לדלג לתוכן

רבי גדליה אייזמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב גדליה אייזמן)
הרב גדליה אייזמן
רבי גדליה אייזמן בשנות ה-70
רבי גדליה אייזמן בשנות ה-70
לידה י"ד באייר תר"ע
ורשה, פולין
פטירה ג' בתשרי תשע"ב (בגיל 101)
ירושלים, ישראל
מקום פעילות ישיבת קול תורה ירושלים
תחומי עיסוק חינוך
חיבוריו  
השתייכות חרדים ליטאים
רבותיו רבי יחזקאל לוינשטיין

רבי גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע[1] - ג' בתשרי תשע"ב) שימש כמשגיח בישיבת קול תורה במשך קרוב לשישים שנה. כונה "זקן המשגיחים".

ביוגרפיה

נולד בעיר וורשה לרבי אברהם ושעפטיל אייזמן, שהיו שייכים לחסידות אלכסנדר. בילדותו, פעם ששהה בחדרו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, שוחח עמו רבי יצחק על חשיבות שמירת המחשבה במהלך התפילה. בחיפושו אחר הדרך המתאימה לו בעבודת ה', היה נוהג לצעוד בכל שבת מקצה אחד של וורשה לקצה השני, כדי להסתופף בצילו של רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק כדי לקבל תורה וחסידות.

בשנות בחרותו הסתובב רבי גדליה בין חניכי הישיבות הליטאיות בוורשה. אחד מהחניכים, רבי יוסף מונשטוק[דרושה הבהרה] , שכנע אותו לעבור ללמוד בישיבת קלצק בליטא הפולנית. לאחר שקיבל את ברכת הדרך מרבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה, בעל ספר חובת התלמידים, הגיע בשנת תרפ"ז לקלצק, שם למד במשך שלוש שנים תחת ראש הישיבה, רבי אהרן קוטלר והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.

בישיבת קלצק נרקם קשר נפשי עמוק בין רבי גדליה לבין רבי יחזקאל לוינשטיין, קשר שהחזיק כל ימיו. רבי יחזקאל היה זה שהכניסו לעולם המוסר ונטע בו את יסודות שיטת קלם. לאחר שעזב רבי יחזקאל את קלצק ושב לישיבת מיר, נקשר רבי גדליה למשגיח שכיהן במקומו, רבי משה דוב צפתמן (שכונה בישיבות "רבי משה בער הלוסקער", על שם עיר מוצאו הלוסק). רבי משה דוב שימש לפני כן כמשגיח בישיבת פוניבז' בליטא, וממנו קיבל רבי גדליה את משנת המוסר בסגנון סלובודקה.

בתחילת חורף תר"צ עבר רבי גדליה לישיבת קמניץ, שם למד במשך אחת-עשרה שנים תחת ראשי הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ וחתנו, רבי ראובן גרוזובסקי. הוא נחשב לאחד הבחורים הבולטים (האריות שבחבורה). ואף מונה על ידי לתפקיד אחד ה'חוזרים' על שיעוריו של רבי ברוך בער, באוזני תלמידים צעירים שהתקשו בהבנת תוכנם העמוק[דרוש מקור]. רבי גדליה למד בחברותא עם חבריו שלימים הפכו לדמויות בולטות בעולם התורה ובהם רבי חיים שאול קרליץ, לימים גאב"ד שארית ישראל, רבי נחום פרצוביץ, לימים ראש ישיבת מיר, ורבי נתן מאיר וכטפוגל, לימים משגיח בישיבת לייקווד.

בשנת תרצ"ז התבקש רבי גדליה על ידי ראש הישיבה רבי ראובן גרוזובסקי להרצות שיחות מוסר בפני הבחורים החדשים שהצטרפו באותה העת לישיבה, רובם ממזרח אירופה. סגנון שיחותיו ועמקותן זכו להערכה רבה מצד ראשי הישיבה, רבי ברוך בער ליבוביץ התבטא: "השיחות של גדליה ווארשווער (כינוייו בקמניץ על שם עיר מוצאו ורשא) הן כמו 'שיעור כללי' במוסר!". וחתנו רבי ראובן התבטא אף הוא: "רבי גדליה הוא 'בעל המוסר' הגדול ביותר שהישיבות הליטאיות באירופה העמידו".[דרוש מקור].

שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, בחודש תשרי ת"ש, נמלט רבי גדליה עם יחד עם רבותיו וחבריו מישיבת קמניץ לווילנה, שם חיפש דרכים להימלט ולהגיע לארץ ישראל. בחודש ניסן תש"א הצליח לעלות ארצה, בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב צבי יהודה קוק, שעמו התכתב שנים קודם לכן בתקופת לימודו בקמניץ, על תורתו של אביו הראי"ה קוק[2]. .

בישראל

לאחר שעלה ארצה למד במשך כשנה וחצי בשעות לפני-הצהריים בישיבת מרכז הרב[3] ובשעות אחר-הצהרים בישיבת חברון. שם התיידד עם רבי דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד ורבי שלמה הופמן, ידידות שנותרה עד יומם האחרון.

בשנים הראשונות לשהותו בארץ-ישראל התקרב לרבי יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלובודקה. ממנו היה שומע 'ועדים' מוסריים קבועים פעמיים בשבוע, וכן ניהל אתו שיחות פרטיות ארוכות בענייני מוסר ועבודת ד'. ממנו הוא רכש הבנה עמוקה בנפש האדם וכלים פסיכולוגיים לאור דברי חז"ל. באותן שנים התקרב גם לרבי יעקב משה חרל"פ, ראש ישיבת 'מרכז הרב', ועל פי עדותו למד ממנו הרבה תורה, חכמה וארחות-חיים[4].

בשנת תש"ג, בעודו בחור בטרם שנישא, החל לשמש כמשגיח בישיבת מקור חיים בירושלים, בהמלצת רבו רבי יצחק אייזיק שר. בשנת תש"ד נישא לחיה ליבא לבית אידלמן מוילנה. בחודש אלול ה'תש"ד החל לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה,

בתפקידו כמשגיח הנהיג את הישיבה בשיטה קפדנית, ושיחותיו היו עיקר השפעתו. לשמיעת שיחותיו היו מגיעים גם תלמידים שאינם מתלמידי הישיבה ובהם: רבי משה שפירא, לימים ראש ישיבת שב שמעתתא ונשיא ישיבת פתחי עולם, רבי שמואל יעקב בורנשטיין, לימים ראש ישיבת קרית מלך, רבי ישראל מאיר וייס, לימים ראש ישיבת נחלת הלויים.  

הרב אייזמן עם הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת קול תורה

בשלהי שנות ה'תש"ל, פרש רבי גדליה מתפקיד ההשגחה, שהתבטא פעם "אם ברגע נתון ישנם חמישה בחורים שאינני יודע היכן הם ומה הם עושים עתה אינני מסוגל לשמש יותר כמשגיח'" והמשיך רק במסירת השיחות פעמיים בשבוע, כך עד סוף החורף של שנת תשמ"ב, אז הודיע על פרישה מוחלטת מכל תפקיד ציבורי, וגזר על עצמו שתיקה. הסיבה המדויקת לפרישתו, בשיא כוחו, אינה ידועה בבירור ונשארה חסויה. עם זאת, תלמידיו הקרובים הבינו מתוך דבריו בהזדמנויות שונות, שהסיבה לכך שחש שלעיתים הקפדתו על התנהגות שלילית אצל תלמידים, גרמה לו לעצבנות שייחס לזקנותו, ועל כן חש שלא יכול היה להמשיך בתפקידו באופן הראוי. חרף הפרישה, ונוכח הפצרות רבות, הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי לתלמידי הישיבה. מאז, הקדיש שעות רבות מדי יום לשיחות אישיות עם תלמידים, במקומו בשולי בית המדרש[5].

נפטר בליל שבת ג' תשרי ה'תשע"ב בבית בנו רבי יוסף שבשכונת בית וגן, שם התגורר בשנותיו האחרונות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

מתלמידיו

ספריו

  • גידולי מוסר, סדרת הספרים - שיחות, הכרך הראשון יצא על ידי תלמידיו בחייו (ירושלים תשס"ח). לאחר פטירתו, יצא לאור כרך נוסף שנערך על ידי חתנו, הרב שלמה ברויאר.
  • מוסרי רבי גדליה - על אלול וימי הדין, שיחות מהשנים ה'תשל"ז - ה'תשמ"א. יצא לאור אלול תשפ"ה.
  • רבי גדליה - ספר ביוגרפיה. בחודש כסלו תשפ"ג יצא לאור הספר הביוגרפי הראשון בשם "רבי גדליה", אחד מתוך שניים, המסקר את קורות חייו ומורשתו של רבי גדליה, על ידי הסופר הרב בנימין גינזבורג, ובהכוונת בנו הרב יוסף איזמן‌.

לקריאה נוספת

  • בנימין גיזבורג, רבי גדליה, כסלו תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במקור זה כתוב שהרב אייזמן נולד בה' בניסן.
  2. מכתב לרצי"ה קוק משנת תרצ"ו, המעין, תשרי תשס"ט
  3. מפי הרב צבי כהן סיפורים מרבו הרב גדליה אייזמן; הרב יוסף ברמסון, מפעל ההצלה של הרצי"ה קוק, הצופה, כ"ו באדר א' תשס"ז, בארכיון האינטרנט.
  4. בשיחה עם תלמידו רבי רפאל ברטלר מנה רבי גדליה את הרב חרל"פ כאחד מתוך שלושת רבותיו, ובברית-המילה לבנו יחידו רבי יוסף, אף כיבדו בסנדקאות
  5. יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 09 - תולדות, תשעב, עמ' 13
  6. בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" מספר על רבו הרב אייזמן
  7. הרב נבנצל בשם "מורי ורבי גדליה איזמן".
  8. תולדות הרב נבנצל
  9. הספד הרב גבריאל יוסף לוי על הרב גדליה אייזמן, באתר קול הלשון, ‏י"ז כסלו תשע"ג