חידושי הלכות ואגדות מהרש"א
 | |
| שער הספר של מהדורת וינה תקע"ד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | פראג |
| תאריך הוצאה |
חידושי הלכות - ה'שע"ב, ה'שפ"א |
| תאריך הופעה ראשונה | ה'שס"ב |
| מהדורות נוספות | |
| פרשנים |
|
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מהרש"א על הש"ס |
| היברובוקס | 45432 |
חידושי הלכות ואגדות מהרש"א (נקרא בקיצור חידושי המהרש"א או חידושי הרש"א) הוא ספרו של רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס על מסכתות התלמוד בבלי, בו הוא מבאר את הגמרא ואת פירושיהם של רש"י והתוספות על עומק הפשט. נחשב לפרשן מרכזי מבין פירושי התלמוד במאות האחרונות וכספר יסודי בהבנת התלמוד. במקומות רבים אף מהווה הספר חלק מסדרי הלימוד בדומה לפירושיהם של רש"י ותוספות.
צורת הכתיבה בספר היא קטעים של חידושים הכתובים בלשון קצרה. לעיתים החידושים עמוקים מאוד עד שגם גדולי האחרונים מתקשים לרדת לסוף דעתו. ספרים רבים יצאו לאור העוסקים בהסברת כוונות הספר. כן התפתחו במשך הזמן שיטות שונות בלימוד והבנת הספר.
הספר יצא תחילה לאור כשני חיבורים נפרדים: חידושי הלכות המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד וחידושי אגדות המפרש את אגדות חז"ל ובדפוסים מאוחרים אוחדו החיבורים על פי רצון המחבר. במשך הזמן צורף הספר בסופם של רובם ממהדורות התלמוד.
שם הספר
הספר 'חידושי הלכות' יצא לאור בשם זה לבד ללא תוספת. הספר חידושי אגדות שיצא כמה שנים מאוחר יותר נקרא בשם 'חידושי אגדות מהר"ש'. בדפוסים מאוחר יותר התקבל שמם של הספרים כספר חידושי הלכות או אגדות מהרש"א או ספר המהרש"א, וכך מכונה מחבר הספר רבי שמואל אליעזר איידלס 'המהרש"א' על שם ספרו.
ישנם שפענחו את ראשי התיבות של הספר "מורינו הרב רבי שמואל אידליש". וכך הוא מכונה בספרי האחרונים שהיו קרוב לזמנו כגון הש"ך הסמ"ע והמגיני שלמה. וישנם ששללו את ראשי תיבות זו ופענחוהו כ"מורינו הרב שמואל אליעזר"[1][א]. בספר אמרי פנחס[3] נכתב בשם רבי פנחס מקוריץ: ”שכל העולם אומרים על ספר מהרש"א שהוא ראשי תיבות מורינו הרב שמואל אידליש הוא טעות גמור כי הוא ראשי תיבות מורנו הרב שמואל אליעזר כי כן כתוב בהקדמה” בהמשך מתבטא רבי פנחס מקוריץ בדברים חריפים נגד הלומדים בפלפולים של הבל שהם גרמו לטעות זו שהמהרש"א יהיה קרוי על שם אשה והוא מסיים שמאותו הזמן בו אמר דבר זה אכן הפסיקו להשתמש בכינוי שמואל אידליש. כיום מקובל לכתוב בעמוד השער של הספר: "חידושי הלכות ואגדות מהרש"א לרבנו הג"מ (=הגאון מורינו) שמואל הלוי אליעזר הלוי אידלש ז"ל".
כינויים לחידושי המהרש"א
על אף שבדפוסים כינו את שם הספר כ'ספר מהרש"א' (וכך נהגו לכתוב בספרים "נכתב במהרש"א" או "בספר מהרש"א" וכדומה), מחברי ספרים רבים, כשהביאו מחידושיו של המהרש"א ייחסו את החידושים אל מחבר הספר עצמו וציטטו את חידושיו כ"כתב המהרש"א" או "רבינו המהרש"א"[4]. בספרי חכמי הספרדים הקדמונים נהוג לכנות את הספר בשמות המקוריים 'חידושי הלכות' ו'חידושי אגדות' ואת המחבר בשם 'הרב חידושי הלכות' או 'הרב חידושי אגדות', ועל פי רוב מובא חידושיו בלשון "כתב הרב חידושי הלכות[5]" "הרב חידושי אגדות[6]" וכדומה. כן מקובל בספרים אלו לכנות את המחבר בשם 'הרב האשכנזי' וחידושיו מוזכרים: "כתב הרב האשכנזי" וכדומה[7].
חיבור הספר
את הספר חידושי הלכות חיבר המהרש"א מחידושים שחידש בישיבתו וליבנם עם תלמידיו[8]. בשני מקומות[9] הוא כותב: "מכאן עד סוף הפרק לא ראיתי להעלות על ספר חידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין"[ב]. עם זאת מעיר רבי בצלאל רנשבורג שמסגנון החידושים על מסכת הוריות ניכר שלא למד מסכת זו עם בני הישיבה[10].
את חידושי האגדות ערך על פי הספר עין יעקב והוא מתמקד כמעט בכל הסוגיות הנמצאות בו. כמו כן הוסיף חידושים על שאר האגדות שנמצאו בתלמוד ושנשמטו מהספר[11]. המחבר ציין בספר על כל קטע שעליו הוא דן באיזה דף הוא נמצא "כדי שיהא למעיין מבוא בנקל למצוא האגדה עם פירוש רש"י שעליה ודברי התוספות שם"[12].
מההקדמות שכתב לספריו נראה שחיבר את שני הספרים חידושי הלכות וחידושי אגדות במקביל[13]. כמו כן הגיה את הש"ס על פי כתבי יד ישנים, וכן על פי הסברא[14].
מקובל שכתב את ספרו בבית כנסת המהרש"א אשר בעיר אוסטראה[15].
בהקדמת הספר הוא כותב בענוותנותו: ”והנני מבקש מכל חכם מעיין בחבורי זה ויראה בהם לפום ריהטא דברים מובנים לפי פשוטו ויאמר זיל קרי בי רב הוא, הנה זאת התנצלותי כי לא היה כוונתי בחיבורי להיות לחכמים ונבונים ממני, רק שהוא זכרון לי ולחביריי המקשיבים לקולי. גם אולי אחרי העיון והדקדוק בדבריי ימצא כל מעיין קצת ממבוקשו...”.
את מבנה סדר חידושיו בכל דף ועמוד כתב בתחילה כל החידושים על הגמרא ואח"כ על דיבורי רש"י ותוספות, מבנה זה היווה מודל למחברים מאוחרים יותר[16].
הדפסת הספרים
תחילה יצאו לאור רק חלקים מהספר בסיועה של חמותו[17] - בשנת ה'שנ"ח הביא מהרש"א לדפוס בפראג קונטרס קטן שנדפס בלא שער בשם "זכרון דברים" על סוגיות שבפרק הראשון במסכת יבמות[18]. בשנת ה'ש"ס הודפס בבאסיליה חידושי הלכות על מסכתות יבמות וביצה, ובשנת ה'שס"ב הודפס בפראג חידושי הלכות על מסכת נדה[19].
מאוחר יותר הודפסו שני חלקי חיבוריו - חידושי הלכות וחידושי אגדות, כל אחד בשני חלקים. חלקו הראשון של ספר חידושי הלכות הודפס לראשונה בלובלין בשנת ה'שע"ב וכלל חידושים על שמונה עשרה מסכתות. החלק השני על שאר מסכתות הש"ס בשנת ה'שפ"א. כמו כן חלקו הראשון של ספר חידושי אגדות הודפס בלובלין בשנת ה'שפ"ז על הסדרים- זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, וקצת מסדר מועד, והחלק השני הודפס בקראקא בשנת ה'שצ"א על רוב סדר מועד. אחיו של המהרש"א רבי שמעון הגיה את הספר לפני הוצאתו לאור[20]. לא כל חידושיו הובאו לדפוס. כמו כן גם חלק מתוכן הספר נשמט או אבד בשעה שערכו את החידושים לדפוס. מקובל לתלות שלכן נמצא לפעמים שמהרש"א מפנה בחידושיו למקום אחר בו הוא מפרש את הסוגיא ובפועל באותו מקום שהפנה אינו מדבר בנושא זה כלום[21]. חלק מחידושיו שלא נדפסו בזמנו הובאו לדפוס על ידי חתנו מאוחר יותר בשנת ה'ת"ל.
המחבר כותב בהקדמה לספרו שהצטער שהפריד את חיבורו לשני חלקים:
”אך אמת הנני רואה עתה מחכמי התלמוד שעשו חבור אחד מהלכות ואגדות כי תורה אחת היא לנו בפירושה של התורה תורת משה וכמה וכמה דרכי מוסר וחכמה והוראות על פי תורת משה אשר יוצאים לנו מתוך דבריהם מאגדות ועל כן תהיתי על הראשונות שחלקתי חבור זה לב' חלקים ... אבל לי לא היה אפשר בחזרה לחברו שוב חבור אחד מפני הטורח”.
לסיום הוא מבקש מהמעיינים בספרו:
”הנני מבקש מאת כל מעיין שישים לבו לזאת גם מהיום שעשיתיו שני חלקים לא יהיה מפריד אותם מלעיין בשניהם כי יראה בהם במקום שזה סותם זה מגלה זה סוגר וזה פותח ויהיו שניהם תמים”.
מאוחר יותר על פי דבריו אלו אוחדו שני חלקי הספר לחיבור אחד בשנת ה'תק"ל על ידי המדפיסים במץ. ובכדי להבדיל בין חידושי ההלכות לחידושי האגדות, הודפסו חידושי האגדות בגופן קטן יותר, ובנוסף כשבשני החיבורים יש חידושים על אותו הדף כל חיבור מופיע בקטע נפרד מהחיבור השני, כשחידושי הלכות מופיע ראשון ולאחר מכן בקטע נפרד מופיע חידושי אגדות. וכך נהוג בכל המהדורות המודפסות מאז[22]. בשנת ה'תש"ס הודפס הספר חידושי אגדות שוב כחלק בפני עצמו באישורו של רבי שמואל הלוי ואזנר[23][ג].
מהדורא בתרא
רבי משה בן יצחק בונמש, חתנו של המהרש"א, ערך הגיה והוציא לאור חלק מפירושי המהרש"א על התלמוד, אשר לא הודפסו בספר "חידושי הלכות" של המהרש"א. הספר הודפס בלובלין שנת ה'ת"ל בשם "חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א" ומכונה בקיצור "מהדורי בתרא" (מארמית= מהדורות שניות[24]) או "מהדורא בתרא" (מהדורה שניה). ספר זה כולל חידושי הלכה נוספים מהמהרש"א שלא הודפסו, הערות וחידושים שרבי משה הוסיף, וכן חידושי אגדות של רבי משה (חידושי האגדות בספר זה הם כולם משלו)[25]. בהקדמתו הוא כותב מדוע עירב את חידושיו בין חידושי חותנו: ”והנה אנוכי כמוני היום אשר מלאתי את לבי ליכנס בגדולות ובנפלאות להכניס את דברי בתוך דברי חמי... ומה לתבן את הבר... אך אקווה כי אדרבה מאחר שאני חתנו ממש נקרא כבנו וגם תלמידו, בודאי ישמח לבו, ובפרט שידוע לי שגם בחייו היה מתאווה על זה“. הוא מציין שכתב היד היה הרבה יותר גדול אלא שהוא הגיע לידיו חסר.
הספר הודפס בלובלין בשנת ה'ת"ל. והמוציא לאור כותב שישנם שלושה סימנים כשהחידושים הם של רבי משה:
- כשישנם חידושים כפולים על אותו הדף אזי החדושים הראשונים הם של המהרש"א והאחרונים הם של רבי משה.
- כשבסוף החידושים נכתב- מהר"ם יצ"ו (ראשי תיבות =מהרב רבי משה, ישמרהו צורו ויצילו).
- בנוסף ישנם חידושים שסומנו עם צורה של פרח לאות שהם מחידושיו של רבי משה.
אולם שאר החידושים לא תמיד ברור מפיו של מי יצאו כשאף בין חידושים אלו נראה לפעמים בבירור שנכתבו בידי רבי משה כגון כשהוא מתייחס לחידושיו של חמיו ומעיר ומפלפל בהם או כשהוא מצטט ספרים שיצאו לאור אחרי שיצאו לאור חידושי המהרש"א כגון את פירושו של המהר"ם מלובלין. הספר צורף גם מאוחר יותר בדפוס וילנא בסופי הכרכים, עם שגיאות העתקה מרובות, ובלי הפרדה בין דבריו של רבי משה לדברי המהרש"א. במהדורות כיום סומנו שוב חידושיו של רבי משה עם ציור יד מצביעה על פי הסימנים של הדפוס הראשון, בנוסף לכך ישנם מהדורות שסימנו גם את שאר החידושים שזהותם ברורה שהם מחידושיו של רבי משה ומאידך סומנו חידושים שברור שהם מחידושי המהרש"א[26]. כמו כן ישנם מהדורות כיום שהדפיסו את חידושי המהדורא בתרא על אותו הדף של חידושי המהרש"א כסדר[26].
מהדורות נפוצות מאוחרות
הגהות המהרש"א הוכנסו לתוך המהדורות הבאות של הש"ס שנים אחדות לאחר שיצאו לאור [27] ומני אז הפכו להיות חלק בלתי נפרד מגליון התלמוד[28][ד].
בעשרות השנים הבאות אחר ההוצאה לאור הראשונה של הספר נדפסו מהדורות עם חידושי המהרש"א על הדף כמו רש"י ותוספות[29] וגם בחלק ממהדורות הספר עין יעקב הודפסו חידושי האגדות על הדף, דפוס זה היווה גורם עיקרי לתפוצתו של הספר חידושי אגדות[13].
בשנת ה'תע"ז נדפס בהענא שבליטא ליקוט מכל דברי המהרש"א המפרשים את דברי רש״י על התורה והשגות הרא"ם עליו[30]. במהדורת ורשה הוסיפוהו בנוסף לשאר מפרשי המקרא הגדולים, ומאז הודפס הספר עוד כמה פעמים. במהלך הדורות היו מחברי ספרים שהעתיקו את דברי הספר מבלי להבדיל בין חידושיו של המלקט שנוסף בספר לבין חידושיו של המהרש"א[31].
החל מדפוס התלמוד של מהדורת אמסטרדם (ה'תקט"ו) החלו לצרף בסוף כרכי התלמוד את חידושי המהרש"א, המהרש"ל והמהר"ם מלובלין יחד. כמו כן אף סומנו המקומות שהמהרש"א חולק על המהרש"ל[32]. כיום מודפסות רוב המהדורות של התלמוד כשחידושי המהרש"א מצורפים בסוף הכרכים או בסוף המסכתות.
בשנת ה'תרמ"ו, צירפו בדפוס ראם למהדורת המשניות שהדפיסו את חידושי האגדות מסודרים על סדר המשנה[33].
סגנון חידושיו
פרשנות המהרש"א נצמדת בעיקר לטקסט המופיע בתלמוד הן במובן הלשוני והן במובן ההקשר הנקודתי ובכללן הבנת רצף הסוגיה, לשיטתו הפירוש צריך להיות כתוב "בתוך הספר". על פי דרך זו הוא ממעט להביא מראי מקומות והוכחות מסוגיות אחרות בתלמוד[34] וכפי שיטות הלימוד שהיו נהוגות בישיבות בזמנו[35]. כך המילים 'ויש לדקדק' נפוצות בספרו, כשהוא מדקדק שהפירוש יהיה על פי האמת. רבי רפאל מייזליש מחדד גישה זו בכותב כי המהרש"א נדחק לפעמים בפירושו למרות שיכול היה לעקור הרים ולטוחנם זו בזו בסברא וכל זאת כדי שלא לצאת מדרך הפשט הישר[36].
שיטתו מתבטאת בחריפות, בעמקות ובהיגיון צרוף. לא אחת התקשו גדולי התורה במשך הדורות להבין את דבריו[37]. כך לדוגמה התבטא רבי יהושע בוקסבוים שדברי מהרש"א עמוקים מני ים[38]. היו מקומות שמקובל היה לכנות כל למדן בעל ראש חריף ומפולפל 'ראש מהרש"א' (המקור באידיש= 'מהרש"א קעפל')[39].
בחידושיו הוא דן רבות בחידושי המהרש"ל וחולק עליו בתכיפות[40]. כמו כן הוא דן לעיתים קרובות בחידושיו של מהר"י בן לב[41] ופעמים שהוא מתנגד לפירושו.
באופן כללי לשונו קצרה והוא לא מסביר תמיד מהו הקושי בסוגיא שגרם לו לחדש פירוש חדש[12]. לפעמים מסיים את דבריו במלת כו והוא מבהיר שכשהוא כך מסיים את דבריו צריך הלומד לעיין היטב בתלמוד עם הפירושים באותה השמועה ואז יבא אל המכוון[12][42]. רבי אריה לייב צינץ כותב על סגנון זה: "לשונו הצח במשקל ושומר המילות בלי תוספת ומגרעת"[43]. אולם לפעמים הוא מאריך בפירושיו כי ראה בספרים אחרים "פירושים הנוטים מדרך הפשט" כלשונו[44].
על פי רוב הוא מסיים במלה "ודו"ק" - כלומר תדייק בזה או "וק"ל" (ראשי תיבות וקל להבין) ולפעמים הוא מוסיף "ותו לא מידי" שמשמעותו אין עוד לדון בנושא, וכי הדיון כבר מוצה בענין זה. את קושיותיו הוא מחלק ל"קשה" ו"ק"ק" (ראשי תיבות קצת קשה), והוא מסיים ב"וצ"ע" (ראשי תיבות וצריך עיון) או ב"וי"ל" (ראשי תיבות ויש ליישב) כלומר יש תירוץ המיישב קושיא זו או "וי"ל בדוחק".
נושאים השייכים גם להלכות וגם לאגדות הביאם רק במקום אחד[45].
חידושי הלכות
רוב דברי המהרש"א בספרו חידושי הלכות מוסבים על חידושי רש"י ובעלי התוספות.
החידושים בספר הם על פי עומק הפשט[12]. הוא לא דוחה את שיטת הפלפול כשלעצמה אך הוא מתרחק מפלפולים שהיו נהוגים בימיו ואף דוחה אותם. וכשהוא מתייחס לפלפולים שנראה שדעת התלמוד לא נוחה בהם הוא כותב: ”אפשר שהיו מפלפלים דוגמת חילוקים שבדור הזה אשר כל מי אשר יודע לכוין על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח וכל אחד מכוין לדחות דברי חבירו... כי פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואין מגיעו לתכליתו המבוקש”[46].
ואכן הופעת הספר בשעתו חוללה מהפך בשיטת הלימוד, ורבי דוד גנז, שהיה בן דורו, כותב עליו שהוא החזיר את הפלפול האמתי כפי שהיה בתחילה[47].
חידושי אגדות
בשונה מדרכו בספר חידושי הלכות, חידושיו בספר חידושי אגדות מוסבים בעיקר על האגדה התלמודית ולא על דברי רש"י או תוספות. שלא כמו ספריהם של מפרשי אגדה אחרים, את פירושו קשה להבין אם אין מעיינים תחילה בסוגיה ובמפרשיה קודם לחידושיו[13].
בדומה לדרכו בחידושי ההלכות גם פירושו לאגדות הוא על פי פשט, ובכל זאת הוא משתמש על פי רוב בדרכי הדרש, רמז, הגיון וחקירה וכו', על שיטתו זו הוא כותב בהקדמתו: "לא נתתי לבי לבאר בהם רזים ורמזים בחכמות וסודות נסתרים כי לא נסיתי בהם..." והוא מסביר שאף שלפעמים הוא מפרש את האגדות בדרך רמז הרי שהדברים לא יצאו מפשוטם רק שחז"ל אמרו זה בדרך משל ומליצה הקרובים לפי פשוטו של דבר. הוא משווה זאת לדרשות שדרשו חז"ל על ספר משלי שהמשל קרוב אל הנמשל[12].
כמו כן יש כמה מקומות שהוא מזכיר בחידושיו את "דעת המקובלים"[48]. והוא מראשוני בעלי הפשט אשר מביא בפירושו יסודות המובאים ומבוארים בספרי הקבלה ובתורת הנסתר.
ביחס לאגדות רבה בר בר חנה קבע המהרש"א שיש להאמין בכל הדברים האלו כפשוטם, שאף שהמפרשים ואף הוא האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם, אין הדברים יוצאים ממשמעותם הפשוטה[49].
באגדות התלמוד הבנויות סביב פסוקים, מפרשות אותם, או לומדות מהם הנהגה מסוימת, אין הוא מרבה בביאור הרעיון הטמון באגדה או בפיתוחו. לעומת זאת הוא נוהג לפנות אל הפסוק הנדרש, ומנסה למצוא את הקושי הלשוני, התחבירי או הענייני בפסוק, ואת המקור המקראי עליו נתלה הדרשן בדרשתו[50].
בספר נמצאים הרבה מאמרי מוסר וכן התייחסות לעניינים אקטואליים בדורו, הדרושים תיקון[51]. בשנת ה'תשל"ב יצא לאור ספר מלוקט מכל דברי המוסר שנמצאים בספר בשם "תוכחת מוסר למהרש"א"[52]. רבי יוסף צבי דושינסקי הוסיף לגבי כלל הספר כי שמע מ'גדולים' כי ספר חידושי אגדות מהרש"א הוא ספר מוסר ממעלה ומדריגה ראשונה כי שם הראה המהרש"א שכל דברי התנאים והאמוראים אף בדברי הרשות יש בהם קדושה וסודות התורה[53].
הגהות המהרש"א
גרסת התלמוד שהייתה לפני המהרש"א ושעליה ערך את הגהותיו, היא המהדורה המודפסת הראשונה של הש"ס - ש"ס ונציה[54].
הגהות המהרש"א מתבססות הרבה על פי כתבי יד[55] וספרים מדוייקים ומוגהים[56] על גישתו זו הוא כותב: "בדפוסים חדשים נמצאו כמה הגהות בגפ"ת בחוסר ובגרעון שאין להם עיקר ושורש אבל הם טעות גמור למעיין בהם כל הצורך ונוסחאות הישנות ישרות הם בלי הגה"ה"[11]. כן הוא מביא הגהות מאביו[57] ומגיה על פי הסברא[58].
על אף שהוא מגיה ומחליף רבות את נוסחאות הש"ס, לפעמים הוא מיישב את הנוסח המקובל וכותב שאין צורך לתקנו[59] או שכותב על הגהות המהרש"ל "ומהרש"ל הגיה כאן ללא צורך[60]" אף כשהמהרש"ל מסתמך על מקורות מדויקים לא תמיד הוא מקבל את הגהותיו[61]. בנוסף, בהקדמתו לספרו 'חידושי אגדות' הוא מורה שאין להכניס את ההגהות לתוך דפוס התלמוד.
ישנן ממסכתות הש"ס (בעיקר בסדר קדשים) ששם השקיע בעיקר בהגהה ופחות בחידושי הלכות[62] ובפרט מסכתות שהמהרש"ל לא הגיה[ה]. כמו כן רוב ההגהות נמצאות בספרו חידושי הלכות ומיעוטם בחידושי האגדות ובחידושי ההלכות הוא אף מביא לפעמים הגהות על הנוסח של החלק האגדתי של התלמוד[63]. ישנה השערה המסבירה את העניין, שהמהרש"א רשם בצידי הגליון וכשהדפיס לראשונה את חידושי הלכות העתיק אליו גם את הגהותיו לחלק האגדתי, כדי שללומד, שעדיין אין בידיו חידושי האגדה (שנדפסו רק שנים לאחר מכן), יהיו לפחות הגהות הנוסח[13].
שיטות בלימוד הספר
מתוך כל הספרות התורנית הענפה במאות השנים האחרונות התייחד הספר בשיטות שונות שנוצרו במשך השנים כדי ללמוד ולהעמיק בספריו.
במקומות לימוד שונים הדגישו שהספר מהווה מדד ללומדי התלמוד אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א[64]. וישנם גדולי ישראל שהדגישו שקושיותיו של המהרש"א הם המדד האמתי ללומד אם למד כראוי את התלמוד וכך הגיע בכוחות עצמו לקושיא[65].
בספרי האחרונים נפוצים ביאורים ופלפולים שהם על מנת לכוון ל"עומק דברי המהרש"א" מלבד מה שמובן מפשטות לשונו[66]. על דרך זו היו מבין גדולי ראשי הישיבות שהורו לתלמידיהם שבתוך דברי המהרש"א נמצאים חידושים עמוקים מאוד וביכולתם להאיר את פירוש כל הסוגיא[67]. רבי יחזקאל בנט מנייטרא היה לומד לפעמים עם תלמידיו בישיבתו כמה ימים דיבור אחד של המהרש"א כיון "שכל מה שביכולתו של אדם להכניס בכוונת המהרש"א שישתדל להכניסו, כי דבריו עמוקים מאוד והוא מכוון אל כל החידושים"[68]. ואף גדולי הדורות הרבו לעיין בכוונתו ולפרש ולתרץ דבריו לפעמים בדרך 'נראה לי בכוונתו[69]' או בדרך פלפול[70] וכדומה, מה שעל פי רוב נהוג רק בספרי הראשונים. מאידך רבי פנחס מקוריץ היה מתרעם על הלומדים בימיו שהיו מכניסים במשמעות דברי חידושי המהרש"א פלפולים של הבל[71].
בפרט היו במשך הדורות מרבים הלמדנים לעיין ולפלפל ברמזים שנכתבו בספר כגון "וכו'" או "ותו לא מידי" ובייחוד בכל "ודו"ק" שכתב בספר[72]. רבי שלמה יוסף זווין מצביע על מפנה בזניחת שיטת עיון זו לעומת הדורות הקודמים בהשפעת שיטת הלימוד שהונהג בישיבת וולוז'ין[73].
כמו כן לעתים מסיים המהרש"א את קושיותיו עם המילים "ויש ליישב" ואינו טורח לסיים דבריו ולגלות את התירוץ שבאמתחתו. קטעים אלו הולידו משא ומתן תורני נרחב בין הלומדים בחתירה לפענח את פתרונו של המהרש"א ובעקבותיהם התחברו חיבורים שלמים שהוקדשו במיוחד למצוא את התירוץ לקושיות אלו[74].
קיימות מספר השערות לסיבת אי הבאת תירוצו בתוך הספר אשר לפיהן עמלו הלומדים לכוון אל התירוץ. ישנם שסברו שמטרתו הייתה חידוד התלמידים שיעמלו למצוא את תירוצו[75]. ויש שהבינו שה'ויש ליישב' שלכך התכוון לא היה לדעתו על דרך האמת הנוקבת, ולכן נמנע מלעלות זאת על ספרו רק ציין בקיצור שיש ליישב[76]. אך הדעה המקובלת היא שהמהרש"א ברוחב דעתו ראה את התירוץ כמובן מאליו עד שלא ראה צורך להאריך ולפרטו בסוברו שכל לומד יבין זאת מעצמו, ויש שהוסיפו שלכן התירוץ צריך להיות על דרך הפשט ולא תירוצים מורכבים ומפולפלים[ו]. רבי גימפל מקאמין אמר שקיבל מרבותיו שבכל מקום שהמהרש״א כותב 'ויש ליישב', פירושו שבהמשך כמה דפים באותה מסכת נמצא עניין שניתן למצוא בו ישוב לקושיא ואף הראה כמה דוגמאות שנתיישבו הקושיות במקום שנכתב "ויש ליישב", מסברא הנמצאת באותה מסכת במרחק כמה דפים מאותו הדף[77].
מלבד לימוד הספר על פי פשט ישנם שפירשו את ספרו גם על פי דרש רמז וסוד. פירושים אלו נמצאים בעיקר בספרי הקבלה והחסידות[78]. רבי ישראל דב בער מווילעדניק מסביר זאת על פי דברי הבעל שם טוב שהעיד שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א ועד בכלל היו ברוח הקודש וכיון שהוא ברוח הקודש הוא תורה עצמה, ואם כן אפשר לפרשו בדרך פרד"ס כדרכה של תורה[79].
בספרו "שארית ישראל" כותב בספרו רמזים שונים בלשונות השכיחים בספר המהרש"א ובסיום דבריו הוא כותב שלכן ישנן שלוש מילים שכיחות בספר 'יש ליישב בדוחק' 'ודו"ק' 'וק"ל' לרמז כי 'יש ליישב בדוחק' הוא בזמן הגלות, ו'ודוק' 'וקל' הוא לימות המשיח...[ז][80]. על דרך זו התבטא רבי שמואל שמעלקא מסעליש "כל מקום שאמר מהרש"א ודוק יש בו סודות ולא אוכל לבאר, אבל זאת אומר לכם כל מקום שאומר מהרש"א ואין להאריך בדחוקיו כוונתו אין להאריך בדוחק גלות אלא משיח יבא במהרה אמן מיד"[81].
על רבי ישראל מפולוצק ורבי עזריאל מפולוצק מסופר שהם למדו בספר חידושי המהרש"א בלי גמרא והתבטאו על הספר ש"הוא ספר מוסר מאוד טוב"[82] רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם הסביר זאת כי לימודם היה על פי פנימיות התורה[83].
תפוצת הספר וחשיבותו
"חידושי הלכות ואגדות מהרש"א" היווה למאז יצא לאור את סמל הפשטות העמקנית והחריפה בין פרשני התלמוד, ונחשב כספר היסוד בהבנת עומק סוגיות התלמוד. דעה רווחת בקרב לומדי התלמוד כי קשה להבין דברי התוספות כהלכה מבלי לימוד המהרש"א[84].
גדולי דורו כבר ציטטו את חידושיו ופלפלו בהם בספריהם[85]. החיד"א בספרו שם הגדולים מעיד ש"לאורו הלכו כל מעייני הגמרא והתוספות למן ארצות מזרח אירופה ועד לערבות אפריקה ובפרט בגלילות אשכנז והמערב שלא זזו מחבבו וכל עסקם בו, וגם חיבר חידושי אגדות וממנו יקחו הדרשנים ובעלי הפרשי"ם הדביקוהו ליסוד דרושיהם". גדולי המפרשים הרבו ללמוד בספריו ולהעמיק בחידושיו[86].
בניו של רבי עקיבא אייגר העידו שאביהם כמעט לא עיין בספרי האחרונים זולת פירושו של המהרש"א, אותו החשיב כאחד מספרי הראשונים[87] וכך העיד רבי חיים קנייבסקי על עצמו[88].
לימוד שיטתי בספר
פירושו של המהרש"א נלמד במקומות רבים כחלק מסדרי הלימוד בדומה לרש"י ותוספות[89]. ויש מגדולי ישראל שהורו שכמו שמלמדים את התלמידים הצעירים איך ללמוד את הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות כך יש ללמדם להבין את דברי המהרש"א[90].ישנם רבנים שהורו לתלמידיהם להעדיף ללמוד מסכת שנתפרשה על ידי מהרש"א על פני אחרות[91]. החזון אי"ש העיד שיהודי הונגריה היו דבוקים באופן מיוחד לפירוש המהרש"א[ח][92]. כמו כן היו שלקחו את דרך שיטת הלימוד של המהרש"א כשיטת לימוד עיקרית[93], ויש אשר כינו אדם מסויים 'מהרש"א השני' או 'המהרש"א בדורנו' וכדומה כאות שדרך לימודו דומה לשיטת הלימוד המבוטאת בספר חידושי המהרש"א[94].
בדור שלאחר השואה הוזנח הלימוד בספר מאוד לעומת מה שהיה מקובל בדורות הקודמים והרבה מגדולי ישראל הביעו את צערם על כך והתבטאו שלכן אין יודעים ללמוד את הפשט האמת של הגמרא[95], וכן מתאונן החזון אי"ש "קרוב לארבע מאות שנה היה המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה[96]" "ומיום שעזבוהו אבדו את ידיעת הפשט כולה ויתרגלו בקלות העיון ובעזיבת הדעת דבר דבור על אפנו ואין מי שיחזיר העטרה ליושנה"[97]. אולם היו ישיבות שגם לאחר השואה הנהיגו לימוד שיטתי בחידושי המהרש"א: בישיבת בעלזא הנהיג כן רבי אהרן רוקח[98] ורבי עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר וכך בעוד ישיבות[99].
הערכה לחיבור
גדולי האחרונים שיבחו את חידושי המהרש"א והפליגו בשבח הלימוד בספר וכן על קדושתו הגדולה. להלן כמה מן הביטויים לדוגמא:
ביטויים על חשיבות הספר
- רבי יואל בן רבי משה גד נכדו של הט"ז כותב על מהרש"א: ”המאור הגדול מאור הגולה ומאור עינינו בהלכה מרא דשמעתא ה"ה הגאון מהרש"א אשר בדק כל חורין וסדקין וירד לעומק וצלל במים אדירים והעלה מרגניתא דלית ביה טימי ולא הניח כל סדק ובדק אשר לא תקן וכל דבריו מיוסדים על אדני השכל ויסודות חזקים וכל הרוחות שבעולם לא יניענו ולא יזיזנו ממקומו וכל החולק עליו כחולק על השכינה”[100].
- רבי אריה לייב הלוי אפשטיין לא רצה לתת הסכמה לאחד הספרים שהשיג על דברי המהרש"א[101].
- רבי יחזקאל לנדא כותב בספרו: ”מאור עינינו המהרש"א שהוא לנו למאירת עינים בכל הש"ס”[102].
- רבי עקיבא אייגר כותב בספרו כשהוא מביא קושיא על דברי המהרש"א: ”מצוה להצדיק את הצדיק ולהבין דעת המהרש"א”[103].
- רבי יהושע לייב דיסקין כשהיה לומד עם תלמידיו והיה מתקשה בעניין כלשהו היה רגיל לומר: "הבה נראה מה אומר הרבי על זה", כשכוונתו הייתה לספר חידושי המהרש"א[104].
- החזון אי"ש כותב באיגרתיו: ”מתנה טובה נתנה לישראל לזכות בו הדורות הבאים אחריו להרגיל את הלומדים בהתעמלות התורה”[97].
ביטויים על קדושת הספר
מפי גדולי ישראל נאמרו ביטויים מפליגים על קדושת הספר ועל היותו מחובר על ידי רוח הקודש.
- רבי יונה לנדסופר בצוואתו כותב על פירוש המהרש"א: ”...יוכל להאיר עיני האדם בתורה...כי דבריו הם בקיצור מופלג ובעומק לאמיתיות לשונו עט סופר מהיר ורוח אלוקים דבר בו כי מבלעדי השגת רוח הקודש אי אפשר שיעשה אדם ספר כדומה לזה”[105].
- רבי יוסף תאומים כותב על אחד שתמה על דברי המהרש"א: ”ותמה אני... איך לא שת ליבו לעיין במהרש"א ז"ל אשר כל דבריו ברוח הקודש נאמרו ומי יתן וכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם”[106].
- רבי בצלאל רנשבורג כותב:”בכל חיבוריי שויתי לנפשי חובה להדר בזכות דמרן מהרש"א ז"ל אחרי שכל דבריו הם קודש קדשים”[107].
- רבי שמואל הלוי וואזנר התבטא על הספר חידושי האגדות: ”שכולו קודש ועמוק עמוק”[108].
סגולות הספר
רבות נאמר על ידי גדולי ישראל על קדושת הספר וסגולתו. על פי האגדה פעל המהרש"א אחר פטירתו להכניע כוח טומאה גדול עם הספר[109].
רבי אהרן רוקח מבעלז היה ממליץ ללמוד את חידושי המהרש"א כסגולה על טהרת המחשבה[110].
חיבורים על הספר
הרבה מחברי ספרים על הש"ס הצהירו שהם חיברוהו על גמרא רש"י תוספות ומהרש"א[111]. להלן ספרים ידועים או ספרים ממחברים ידועים שהתחברו על המהרש"א בלבד או שכך סודרו בדפוסים[112]:
החיבורים שצורפו על הדף
בש"ס וילנא הודפסו על הדף של חידושי מהרש"א חיבורים אלו ובעקבותיהם בהרבה מהדורות:
- רבי שמואל קאיידנובר, תפארת שמואל, (פרנקפורט ה'תנ"ו) השגות וחידושים על הספר.
- רבי אהרן משה טויבש, קרני רא"ם, חידושים על הספר.
- רבי יהודה בכרך, נמוקי הגרי"ב, חידושים על הספר.
חיבורים ידועים נוספים
- רבי שלמה מגרידץ ורבי יצחק איצק הלפרין, הוראת שעה, (ברלין ה'תקכ"ה) תירוצים על המקומות שהניח המחבר ביש ליישב. הודפס בש"ס עוז והדר אחר חידושי המהרש"א.
- רבי משה זוננשיין, צהר לבנין, (פרשבורג ה'ת"ר) תירוצים על כל המקומות שהשיג המהרש"א על המהרש"ל בספרו. הודפס בש"ס עוז והדר אחר חידושי המהרש"א.
- רבי אברהם רוכלציק, בית אברהם, (וילנא ה'תרי"א) חובר על מנת ליישב קושיות שהקשו על הספר. הודפס בש"ס עוז והדר אחר חידושי המהרש"א.
- רבי עקיבא ארמר, אמרי בינה, (לבוב ה'תרל"ג) לקט חידושים וביאורים על הספר. ובתוכו קונטרס בעניין מרבי יוסף שאול נתנזון. הודפס בש"ס עוז והדר אחר חידושי המהרש"א.
- רבי אפרים מרדכי אפשטיין, מחנה אפרים, (וילנא ה'תרמ"ג) חידושים וביאורים, הודפס בש"ס עוז והדר אחר חידושי המהרש"א.
- רבי אהרן פולק, חידושי הלכות, (וינה ה'תקע"ד) ליקוט מחידושים וביאורים על דברי המהרש"א מרבי שמואל קאיידנובר, החכם צבי, רבי לוי קאדני, והגר"א.
- רבי דב בר קרסיק, הלכות עולם, (ז'יטומיר ה'תרכ"ח) ביאורים וחידושים.
- רבי יוסף אשר אנשל, לקוטי מהרי"א, (לבוב ה'תר"ל) ליקוט חידושים וביאורים.
- רבי חיים קנייבסקי ישוב הדעת, (בני ברק ה'תשל"ז) תירוצים על המקומות שהניח המחבר ביש ליישב. הודפס בספרו שי"ח השדה חלק שני.
- רבי דוד צבי פעטעני, מהרש"א הארוך, לקט חידושים וביאורים על הספר על חלק ממסכתות הש"ס.
- חתנו, רבי יצחק זאב מאיער, מהרש"א הארוך, המשך למסכתות שחמיו לא הוציא לאור.
- נכדם, הרב ניסן ווייס, חידושי מהרש"א עם ביאורים, כהמשך לסדרת ספרי מהרש"א הארוך.
- חתנו, רבי יצחק זאב מאיער, מהרש"א הארוך, המשך למסכתות שחמיו לא הוציא לאור.
- רבי מרדכי בריסק חיבר ספר על חידושי המהרש"א אולם ספר זה נאבד בשואה[113].
לקריאה נוספת
- רבי ראובן מרגליות, תולדות אדם - מרן שמואל אליעזר אידיל’ס זצ"ל - מהרש"א, באתר היברובוקס מפרק ג' ואילך.
- מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ד, באתר היברובוקס עמ' 1323-1320.
- אור הצפון - קלז, באתר אוצר החכמה עמוד ל"ב.
- המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0418 (תולדות), באתר אוצר החכמה.
- בטאון העדה החרדית, העדה - 1230, באתר אוצר החכמה.
- חיים ראובן רבינוביץ, המהרש"א וחידושיו באגדה, סיני, ירחון לתורה ולמדעי היהדות נח (תשכו) 74-84.
- אהרן ארנד, חידושי אגדות של המהרש"א - רבי שמואל אידלש, מחניים; במה למחקר, להגות ולתרבות יהודית 7 (תשנד) 166-175.
- אליעזר שטיינמן, צנצנת המן - א, באתר אוצר החכמה עמודים 26-29.
ביאורים והרחבות
- ^ עיקר טענותיהם של שוללי השם אידליש היא שאין סיבה שהספר לא יכונה על שם שמו המלא וכן שלא נמצא מקור שהוא נקרא 'אידליש' ולעומת זאת בכל חתימותיו המצויות הוא נמצא חותם עצמו בשם שמואל אליעזר. מאידך ישנם שהסבירו ששמו העיקרי של המהרש"א היה שמואל ואילו השם אליעזר נוספה לו עקב חולי שפקדו והשם אידליש היא על שם אמו או חמותו שפרנסה אותו ואת ישיבתו.[2].
- ^ בועד ארבע הארצות.
- ^ משני טעמים: א) כי עיקר הקפדת המהרש"א הייתה על שהדפיס את חלק חידושי ההלכות לבד ללא חלק חידושי האגדות, אך על ההיפך דהיינו שידפיסו את חלק חידושי האגדות לבדן לא הייתה הקפדתו. ב) עוד הוא כותב: "ולדידי בלאו הכי כי היום נדפסו חי' הלכות ואגדות צמודין בכל השסים כדבעי וכב' רוצה רק על ידי עבודת הקודש שלו לחדש זיוו של חי' אגדות ולקרבם להבנת לומדי למד ...".
- ^ למרות שהמהרש"א כתב בהקדמתו לחי' אגדות "וגם אם יהיה נראה לו הגה"ה ברורה יניח נוסחא הישנה במקומה ויעמיד הגה"ה מן הצד בגליון" לא השגיחו המדפיסים בדבריו והגהותיו נכנסו לתוך נוסח הש"ס.
- ^ וראו בהסכמת החת"ם סופר לספר צוהר לבניין של רבי משה זוננשין שכתב: "המהרש"ל טרח ויגע ותיקן את רוב הטעויות בש"ס דפוס באסיליא ולובלין שהיו מלאים קמשונים וטעויות ואמנם שכל אנושי יש לו גבול ועל כן בגליון הגהות האלו חידושיו מועפים כי די לו במה שליבן וסילת הש"ס מאבני מכשול ובא אחריו המהרש"א ומצא לפניו הש"ס כשולחן הערוך מסולת ומלובן על כן גברה ידו לשדד עמקים בחריצות וזך שכלו וה' הניח לו איזה מסכתות שלא הגיה המהרש"ל כגון מנחות ובכורות שם עשה המהרש"א פעולת המהרש"ל להגיהה ושם קם שכלו ועמד במקום שעמד ולא העמיק יותר להראות העמים והשרים שרי התורה כי המהרש"ל כל יכול ולא קצרה ידו".
- ^ בהקדמת הספר הוראת שעה כותבים המחברים: "באיזה מקומות הניח הגאון ז"ל קושייתו בויש ליישב' וטעמו שמתוך לבו הרחבה וזך שכלו היה נראה לו היישוב פשוט מאוד שאין צורך לכתוב רק התעורר שיש כאן קושיא וסמך על המעיין ליישב אותו כשיעיין היטב". ; רבי חיים קנייבסקי טוען בהקדמתו לספר יישוב הדעת, נגד אלו שתירצו את קושיותיו בתירוצים מורכבים כי "רחוק קצת שזו כוונת המהרש"א דמסתבר דכוונתו לתירוץ פשוט המובן לכל מעיין היטב דאם לא כן הווה ליה לפרש". אמנם ראו ברבי גרשון שטרן, מסעי בני ישראל (במכתב ששלח לרבי יוסף חיים זוננפלד) שמציין שבמקום שהמהרש"א סיים דבריו במילים: 'ויש ליישב' 'ודוק' הרי שודאי לא התכוון לתירוץ פשוט.
- ^ "...כי דוק הוא לשון הדק היטב הוא בחי' דקות אלוקותו.. וק"ל הוא שיתגלה למטה בבחי' גילוי גמור ובקל ולא בדוחק"
- ^ היה זה בזמן השואה כשקבוצת מעפילים מהונגריה עלו על אנייה שהפליגה לארץ ישראל אך הם פחדו מהבריטים שהיו שולחים את המעפילים חזרה להיכן שבאו. כשהזכירו את אותה קבוצה לחזון איש השיב: יהודי הונגריה ידועים בדבקותם בלימוד חידושי המהרש"א בטוח אני אפוא כי המהרש"א מתלווה אליהם ומגן בעדם.
הערות שוליים
- ^ להרחבה ראו: המבשר תורני - 0418 (תולדות); יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשפ"ב 08 - תולדות.
- ^ על פי הנידון בספר נחלת שבעה מהדורה בתרא, שטרות, סימן מ"ה, בעוסקו בדין מי שחלה ונערך לו שינוי השם ואחר כך חזר והבריא האם חותם גם בשמו הראשון והמקורי וכן האם מקדימו לשמו השני שנוסף לו בחוליו בין דבריו מביא שהגאון "מהר"ר שמואל אידלש חתם עצמו שמואל אליעזר בשם הראשון תחילה" משמע אפוא ששמו המקורי של רבנו היה שמואל בלבד ובשלב כלשהו עקב חולי שפקדו נוסף לו השם אליעזר.
- ^ חלק א' עמוד ר"פ.
- ^ לדוגמא:רבי יששכר שלמה טייכטל, משנה שכיר סימן ט'; רבי בצלאל זאב שפרן]], שו"ת הרב"ז סימן ט"ז; רבי פנחס מנחם אלטר, שולי הגליון - ש"ס ב יומא מב א; רבי ישראל לנדא, נפש חיה;.
- ^ לדוגמא: רבי יצחק נוניש בילמונטי, שער המלך, ב; רבי חיים חזקיה מדיני, אוצר שדי חמד - שבת, שבת; רבי יהודה נג'אר, שמחת יהודה; רבי יצחק ארדיט, יקר הערך; רבי יוסף מועטי, שם יוסף, א.
- ^ לדוגמא: רבי יהודה נג'אר, שבות יהודה פירוש המובא בתוך המכילתא לרבי ישמעאל; רבי יצחק טייב, ויזרע יצחק.
- ^ לדוגמא: רבי שלמה אלגזי, יבין שמועה מובא בתוך הספר הליכות עולם ;רבי שמואל צרפתי, דברי שמואל; רבי אליהו גאליפפה, ידי אליהו.
- ^ כך כותב המהרש"א בהקדמתו לספרו.
- ^ מסכת שבת, סוף פרק כלל גדול, דף ע"ה; מסכת סנהדרין פרק נגמר הדין, דף מב ע"ב
- ^ הורה גבר <מהדורה חדשה> במבוא, ד"ה והרביעי.
- ^ 11.0 11.1 הקדמתו לספר חידושי אגדות.
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 הקדמתו לחידושי הלכות.
- ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 אהרן ארנד, חידושי אגדות של המהרש"א - רבי שמואל אידלש, מחניים; במה למחקר, להגות ולתרבות יהודית 7 (תשנד) 166-175.
- ^ יעקב שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי - הגהות ומגיהים, הגהות ומגיהים.
- ^ מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - קלז.
- ^ רבי בצלאל רנשבורג, חכמת בצלאל פתחי נדה בהקדמה.
- ^ אוצרות מהרש"א א <א - ט> עמוד כ"ט. וכך בעוד ספרים.
- ^ מאסף תורני, ישורון - טז.
- ^ כל המהדורות מובאות כאן: חיים סטפנסקי, ספרי יסוד, באתר אוצר החכמה עמוד 28.
- ^ כן נכתב במהדורה הראשונה.
- ^ לדוגמא: במסכת ברכות דף נה עמוד ב בד"ה כל הלן שבעה ימים בלא חלום וכו' הוא מפנה לחידושיו בפרק היה קורא (ברכות דף יד.) ואילו שם הוא מפנה לחידושיו בפרק הרואה. ראו:[אובדן חידושי המהרש"א]
- ^ כך מעידים מדפיסי ש"ס וילנא בהקדמתם לחידושי המהרש"א.
- ^ מובא מכתבו בעניין זה ב:חידושי אגדות כתובות, באתר אוצר החכמה.
- ^ בשער הספר של הדפוס הראשון נכתב "מהדורי"= לשון רבים. ולא "מהדורא" כפי שנכתב בחלק ההדפוסים הבאים: חידושי הלכות - חלק א, הומבורג תצו, באתר היברובוקס.
- ^ כך כותב רבי משה בהקדמתו.
- ^ 26.0 26.1 כגון מהדורת עוז והדר כפי שהם כתבו בהקדמת חידושיו.
- ^ במהדורת לובלין (ה'שע"ז- ה'שצ"ט) ובמהדורת פרנקפורט דאודר (ה'תנ"ז ה'תנ"ט).וראו בתולדות אדם לרבי ראובן מרגליות פרק י"ג.
- ^ יעקב שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי - הגהות ומגיהים, הגהות ומגיהים.
- ^ לדוגמא: מסכת סוכה, אמשטרדם, ה'תצ"ט.
- ^ על ידי ר׳ צבי הירש הכהן מזיטל. הספר: מהרש"א על התורה, חידושי מהרש"א, הענא תעז, באתר היברובוקס
- ^ שפתי מהרש"א - א בהקדמת הספר.
- ^ הספר -חידושי הלכות, באתר היברובוקס.
- ^ הספר: משניות <וילנא> - א (זרעים א), א (זרעים א), באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו הקדמת האבני נזר לספרו אגלי טל מה שכתב בעניין זה.
- ^ אהרן ארנד, חידושי אגדות של המהרש"א - רבי שמואל אידלש, מחניים; במה למחקר, להגות ולתרבות יהודית 7 (תשנד) 166-175.; וראו: חיים זלמן דימיטרובסקי, 'על דרך הפלפול', בתוך: ספר היובל לכבוד שלום בארון, ירושלים תשל"ה, ח"ע, עמ' קיז ובהע' ,25 ועמ' קכז ובהע' .81
- ^ תוספת שבת בהקדמה ד"ה והנה אנכי הצעיר.
- ^ לדוגמא: עיינו, בפני יהושע על מסכת גיטין דף פד: ד"ה שתוקי שתקיה.; רבי משה יעקב יקל שרף, דרכי יושר על מסכת יבמות דף קי"ז; רבי יואל בן משה גד, חידושי הלכות
- ^ בהסכמתו לספר מהרש"א הארוך של רבי דוד צבי פעטעני.
- ^ חיים ליברמן, אהל רח"ל - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד 240; בטאון העדה החרדית, העדה - 1230 עמוד י"ג; שמחה פטרושקא, יידישע פאלקס - ענציקלאפעדיע - א, ענציקלאפעדיע עמוד 237-238; רבי זאב מנחם מנדל הכהן קמינצקי, עמק פשוט
- ^ וראו על כך בשם הגדולים לחיד"א, ערך "חכמת שלמה".
- ^ לדוגמה, מסכת עירובין, דף כז, עמוד ב, ד"ה "ה"א מאי שכר".
- ^ ראו: רבי מאיר מאזוז, ארים נסי - בבא מציעא במבוא עמוד 9, שהם עמדו על כל וכו' של המהרש"א.
- ^ גרש ירחים דף פד עמוד ב ד"ה שתוקי שתקיה
- ^ לדוגמא: בחידושי הלכות על מסכת שבועות, דף כ"ד, עמוד א', על דברי התוספות ד"ה באיסור הבא מעצמו לא אמר.
- ^ הקדמה לחידושי אגדות.
- ^ לדוגמא: בחידושי אגדות לבבא מציעא פ"ה ע"א, ד"ה דלשתכח תלמוד בבלאה מיניה כו'.
- ^ צמח דוד בערכו.
- ^ לדוגמא: בחידושיו על מסכת עירובין דף י"ח עמוד ב' ד"ה ; מסכת נדה דף לא עמוד א'. וכמו כן מביא בספרו מעל 10 פעמים "דעת המקובלים". .
- ^ בחידושיו על מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד ב', ד"ה ודע.
- ^ כך גם בהקדמתו לחידושי ההלכות הוא כותב: "גם באגדות בדברים הנדרשים בתוך המקראות לא באתי רק לפרש מאין יצא להם הדרוש ההוא מתוך משמעות הכתוב הבא לפי ענינו".
- ^ לדוגמא: בחידושיו על מסכת שבת דף קי"ט עמוד ב; קידושין ל ב. ועוד.
- ^ רבי אברהם משי זהב, תוכחת מוסר למהרש"א, באתר אוצר החכמה.
- ^ עוד יוסף חי מאמר ויוסף הוא השליט אות י"א.
- ^ חידושי מהרש"א <עיון מהרש"א> בקדמת המחבר של העיון מהרש"א בפיסקת "עניינים נוספים שנכללו בביאור" אות ד'; וראו רבי בצלאל רנשבורג, הורה גבר <מהדורה חדשה> בעת שמקיים את הנוסחה הקודמת שהייתה לפני המהרש"א שכותב שהוא מקיים: "כל נוסחאות הישנות שבספרי הש"ס שנדפסו פעם ראשונה בעת שנתחדשה מלאכת הדפוס בעולם"
- ^ על מסכת סוכה דף ט' ע"ב ושוב בא לידי פירש"י ישן כתוב על קלף ספרים מדויקים
- ^ בחידושיו על מסכת שבת דף ל"ט ע"א הזכיר ספרים מדויקים ושם מ"ט ע"א הזכיר ספרים מוגהים
- ^ בחידושיו על מסכת סוכה דף י"א ע"א וראיתי בגמ' מאבי מורי ז"ל שהגיה בכאן...
- ^ לדוגמא: בחידושיו על מסכת שבת דף י"ז עמוד א
- ^ לדוגמא: בחידושי הלכות על מסכת חולין דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ לדוגמא: בחידושי הלכות על מסכת שבת דף ב' עמוד א'.
- ^ בחידושי הלכות על מסכת שבת י' ע"א כותב "כתב מהרש"ל בתוספות מדויקים אינו, והנראה לקיים כל נוסחות התוס' שלפנינו".
- ^ כך הוא כותב בפתיחת חידושיו למסכת נדרים, וראו מה שכתב בעניין רבי חיים ברלין בקובץ כרם שלמה, שנה י"א, קונטרס א', עמוד כ"א.
- ^ לדוגמא: בחידושי ההלכות על מסכת מכות דף ט ע"ב תוד"ה בגלעד; שם בדף י"א ע"ב תוד"ה מי גרם, ובעוד הרבה מקומות.
- ^ רבי בן ציון אבא שאול, אור לציון - חכמה ומוסר פרק ז' דף נ"ט; בן פורת יוסף, הדרכה לבני תורה מרבי עובדיה יוסף. וראו גם: רבי חיים מן בטאון לתורה הלכה ודעת קהל פרושים ירושלים, מורשה - קפד - רה;
- ^ רבי נתן גשטטנר, שיחות מלוה מלכה - חלק ג שיחה ג'.;בוגרי ישיבת כסא רחמים, כתר מלוכה - 18 עמוד 10;
- ^ לדוגמא: רבי אריה לייב צינץ גרש ירחים דף פ"ד עמוד ב' ד"ה שתוקי שתקיה; רבי חיים סופר, מחנה חיים - חלק ב סימן מרבי משה דוד אסטרייכר, תפארת אדם סימן ס"ו; הרב מרדכי גרוס, אגרתא דחדוותא - כו עמוד י"ב; בטאון ארגון החבורות דחסידי צאנז, בחצרות החיים - טז עמוד נ"ה; .
- ^ רבי יונה לנדסופר כתוב בצוואתו: "ויעמוד ג"כ בדקדוק רב על פי' המהרש"א ופירושו לבד יוכל להאיר עיני האדם בתורה כל זמן שמאריך בה לעמוד על עומק ההלכה.... (בצוואתו סימן י"ח).
- ^ רבי יחזקאל בנט (נייטרא), מצפה יחזקאל וכן ברבותיה דיחזקאל אות כ"ו; עמוד י"ג.; וראו: בישמח משה פרשת דברים כותב "ואל תתמה כי זה דרכו (של המהרש"א) במקום שלכאורה דבריו מובנים כפשוטא כיון לדברים רחוקים ועמוקים.; וראו במשה אהרן פרלמאן, מפי דודי שהביא בשם דודו רבי משה קלירס שהכיר יהודי אחד שהיה לומד כל קטע מהרש"א בשמונה אופנים ('תמניא אפין')
- ^ לדוגמא: צל"ח, מסכת חולין דף י"א עמוד ב'. ד"ה בתוס' ד"ה כגון שהיו אביו ואמו כו' דהעמיד האם בחזקת צדקת עכ"ל.; שו"ת נודע ביהודהתניינא חלק אורח חיים סימן קכ"ו; חתם סופר על הש"ס, מסכת שבועות דף ל" ה עמוד א' ד"ה גמ' להכי כתבה רחמנא לעדות בשבועות בטוי כו'.; שו"ת רבי עקיבא איגר חלק א' תשובה רט"ז.; שו"ת תשובה מאהבה תשובה מא.
- ^ לדוגמא: רבי עקיבא אייגר, חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת גיטין דף ס"ד עמוד א'; רבי מאיר חיים אונגר, מאור החיים - ב סימן כ' אות ד'; רבי מנשה אייכנשטיין, תורת האשם סימן ג' אות א';
- ^ מדרש פנחס. ח"א עמ' רפ שער התורה אות קלא.
- ^ שלש מאות שנה של יהדות פולין; כך העיד על עצמו רבי פנחס עפשטיין בהסכמתו לספר מהרש"א הארוך שעמל לעמוד על רמיזותיו של המהרש"א וביניהם ה"וי"ל" וה"דו"ק"; וראו ספר שחובר בין היתר על מנת לבאר את ה"ותו לא מידי" ואת ה"ודו"ק" שכתב בספרו רבי יצחק דוד ווינקלר, רכב על דבר אמת, באתר אוצר החכמה; וראו: רבי זאב וולף מליז'נסק, לשון הזהב - שבת
- ^ אישים ושיטות עמוד 58.
- ^ לדוגמא: הוראת שעה; רבי חיים קנייבסקי יישוב הדעת;; רבי יחיאל טאלמאן, גילוי ים; רבי ברוך בן רבי צבי הירש, שמעתתא דרב;
- ^ חיים ראובן רבינוביץ, המהרש"א וחידושיו באגדה, סיני, ירחון לתורה ולמדעי היהדות נח (תשכו) 74-84.
- ^ ראו את הבנתו של רבי ראובן מרגליות, תולדות אדם - מרן שמואל אליעזר אידיל’ס זצ"ל - מהרש"א.
- ^ זכרון טוב (הנהגות רבי מרדכי מנשכיז), סוף מכתב כ"ג.
- ^ לדוגמא: רבי מאיר הורוביץ, אמרי נועם - ג (מועדים וחודשי השנה), ג (מועדים וחודשי השנה) מאמרי ראש השנה אות ל"ה; רבי יוסף לנדא, תולדות יוסף - קול נהי;רבי משה דוד אסטרייכר, תפארת אדם - ברכות;
- ^ רבי ישראל דב בער מווילעדניק שארית ישראל סוכות דרוש ב'
- ^ שארית ישראל' שער ההתקשרות א' ו.
- ^ צרור החיים המבואר תולדות המחבר, אות קמ"ז, עמ' ל"ז.
- ^ קהל חסידים ושבחי בעל שם טוב (באידיש); אהרן סורסקי, יסוד המעלה א האריות שבחבורה אות מ"א.
- ^ רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שפע חיים רעוא דרעוין
- ^ לדוגמא כאן: רבי שמואל אליעזר איידלס, באתר המאיר לארץ.
- ^ רבי יום טוב ליפמן הלר תוספות יום טוב; מסכת סנהדרין פרק ג'; רבי דוד סג"ל ט"ז חלק יורה דעה סימן שכ"ג ס"ק ו'; רבי שבתי כהן ש"ך חלק חושן משפט סימן נ"ו.
- ^ ביניהם נמצא הרבה בספריהם של: הפני יהושע; הצל"ח; חידושי ותשובות רבי עקיבא אייגר.
- ^ בהקדמה לספרו דרוש וחידוש; וכן מאורן של ישראל עמודים ר"ל- רל"א . וראו גם בקובץ אגרות של החזון איש (א א).
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשנ"ז 18 - בא עמוד 7.
- ^ דוגמית: בפולין ראו: שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סי' מ"ז; ובהקדמה לספר אגלי טל
בצפון אפריקה ראו: 'תורת ישיבות צפון אפריקה' פרק ח', 'משחת אהרן', 'משמרות כהונה' בהקדמה שם. וכן בספר 'עבודת הלוי' הוצאת בני יששכר - הספרייה הספרדית.
בהונגריה ראו: בהקדמה של המהר"ם א"ש על מסכת בבא קמא.
ברומניה ראו: רבי מנחם מנדל הגר (וישוה), הגאון הקדוש מוישווא - א; רבי שאול בראך, שאול בחיר ה, באתר היברובוקס עמוד ז.
בליטא ראו: עדות רבי פנחס אפשטיין בבטאון העדה החרדית, העדה - 1230; הנהגות צדיקים סדר היום מרבי אהרן מקרלין (השני) ; הנהגות צדיקים הנהגות ישרות מרבי מנחם נחום מטשרנוביל - ^ קובץ, כך היא דרכה של תורה עמוד 25.; קדוש יעקב אודות דרכו של רבי שלמה זלמן אוירבך וראו: יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשפ"א 02 - סוכות על דרכו של רבי ניסים קרליץ; מוסף שבת קודש - תשע"ד 07 - חיי שרה; המלמד עמוד י"ט
- ^ מכתם לדוד כעל מסכת קידושין (מובא כמה פעמים בספר בהקדמה "ליקוט בעניין גודל וחשיבות לימוד ספר מהרש"א".
- ^ רבי נתן גשטטנר, שיחות מלוה מלכה - חלק ג; מעשה איש לרבי אברהם גניחובסקי ח"ג עמוד פ"ח.
- ^ ראו לדוגמא: רבי ישראל זיתון, משפט כתוב במבוא עמוד י"א.
- ^ לדוגמא: רבי אליעזר די אבילא זצוק"ל, באתר המכון למצוות התלויות בארץ; אליעזר שטיינמן, צנצנת המן - א עמודים 26-29.
- ^ ראו לדוגמא: ; רבי פנחס עפשטיין בהסכמתו לספר מהרש"א הארוך כותב: ונחוץ הוא מאד הפצת החיבור הנורא חזה, כי מיום שעזבו בהישיבות המלמדים ותלמידיהון לימוד הש"ס עם המהרש״א על כל דף ודף נשארו בנ״י שאין יודעים אפילו פירושו הפשוט של התוספות.; מאמר יסודי מהגאון הגדול רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א ראש ישיבת 'יד אהרן' בענין השיבוש בדרכי הלימוד בשנים האחרונות - והתיקון לכך.; רבי משה מידנר היה אומר על שנתרבו הספרים ונתמעט לימוד המהרש"א שכל אלה שאינם לומדים מהרש"א הוא מפני שאין להם זכות (אשרי האיש עמ' רכז בשם ר' יעקב אשר ארקוכיץ); וראו גםישיבת כסא רחמים.
- ^ רבי שמואל הלוי ואזנר, שבט הלוי - חלק ג סימן א שמע כן מהחזון איש.
- ^ 97.0 97.1 קובץ אגרות חלק א, א.
- ^ רבי יצחק אליעזר יאקאב, קובץ עובדות וסיפורים-ילקוט אליעזר;
- ^ ראו: יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשע"ה 31 - במדבר. רבי בן ציון אבא שאול, אור לציון - חכמה ומוסר, חכמה ומוסר
- ^ בהקדמת ספרו חידושי הלכות
- ^ בספרו הפרדס דף רנ"ה מובא שלא נתן הסכמה על הספר קמח פסח מטעם זה וכן מפני "ששקר ענה ברבי יהונתן אייבשיץ".
- ^ שו"ת נודע ביהודה מהדורה תניינא, חלק אבן העזר, תשובה ל"א.
- ^ חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת דף ה׳ עמוד א.
- ^ רבינו מאיר שמחה הכהן עמוד רס"ח מפי תלמידו רבי זרח ראובן ברוורמן.
- ^ צוואת רבי יונה לנדסופר, סעיף י"ח. מעיל צדקה <מהדורה חדשה>
- ^ ראש יוסף, פסחים כז א, ד"ה פת דאסר.
- ^ יום טוב לרבנן עמוד קכ"ז, ובספרו פתחי נדה עמ' תרצ"ז "ורוח ה' דיבר בו באדוננו מהרש"א ז"ל לכוין האמת וראה כמה גדל גבורותיו" ועוד שם "ורוה"ק הופיעה בבית מדרשו של מהרש"א ז"ל" וכדברים האלו מובא הרבה בספריו. (להשלמה ראו: מכון ירושלים - ירחון תורני, מוריה - קה-קו (שנה ט ט-י), קה)
- ^ בהסכמתו לספר תוכחת מוסר למהרש"א.
- ^ את הסיפור הזה פירסם רבי נחמן מברסלב, לאחר שקרא אותו בפנקס ה'חברא קדישא' של העיר אוסטרוה (כוכבי אור- ברסלב). ראו: מיטתו של המהרש"א הונחה על הרצפה כמו שביקש, והנה לחרדת כל הצועדים הוא קם לפתע, התיישב על מיטתו והחל לעיין בספריו כאילו היה בין החיים! - דרשו, באתר דרשו, 3 באוקטובר 2017. ראו גם: מערכת ברסלב סיטי, רציתי לדעת מה המעלה בלימוד מהרש"א, ומה אומר רבינו ז"ל על זה?, באתר breslev city, 1 בundefined 2015
- ^ מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - קלז.
- ^ לדוגמא: גנזי יוסף, ווארשא תרצב.
- ^ לרשימת ספרים מפורטת עיינו: ברשימת החיבורים על המהרש"א שערך ח"א ליפשיץ במבואו לספר חידושי אגדות מהרש"א על תורה נביאים וכתובים, ירושלים תשמ"ח, ח"א, עמ' .38-36.
- ^ אלה אזכרה - ב, ב.
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • רבינו חננאל • רבי ניסים גאון • רי"ף • רא"ש • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • תוספות הרא"ש • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • ר"ש משאנץ • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה / ים של שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה / כפות תמרים / תוספות יום הכיפורים • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת (ספר) • תורת גיטין • שרידי אש • תורת חיים | |