טיוטה:ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
ברכת ברוך שפטרני
|
|---|
|
בָּרוּךְ (אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם[1]) שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. |
ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנוהגים שאבי הנער מברך, ללא הזכרת שם ומלכות, בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצוה). המנהג לברך ברכה זו מיד לאחר שהנער עולה לתורה. שלא כמרבית הברכות, העוסקות בחוויית האדם עצמו, בין אם זו הנאה פיזית, תופעה גשמית, חוויה משמעותית בחיים, קיום מצווה כלשהי, וכך הלאה – ברכת "ברוך שפטרני" קשורה דווקא לבנו של האדם.
מקור הברכה
המקור הראשון לברכה זו הוא במדרש בראשית רבה על פרשת תולדות[2]. על הפסוק ”וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים”[3], שם מבאר רש"י שהתכונות השונות של יעקב ועשו משקפות כיוון שונה בחייהם: יעקב פנה ל"אוהלה של תורה", לעבוד את ה’, ואילו עשו פנה לעבודה זרה, כותב המדרש בשמו של רבי פינחס בשם רבי לוי משל להדס ו"עצבונית" (מין שיח קוצני) שגדלו יחד, וכשהבשילו, ההדס הוציא ריח טוב, והעצבונית הוציאה קוצים, כך עשו ויעקב כשהגיעו לגיל שלוש עשרה, יעקב הלך לבית מדרש, ועשו לבתי עבודה זרה. בשייכות לזה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון שצריך אדם להיטפל בבנו שלוש עשרה שנה, ו"מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה".
מתוך לשון המדרש, לאו דווקא משתמע שרבי אלעזר התכוון לפסק הלכה ממש שיש לברך ברכת "ברוך שפטרני". המילים "מכאן ואילך", ייתכן שמשמעותן שלאורך חיי האדם, מגיל שלוש עשרה שנה ואילך, עליו להכיר תודה כלפי הקב"ה – אך לא בהכרח לברך ברכה על אירוע מסוים. אולם, בדברי ראשוני צרפת[4], רבי אהרן הכהן מלוניל[5], ועוד מקורות מוקדמים, אנו מוצאים שמדובר בברכה ממש.
מעבר למקור במדרש, נראה שמדובר במנהג אשכנז עתיק. אמנם, הברכה לא מוזכרת בספרות הגאונים וגדולי ראשוני הפוסקים[6], אך היא מובאת, בהתאם למסורת אשכנז, בדברי הרמ"א[7].
טעם הברכה
המגן אברהם[8] כתב שני פירושים לבאר את הלשון "שפטרני מעונשו של זה":
- הפירוש הראשון - הכוונה שעד בר המצוה האב נענש כאשר הבן חטא, משום שלא חינך את הבן להתנהג כראוי. מהגיעו לגיל מצוות נעשה הבן אדון לעצמו, ושוב אין האב נענש על מעשי בנו, כי "מחויב הוא להתחזק בעצמו למצוות השם יתברך"[9]. נמצא, אם כן, שכיון שנעשה פטור מעונש, מברך האב "שפטרני מעונשו של זה". במשנה ברורה הוסיף שעדיין מוטלת על האב אחריות מסוימת עבור בנו: "ודע דאע"פ ששוב אין עליו עניין חינוך, מכל מקום יש על האב מצות הוכחה כשרואה שאינו מתנהג כשורה, וכשאינו מוחה בידו נענש עליו". אולם, אין בכך כדי לעכב ברכת "ברוך שפטרני", שכן אחריות זו אינה מיוחדת רק לבנו, אלא משותפת לכל ישראל: "דלא גרע משאר ישראל".
- הפירוש השני - מביא המגן אברהם בשם הלבוש[10], שעד עתה נענש הבן בעוון האב, ואילו מכאן ואילך שוב אין הבן נענש בעוון האב. לפי ביאור זה, לכאורה, היה על הבן לברך את הברכה, ולא על האב (שכן הבן נפטר מעוון אביו, ולא האב מעוון בנו), דבר שנסתר לכאורה מהמדרש וכל הראשונים המזכירים את הברכה, לפיהם ברור שהאב הוא זה שמברך. בדברי חמודות[11] ביאר שהכוונה היא שאם נענש הבן בשביל עוון האב, בוודאי שגם האב נענש עבור כך (כלומר, שנענש עבור מה שבנו נענש עבורו)[12], ואף הוא מסיים שפירוש זה דחוק. בספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים[13] כתב שמשמע מהלבוש שהבן הוא שמברך. בש"ך על התורה[14] (מתלמידי האר"י) כתב שהבן בהגיעו למצוות מברך "שפטרני מעונשו של אבא".
רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו שערי אפרים[15] כתב שיכוון האב בברכתו לשני הפירושים.
נוסח הברכה
שם ומלכות
ראשוני צרפת כתבו שיש לברך אותה בשם:[4] ”מי שיש לו בן והגיע לשלוש-עשרה שנה, פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה' אשר פדאני מענשו של זה...”. מהרי"ל ברך אותה בשם ומלכות, והביא שכן נמצא במרדכי הגדול ברכה זו בשם ומלכות[16]. אמנם, בספר לקט יושר[17] כתב שאין לברכה בשם ומלכות, כיון שלא נזכרה בתלמוד, אלא בארמית: "בריך רחמנא מלכא דארעא...". הרמ"א[7] בהסתמכו על מנהג המהרי"ל, מביא שיש שמברכים אותה בשם ומלכות, אמנם הרמ"א עצמו הסתייג והוסיף מדעת עצמו שטוב לברכה בלי שם ומלכות. וכן כתב הלבוש[10].
אמנם, הגר"א בביאורו לשולחן ערוך כתב למעשה שיש לברכה בשם ומלכות[18], וכן דעת רבי נתן נטע שפירא[19]. וכן הוא בשם ומלכות בספר נוהג כצאן יוסף[20] ובסידור אדמו"ר הזקן[21]. רבי אברהם דנציג בספרו חיי אדם[22] כתב ששמע שכן נהג הגר"א, ומסיק ש"המברך אינו מפסיד". רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו שערי אפרים[15] מביא שתי הדיעות ואינו מכריע, ובפתחי שערים[23] כתב שמי שמברך בשם ומלכות "אין גוערין בו". רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן[24] הביא שהרבה נהגו לברכה בשם ומלכות.
דעה נוספת ומפשרת הציע בספר בן איש חי, שיהרהר שם ומלכות בליבו[25].
המנהג כיום
כיום, מנהג רוב האשכנזים לברך ברכה זו בלא שם ומלכות, כפי הכרעת הרמ"א, ויש המברכים בשם ומלכות כדעת הגר"א. לגבי מנהג בני ספרד, יש שכתבו שלא נתקבלה ברכה זו כלל, אך יש שנהגו לברך בלא שם ומלכות, וכן פסק רבי עובדיה יוסף ביביע אומר[26] לברך בלי שם ומלכות.
"שפטרני"
במדרש רבה הגירסא "שפטרני", וכן העתיקו הרמ"א[7] הלבוש[10], המגלה עמוקות[19], הנוהג כצאן יוסף[20], הדברי מלכיאל[27], והבן איש חי[25]. במהרי"ל[16] ובחיי אדם[22] הגירסא "אשר פטרני". בלקט יושר הגירסא היא "שפוטרני" (בלשון הווה). בדרשות רבי יהושע אבן שועיב[28] הגירסא היא "שפיטרני". נוסח אחר שנמצא בראשונים הוא "אשר פדאני"[4].
"של זה"
במדרש רבה הגירסא "של זה" בשתי תיבות, וכן העתיקו המהרי"ל[16], הרמ"א[7], הלבוש[10], המגלה עמוקות[19], הנוהג כצאן יוסף[20], החיי אדם[22], השערי אפרים[15] והבן איש חי[25]. בלקט יושר[17] הגירסא היא "מעונש זה" (בלא תיבת "של"). רז"ה, שהעדיף עברית מקראית על לשון חז"ל, שינה ל"מעונש הַלָּזֶה"[29][30], וגרסה זו התקבלה בסידורי חב"ד[21]. בסידורים עבודת ישראל[31], אוצר התפילות[32], ועוד, נדפס "שֶׁלָּזֶה" בתיבה אחת. גירסא זאת מקורה משינויי המדקדק רבי וולף היידנהיים, שגם כן העדיף עברית מקראית[33].
זמן הברכה
מנהג האשכנזים הוא לברך בשעה שהנער עולה לתורה (לאחר שמסיים הברכה השניה, "אשר נתן לנו תורת אמת"[34]), כפי המובא בהוראות מרבני צרפת[4] ובאורחות חיים[5]. בלקט יושר[17] כתב לברך כשקורא בנו בספר תורה, כשמתחיל "ברכו".
הטעם למנהג הברכה בשעת קריאת התורה כתב בדברי חמודות[11] מפני שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה. ולפי זה נהגו שאם הנער עולה לתורה למפטיר בשבת שלפני הגיעו לי"ג, מברך האב רק לאחר מכן בעת שהנער עולה בימות החול או בשבת כאחד משבעת הקרואים, שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה. בדברי חמודות מוסיף שאם קודם לכן התפלל הנער כשליח ציבור, יברך האב אז.
טעם מחודש למנהג הברכה בשעת קריאת התורה, כתב אחד האחרונים מאחר שצריך לברך ברכה זו בפני עשרה גדולים, ודינה כברכת הגומל שאף אותה נוהגים לברך בשעת קריאת התורה לפי שאז בוודאי ישנם עשרה. ולפי זה כתב שבמקום שעושים סעודת בר מצוה ביום שנעשה בר מצוה, ויש שם עשרה גדולים ושני רבנים, מחוייב אז לברך, ואדרבה אז עיקר מצוותה של הברכה, כי איך אפשר שבעת עיקר השמחה לא יברך, ורק אחר כך יברך[27].
הבן איש חי כתב ש"ביום הראשון של שנת י"ד, יתפוס האב את בנו בידו" ויברך[25].
בדרשות רבי יהושע אבן שועיב[28] מביא שחכם אחד ברך ברכה זאת כשהגיע בנו לגיל עשרים, מאחר שבבית דין של מעלה מענישים מגיל עשרים. רבי יוסף שאול נתנזון[35] כתב שזהו "דבר חדש".
עניית אמן
כתב בשערי אפרים[15] שאם האב מברך בשם ומלכות, אז השומעים עונים אחריו אמן.
נידונים שונים
האם
דנו הפוסקים האם יש לאם הנער לברך ברכה זו. רבי יוסף תאומים בספרו פרי מגדים[36] כתב כי לטעמו הראשון של המגן אברהם, שהאב מפסיק להיענש על חטאי בנו, אין האם מברכת שאינה מחוייבת לחנכו[37], וגם לטעמו השני של המגן אברהם, שהבן ניצול מעונש על חטאי אביו, מסתבר שאין הבן נענש בשביל חטאי אמו.
על בת
על בת שהגיעה לגיל בת מצוה - הרד"ל[38] הסביר על פי דברי המדרש "חייב אדם להיטפל בבנו", שמשמעותם שאין מברכים על בת, שטעם הברכה הוא שעכשיו נפטר האב מחיובו ללמד את בנו תורה. בפרי מגדים[36] כתב כי לטעמו הראשון של המגן אברהם, שהאב מפסיק להיענש על חטאי בנו, לא יברך על בת שאינו מחוייב לחנכה[39], ולטעמו השני של המגן אברהם, שהבן ניצול מעונש על חטאי אביו, יצטרך לברך גם על בת. אמנם, הכף החיים כתב שאין הבת נענשת בחטאי אביה, ולא יצטרך לברך גם לטעם השני[40]. רבי עובדיה יוסף כתב שכיון שישנם ראשונים הסוברים שיש דין חינוך גם בבת, גם לטעמו הראשון של המגן אברהם יצטרך לברך על בת, ומסיק שם שיש לברכה בלא שם ומלכות גם על בת[26]. אמנם אין המנהג כן. בפרי מגדים כתב שלדעת הסוברים שיש דין חינוך בבת, מכל מקום אין בה כל כך מצוות שמחויב לחנכה בהן. בכף החיים כתב שלדעת הסוברים שיש דין חינוך בבת, אין האב נפטר מחיוב זה עד שתינשא, שמאז הרי היא תחת ממשלת בעלה.
קישורים חיצוניים
- ברוך שפטרני, באתר עולמות, 28 ביולי 2020
- ברוך שפטרני, מאת פרופ' יצחק גילת באתר דעת
- ערך ברוך שפטרני (ברכה), באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
הערות שוליים
- ↑ ראו להלן שכיום נוהגים לברך את הברכה מבלי לומר שם ומלכות.
- ↑ בראשית רבה, פרשה ס"ג, פסקה י'.
- ↑ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 הוראות מרבני צרפת, סימן כג - מצורף לפסקי רבינו יחיאל מפאריש, הוצאת מכון ירושלים, תשל"ג: ”מי שיש לו בן והגיע לשלוש-עשרה שנה, פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה' אשר פדאני מענשו של זה. והגאון רבי יהודה ברבי ברוך קם בעמידה בבית הכנסת ובירך ברכה זו כשעמד בנו וקרא בתורה תחילה, וברכה זו חובה היא”. (רבי יהודה בן ברוך היה אחד מחכמי אשכנז במאה ה-11, תלמידו של רבנו גרשום מאור הגולה).
- ^ 5.0 5.1 רבי אהרון הכהן מלוניל, ארחות חיים, הלכות ברכות, סימן נח, דף מ ע"ג: ”והגאון רבי יהודאי ז"ל קם על רגליו בבית הכנסת ובירך ברכה זו בפעם ראשונה שקרא בנו בתורה”.
- ↑ הרי"ף, רמב"ם, רא"ש, הטור, ורבי יוסף קארו בשולחן ערוך.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף ב'.
- ↑ מגן אברהם, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף קטן ה'.
- ↑ לשון המשנה ברורה, סימן רכ"ה, סעיף קטן ז'.
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 רבי מרדכי יפה, לבוש התכלת, סימן רכה ס"ב, באתר היברובוקס.
- ^ 11.0 11.1 רבי יום-טוב ליפמן הלר, דברי חמודות, ברכות פ"ט, דברי חמודות אות ל, באתר היברובוקס.
- ↑ וכן כיוון לפירוש זה רבי יצחק אליהו לנדא בפירושו דובר שלום שבסידור אוצר התפילות.
- ↑ טעמי המנהגים ומקורי הדינים, סעיף רו, ושם, ליקוטים – ענינים שונים, סעיף עו בהערה.
- ↑ רבי מרדכי הכהן, ש"ך על התורה, פרשת לך לך, הובא בשו"ת שואלים ודורשים, סימן ה.
- ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 רבי אפרים זלמן מרגליות, שערי אפרים, שער ד סעיפים כה-כו, באתר היברובוקס.
- ^ 16.0 16.1 16.2 ספר מהרי"ל, הלכות קריאת התורה, באתר היברובוקס: ”מהרי"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני מעונשו של זה. וכן איתא במרדכי הגדול ברכה זו בשם ומלכות.”
- ^ 17.0 17.1 17.2 רבי יוסף יוזל אוסטרייכר, לקט יושר, חלק אורח חיים, עמוד 40, באתר היברובוקס.
- ↑ ביאור הגר"א, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף ב'.
- ^ 19.0 19.1 19.2 רבי נתן נטע שפירא, מגלה עמוקות, פרשת חיי שרה, באתר היברובוקס.
- ^ 20.0 20.1 20.2 רבי יוסף יוזפא סג"ל, נוהג כצאן יוסף, הנהגת בר מצוה, אות ד, באתר היברובוקס.
- ^ 21.0 21.1 מובא בשער הכולל, פרק כד, בשם סידור אדמו"ר הזקן מהדורת ה'תקפ"ב, שהודפסה על ידי רבי יהודה ליב מינוביץ', אחיו של בעל התניא.
- ^ 22.0 22.1 22.2 רבי אברהם דנציג, חיי אדם, ח"א כלל סה ס"ג, באתר היברובוקס.
- ↑ רבי אפרים זלמן מרגליות, פתחי שערים, שער ד סעיף כה, באתר היברובוקס.
- ↑ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף ד'.
- ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ראה, אות יז, באתר היברובוקס.
- ^ 26.0 26.1 יביע אומר, אורח חיים, ח"ו, סימן כט
- ^ 27.0 27.1 רבי מלכיאל צבי טננבוים, דברי מלכיאל, אורח חיים סימן ד, באתר היברובוקס.
- ^ 28.0 28.1 רבי יהושע אבן שועיב, דרשות על התורה, פרשת וישב, באתר היברובוקס.
- ↑ שלמה זלמן הנאו, בית תפלה, באתר היברובוקס.
- ↑ הרב לוי יצחק רסקין, סדור רבינו הזקן ב, ברוקלין תשפ"ה, עמ' תרפז.
- ↑ זליגמן בר, סדר עבודת ישראל, באתר היברובוקס.
- ↑ סידור אוצר התפילות, באתר היברובוקס.
- ↑ סידור אזור אליהו; וראו שם שאין זה ענין לגירסת מהרש"ל "להדליק נר שלחנוכה" – ראו ערך הדלקת נרות חנוכה, פרק ברכות ההדלקה, וראו ערך של (מילת יחס).
- ↑ כך כתבו רבי יוסף יוזפא סג"ל בספרו נוהג כצאן יוסף, הנהגת בר מצוה, אות ד, ורבי אפרים זלמן מרגליות בספרו שערי אפרים, שער ד סעיף כה. בנוהג כצאן יוסף מבאר שהיה ראוי לברך תיכף אחר שבירך הברכה הראשונה, אמנם היות שאינו רשאי להפסיק שם, ואוזניו צריכות להיות אל ספר התורה, על כן מברך אחר הברכה האחרונה.
- ↑ רבי יוסף שאול נתנזון, חידושי הגהות, אורח חיים סימן רכה, באתר היברובוקס.
- ^ 36.0 36.1 רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, אורח חיים סימן רכה, אשל אברהם ס"ק ה, באתר היברובוקס.
- ↑ לפי מגן אברהם, אורח חיים, סימן שמ"ג, סעיף קטן א'.
- ↑ רבי דוד לוריא, חידושי הרד"ל על בראשית רבה, פרשה סג, חידושי הרד"ל אות יג, באתר היברובוקס.
- ↑ לפי צד אחד במגן אברהם, אורח חיים, סימן שמ"ג, סעיף קטן א'.
- ↑ רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, אורח חיים, סימן רכה אות טו, באתר היברובוקס
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
קטגוריה:ברכות קטגוריה:ברכות שנויות במחלוקת קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
