דופן עקומה
| משנה | מסכת סוכה, פרק א', משנה י' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת סוכה, דף י"ז עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה', הלכה י"ד |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן תרל"ב, סעיף א' |
דופן עקומה היא אחת מההלכות שנאמרו למשה מסיני, שמשמשות להגדרת דיני דופן הסוכה. לפי הלכה זו, יש להכשיר סוכה אף במקרה שבין הדפנות לסכך הכשר מפריד סכך פסול. טעם ההכשר הוא, משום שמחשיבים את הסכך הפסול הצמוד לדופן, כאילו הוא המשכה של אותה הדופן - אלא שנתעקם, ומשכך נמצא שהדופן נמשכת עד הסכך הכשר[1].
מהות ההלכה
על מנת שסוכה תהיה כשרה, יש לסכך אותה בסכך כשר בלבד, שעומד. בשלושה תנאים:
- א. שיהיה עשוי מדבר הצומח, כגון עצים וכדומה.
- ב. רק כאשר הוא אינו מקבל טומאה (למעט אם החומר מעובד, כך שנעשה ממנו כלי).
- ג. רק כשהוא תלוש מן הקרקע.
כל חומר אחר פסול לסיכוך.
גם כאשר סיככו את הסוכה בסכך כשר, אם קיים רווח בין הדופן לסכך בשיעור של שלושה טפחים או יותר [2], הסוכה פסולה, מאחר שאין קשר בין הדופן לסכך. אמנם כאשר באותו רווח מונח סכך פסול, והמרחק בין הסכך הכשר לדפנות לא עולה על אמות, הסוכה תהיה כשרה מדין "דופן עקומה", פירוש הדבר, שבמקרה כזה מתייחסים לסכך הפסול שנמצא בין הסכך הכשר לדופן כאילו הוא המשכה של הדופן, ומשכך נמצא שהדופן סמוכה לסכך הכשר[3].
לדוגמה, בית שגגו נהרס, אך בצדדיו סמוך לקירות, ישנה תקרה שפסולה לסיכוך, ניתן לסכך באמצע הגג, ומה שבצדדיו יחשב כדופן עקומה, והסוכה תהיה כשרה.
דוגמה נוספת: סוכה שסמוך לדפנות היא גבוהה יותר מעשרים אמה, ובאמצעה קרקע הסוכה מוגבהת, שאין מהרצפה עד הסכך עשרים אמה, המקום המוגבה כשר לסוכה, ומה שגבוה יותר מעשרים אמה נכלל בדופן עקומה.[4]
הגבלות לדין
בתלמוד נאמר, שדין זה של דופן עקומה שרואים את הסכך הפסול כאילו הוא המשך הדופן, נאמר רק כאשר שיעור הסכך הפסול הוא עד ארבע אמות, אך מעבר לכך אי אפשר להכשיר על ידי דין דופן עקומה.
הגבלה נוספת, אף היא מופיעה בתלמוד, דין דופן עקומה נאמר רק ב'סוכה גדולה', כלומר, כאשר יש בסכך הכשר את השיעור המינימלי של הסוכה, שהוא שבעה טפחים על שבעה טפחים, אך בפחות מכך אי אפשר להכשיר על ידי דופן עקומה.
יש מי שכתב שדין דופן עקומה נאמר רק במקרה שהדפנות מגיעות בגובהן לסכך הפסול, אך במקרה שאינן מגיעות לסכך, אין להכשיר בצירוף של שתי דינים, דין גוד אסיק - על מנת להגביהן, ודין דופן עקומה[5].
להלכה
דין זה של דופן עקומה נפסק להלכה בשולחן ערוך. פולמוס נרחב ישנו באחרונים, האם כאשר מכשירים סוכה שיש בה סכך פסול מדין דופן עקומה, מותר גם לאכול ולישון תחת הסכך הפסול או לא. להלכה נפסק בשולחן ערוך, שההלכה אמנם מכשירה את הסוכה על ידי "דופן עקומה" ביחס למקום שתחת הסכך הכשר, אך אינה מתירה לאכול ולישון תחת הסכך הפסול שנחשב כדופן[6].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו' עמוד ב'. וראו ברש"י, מסכת סוכה, דף י"ז עמוד א', ד"ה פסולה שכתב שאין רואים את הדופן כאילו הלכה אל הסכך הכשר והוציאה את הפסול מהסוכה, שאילו זו הייתה הפעולה, גם אויר סמוך לדפנות היה צריך להיות כשר באותו שיעור של סכך פסול. וראו גם במשנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה', הלכה י"ד שכתב: "רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל וכשרה". וראו גם מה שכתב הרמב"ם בהלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ד', הלכה י"ד ובכסף משנה שם.
- ^ בפחות משלושה טפחים הוא כשר מדין לבוד
- ^ רש"י, מסכת סוכה, דף י"ז עמוד א', ד"ה אם יש
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ד' עמוד א'
- ^ דעת הר"ן, וכן פסק הב"ח ועוד, הובאו דבריהם במגן אברהם, אורח חיים, סימן תרל"ב, סעיף א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל"ב, סעיף א'.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • א סוכה א קליינע • סהרנה | |
38788660דופן עקומה