רבי דוד לוריא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד לוריא
פטירה 15 בנובמבר 1855
ה' כסלו ה'תרט"ז

רבי דוד בן יהודה לוריאראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו. חיבר פירושים על התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר.

קורות חייו

דוד לוריא נולד למשפחה עשירה ומיוחסת בעיר ביחוב אשר בפלך מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). משפחתו התייחסה אל המהרש"ל, צאצא למשפחת לוריא המיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. עוד כילד נודע כבעל כישרונות מיוחדים בתחום לימוד התורה. אביו יהודה לוריא, שכאמור לעיל היה עשיר גדול, שכר לו מלמדים פרטיים. בגיל שתים עשרה עבר ללמוד בעיר וילנה כחלק מקשר שידוכין שיזם אביו עבורו. בגיל שלוש עשרה התחתן. רבי דוד נשאר בווילנה עד לגיל שמונה עשרה ואז חזר לעירו ביחוב.

בחזרתו לעירו סייע רבי דוד לממן את תלמודי התורה בעיר. כמו כן הקים רבי דוד ישיבה בעירו ותמך בה מבחינה כלכלית אך לא עמד בראשה.

על פי עדויות שונות חונן רבי דוד בזיכרון פנומנלי אשר סייע לו בכתיבת חיבוריו השונים שכן חיבוריו עוסקים, בין היתר, בהשוואת גרסאות בין מקורות שונים בספרות התלמוד והמדרש. כמו כן ניחן רבי דוד בכישרון כתיבה פורה במיוחד שכן הוא חיבר מספר רב של חיבורים, חלקם עדיין בכתב יד.

בגיל שלושים ושבע יצא לגלות ועבר למחוז וואלין והביא עמו עגלה מלא ספרים וכתבי יד ושהה שם שנה וחצי.

בהיותו בגיל ארבעים נפל רבי דוד קורבן לעלילה. במסגרת עלילה זאת זויפו מספר מכתבים בשמו וכן פסקאות בפירושו על פרקי דרבי אליעזר. בפסקאות אלו קרא כביכול רבי דוד למרד נגד שלטון הצאר הרוסי. רבי דוד נכלא למשך כשישה חודשים בהם שהה במבצר שליסלבורג[1]. בסוף תקופה זאת יצא זכאי במשפטו וטוהר מאשמת הסתה למרד בשלטון הרוסי. על פי האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה הסיבה לעלילה זאת נעוצה, ככל הנראה, בסכסוך בין משפחות בעיר ביחוב.

אחיו של רבי דוד לוריא היו גם הם רבנים מפורסמים. אחיו הבכור רבי צבי הירש לוריא ואחיו השני אהרן לוריא אשר היה רב בעיר מינסק.

בגיל חמישים ושמונה, בה' בכסלו שנת ה'תרט"ז (15 בנובמבר 1855), נפטר לאחר מחלה קשה.

פעילותו הציבורית

הרד"ל נחשב לאחד הבולטים שבגדולי ישראל בדור שלאחר הגאון מווילנה ובתור שכזה עסק גם בהנהגת הציבור היהודי. הוא נפגש עם משה מונטיפיורי בווילנה בשנת ה'תר"ו על מנת להעמידו על מצב היהודים ברוסיה באותם ימים. הוא עמד בקשר עם הסופר יצחק בר לוינזון על מנת לשכנעו להוציא לאור בשפה הרוסית את ספרו "זרובבל". בספר זה ראה רבי דוד כלי חשוב במלחמה באנטישמיות שרווחה ברוסיה. כמו כן יצא בחריפות נגד הרפורמים אשר בקשו באותה העת לשנות קטעים מסוימים בסידור התפילה.

חיבוריו

ספר שאלות ותשובות רד"ל, 1898 ירושלים. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי דוד לוריא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הוא בעצמו מזכיר מאורע זה בביאורו לפרקי דרבי אליעזר פרק ד' אות ס' "וכשישבתי במבצר שליסלבורג שנת תקצ"ח"
  2. ^ בתוך ספר כוכבי אור וילנא תרל"ז ושוב במהדורת מילר ניו יורק תשפ"א

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36573131דוד לוריא