חורף 1968–1969 בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורף 1968–1969 בישראל, ה'תשכ"ט, היה חורף גשום במיוחד ושובר שיאים בצפונה של ארץ ישראל בכל שנות המדידה בארץ.[1][2][3] במהלך חודש ינואר 1969, התחוללו בהרי הצפון סופות ממושכות, חסרות תקדים, שהמטירו מאות מ"מ של גשם וגרמו להצפות נדירות בחומרתן באזורים רבים. זאת לאחר דצמבר וגם נובמבר שהיו גשומים מעל הממוצע, בעיקר בצפון הארץ, שגרמו לרוויה של הקרקעות באזור זה מבעוד מועד.[1] במרכז הארץ היה זה גם חורף גשום מעל הממוצע, אם כי פחות בהשוואה לחורף 1991–1992 שהיה הגשום ביותר באזור זה.[2][4] שלג ירד פעם אחת בצפת, ירושלים וחברון[5], ובצפון הגולן ובחרמון ירד שלג רב[6][7]. הכנרת עלתה על גדותיה, הציפה את טבריה והיישובים שמסביבה, ונפתח סכר דגניה. בעקבות הגשמים העזים הוקם מטה חירום, שבראשו עמד נציב המים מנחם קנטור[8].

השערות להיווצרות תנאי הגשם הקיצוניים

אחד הגורמים המשוערים לאירועי חורף 68/69 היה היפוך חד ממצב של שנת לה-ניניה בחורף 67/68 לשנת אל-ניניו בסוף הקיץ ובסתיו של 1968. תופעת האל-ניניו הגיעה לשיאה בינואר 1969 וגם המשיכה לאחר מכן[9]. תופעה זו גרמה לשינויים זמניים באקלים ברחבי כדור הארץ באותה שנה. בישראל החורף התאפיין במערכות גשם ממושכות יותר, דבר שהתבטא בריבוי משקעים[10].

הספיקה בנהר הירדן, נחלי הצפון ומצב ימת הכנרת

בחורף 1968–1969 נרשמו ספיקות שיא לעונה בנהר הירדן ובנחלים רבים בצפון הארץ, וימת הכינרת עלתה על גדותיה לרמת שיא[11]. בירדן, סמוך לשדה נחמיה, זרמו באותה עונה 763 מיליון מטר מעוקב (ממ״ק = מיליארד ליטר) מים, שיא מוחלט לשנה, לעומת ממוצע של 383 ממ״ק בשנה (1942– 2018). בגשר הפקק נרשם השיא של 1,094 ממ״ק לכל העונה, לעומת ממוצע של 444 ממ״ק בשנה (1960–2024). במקורות הירדן: נחל שניר, נחל חרמון, נחל דן ונחל עיון נמדדו זרימות שיא לעונה, וגם בנחלים נוספים במזרח הגליל: בנחל דישון, נחל עמוד ונחל צלמון[11].

בתאריך ה-30 בינואר 1969, מפלס הכינרת הגיע לגובה של מינוס 208.20 מטר מתחת לפני הים, 60 ס״מ מעל המפלס האדום העליון. זהו המפלס הגבוה ביותר שנמדד עד היום מתחילת המדידות בכינרת שהחלו בשנת 1966[12][13].

גם בנחלים בגליל המערבי נרשמו זרימות שיא לעונה בחורף 1968–1969: נחל כזיב, נחל בית העמק, נחל ציפורי, וכן בנחל עדה שמקורותיו ברמות מנשה.[11]

סקירה

ספטמבר 1968

בחודש ירדו גשמים מוקדמים באזורים שונים בארץ עם כמויות של מספר מילימטרים, למעט כמות נדירה בחניתה של 55 מ"מ ב-13 בחודש.[1]

אוקטובר 1968

גשמי אוקטובר עלו על הממוצע ברוב הארץ, לוו בסופות רעמים ואף דווח על ברד. ב-30–31 בחודש פקד את הארץ אפיק ים סוף משולב באפיק מעליו עם אוויר קר ברום האטמוספירה; התפתחו ענני קומולונימבוס וירדו כמויות גדולות יחסית ליממה: 40 מ"מ בנשר, 55 מ"מ בבית יצחק, 43 מ"מ בשומרון, ו-66 מ"מ בחוף הדרומי.

נובמבר 1968

החודש היה גשום מהממוצע בצפון הארץ, אך היה גירעון גדול במשקעים בהרי יהודה ושומרון ובמישור החוף הדרומי. בשבוע האחרון של החודש התעמק מעל מזרח הים התיכון אפיק רום חזק מצפון אירופה ועד מרכז מצרים, וענני סערה התפתחו גם מעל המדבריות. גשמים מלווים בסופות רעמים וברד פקדו את הערבה והנגב, וב-25 בחודש נמדדו 47 מ"מ בצאלים.

דצמבר 1968

במהלך החודש השתהו שקעים ברומטריים מעל מזרח הים התיכון. שקע ברומטרי מפותח במיוחד, עם 990 מ״ב במרכזו, פקד את מזרח הים התיכון ב-26 בחודש, וגרם לסופות רעמים נרחבות וגשמים עזים באזור. גשמי החודש היו מעל הממוצע כמעט בכל אזורי הארץ, למעט במישור החוף המרכזי-דרומי. בצפון הארץ ירדו פי 2–3 מכמויות המשקעים הממוצעות לחודש, ונמדדו מעל 400 מ"מ גשם, בעיקר בגליל העליון המערבי. עד סוף החודש הצטברו בגליל העליון והמערבי 600–700 מ”מ מתחילת העונה ובכמה מקומות כבר ירדה כמעט כל הכמות השנתית הממוצעת.

ינואר 1969

שקעים ברומטריים המשיכו לפקוד את האזור ולהשתהות מעל ישראל. הוסיפו לרדת גשמים עזים והכמויות עלו מעל הממוצע החודשי, פי 1.5–3.5 ברוב האזורים, ורק בנגב היה גירעון. מאות מ"מ של משקעים ירדו במהלך החודש, ובצפון הארץ ירדו מעל 500 מ"מ במספר אזורים ונקבעו שיאים חודשיים מוחלטים. ב-28–29 בחודש שקע חזיתי מלווה באוויר קר גרם לסערה ברחבי הארץ: נגרמו נזקים והפסקות חשמל נרחבות, הטמפרטורות ירדו, ושלג ירד ונערם עד 5–10 ס"מ בפסגות הגבוהות של הרי הגליל והמרכז, כולל בצפת, ירושלים וחברון.[5][14] בצפון הגולן ובמג׳דל שמס הגיע גובה השלג עד 50 ס״מ.[14][7]

פברואר 1969

חלה הפוגה בסופות והיה זה חודש יבש יחסית עם משקעים מועטים.

מרץ 1969

היה חודש חורפי, גשום וסוער באזורים רבים ובייחוד בצפון הארץ. במחציתו השנייה של החודש השתהה מעל מזרח הים התיכון אפיק רום נרחב עם מספר מוקדי פעילות של סופות רעמים, ובמקומות רבים בארץ ירד גשם יותר מפי שניים מהכמות הממוצעת בחודש זה. גשמי החודש אמנם סייעו בהפחתת נזקי הבצורת בשפלה הדרומית, אך באו מאוחר מידי אל צפון הנגב שם כבר הוכרזה בצורת חקלאית באותה שנה.

אפריל–מאי 1969

גשמים בודדים מלווים בסופות רעמים, ברד ורוחות חזקות ירדו בחודשים אלה ברחבי הארץ, כתוצאה מאפיק ים סוף פעיל. במאי שוב אירעו שיטפונות בדרום הארץ.

סיכום החורף

בקעת בית נטופה מוצפת במיוחד בפברואר 1969.

חורף 1968/69 היה הגשום ביותר במספר אזורים בצפון ישראל מתחילת המדידות המטאורולוגיות הסדירות שהחלו ביישוב היהודי בארץ ישראל משנת 1897.[1][3] חורף זה התאפיין בפרקי גשם עוצמתיים, כולל באזור הערבה ואילת.[1]

מבחינת כמויות המשקעים, בחורף זה נשברו שיאים במקומות רבים בצפון הארץ:[1][5]

  • כמויות שיא חודשיות בינואר 1969:
  • כמויות משקעים מצטברות בסוף העונה ראויות לציון:[1]
    • מג'דל שמס 2,192 מ"מ (הכמות השנתית הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל)
    • הר מירון 1,729 מ״מ (הכמות הגבוהה ביותר שנמדדה בגליל), ביישוב מירון 1,673 מ"מ
    • מסעדה 1,600 מ"מ, סאסא 1,524 מ"מ (מטולה 1,530 מ"מ, לפי מפות המשקעים בעונת 1968/69).[1]
    • עד לחורף זה, הכמות של 1,396 מ"מ, שנמדדה בנצרת בחורף 1909/10, הייתה כמות הגשם השנתית הגבוהה ביותר לכל לארץ ישראל.
    • ב-22 בינואר ירדו 100 מ"מ ויותר בתוך 24 שעות באזורים נרחבים בצפון הארץ (פקיעין 193 מ"מ, מירון 189 מ"מ).
  • מבחינת השלגים, בחורף 1968–1969 לא נרשמו אירועים חריגים בהרי הצפון והמרכז, למעט 50 ס״מ בצפון רמת הגולן בסוף ינואר.[5][14]

שיטפונות והצפות נדירים בהיקפם וחומרתם:[1][5]

  • בינואר 1969 אירעו שיטפונות והצפות נדירים בחומרתם באזורים רבים בצפון, כולל סגירת כבישים וגשרים. ביישובים רבים רחובות הוצפו ונגרמו נזקים למבנים ורכוש[15][16][17][18], ואף היו אבידות בנפש[19]. גם אזורי חקלאות רבים הוצפו בעמקי הצפון וכן בנגב הצפוני.
  • מבין הערים שנפגעו במיוחד היו צפת, טבריה, חיפה, עכו, נהריה, נצרת וקריית שמונה.
  • הקישון עלה על גדותיו והציף שטחים נרחבים, כולל את אזור בתי הזיקוק החיפה.
  • בעמק החולה ובקעת בית נטופה נגרמו הצפות חמורות.
  • כמתואר לעיל, ברבים מנחלי הצפון נרשמו גאויות וספיקות שיא, ומפלס הכנרת עלה לגובה המקסימלי שנמדד אי פעם, מעל 60 ס"מ מעל הקו האדום, וגרם להצפות החופים סביב האגם.
  • כתוצאה מספיקות שיא בנחל כזיב, המושב עבדון היה מנותק מתחבורה במשך כשבוע ימים. הגישה אל המושב נפתחה רק לאחר שחיל ההנדסה של צה"ל הקים את גשר ביילי אליו[20][21].
  • בימים 24–25 בנובמבר 1968 נמדדו באילת 20 מ"מ גשם, מתוכם 9.2 מ"מ ב-6 דקות, ב-24 בחודש. הגשמים גרמו לשיטפונות ונזקים רבים בעיר, כולל סגירת כביש הערבה לתנועה.
  • ב-26 בדצמבר 1968 ירדו כמויות של 80–100 מ"מ ב-24 שעות בגליל העליון ובצפון הגולן, ונגרמו שיטפונות והצפות בעמקי הצפון.
  • ב-21 בינואר 1969 שוב אירעו שיטפונות באילת, יום שבו פקדה את העיר סערה עזה שהמטירה 20 מ"מ גשם באזור שאינו רגיל לכמויות משקעים בסדר גודל כזה.
  • בימים 18–23 במרץ 1969 ירדו מעל 200 מ"מ בצפון הארץ ואף במרכזה. בקריית שמונה נגרמו הצפות. במעלה החמישה נמדדו 249 מ"מ ונחל איילון הציף שטחים סביבו. אלה תופעות חורף נדירות במרכז הארץ למחצית השנייה של מרץ.[5] בשל הסופה מפלס הכנרת שב לעלות, אך במעט, כיוון שסופה זו השפיעה יותר על מרכז הארץ מאשר בצפונה.
  • ב-22 במאי 1969 אירעו שיטפונות בנגב ובערבה בעקבות ממטרים בודדים שהתפתחו בעת שרב.
  • האזור בו היו בעבר ביצות כבארה הוצף שוב וחזר להיראות באותה שנה כבעבר[22].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 השירות המטאורולוגי, סיכום שנתי של הגשמים 1968/69, סדרה ב, מס- 22/ג
  2. ^ 2.0 2.1 מאגר נתונים מטאורולוגיים, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי
  3. ^ 3.0 3.1 השירות המטאורולוגי, 100 שנים של מדידה אקלימית
  4. ↑ Gat Z, Rubin S, Gat Z, Rubin S, Analysis of weather conditions during the winter season of 1991/92. Isr Meteorol Serv Rep 1/93 (In Hebrew), 1993
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 השירות המטאורולוגי, סקירת אירועי מזג אוויר קיצוני בישראל במאה השנים האחרונות, אגף אקלים, בית דגן, סימוכין:.4000-0809-2023-0000040, 2025
  6. ↑ סרטונים מוצב צה"ל בהר החרמון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1969
  7. ^ 7.0 7.1 כתבי הצופה ועתי״ם, שלג בירושלים, ביהודה וברמת הגולן, הצופה, 29 בינואר 1969
  8. ↑ ירון דרוקמן, הכי בסביבה: מפלס הכנרת הכי גבוה, השנה הכי גשומה והטורף הכי גדול בארץ, באתר ynet, 20 באפריל 2023
  9. ↑ Colin Price, Lewi Stone, Amit Hupert, others, A possible link between El Nino and precipitation in Israel, Geophysical Research Letters Vol 25, No 21, 1998, עמ' 3963-3966
  10. ↑ אלכס דורון ויעל פטר, תיאוריית הכאוס: איך תחזיות החורף פספסו?, nrg, 5 במרץ 2012
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות - ספיקות שיא ונפחים שנתיים, באתר DATA.GOV - מאגרי המידע הממשלתיים, ‏23 במרץ 2025
  12. ↑ הרשות הממשלתית למים ולביוב, מפלס כנרת, באתר DATA GOV - מאגרי המידע הממשלתיים, ‏8 ביולי 2025
  13. ↑ רשות הכינרת, מפלס הכינרת, באתר רשות הכינרת, ‏8 ביולי 2025
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 כתבי עיתון על המשמר, שלג כבד בצפון - סופות והצפות ברחבי הארץ, על המשמר, 29 בינואר 1969
  15. ↑ סרטונים נזקים בכפר מע'אר עקב גשמים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1969
  16. ↑ כתבי עיתון דבר, הצפות ושיבושים נוספים בצפון הארץ, דבר, 24 בינואר 1969
  17. ↑ כתבי עיתון מעריב, הירדן נראה כמו הדנובה, מעריב, 24 בינואר 1969
  18. ↑ כתבי מעריב, אומדן ראשון: שני מיליון לירות נזקי השטפונות באזור נהריה-עכו, מעריב, 26 בינואר 1969
  19. ↑ עיתון מעריב, טבע בבניאס אתמול כשהמשאית התהפכה לנחל, מעריב, 24 בינואר 1969
  20. ↑ גשמים ושלגים, למרחב, 29 בינואר 1969
  21. ↑ סרטונים שיטפונות פוגעים במושב עבדון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1969
  22. ↑ גדעון ביגר ואלי שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - אתרים ומקומות בארץ-ישראל: שמואל אביצור, ביצות כבארה ודב קובלנוב - מדבירן, עמ' 60, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, תשמ"ח - 1988
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חורף 1968–1969 בישראל41441696

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חורף_1968–1969_בישראל&oldid=3373718"