ברכת עושה מעשה בראשית
ברכת עושה מעשה בראשית
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית |
| שולחן ערוך אורח חיים רכז א |
ברכת עושה מעשה בראשית היא ברכה שמברכים כשנתקלים בתופעות טבע יוצאות מגדר הרגיל שבוודאות היו קיימות כבר מששת ימי בראשית כמו ימים, נהרות גדולים במיוחד, רוחות סוערות במיוחד, כוכבי שביט וכוכבים נופלים ובעת ראיית ברק או שמיעת קול רעם.
מקור ופרטי הברכה
הברכה היא אחת מברכות הראיה שתיקנו חז"ל. מקורה בדברי המשנה:
על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות ועל המדברות, אומר: "ברוך עושה מעשה בראשית"
עניין הברכה הוא שבח לקב"ה על בריאת העולם.
התלמוד[1] מבדיל בין ברכה זו לברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. אך הפוסקים מחלקים בין נופים ותופעות טבע הראויים רק לברכת עושה מעשה בראשית' ולאלו הראויים גם לברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. תופעות טבע מיוחדות כמו הרים, ימים, נהרות, נופים וכדומה - שייכת בהן רק עושה מעשה בראשית ולא כוחו וגבורתו מלא עולם[2].
אך על שאר תופעות הטבע עליהן יש לברך, ניתן לברך את אחת משתי הברכות. רש"י מבאר שבכל אחד ממקרים אלו יש לברך את שתי הברכות גם יחד. אך ראשונים אחרים מפרשים שכוונת הגמרא לומר שבמקרים אלו ניתן לברך כל אחת מברכות אלו, איזו מהן שירצה.[3] וכדעה זו נפסק בשולחן ערוך.
רבי חיים אלעזר שפירא כותב, כי אף על פי שעל שאר הימים מברכים ברכה זו, על ים המלח אין מברכים, משום שהים הזה אינו רק לעונש מה שנעשה בגזירת הפיכת סדום[4].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד א'
- ^ לפי שאלו תופעות מקומיות ואינן "מלאים עולם" – רש"י שם.
- ^ תוספות שם ד"ה רבא; רא"ש ברכות פרק ט סימן יג; רמב"ם הלכות ברכות, פרק י הלכה יז, אך מדבריו נראה שישנה עדיפות לברך על תופעות אלו ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם.
- ^ נמוקי אורח חיים, סימן רכב, ס"ב.
