הסמוכה למינסק[8], ולאחר מכן כיהן כרבה של בוברויסק למעלה מ-40 שנה[4][5].

לאחר נישואיו, עבר להתגורר בבוברויסק בסמיכות לחותנו. בבוברויסק היה לומד בבית המדרש במשך רוב שעות היממה, חידושיו הרבים היו בעיקר בשיטת הפלפול גג על גג בדרך לשיטתו[9] אך הוא לא נהג לכתוב את חידושיו, ולכן לא נשארו ממנו חידושי תורה[2].

על אף הצעות רבות, רבי צבי סירב לקבל על עצמו את עול הרבנות, וגם לאחר שנולדו ילדיו ומשפחתו גדלה, העדיף להמשיך לעמול בתורה מתוך הדחק[5][9].

לאחר פטירת חותנו בשנת תרפ"א, נעתר לבקשת אנשי הקהילה היהודית בבוברויסק ומילא את מקומו ברבנות העיר[5][10].

באותה תקופה, עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, והחלו לרדוף את יהודי ברית המועצות ואסרו כל פעילות דתית, אך רבי צבי לא נכנע לתכתיבי השלטון, ועבר במסירות נפש מבית כנסת לבית כנסת כדי לחזק את היהודים שעוד באו לבית הכנסת ולעודד את רוחם[9].

בשנת תרפ"ה, שלח את בנו רבי דוד דרבקין לארץ ישראל, כדי ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון. רבי דוד עלה יחד עם קבוצת הבחורים הראשונה שעלו מסלבודקה שבליטא לארץ ישראל. בשנת תרפ"ז שלח גם את בנו רבי אליהו ירוחם דרבקין ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון[9]. עם התגברות הרדיפות ברוסיה הסובייטית כנגד יהודי רוסיה בכלל וכנגד רבני הערים בפרט, שרבים מהם נאסרו והוגלו לסיביר, הצליחו בניו לבקשתו להשיג עבורו ועבור אשתו סרטיפיקטים על ידי הרבנות הראשית לישראל[11], ובאדר תרפ"ט עלו הוא ואשתו לארץ ישראל, והתיישבו ביישוב היהודי בחברון[2][10].

עם היוודע דבר בואו לארץ ישראל, באו ידידיו רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר (שעלו ארצה כמה שנים קודם לכן) להקביל את פניו. כשנכנס רבי צבי להיכל ישיבת כנסת ישראל, רבי משה מרדכי קם בפניו, והתבטא אודותיו: "גברא רבא בא לכאן, ארי עלה מבבל"[12]. בחברון היה דורש ברבים בפני תושבי המקום, וגם רבים מבני הישיבה באו לשמוע את דרשותיו[13].

בימים האחרונים לחייו, הביע את חששו מתאריך י"ח באב שבו נרצח בנו שמואל הלל על ידי פורעים רוסים. בשבת קדש י"ח באב תרפ"ט נרצח יחד עם עוד 66 יהודים על ידי פורעים ערבים בטבח חברון בפרעות תרפ"ט[10][14][15], בזמן ששהה עם עוד עשרות אנשים בבית סלונים. גופתו נפלה על רבי זבולון גרז ששהה לידו, וכך הערבים חשבו שרבי זבולון נהרג ולא פגעו בו. רבי זבולון היה רגיל לספר זאת, שרבי צבי היה שליח משמים בפטירתו כדי להצילו[16].

גופתו זוהתה למחרת על ידי בנו רבי דוד, ולקראת ערב נקבר על ידי בני ישיבת חברון בקבר אחים בחברון[13][16].

אשתו שרה לאה נפצעה בפוגרום, ולאחר החלמתה עברה לשכונת אחווה בירושלים, שם התגוררה עם בנה רבי דוד ומשפחתו[16], עד לפטירתה בי"ד באייר תרצ"ו. נקברה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[13]. בנו רבי אליהו ירוחם, הוציא לאור לזכרו קונטרס בשם מזכרת צבי, נדפס בסוף ספרו בכורי אליהו[17].

לאחר פטירתו הונצח בהר הרצל כחלל פעולת איבה באנדרטה בלוח מספר 2[6]

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ הרב משה מינקוביץ, ביאור משה, עמ' קפ"א, עמנואל תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ג', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. ↑ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט, ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 פינחס גרייבסקי, חללי בת עמי, עמ' ד', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 הרב צבי דרבקין ז"ל, באתר לעד
  7. ↑ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 340, בני ברק תשל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  8. ↑ ראו במכתבו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, סימן ע"ו, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), בו הוא כותב אודותיו: ”כבוד הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מ' נתן נ"י האבד"ק חאלוי יע"א”.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 20, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
  11. ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 21, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
  12. ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 22, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ד', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  14. ↑ זכרון לקדושי חברון, עמ' 80.
  15. ↑ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק י"ח, עמ' 5372, באתר אוצר החכמה.
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 23, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
  17. ↑ רבי אליהו ירוחם דרבקין, בכורי אליהו, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טיוטה:רבי_צבי_דרבקין_(הראשון)&oldid=3012315"