חומש תורה שלמה

תורה שלמה

שער החלק הראשון של תורה שלמה
מידע כללי
מאת	הרב מנחם מנדל כשר
הסכמות	הרבנים: צבי הירש שפירא, משה נחום ירושלמסקי, מאיר אריק, אברהם יצחק הכהן קוק, יוסף חיים זוננפלד, מאיר דן פלוצקי, אליהו קלצקין, איסר זלמן מלצר, יעקב משה חרל"פ, יחזקאל סרנא
הוצאה
הוצאה	מכון תורה שלמה
מקום הוצאה	, ירושלים - , ניו יורק
תאריך הוצאה	תרפ"ז–תשמ"ד (1927–1984)
עורך	הרב משה שלמה כשר, הרב אהרן גרינבאום
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות	ה'תשנ"ב
מספר כרכים	44 + 5 נוספים על כתובים והגדה של פסח
מקורות לכתיבת הספר	מדרשי חז"ל, פרשני המקרא, ספר הזוהר, ספרות הגאונים, משנה תורה להרמב"ם, מורה נבוכים, ספרות הראשונים
קישורים חיצוניים
היברובוקס	חלק ראשון

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא. המדרשים לוקטו מתוך כמאה ספרים ומדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. למאמרים נוספו הערות וביאורים מאת המחבר, שהקדיש את חייו ליצירה זו, וכן מילואים הדנים בהרחבה בנושאים שונים בסוף חלק מהכרכים, ושינויי נוסחאות.

הכרך הראשון יצא לאור בירושלים בשנת ה'תרפ"ז. תהליך הכתיבה וההדפסה של הסדרה ארך כ-68 שנים, וחלקו האחרון נעשה לאחר פטירתו של היוזם הרב כשר. הסדרה כוללת גם ספרים נספחים כמו "אנציקלופדיית שמע ישראל" והגדה של פסח, וכן נוספו על ידי משפחתו ספרי המשך על חלק מהמגילות.

על סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת ה'תשכ"ג (1963), כמו כן זכה פעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951) על סדרה זו לצד ספרים נוספים שחיבר.

מטרת הספר

מתוך המבוא לספר "תורה שלמה" - פרשת בראשית
ראיתי לקרוא את שם החומש "תורה שלמה" על-פי המובא במסכת מנחות ס"ה כשר' יוחנן בן זכאי השיב להמינים בדבר עצרת אחר שבת, התבטא אז בלשון זה: ולא תהא "תורה שלמה" שלנו כשיחה בטלה שלכם?, ונראה שהתכוין בלשון זה לומר שאין התורה בבחינת תורה שלמה אלא בהצטרפות התורה שבעל פה המפרשת ומבארת את התורה שבכתב כפי המקובל במסורה, ולפיכך בנוגע אלינו, המאמינים בני מאמינים בתורה שבע"פ, אמנם יש לנו תורה שלמה לאפוקי המינים לשיטתם שאינם מחזיקים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ, בנוגע להם אין התורה בבחינת תורה שלמה, ובאמת גם תורה שבכתב אין להם, שאין זו תורה שלמה מבלעדי התורה שבע"פ, כי התורה שבכתב לבדה היא כספר החתום. – ובהתאם לרעיון זה קראתי לחבורי הנוכחי בשם "תורה שלמה", שהשם הזה הולמו היטב, יען כי בו מתחברת ומצטרפת התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, והוא נאה לשמו ושמו נאה לו.
רבי מנחם מנדל כשר, "מבוא לתורה שלמה, חלק א' (בראשית א'), ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה

מטרת יצירת הסדרה הייתה לאסוף את כל החומר העצום המפוזר בספרות חז"ל ולסדרו לפי סדר התורה, ובכך למעשה לחבר את התורה שבכתב עם התורה שבעל פה. הרב כשר קרא לסדרה בשם תורה שלמה, על פי דברי התלמוד במסכת מנחות, בהם ראה את משמעות המושג "תורה שלמה" כחיבור התורה שבכתב עם התורה שבעל פה שמבארת אותה.

המחבר קיבץ את מאמרי חז"ל מכל המדרשים, מדרשים שהוסדרו בתקופת הגאונים, מאמרים שהובאו בראשונים בשם חז"ל או ללא זיהוי, ספרים בעלי תוכן וסגנון מדרשי, וילקוטי מדרשים.

לשם חיבור הסדרה סייר הרב כשר גם בספריות רבות ברחבי העולם, ודלה מאמרים רבים מתוך כתבי יד.

תוכן וסגנון

הספר כולל את פסוקי התורה עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן, כאשר בחלקו התחתון של העמוד מובאים מאמרי חז"ל על הפסוקים, ובשולי העמוד הערותיו של הרב כשר על המאמרים וההקשר שבין תוכנם לפסוק. בחלק גדול מהכרכים הוסיף הרב כשר נספח בשם "מילואים" ובו הרחבה של ההערות או דיונים בנושאים הנידונים בהערות בגוף הספר, וכן מדור של שינויי נוסחאות וגרסאות ישנות - נושא בו הרבה הרב כשר לעסוק. על פי רוב המקורות מסודרים בספר באופן כרונולוגי, כך שבתחילה מובאים מקורות מהתלמוד, אחריו מהספרא, מהספרי והלאה. בחומשי ויקרא, במדבר ודברים, סודרו הספרא והספרי - הבנויים על פסוקי התורה - בעמודה נפרדת.

הספרים העיקריים מהם מובאים המאמרים הם: משנה, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, תוספתא, מכילתא ומכילתא דרשב"י, ספרא, ספרי, מדרש רבה ומדרש תנחומא, ספר הזוהר, ילקוט שמעוני, מדרש לקח טוב, מדרש תהלים, אבות דרבי נתן, תנא דבי אליהו, פסיקתא דרב כהנא, ופסיקתא רבתי, פרקי דרבי אליעזר, מדרש שמואל, בראשית רבתי, מסכת דרך ארץ, וכן כתבי יד רבים כגון מדרשי תימן.

לדוגמה, על הפסוק הראשון שבתורה, מובאים קרוב ל-300 מאמרים המלוקטים מלמעלה מ-30 מקורות, וסביבם קרוב ל-300 הערות העוסקות במגוון רחב של נושאים; חלקן ארוכות ומקיפות כמו הערה אודות המנהג לכתוב שני יו"דין (יי} במקום השם המפורש, הערה על מרכיב בריאת השמים, הערה על מסורת ספר "הפליאה".

בספר, מרבה הרב כשר לתקוף את הספר תורה תמימה, שאת מחברו (הרב ברוך הלוי אפשטיין) הוא מאשים בעיוותים רבים ובידיעה לא מקיפה במדרשי חז"ל.

מבוא והקדמה

הרב כשר ייעד לסדרה כרך מבוא מקיף שבו הוא רצה לבאר 13 עניינים: קדמות הכתב (האשורי), צורת אותיות האלפבית העברי, התגים, הנקודות בעברית, טעמי המקרא, חלוקת הפסוקים, חלוקת הפרשות והסדרות, המסורה הגדולה והקטנה, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן ותרגום ירושלמי, שאר התרגומים, דרכי הדרשות בתורה שבעל פה, מבוא על כל ספרי חז"ל לפי סדר האלפבית העברי. למעשה כרך זה לא יצא לאור כפי שתכנן; חלקים ממנו יצאו בכרך נפרד, וחלקים אחרים לא יצאו לפועל.

מלבד המבוא כתב הרב כשר גם הקדמה שהודפסה בחלק הראשון הכוללת סקירה על כל החיבורים של תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, החל מהספרא ועד הילקוט שמעוני ודומיו. בה דחה הרב כשר את ההסברים שניתנו כביכול כל דרשות חז"ל מיוסדים על כללי הלשון העברית (בניגוד לדעת המלבי"ם ועוד).

חלק מהנושאים שהיו אמורים להידון במבוא יצאו לאור על ידי המחבר בכרכים בפני עצמם. למשל, כרך י"ג לסוד העיבור, כרכים כ"ד ול"ב לתרגומי התורה, וכרך כ"ט לכתב התורה ואותיותיה.

הערות

ההערות מיועדות בדרך כלל לביאור ההקשר של הדרשה המובאת לפסוק עצמו, והן כוללות גם הערות על מקורותיהם של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, וכן מקורות למשנה תורה לרמב"ם. אמנם חלק גדול מההערות נוגעות לעצם המאמר, לבאר או להקשות מאמרים תמוהים, ובכך הן חורגות ממטרת הספר. בדרך כלל כאשר יש מאמר מוקשה - מביא הרב כשר את כל השיטות, ואחרי דיון ארוך ופלפול הוא מכריע או מפרש פירוש משלו. חלק מההערות גם עוסקות בהגהות ובבירור הנוסחאות, ולעיתים רבות גם בזיהוי מחברי המדרשים השונים, ובבירור מעמדם.

מקום חשוב בספר תופסים המקומות בהם הוא מציין כל מאמר שנכפל במקום אחר. הוא מציין מקורות חדשים שעדיין לא עמדו עליהם, תוך ביאור והתעכבות על השינויים בין מאמר למשנהו ומשמעותם.

מילואים

מדור המילואים יוחד להרחבות למדניות של נושאים שונים ומגוונים שלא נכללו במסגרת ההערות שבתחתית העמוד עצמו. הרב כשר עוסק רבות בשיטות הגאונים והראשונים לפירושי התורה. בין הנידונים במסגרת המילואים:

• שיטת חלק מהראשונים שחלקו על הרמב"ם בנושא שלילת הגשמות, בעוד שהרמב"ם שקבע זאת כאחד מעיקרי האמונה היהודית.
• בירור המחלוקת האם קידשו את החודש בתקופת הבית השני על פי החשבון או לפי ראיית מולד הלבנה.
• בירור במחלוקת הגר"א ובעל התניא בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו".

מילואים רבים עוסקים בנושאים אזוטריים, ופעמים שהמחבר גם נדרש למאמרים מחקריים או נוגע בנושאים נפיצים כמו התאמתם של מדרשי חז"ל לאבולוציה. מלבד פירושי התורה המקובלים בארון הספרים היהודי, הרב כשר מרבה לדון גם בפירושי הקראים לתורה, ובסתירתם, וכן בספרים חיצוניים כמו כתבי פילון האלכסנדרוני, או פילוסופים אחרים מהעת העתיקה.

פעמים רבות הוא מרחיב במיוחד גם בדיונים הלכתיים - תלמודיים, ובפרט בפרשת בא - בה הוא מרחיב מאוד בהלכות הפסח ובהלכות תפילין. בניגוד לדעה הרווחת, טוען הרב כשר כי תרגומי התורה קודמים לתקופת התנאים ומקורן של מחלוקות רבות בין התנאים הם מהתרגומים

לדוגמה, החלק הראשון הכולל מילואים, הוא חלק שמיני על פרשת שמות, והוא כולל 19 מאמרים בנושאים הבאים:

• שמות חומשי התורה
• גרסה חדשה במשנה מסכת שבועות
• על אי שינוי הלבוש במצרים
• רמזים בתורה על מאורעות העתידים להתרחש
• תאריך התרחשותה של יציאת מצרים
• ראיה לדברי הרמב"ם בהלכות עבדים
• שמות נרדפים למיילדת
• פירוש למאמר תמוה בהגדה של פסח
• אודות אמו של משה
• השמטות בתלמוד בבלי כתב יד מינכן 95
• שגיאה שנפלה בילקוט ראובני
• פירוש במשנה מסכת עבודה זרה
• אודות שבת סדורה מששת ימי בראשית
• פירוש במדרש על פי פיוטי יניי
• בירור במחלוקת הגר"א ורבי שניאור זלמן מלאדי
• עבודות שביצעו הכהנים והלויים יחפים בבית המקדש
• פירושי הקראים המובאים באבן עזרא
• טומאת מצורע בזמן הזה
• מנהג ברית מילה בסכין ולא במספריים.

הדפסה

מחבר סדרת הספרים "תורה שלמה" - רבי מנחם מנדל כשר

כבר בשנת תרע"ב יצר המחבר בפולין דוגמה של הספר על הפסוק הראשון של התורה, ושלח אותה למספר רבנים. הוא קיבל הסכמות מרבי צבי הירש שפירא, רבי משה נחום ירושלמסקי ורבי מאיר אריק.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה התקופה החל ביישום מפעל "תורה שלמה", ואת הכרך הראשון הוציא לאור בירושלים בשנת תרפ"ז. כרך זה כולל את תחילת פרשת בראשית עד ויכולו. בין המסכימים היו הרבנים אברהם יצחק קוק, יוסף חיים זוננפלד, מאיר דן פלוצקי, איסר זלמן מלצר ויעקב משה חרל"פ. בכרך זה הרבה המחבר להביא מספר הזוהר וספרי קבלה גם במקומות שאלו אינם נוגעים ישירות בפשט הפסוק; מגמה שהשתנתה לאחר מכן בחלקים הבאים.

כדי לקדם את המשך הסדרה, פרש הרב כשר מראשות ישיבת שפת אמת והיגר לארצות הברית בשנת ה'תרפ"ט שם המשיך בהוצאת הספר לאור. מהחלק השני והלאה שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ט החל להשתמש גם במדרשי תימן שהיו אז עדיין בכתב יד. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, יצאו לאור שבעת החלקים הראשונים. החלק הראשון בו נכלל קונטרס מילואים, הוא חלק ח' על פרשת שמות שנדפס בניו יורק ה'תש"ד בבית הדפוס של האחים שולזינגר בניו יורק. מחלק זה ואילך יצאו לאור כל החלקים על בסיס כזה, וחלקם של המילואים הלך וגדל. מחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה לירושלים, עם עלייתו של הרב כשר לארץ ישראל.

המשתתפים בעריכה

30 החלקים הראשונים יצאו לאור על ידי הרב כשר שהשתתף באופן פעיל בעריכה. בשמונת החלקים שאחריהם - מפרשיות תזריע ומצורע ואילך - כבר הזדקן הרב כשר, וההערות והביאורים התמעטו והתקצרו מאוד. הכרך האחרון שיצא לאור בחייו, בשנת תשמ"ג, היה כרך ל"ח על פרשת בהעלותך. בנו רבי משה שלמה כשר וחתנו הרב אהרן גרינבאום שהיו מעורבים במפעל נפטרו באותה התקופה, והמשך ההוצאה לאור נעשתה על ידי נכדיו שמחה בלכרוביץ ואפרים גרינבאום. הכרך האחרון וה-44 במספר, על פרשיות מטות מסעי, יצא לאור בתשרי תשנ"ה, כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר. בשנת תשפ"ד יצא חלק נוסף על פרשת דברים.

בין חברי המערכת היו הרב מאיר דוד בן-שם, הרב אביגדור אריאלי (נכדו של הרב יצחק אריאלי ואביו של קובי אריאלי), הרב יצחק רצאבי - מרבני העדה התימנית בישראל שהופקד בעיקר על התרגומים, ורבי יצחק שלמה סאפרין.

ספרים נספחים

בשנת תש"ם הוציא הרב כשר לאור ספר המשך בשם "אנציקלופדיה שמע ישראל" המהווה ליקוט דומה על הפסוק שמע ישראל לבדו, מכיוון שעל חומש דברים לא הוציא לאור את הסדרה. בסופו ישנם 16 מאמרי מילואים.

מלבד זאת יצאו לאור גם תורה שלמה על מגילת אסתר, מגילת שיר השירים, מגילת רות והגדה של פסח (בעריכתו של שמואל אשכנזי), אחרי פטירתו של הרב כשר.

הערכה וביקורת

לרוב, מציינים המבקרים את היצירה לשבח תוך ציון הערותיו של המחבר כבנויים בהיגיון ובחשיבה ישרה (חלק מהמבקרים אף הגדירו זאת כ"שיטה מדעית בלימוד"), אך לדברי המבקרים, לא אחת גולשות ההערות גם לפלפול תלמודי מצוי הנותן בהם טעם לפגם.

הרב שלמה יוסף זוין, ייחס חשיבות רבה לכינוס המדרשים, מהם נדירים, מלאכה שהוא מציין שנדרשת לה קבוצה שלמה של תלמידי חכמים. עם זאת ציין כי לעיתים הערותיו של המחבר ארוכות מדי, אלא שהסכים כי לרוב היא "מלאכה הצריכה לגוף הספר". ביקורת נוספת על האריכות שבהערות מתח הרב זוין בנוגע להערות המחבר על השינויים בין מאמרי חז"ל שזהים זה לזה, עליהם מרבה הרב כשר להעיר גם במקרה של שינויים קלים בלבד כמו שינויי ניסוח.

סדרת "תורה שלמה" תפסה מקום מכובד בשדה המחקר התורני, ומחברים רבים אחריה הסתייעו בעבודה המקיפה, בהם: פירוש "רש"י השלם" בהוצאת מכון אריאל, והאנציקלופדיה התלמודית בעשרות רבות של מקומות.

הסדרה זכתה להערכה מצד רבנים רבים בעולם היהודי, בלט בהם הרב מנחם מנדל שניאורסון שעודד את ההדפסה, ובשיחה לחסידיו אף הציע את הספר ככלי עזר להבנת פרשיות תרומה, תצוה, וכי תשא, העוסקות בכלי המקדש וקשות להבנה.

קישורים חיצוניים

• יהושע ביצור, חתני פרס ישראל לשנת תשכ"ג: הרב מנחם מנדל כשר (ספרות רבנית) 30 עמוד על מלה אחת, מעריב, 28 באפריל 1963
• הרב שלמה יוסף זוין, "תורה שלמה", בתוך: סופרים וספרים, חלק ג', עמ' 285, תל אביב תשי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• רבי מרדכי גיפטר, "חומש תורה שלמה", בתוך: קובץ תורני תלפיות - ב' [א-ב], ניו יורק תש"ה, עמ' 272, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יונה עמנואל, "תורה שלמה כרך כה - תרגומי התורה", בתוך: המעין ט"ו [ג] (ירושלים תשל"ה), עמ' 70, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב ע. פרייד, "היצירה התורנית הענקית של הרב מ. כשר", בתוך: הפרדס - שנה כ"ו, חוברת ד', עמ' 30, ניו יורק טבת תשנ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב ש. אהרנזון, "ספר "תורה שלמה"", בתוך: הפרדס - שנה כ"ט, חוברת ז', עמ' 25, ניו יורק ניסן תשט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• אהרן גרינבאום, "ספר תורה שלמה כשיטת לימוד", בתוך: מוריה (כתב עת), קמ"ט-ק"נ (שנה י"ג ה-ו) עמ' ק"ב, ירושלים תשמ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• "חומש תורה שלמה", בתוך: ההד, שנה כ"ה, גליון ו', ירושלים תש"י, עמ' ל"א, באתר אוצר החכמה.
• "התרגום הירושלמי השלם לתורה כרך כ"ד של תורה שלמה", כתב עת שנה בשנה, הוצאה לאור: היכל שלמה, ירושלים תשל"ו, עמ' 372, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36632781חומש תורה שלמה