התנתקות קרחונים


התנתקות קרחונים (באנגלית: Ice calving, מילולית: "המלטת קרחונים"[א]) היא תהליך טבעי שבו גושי קרח גדולים מתנתקים ונשברים משולי קרחון. זוהי צורה של אבלציה (גרעון או הפחתת מסה) של קרח או שיבוש במבנה הקרח. מדובר בשחרור פתאומי ובהינתקות של מסת קרח מקרחון יבשתי, מדף קרח, קרחון ימי, חזית קרחון (אנ'), או מסדק קרחוני (אנ'). הקרח שניתק יכול להיות מסווג כקרחון ימי, אך עשוי להיות גם גוש קרח ימי קטן (growler), שבר קרחון ימי בינוני (bergy bit), או גוש קרח שהתנתק מדופן של סדק קרחוני.[1]
התנתקות קרחונים מלווה לעיתים קרובות בקולות נפץ או סדיקה עזים,[2] ולאחריהם גושי קרח בגובה של עד 60 מטרים ניתקים ומתרסקים אל תוך המים. כניסת הקרח אל המים יוצרת גלים גדולים, ולעיתים קרובות מסוכנים.[3] הגלים הנוצרים באתרים כמו קרחון ג'ונס הופקינס עשויים להיות כה גדולים, עד שסירות אינן יכולות להתקרב למרחק קטן משלושה קילומטרים. אירועים מרהיבים אלו הפכו לאטרקציות תיירותיות מרכזיות ביעדים שונים, כגון פטגוניה ואלסקה.
קרחונים רבים מסתיימים באוקיינוסים או באגמי מים מתוקים,[4] דבר המוביל באופן טבעי להתנתקות של מספר רב של קרחונים ימיים. התנתקות הקרחונים מיריעת הקרח של גרינלנד לבדה מייצרת בין 12,000 ל-15,000 קרחונים ימיים בכל שנה.[5]
התנתקות קרחונים ממדפי קרח מתרחשת לעיתים קרובות לאחר התפתחותו של בקע גדול בקרח.[6] מדף קרח שנמצא במצב יציב מתנתק בקצב הדומה בערך לקצב זרימת הקרח החדש אליו,[7][8] ואירועי התנתקות עשויים להתרחש בטווחי זמן שנעים בין פחות משנה לעשרות שנים, במטרה לשמור על מיקום ממוצע קבוע של חזית מדף הקרח. כאשר קצבי ההתנתקות עולים על קצב זרימת הקרח החדש, מתרחשת נסיגה של חזית הקרח, ומדפי הקרח עלולים להפוך לקטנים וחלשים יותר.[9]
גורמים
מועיל לסווג את הגורמים להתנתקות קרחונים לתהליכים מרמת סדר ראשונה, שנייה ושלישית.[10] תהליכים מסדר ראשון אחראים לקצב ההתנתקות הכולל בקנה המידה של הקרחון כולו. הגורם מסדר ראשון להתנתקות הוא מתיחה אורכית, התומכת בהיווצרותם של סדקים קרחוניים. כאשר סדקים חודרים דרך מלוא עוביו של הקרח, תתרחש התנתקות.[11] המתיחה האורכית מבוקרת על ידי החיכוך בבסיס הקרחון ובשוליו, הגאומטריה של הקרחון ולחץ המים במצע שלו. גורמים אלו, לפיכך, מפעילים את הבקרה העיקרית על קצב התנתקות הקרחונים.
ניתן לראות בתהליכי התנתקות מסדר שני ושלישי ככאלה המתווספים לתהליך מסדר ראשון שצוין לעיל, והם מווסתים את ההתרחשות של אירועי התנתקות בודדים, ולא את הקצב הכולל. הפשרה בקו המים היא תהליך התנתקות חשוב מסדר שני, שכן היא חותרת תחת הקרח שמעל לקו המים ומובילה לקריסתו. תהליכים נוספים מסדר שני כוללים אירועי גאות ושפל, פעילות סייסמית, כוחות ציפה וחדירת מי הפשרה המרחיבים את הסדקים.
כאשר התנתקות קרחונים מתרחשת עקב הפשרה בקו המים, רק החלק שמעל פני המים של הקרחון יתנתק, ויותיר "רגל" שקועה מתחת למים. כך מוגדר תהליך מסדר שלישי, שבו כוחות ציפה המופעלים כלפי מעלה גורמים ל"רגל הקרח" הזו להישבר ולצוף אל פני השטח. תהליך זה מסוכן ביותר, שכן ידוע שהוא עלול להתרחש ללא כל סימן מוקדם, במרחק של עד 300 מטרים מחזית הקרחון.[12]
חוק התנתקות הקרחונים
אף על פי שגורמים רבים התורמים להתנתקות קרחונים כבר זוהו, נוסחה מתמטית ניבויית ומהימנה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח. נתונים נאספים כיום ממדפי קרח באנטארקטיקה ובגרינלנד במטרה לסייע בביסוסו של "חוק התנתקות הקרחונים". המשתנים המשמשים במודלים אלו כוללים את תכונות הקרח, כגון עובי, צפיפות, טמפרטורה, מבנה גבישי וריכוז זיהומים ומזהמים בקרח. תכונה המוכרת בשם "מאמץ מתיחה ניצב לחזית הקרח" (Ice front normal spreading stress) עשויה להיות בעלת חשיבות מכרעת, על אף שאינה נמדדת בדרך כלל.
כיום קיימות מספר גישות שעליהן ניתן לבסס חוק ניבויי. תאוריה אחת טוענת כי קצב התנתקות הקרחונים הוא בעיקר פונקציה של היחס בין מאמץ המתיחה למאמץ הלחיצה האנכי, כלומר, קצב ההתנתקות הוא פונקציה של היחס בין מאמץ המתיחה הראשי המרבי לבין מאמץ הלחיצה הראשי המינימלי. תאוריה אחרת, המבוססת על מחקר ראשוני, מראה כי קצב התנתקות הקרחונים עולה כפונקציית חזקה של קצב התפשטות הקרח בקרבת חזית ההתנתקות.
אירועי התנתקות גדולים

מדף הקרח אמרי
במדף הקרח אמרי אירעה התנתקות גדולה שהתרחשה בשנים 1962–1963, אשר הביאה להיווצרותו של קרחון שגודלו כ-10,000 קמ"ר.[13] בשנות ה-90 של המאה ה-20 זיהו מדענים בקע גדול במיוחד שנוצר בחלקו הקדמי של מדף הקרח. מתוך ציפייה כי אירוע התנתקות עומד להתרחש בכל רגע, חלק זה זכה לכינוי הלא-רשמי "השן הרופפת" (loose tooth). לאחר למעלה משני עשורים של ציפייה ומחקר, ה"שן" התנתקה לבסוף ב-26 בספטמבר 2019, ויצרה קרחון בשטח של 1,636 קמ"ר ובמשקל של 315 מיליארד טונות, המוכר בשם D-28.[14]
מדף הקרח רון-פילכנר
קרחון A-38 ניתק ממדף הקרח רון-פילכנר באוקטובר 1988. גודלו היה כ-150 ק"מ על 50 ק"מ. אירוע התנתקות שני התרחש במאי 2000 ויצר קרחון בגודל של 167 ק"מ על 32 ק"מ.
מדף הקרח וארד האנט
אירוע ההתנתקות הגדול ביותר שתועד של אי קרח[ב] התרחש במדף הקרח וארד האנט (אנ'). בזמן כלשהו בין אוגוסט 1961 לאפריל 1962, כמעט 600 קמ"ר של קרח ניתקו ממנו.[16]
מדף הקרח איילס
בשנת 2005, כמעט כל מדף הקרח איילס (אנ') ניתק מהקצה הצפוני של האי אלסמיר. מאז שנת 1900, כ-90% ממדפי הקרח של האי אלסמיר ניתקו ונסחפו משם. אירוע זה היה הגדול ביותר מסוגו מזה 25 שנה לפחות. בסך הכל אבדו באירוע זה 87.1 קמ"ר של קרח. החלק הגדול ביותר היה בשטח של 66.4 קמ"ר, שטח הגדול במעט מרובע מנהטן.[17]

קרחון יאקובסהאבן
קרחון יאקובסהאבן, המוכר גם בשם קרחון אילוליסאט או סרמק קוג'אלק במערב גרינלנד, נמצא בעיצומו של תהליך מתמשך שבו 35 מיליארד טונות של קרחונים ניתקים ממנו ועוברים דרך הפיורד מדי שנה.
הצלם ג'יימס באלוג (אנ') וצוותו בחנו את הקרחון בשנת 2008, כאשר המצלמות שלהם קלטו גוש קרחון בגודל של מנהטן תחתית קורס אל תוך האוקיינוס.[18] אירוע ההתנתקות נמשך 75 דקות, ובמהלכו נסוג הקרחון מייל שלם (כ-1.6 ק"מ) לרוחבה של חזית התנתקות ברוחב של חמישה קילומטרים. אדם לווינטר וג'ף אורלובסקי תיעדו את הצילומים הללו, אשר מופיעים בסרט "לרדוף אחרי הקרח" (Chasing Ice).
מדף הקרח לארסן
מדף הקרח לארסן (אנ'), הוא מדף קרח גדול השוכן בים ודל ומשתרע לאורך החוף המזרחי של חצי האי האנטארקטי. הוא מורכב משלושה מקטעים, ששניים מהם כבר חוו אירועי התנתקות. בינואר 1995, מדף הקרח "לארסן A", שהכיל 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 200 מטרים, התנתק והתפרק. לאחר מכן, בפברואר 2002, התנתק והתפרק גם מדף הקרח "לארסן B".
גלישת קרחונים
ספורט זה, שהגה לראשונה ריאן קייסי בשנת 1995 במהלך צילומים לסרטי IMAX, כולל גולש הנגרר באמצעות אופנוע ים אל תוך הטווח המתאים, וממתין לכך שגוש קרח ענק יתנתק מהקרחון.[19] הגולשים עשויים להמתין מספר שעות במים הקפואים להתרחשותו של אירוע כזה. כאשר קרחון מתנתק, מסת הקרח יכולה לייצר גלים בגובה של כ-8 מטרים. במהלך האירוע, הגולשים עשויים להגיע למרחקי גלישה של 300 מטרים הנמשכים כדקה שלמה.[20]
קישורים חיצוניים
- AFP, קרחון בגודל גוש דן התנתק מאנטארקטיקה: כך זה נראה, באתר ynet, 24 בינואר 2023
- מעריב - המגזין, עידן הקרחון, תמר דרסלר, כתבה באתר מעריב
- "CHASING ICE" מתעד את התנתקות הקרחון הגדולה שצולמה אי פעם, באתר יוטיוב (באנגלית)
ביאורים
- ↑ מכונה כך מכיוון שהקרחון "מוליד" קרחון חדש וקטן יותר.
- ↑ אי קרח מתאר קרחון ימי טבלאי ענק ושטוח במיוחד, המאפיין את אזור הקוטב הצפוני.[15]
הערות שוליים
- ↑ Glossary of Glacier Terms, Ellin Beltz, 2006. Retrieved July 2009.
- ↑ Glacier Bay, National Park Service. Retrieved July 2009.
- ↑ Glacier Calving photos (אורכב 25.01.2010 בארכיון Wayback Machine). Retrieved July 2009.
- ↑ ARCTIC, Vol. 39, No. 1 (March 1986) P. 15-19, Ice Island Calvings and Ice Shelf Changes, Milne Ice Shelf and Ayles Ice Shelf, Ellesmere Island, N.W.T. (אורכב 28.09.2019 בארכיון Wayback Machine), Martin O. Jeffries, 1985, University of Calgary. Retrieved 18 July 2009.
- ↑ Oceans, Oxfam. Retrieved June 2009.
- ↑ Promotions/Public Relations (2006-12-08). "The loose tooth: rifting and calving of the Amery Ice Shelf - Australian Antarctic Division". Aad.gov.au. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Rignot, E.; Jacobs, S.; Mouginot, J.; Scheuchl, B. (19 ביולי 2013). "Ice-Shelf Melting Around Antarctica". Science. 341 (6143): 266–270. Bibcode:2013Sci...341..266R. doi:10.1126/science.1235798. PMID 23765278. S2CID 206548095.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Depoorter, M. A.; Bamber, J. L.; Griggs, J. A.; Lenaerts, J. T. M.; Ligtenberg, S. R. M.; van den Broeke, M. R.; Moholdt, G. (3 באוקטובר 2013). "Calving fluxes and basal melt rates of Antarctic ice shelves". Nature. 502 (7469): 89–92. Bibcode:2013Natur.502...89D. doi:10.1038/nature12567. PMID 24037377. S2CID 4462940.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Greene, Chad A.; Gardner, Alex S.; Schlegel, Nicole-Jeanne; Fraser, Alexander D. (10 באוגוסט 2022). "Antarctic calving loss rivals ice-shelf thinning". Nature. 609 (7929): 948–953. Bibcode:2022Natur.609..948G. doi:10.1038/s41586-022-05037-w. PMID 35948639. S2CID 251495070.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Benn, D.; Warren, C.; Mottram, R. (2007). "Calving processes and the dynamics of calving glaciers" (PDF). Earth-Science Reviews. 82 (3–4): 143–179. Bibcode:2007ESRv...82..143B. doi:10.1016/j.earscirev.2007.02.002.
- ↑ Nick, F.; Van der Veen, C.; Vieli, A.; Benn, D. (2010). "A physically based calving model applied to marine outlet glaciers and implications for the glacier dynamics". Journal of Glaciology. 56 (199): 781. Bibcode:2010JGlac..56..781N. doi:10.3189/002214310794457344.
- ↑ Kohler, Jack (28 בספטמבר 2010). "How close should boats come to the fronts of Svalbard's calving glaciers?" (PDF). Norwegian Polar Institute. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-09-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Fricker, Helen (14 בספטמבר 2017). ""Iceberg calving from the Amery Ice Shelf, East Antarctica"". Annals of Glaciology. Cambridge university press. 34: 241–246. doi:10.3189/172756402781817581.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Pappas, Stephanie (1 באוקטובר 2019). "'Loose Tooth' Iceberg Calves Off East Antarctica in Surprising Spot". LiveScience.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Anna Jean Crawford, Ice island deterioration in the Canadian Arctic: Rates, patterns and model evaluation., ResearchGate, September 2013
- ↑ "ARCTIC, Vol. 39, No. 1 (March 1986) P. 15-19, Ice Island Calvings and Ice Shelf Changes, Milne Ice Shelf and Ayles Ice Shelf, Ellesmere Island, N.W.T." (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-09-28.
- ↑ "Ayles Ice Shelf - Dr. Luke Copland". Geomatics.uottawa.ca. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Video: Largest glacier calving ever caught on film | EarthSky.org". earthsky.org (באנגלית אמריקאית). 5 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ McNamara, Garrett. "Garrett McNamara Extreme Waterman".
- ↑ "Glacier Surfing". 30 ביוני 2008. אורכב מהמקור ב-1 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
התנתקות קרחונים43386334Q868757