ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לומר אותה. הביטוי המקורי ל"ברכה לבטלה" הוא ברכה שאינה צריכה.[1]
לפי ההלכה אסור לברך ברכה לבטלה. מקור האיסור הוא בתלמוד הבבלי[2], בו נאמר: "כל המברך ברכה שאינה צריכה - עובר משום לא תשא" (הכוונה היא לפסוק: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא"[3]), ומכאן שהאיסור נובע מכך שהאדם אומר את שם ה' ללא צורך, ויש בכך משום פגיעה בכבוד ה'. יש הסוברים כי דברי הגמרא הם כפשוטם, ואיסור זה הוא מן התורה[4] אולם לפי מפרשים אחרים אין איסור מן התורה בברכה לבטלה, שכן האדם אינו אומר את שם ה' סתם, אלא כדי לברך את ה'. לדעתם, איסור ברכה לבטלה הוא איסור מדרבנן, והפסוק שהביאה הגמרא כמקור לאיסור זה - אינו אלא אסמכתא.[5]
בספר קיצור שולחן ערוך[6] נכתב מה יעשה מי שבירך ברכה לבטלה, או התחיל לברך ברכה ונזכר שזו ברכה לבטלה:
אם נכשל וברך ברכה לבטלה, וכן בעניין אחר אם נכשל והוציא שם שמים לבטלה, יאמר אחריה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואם מיד לאחר שהזכיר את השם נזכר שאין צריך לברך, יסיים "למדני חוקיך", שזהו פסוק שלם, והוי כמו לימוד ולא לבטלה. ואם התחיל גם תיבת "אלקינו", ונזכר מיד לאחר שאמר "אלקי" ולא גמר לומר "נו", יסיים ויאמר "ישראל אבינו מעולם ועד עולם" (שזהו גם כן לשון הפסוק בדברי הימים א', כ"ט, י'), ומכל מקום יאמר גם בזה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בהשאלה משמש הביטוי "ברכה לבטלה" לציון מאמץ שנעשה לריק, ללא שיש בו תועלת וללא כל סיכוי להצלחה.
ברכה שאינה צריכה
ערך מורחב – ברכה שאינה צריכה
בתלמוד יש שתי צורות עקרוניות לברכה שאינה צריכה ושונות במהותן, האחת: ברכה הנאמרת לשוא וללא צורך (כמו אדם שמברך על מאכל ולא אוכל)[7]. השניה: שמברך על מה שיש אפשרות להמנע הצורך בברכה ולהיפטר בברכה קודמת (כמו שאוכל שני מאכלים ומפסיק ביניהם לחינם ונצרך לברך שוב)[8] את שתיהן מכנה התלמוד ברכה שאינה צריכה.
בלשון פוסקי זמנינו מבדילים בין שני הדינים, הביטוי "ברכה לבטלה" שנזכר לראשונה בלשון הגאונים ובזוהר[9] מיוחד לצורה הראשונה. ולדוגמה השנייה משתמשים בביטוי "ברכה שאינה צריכה" או "גרם ברכה שאינה צריכה".
גם בדיניהם שונים שני המקרים, שמי שגורם ברכה שאינה צריכה זו עבירה קלה יותר מברכה לבטלה.[10].
יש הסובר שמותר לגרום ברכה שאינה צריכה בשביל השלמת מאה ברכות[11] אך בפוסקים דחו את דבריו [12].
קישורים חיצוניים
- אסופת מאמרים בנושא ברכה לבטלה, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ ברכות לג א; יומא ע א; סוטה מא א.
- ^ ברכות לג א.
- ^ .שמות, כ', ו'
- ^ רמב"ם הלכות ברכות א טו; שולחן ערוך אורח חיים רטו ד.
- ^ תוספות, ראש השנה לג א ד"ה הא; רא"ש מסכת קידושין פרק א סימן מט.
- ^ סימן ו סעיף ד.
- ^ בבלי ברכות לג ע"א גם במסכת כלה פ"א הלכה א
- ^ כבברכת כהן גדול בבבלי סוטה מא ע"א ויומא ע ע"א ושם לא נאמר שהוא עובר ב"לא תשא" בשונה מהגמרא בברכות לג
- ^ פרשת קדושים דף פ"ז ע"ב
- ^ לדעת הרמ"א מפאנו (שו"ת סימן נ"ט) אין איסור כלל בכך ורק בברכת כהן גדול החמירו. אך רוב הפוסקים חולקים ואוסרים זאת (רא"ש במנחות הלכות תפילין סי' ט"ו שהוא האיסור בסח בין תפילין של יד ושל ראש)
- ^ של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה אות מז
- ^ מגן אברהם סימן רטו ס"ק ו, משנה ברורה סימן מו ס"ק יד
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.