רבי נסים קרליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב נסים קרליץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נסים קרליץ
הרב נסים קרליץ
הרב נסים קרליץ
לידה י"ח באב ה'תרפ"ו
פטירה 21 באוקטובר 2019 (בגיל 93)
כ"ג בתשרי ה'תש"ף
בית החולים מעייני הישועה, בני ברק
מקום פעילות ישראל- בני ברק
תחומי עיסוק הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו חוט שני

רבי שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 - כ"ג בתשרי תש"פ, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש, רב שכונת רמת אהרן ומחבר ספרי חוט שני.

ביוגרפיה

הרב נסים קרליץ בכתיבת אות בספר תורה
מסע הלוויה של רבי נסים קרליץ
מודעות אבל בעת לווית רבי נסים קרליץ

נולד בקוסובה שבבלארוס, לרבי נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו‏‏[דרושה הבהרה] הוסיפו לו את השם 'נסים'[2]. הסנדק בברית היה רבי מאיר קרליץ. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. בתשי"א נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק, ממנה פוטר בשנת תשכ"ב על ידי ראש הישיבה דאז הרב משה יהושע הגר לימים האדמו"ר מויז'ניץ[דרוש מקור]. בין השאר למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים וכן עם הסטייפלר. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים[3].

בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.

במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית החולים מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות[4]. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

פעילות ציבורית

בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בוועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק.

בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992. הרב קרליץ היה החבר הוותיק בנשיאות ועד הישיבות, והותיק מבין חברי מועצת גדולי התורה המכהנים.

כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.

בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן[5], בשנת תש"מ חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר"[6], בסיון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[7].

בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' הוא מונה כבורר מוסכם ובבית דינו התקיימו מספר דיונים, שלאחריהם בעקבות טענות מצידו של הרב מרקוביץ פרש מהתיק ופירסם פסק ביניים עליו חתמו הרב שטינמן והרב אלישיב. בהמשך תמך וגיבה את מהלכיו של הרב אליעזר כהנמן.

משפחתו

אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת ה'תשע"ה, ולהם אחד עשר ילדים.

מבניו:

  • מרדכי היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 19982003 מטעם מפלגת דגל התורה
  • הרב אברהם ישעיהו – ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת הליגמן בבני ברק
  • הרב שאול – ממלא מקום אביו בראשות כולל חזון איש
  • הרב נחום מאיר - רב קהילה בבאר שבע
  • הרב שמואל הלל – מנהל בית דין צדק בני ברק

חתניו:

  • הרב שריאל רוזנברג (היה נשוי בזיווג ראשון לבתו ציפורה[8] עד לפטירתה) – ממלא את מקומו בראשות בית דין צדק בני ברק משנת 2012
  • הרב מנחם מנדל לובין – מראשי בתי ההוראה שעל ידי בית  ; לאחר פטירת הרב קרליץ מונה במקומו לרב שכונת רמת אהרן.
  • הרב אהרן (אורן) אוסטרן – ר"מ בישיבת אורחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן בבני-ברק

גיסיו:

בית הדין

ערך מורחב – בית דין צדק בני ברק
בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[9]. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[10]. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.

הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג[11].

ספריו

ערך מורחב – חוט שני

משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי נסים קרליץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
  2. ^ פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם. מרוה לצמא חיי שרה ה'תש"פ.
  3. ^ מרוה לצמא חיי שרה ה'תש"פ.
  4. ^ יחיאל צולמן נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים: אבל בעולם התורה – מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצ"ל באתר JDN
  5. ^ הפרדס - No. 47 Vol. 4 1973 January -, באתר היברובוקס
    הנאום מובא ב"השקפתינו" כרך א-ב עמ' 181
  6. ^ צילום המכתב באתר המכירות קדם
  7. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  8. ^ סופרת הילדים צפורה רוזנברג, מחברת סדרת ספרי "עונג שבת" על חמשה חומשי תורה
  9. ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  10. ^ קשר כשר של חברת פלאפון
  11. ^ אלי כהן, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0